בלוג יומני היקר - יומן קורונה - ימי פתיחת הסגר, פתיחת המרחבים הפתוחים ומסלולי הטיולים, שחרור הטבע להנאת הציבור הישראלי, פתיחת חופי הים, ברכות השחייה חודשים מאי-יוני-מעודכן 21 יולי 2020
בלוג מדריכת טיולים ומארגנת טיולים – מחשבותיי ומעשיי בימים בהם נגיף הקורונה נחלש בישראל. בימים בהם מתחילים להתרגל לחיים עם הקורונה. לטייל בימים של הקורונה, לשחות בברכת שחייה בימים של קורונה, ללכת לים בימים של הקורונה.
פרופסור ראובן אור מהדסה עין-כרם מציע דרך יעילה ומוכחת למיגור הקורונה בישראל: נטילת ויטמין D וזרעי פשתן טחונים טריים. ואני ממליצה על: יציאה למרחבים ואל מסלולי הטיולים, בילוי בטבע ובטיולים רגליים, רחצה בחופי הים הישראליים הנהדרים, רחצה מרעננת בברכות השחייה. מעודכן 26 יולי 2020
בלוג יומני היקר - יומן קורונה - ימי פתיחת הסגר, פתיחת המרחבים הפתוחים ומסלולי הטיולים, שחרור הטבע להנאת הציבור הישראלי, פתיחת חופי הים, ברכות השחייה חודשים מאי-יוני-מעודכן 21 יולי 2020
בלוג מדריכת טיולים ומארגנת טיולים – מחשבותיי ומעשיי בימים בהם נגיף הקורונה נחלש בישראל. בימים בהם מתחילים להתרגל לחיים עם הקורונה. לטייל בימים של הקורונה, לשחות בברכת שחייה בימים של קורונה, ללכת לים בימים של הקורונה.
בימים בהם הממשלה איימה עלינו עם סגר, ועם ישראל יצא נגד סגר, שמזיק לבריאות הגוף ומזיק לבריאות הגוף.
בימים בהם הוכח שאזור פתוח הוא אזור בטוח- טיולים בטבע, שחייה בברכה ובים, ישיבה במסעדה בשטח פתוח וכל פעילות והפעלה אחרת באוויר ובשמש הישראלית בשעות לא מסוכנות.
בימים בהם הוכח שפעילות גופנית בטיולים, בשטחים פתוחים, ופעילות פיזית בחדרי כושר, סטודיו, טיולים והפעלות, שהייה בשמש הישראלית הטובה- הם התורמים לבריאות הציבור.
בלוג יומני היקר - יומן קורוניאלי - ימי קורונה ובידוד בייתי מרצון- חודשים מרץ-אפריל 2020
בלוג מדריכת טיולים ומארגנת טיולים – מחשבותיי ומעשיי בימי קורונה. בימי סגר, בידוד מרצון, הפסקת עבודה, ישיבה בבית, רחוק מהמשפחה המורחבת.
איך העברתי את זמני בצורה חיובית. מחשבותיי החיוביות, וכאביי האמיתיים על המרחק מהעבודה שאני כל כך אוהב והמטיילים המתוקים והמתוקות שלי. המרחק מהמשפחה, מהילדים ומהנכדים שאני כל כך ובלי גבול אוהבת.
6.4.20 - יומן קורונה וסגר בייתי חובה - ליל הסגר - פסח קורונה 2020 תש"ף
חג פסח שמח ופורח 💐
שנצליח להפיק את המיטב מהמצב המאולץ שנסגרנו בתוכו.
שחג החרות יסמן את יציאתנו מהסגר אל הדרור והחופש 🦋 לחיים טובים ובריאים.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה!
הכנות לליל הסגר ניסן תש"ף -אפריל 2020
אמנם בכמויות קטנות ודי עצובות, ובכל זאת יש אווירת חג פסח, עם מצות עבודת יד על הסאג' בחצר
4.4.20 - יומן קורונה וסגר בייתי חובה - זמן חיות ועופות בימי קורונה
#קורונה
זמן חיות. זמן עופות.
אני מרגישה כמו טריסטראם לפחות.
צוקית בודדת הגיע לגור אצלנו בחצר וברחוב.
צבאים מדלגים ברינה מחוץ לגדר הישוב.
הקוקייה קוראת מעל ראשי העצים "קוקו, קוקו, קוקו".
חיוויאי טס ומחפש טרף מעלינו.
בזים מרחפים ומתחרים איתו על הטריטוריה והטרף.
טסיות, סנוניות, סיסים מסתחררים באוויר כל היום.
עורבני אמיץ לא זז אפילו כשאני מתקרבת.
צופית וצופיה רוקדים יחד אצלי בחצר.
דרורים מתעופפים ומחפשים מזון
צוצלות הומות על הגגות ועל עמודי החשמל
וכמובן המיינות בתזמורת וקונצרטים שלא מביישים יער טרופי. אפשר אולי להתחיל לסלוח להן על הפלישה האגרסיבית?
3.4.20 - יומן קורונה וסגר בייתי חובה - עצות טבעיות לחיזוק מערכת החיסון העצמית
חזקו את מערכת החיסון בכמה דרכים פשוטות:
- הקפידו על פעילות גופנית, 5-6 פעמים בשבוע (הליכה, ריצה, תרגילים)
- אכלו פירות וירקות, חלבונים, שום, חליטת לימון עם קליפה, דבש דבורים בכבישה קרה.
- הקפידו על שנת לילה טובה וארוכה.
- שימרו על מצב רוח טוב, רגוע, בלי מתחים,כעס או עצבות.
- צאו לשמש.
ושתהיה שבת שלום ומבורכת, בשורות טובות, ישועות ונחמות!
3.4.20 - יומן קורונה וסגר בייתי חובה - הטבע ממשיך בשלו והפריחה מטרפת, ואסור לטייל, כמה עצוב!
האביב שמתפרץ סביב
29.3.20 - יומן קורונה וסגר בייתי חובה - מחשבות על טיסה סביב העולם, ללא יעד, ללא לוח זמנים, ללא משמעות
חשבתי שהפתרון איננו סגר מוחלט, אלא הסברה, חינוך ואכיפה בערים המפרות הסגר הנוכחי: ירושלים, בני ברק ובמגזר הערבי.
סגר מוחלט רק ימשיך לפגוע בממושמעים מרצונם והבנתם, ולא ישנה את ההפקרות במגזרים הבלתי ממושמעים.
כי אם המשטרה מפחדת כבר כעת להיכנס אליהם לאכיפה, גם בסגר מוחלט היא לא תפעל שם בוודאות.
והנזק של סגר מוחלט יהיה גדול מהתועלת על הציבור הממושמע שגם כך סובל יותר מכפי היכולת לשאת.
ובאמת, לא נעשה סגר מוחלט, למעט בליל הסדר, ליל הסגר.
28.3.20 - יומן קורונה וסגר בייתי חובה - מחשבות על טיסה סביב העולם, ללא יעד, ללא לוח זמנים, ללא משמעות
הזמן האמורפי הזה והמשונה, המבוזבז במושגי העולם הקודם שלי, עם יכולת ריכוז נמוכה והרבה הסחות הדעת, נדמה לי כמו טיסה ארוכה, שאני רק ממתינה לסופה.
כל רבע שעה מביטה בשעון, ומעיפה עוד מבט על שינוי מיקום המטוס במסלולו, ומחשבת קיצין.
הפעם, נדמה לי שהולכת להיות לנו טיסה ארוכה מהרגיל, סביב העולם ב-80 יום, משהו כזה…
וספר הטיסה שלי עדיין בעמוד הראשון.
והכרית כבר מציקה לי בצוואר.
ואין לי סבלנות לשבת בתוך הכלי הקטן והצפוף הזה, שאי אפשר לרדת ממנו.
והשמיים אינסופיים.
השמש באה, והולכת.
ולילה רודף לילה.
ואנחנו בטיסה ללא יעד, ורעש המנועים ממשיך לנהום.
הטייס חורק ברמקול, מעיר כמה הערות, על הגובה, המהירות, והזמן המוערך הנותר, מחדד הוראות בטיחות, להדק חגורות.
ושוב משתתק הטייס לכמה ימים נוספים.
הארוחות מגיעות בזמנן, אבל טעמן תפל, לא מעניין, לא מאתגר.
מדי פעם כיסי אוויר מנערים את הגוף המתכתי הגלילי, וכל הנוסעים נחרדים לקיומם.
מניעים עצמם במושב, קמים, יושבים, יוצאים לסיבוב של 100 מטר.
חוזרים למקום. מנמנמים.
מתעוררים, ודבר לא משתנה.
מצפים לחזיון עתידות מעוד מבט על השמיים האטומים מבשורה.
ממתינים לנחיתה.
ממתינים לדרוך על קרקע מוצקה ומוכרת.
מתגעגעים לשגרה המבורכת.
מתגעגעים למגע אדם קרוב, מגע אב ואם.
מגע וקירבה אל בן ובת.
מגע וחום של אהבת אחים קרובים.
מגע, חיבוק ונישוק לנכד, נכדה.
צחוק רגיל של חיי היום-יום שאבד. ומעמסתו של יום עמל שנשכח.
סביב העולם ב-80 יום, והטיסה עוד ארוכה.
אלוהים תן לנו כוח, נשמה ומוח לעבור את המסע הזה בשלמות ובגבורה, בסבלנות והכנעה, צניעות ואהבה, כמו הטבע, כמו הפרחים, העצים, הרוח והציפורים.
18.3.20 - יומן ימי קורונה ובידוד בייתי מרצון
יומני היקר, עוד בוקר קורונה.
אני רוצה לשתף אותך איזו ארוחת בוקר של בריאות אנטי-אוקסידנטית מקסימלית, הכנתי.
בימים רגילים, ממש אין לי זמן לספר לך כאלו דברים, כל היום טלפונים וואצאפים, מיילים, רצה להדריך טיולים, למי יש זמן למשהו בכלל…
אבל האמת, יומני היקר, שמכיתה ט' לא דיברנו בכלל! ודווקא נחמד להתכתב מדי פעם. והמון דברים קרו מאז שעדכנתי אותך לאחרונה. עבר כבר איזה זמן…
חייבת לספר לך, שבימים כאלו ממש חשוב לי לשמור על יכולות מערכת החיסון שלי והבריאות שלי בכללי. ולא רק להסתגר בבית.
מה שמתי בסלט שלי, רוצה לדעת? אני ממש גאה:
עגבניות שרי מתוקות.
פלפל כתום.
עלי בייבי וקוסברה מהעציץ.
חסה ובצל ירוק מהגינה.
נבטים של קינואה וחיטה שהנבטתי.
חצי לימון סחוט.
כף גדושה או יותר שמן זית בכבישה קרה.
בנוסף חתכתי חצי אבוקדו.
ביצת עין אחת, מבושלת היטב (כי אתה יודע, אסור כעת לאכול ביצת עין נוזלית)
טוסטים חמים, טעימים משהו-משהו מלחם כוסמין, חיטה מלאה שהכנתי, 100% טבעי.
וקפה מהמכונה שלי, אהבה!
יומני היקר, רוצה לשמוע את המתכון ללחם? קצת בעיה בשבילי, כי האמת אני לא זוכרת מה בדיוק עשיתי.
אבל העיקרון הוא:
קמחים מלאים בלבד (כוסמין, שיפון, חיטה, כל פעם מערבבת אותם אחרת).
הרבה מים חמים.
שמרים בלי קמצנות.
עם אגוזים, צימוקים וכאלו…
ולערבל הרבה זמן במיקסר.
אני אופה את הבצק ככיכרות בתבניות בחום בינוני, למשך 20 דקות.
לאחר שהכיכרות מתקררות, אני פורסת, ושומרת במקפיא.
טוב, אין לי זמן יותר כרגע, הולכת לכתוב כמה דברים חשובים, נשתמע בהמשך היום כנראה. ביי יומני
17.3.20- בשבוע האחרון הבנתי מה המשמעות של 24 שעות
כמה הרבה דברים אפשר לעשות, להבין, לשנות, לקלוט ב-24 שעות של זמן קורונה.
כל ערב משתנות ההנחיות לציבור. לא ניתן להיזכר כבר מה היה לנו לפני שבועיים בישראל. כולם היו בחוץ, מטיילים, עובדים, נוסעים, מתחברים , מבקרים משפחה וחברים.
רק לפני שבועיים יצאנו לחגוג יומולדת 61 שלי, ליומיים לדרום אדום ומצדה. האנשים היחידים שפחדו מהם היו מלוכסני עיניים, אבל כבר לא היו כאלו בין תיירי ישראל. ולא חשבנו שישראלים עלולים להיות מסוכנים לנו, ולא תיירים מכל מקום אחר בעולם. איך שגלגל מסתובב לו….
הטיפשים עוד המשיכו לטוס לחו"ל, והמשיכו להכניס לנו קורונה לארץ. נו… חלב שנשפך… אין כבר מה לדבר על זה. המצב החמיר כל כך מהר, לא שהמספרים לא חזו והזהירו אותנו.
ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, רק לפני כמה ימים הסביר לעם מה זה "אקספוננציאלי". הרוב לא הבינו. גם שר הביטחון, מר נפתלי בנט, הסביר מה זה מאריכי עם קיפולי נייר עיתון שיגיע עד לירח (אני גם לא הבנתי למה הוא התכוון, האמת).
קראתי מלאן מאמרים על נגיף קורונה חדש. צפיתי בסרטוני יוטיוב מחקריים, עמיים, וגם של כל מיני שרלטנים. והנבתי מה קורה. ראיתי מה הולך באיטליה היפה, ארץ ילדותי הנהדר. כמה אני אוהבת את איטליה!! מה שהם עוברים שם באיטליה, שלא נדע.
ועברה כאן בישראל ההבנה: "רק שלא נהיה איטליה הבאה". אבל הישראלים הבינו שהיגיינה תעזור. ורצו לקנות נייט טואלט, חומרי ניקוי, והרבה אלכוג'ל. התחילו לשטוף ידיים. שזה כבר טוב ובסדר. אבל לא הבינו למה הכוונה לשמור מרחק אישי.
קשה, קשה, קשה, עד בלתי אפשרי להיפגש בלי ללחוץ ידיים, לתת חיבוק, בלי נשיקה, בלי יחסי קירבה. מה אנחנו כבני אדם בלי קרובים, חברים, משפחה??? כלום. חיינו עפר ואפר ללא יחסי אנוש, ללא אהבה. בדידות היא סם מוות בפני עצמו.
אמרתי לעצמי, הקב"ה הקדים תרופה למכה, ונתן לנו את התקשורת הדיגיטאלית, ואפשר לשמור על קשר וירטואלי עם קרובים, משפחה, ילדים ונכדים.
ובכל זאת, מצאתי עצמי עם ביטול כל הטיולים שאני כל כך אוהבת. בלי תעסוקה ועבודה, שהורגתי אליה כל כך. נכון אפשר לעשות מלאן דברים, והתפנ המלאן זמן וזה פשוט פנטסטי. ועם זאת התקשורת, הפייסבוק, הוואצאפ מלאים עדכונים מדי רגע, ותשומת הלב נודדת מעניינים שרציתי לעשות אל ענייני הרגע, הרודפים אלו את אלו, במרוץ שנראה מטורף, ובלתי סביר בעליל.
נחיתת מטוסים מעל לנעלה
קשה לי להאמין שעד לפני שבועיים מה שהטריד אותי ביותר היה רעש מטוסים בלתי אפשרי מנשוא. אני עוד זוכרת שכל יום שלחתי כמה מילים לרשות שדות התעופה לחדול מלטוס לנו מעל לראש.
האמת שהסבל מהמטוסים היה בלתי נסבל ברמה שחשבתי שאני הולכת להשתגע. אז אני מתנחמת, שלפחות עכשיו – שקט לי מעל לראש. ואני מאוד מקווה שמסלול הנחיתה שעבר מעל לנעלה יבוטל ולא יחזור הנה ביום של אחרי קורונה.
אני והנכדים שלי
יומני הקורוניאלי היקר, 17.3.20 צהרים
אני מצרפת לך את תמונת הנכדים שלי המתוקים מכל דבש ונופת צופים שיש בעולם.
אימא שלהם, בתי הטהורה והיקרה מכל פז ויהלומים חכמה! 💞
תראה יומני – הם נשארים בבית מרצון כבר כמעט שבוע!
ועכשיו כשיש כבר פעולות סגר ואיסורים ממשלתיים לתנועה במרחב הציבורי, הם ממש לא מופתעים, ולא מרגישים מאויימים מהסגר.
ההפך הם מרגישים סוף סוף בטוחים, שגם השכנים יישארו כבר בבית, ויפסיקו להפיץ את הווירוס
הבוקר שלי 17.3.20
קורונה – יומן בידוד קורוניאלי מרצון.
יומני היקר, רציתי לספר לך, שתמיד אהבתי להיות צמחונית.
עשיתי הפסקה בצמחונות בשנים שהייתי חרדית, אם צעירה. כמה מצוות מלמדות את היהודים, שאין שמחה אלא בבשר וביין. בשבת צריך להתענג בתענוגים, ברבורים, שליו ודגים…. אז הקפדנו לשמוח בשבתות וחגים עם בשרים, יין, דגים ונהננו מאוד, וגם השמנו…
היום אני יודעת ומבינה, ששירים ומצוות אלו המעודדים צריכת מעדני בשר, חוברו לפני מאות ואלפי שנים, ונועדו לעזור לאנשים להתאמץ לקבל מזון עשיר בחלבונים, לפחות פעם בשבוע, בשבת.
בעת העתיקה, וגם עד לא לפני זמן רב, אפילו פחות מ-100 שנים המזון האיכותי היה כמעט בלתי מושג. לבני האדם לא היו רזרבות שומן על גופם, ובוודאי שלא במזווה בבית.
כמובן שלא היו מרכולים מלאים מכול טוב מכל סוג, גודל, צורה, וריח. חלומו של בן אנוש.
מה אני רוצה להגיד, שכיום, ברוך ה', לא חסר מזון. ההפך הוא הנכון, העולם המערבי סובל מעודף מזון, ובני אדם ניזוקים קשות מצריכת מזון עתיר שומנים, קלוריות ריקות מערך תזונתי, רעלים, משמרים, מזון חומצי בשרי רב מאוד, וכד'…
כיום, ילדיי המתוקים גדלו, ורובם, מעצמם בחרו הצמחונות כדרך חיים מועדפת ובריאה. והם מנחילים לילדיהם אורח חיים בריא, הרבה ירקות ופרות, דגנים וקטניות, מיעוט בשר, או בלי בשר כלל.
דרך החיים הצמחונית (הנבונה והמושכלת) גם הרבה יותר זולה, נקייה וקלה.
בעקבותיהם, חזרתי גם אני לצמחונות. ובשמחה.
ירדתי במשקל בקלילות.
חזרתי לספורט קבוע.
חזרתי להנביט קטניות וחיטה.
לקראת "המצור" הקורוניאלי, קניתי קטניות, אורז מלא, קמחים מלאים.
לא עלה הרבה וגם לא מתקלקל בשמירה נאותה. מקסימום, יספיק לנו לשנה. בכל מקרה אני בטוחה שאספקת ירקות ופרות לא תיפגע, או תפגע רק מעט. (ברור גם נייר טואלט ואלכוג'ל קניתי… מה חשבת…).
אתה יודע יומני, שאני בבידוד עצמי מרצון. המטרה שלי היא שלא להידבק בקורונה. אתה יודע, אני כבר לא ממש צעירה, למרות שאני בריאה טפו טפו טפו.
האמת שלא הכי כיף לי להיות לבד, בלי לצאת להדרכות, בלי אימונים בסטודיו, בלי לארגן טיולים, בלי לפגוש את הילדים המלאכיים שלי. למרות שלפני יומיים עוד שמרתי על הנכדים האלוהיים שלי.
אבל זה ממש, ממש, ממש לא מומלץ הקשר הקרוב עם הנכדים. ברור, יומני, שלא נישקתי אותם, וגם שמרנו על שטיפות ידיים, כלים חד פעמיים, אלכוג'ל. ואחרי שהם הלכו ניקיתי וניגבתי הכל עם אקונומיקה.
אבל אתה יודע…. הם כאלו מתוקים, שמי יכול שלא לחבק אותם, ולהתגפף עם יצורי-העל השמיימיים הללו. אז אני מקווה שהם לא נדבקו, ושגם אני לא.
בכל מקרה, גם הבוקר וגם אתמול, הבנתי, שאם לא אקח עצמי לידיים, ואתחיל כל בוקר באימון ספורט, אז שאלוהים ישמור אותי.
לכן קבעתי לעצמי, לקום בבוקר ומייד ללבוש בגדי ספורט, להדליק מוזיקת ספורט בספוטיפיי, ולהתחיל להתאמן. אז היום עשיתי כמה סיבובים בבית ובחצר בריצה, עליתי וירדתי במדרגות, ועוד שיעור 20 דקות מאומץ דרך היוטיוב, הזעתי והיה מהמם!
עכשיו, אני הולכת לארוחת בוקר, מקלחת, ואחזור לכתיבת המאמרים שלי והאתר שלי. כי אתה יודע, כמו שאמרתי לך, התבטלו לי כל הטיולים, וזה ממש, אבל ממש ממש באסה, ואתמול אפילו בכיתי בגלל זה.
והבנתי כמה אני אוהבת את העבודה שלי, ושאני לא סתם כל חיי, מהיום שאני מכירה את עצמי רק רוצה להיות מדריכת טיולים, ורק רוצה לארגן טיולים.
יאללה ביי, נשתמע יומני. יש לי עבודה.
- טיול לחורבת בורגין: מחילות זחילה ומסתור, מערות קבורה רומיות, מערת קבורה יהודית, פסיפסים צבעונייים, גת ובורות
- טיול לחורבת עתרי: מחילת מסתור, תצפית, מקוואות, גת
- טיול לחורבת מדרס: מחילות זחילה ומסתור, מערת פעמון, מערת קולומבריום, מערת קבורה ופירמידה מסתורית
- טיול לתל עזקה בעמק האלה: תצפית מהממת וסיפורי דוד וגוליית
- טיול לגן לאומי בית גוברין-תל מרשה: מחילת זחילה, מערות קולומבריום, מערכות מגורים תת קרקעיות, אמפיתיאטרון רומי, מערות פעמון, מערות קבורה מצויירות ועוד…
- תל בית שמש– פריחת כלניות אדומות בחורף
- נחל המערה ומערת התאומים: מסלול מעט אתגרי ומדהים
- מנזר דיר ראפאת: מנזר שקט וכנסייה מיוחדת מעומק השפלה
- מנזרי בית ג'ימל: מנזר גברים ונשים ויופי של נוף ושלווה
- גבעת שר: שביל טבע ומתקנים חקלאיים
- אום אל עומדאן- בית הכנסת העתיק של מודיעין, מהקדומים בעולם
- שביל המעיינות בפארק קנדה: מסלול טרסות, בורות מים ואמות קדומות
- קברות המכבים: מערות קבורה יהודיות קדומות ומערכות קבורה
- תל חדיד: נקודת תצפית נהדרת לכיוון מישור החוף והמרכז
- דרך בורמה: מסלול 4X4 מלטרון דרך הראל, שער הגיא ועד לחורשת המסרק
- מנזר השתקנים בלטרון
- אמאוס: כנסייה קדומה בלטרון
- גבעת התיתורה במודיעין