Dr. Anat Avital
פסיפסים מרשימים, גת תעשייתית, מקוואות טוהרה בחווה חקלאית גדולה מהתקופה הביזנטית מכפר חתא (כפר קאסם)
בשנת 2025 נחפרה על ידי רשות העתיקות אחוזה חקלאית גדולה מהתקופה הביזנטית בפאתי כפר קאסם. החפירה נוהלה על ידי אלה נגורסקי וד"ר דניאל לייהי גריסוולד, לקראת הקמת שכונה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון.
בחווה החקלאית התגלו שני חדרים גדולים עם פסיפסים צבעוניים חשובים. בכניסה לחדר גדול התגלתה כתובת ביוונית עתיקה: "הצלחה לישראביה" (שם משוער בקירוב). בפיספים מאויירים אלמנטים חקלאיים, פירות וירקות, כלי עבודה ומוטיבים גיאומטריים.
בשטח האחוזה בכפר חתא נחשפו בחפירה ארכיאולוגית מקוואות טהרה ובית בד לייצור שמן, רחובות, מחסנים. החוקרים מזהים במקום יישוב שומרוני שהתקיים כאן כ-300 שנים.
האתר כפר חתא, מוזכר במקורות היסטוריים כמקום לידתו של מננדר הקוסם השומרוני, שהיה ממשיכו של שמעון מגוס, שנחשב לאבי הכתות הגנוסטיות ולאחד ממתנגדיה הראשונים של הנצרות (רשות העתיקות).
הפסיפסים עשויים באבנים צבעוניות קטנות ובאיכות גבוהה. צפיפות אבני הפסיפס כ-145 אבנים בדצמ"ר, מה שממיין את הפסיפס בין האיכותיים בישראל, בדרגה 3 (עבודת דוקטור ענת אביטל, 2014)
🎥 סרטון על האחוזה החקלאית והפסיפסים בכפר קאסם
סקירת האתר
מיקום: כפר קאסם, בתחומי הכפר העתיק חר’ חתא = חירבת חיטה) – בשולי מישור החוף.
תיארוך: עיקר הפעילות באתר במאות ה־4-7 לסה"נ.
מרכיבים עיקריים: בית בד גדול, מקוואות טהרה, חדרי מגורים ועבודה, רחובות, מערכות ניקוז, רצפות פסיפס מרשימות ואיכותיות.
מה מסמן לחוקרים שהאתר הוא שומרוני? הפסיפסים ללא דימויי דמויות אדם או חיה, ללא סמלים פולחניים. הכתובת על הפסיפס עשויה ללמד על קשר למשפחות לוויים אולי שומרונים שהמשיכו את המסורות מתקופת הבית השני. זוהו נרות שמן שומרוניים – פריט יומיומי עם עיטורים גיאומטריים, ללא סמלים דתיים או דמויות.
- ממצא קטן:
מטבעות רבים – מעידים על מסחר פעיל, תיארוך, וחיי כלכלה סדירים.
- בין הממצאים באחוזה נמצא גם חפץ קטן ומיוחד- כף זכוכית נדירה, ששרדה בשלמותה. הממצא הקטן הזה מספר סיפור גדול: לצד חיי החקלאות והפולחן, חיו כאן אנשים שנהנו מכלים עדינים ויוקרתיים, וסביר שהיו קשורים למסחר רחב היקף.
ממצאים כאלה מעניקים הצצה יומיומית לחיי הקהילה השומרונית שחיה באתר.
מפת ניווט נסיעה אל האחוזה השומרונית בכפר קאסם (כפר חתא) - האתר הופך לשכונת מגורים מודרנית
תחזית מזג האוויר לשבוע הקרוב לטיול שלכם במרכז
תיאור כללי של שטח האתר
בכפר קאסם, במרכז הארץ, נחשפה אחוזה חקלאית־תעשייתית-פולחנית גדולה שפעלה בתקופה הביזנטית (בין המאות הרביעית לשביעית לסה"נ).
האתר כולל שרידים מרשימים של בית בד משוכלל, מקוואות טהרה, מתקני מים וחדרים מרוצפים פסיפס. מכלול זה מצביע על קהילה אמידה שהשקיעה הן בחקלאות והן בטהרה ופולחן. החוקרים מציעים בזהירות שהאתר היה שומרוני.
שני חדרי הפסיפסים
פסיפס מדליוני אקנתוס (קוציץ סורי) עם הפירות והירקות וכלי העבודה
בחדר המרכזי המזרחי, התגלה פסיפס מרהיב ואיכותי שבו תיאורים עשירים של פירות, ירקות וכלי חקלאות. ניתן לזהות: קינרס-ארטישוק, תמרים, סל עם פגת שקמה, אשכולות ענבים, אגודות אספרג, מלון מפוספס ולצדו סכין מיוחד שקשור לאופן הכנתו למאכל, אבטיח צהוב ולידו מגל־יד לסיפותו למאכל, שני פקוסים מוארכים, גבעול עם פרחי שושן צחור לבנים, ושיחי ורדים אדומים.
השפע החקלאי המתואר בפסיפס משקף את עיסוקו של אזור התעשייה והחקלאות הגדול, ואת חשיבות הגידולים החקלאיים והעיבוד המקומי, כשהפסיפס משמש מרקע להצגת התנובה המקומית והיכולות החקלאיות הגבוהות. הפסיפס משמש כמו הרשתות החברתיות היום, להצגה לראווה וגאווה את ההישגים החקלאיים של יושבי האתר.
פסיפס גיאומטרי ותעלת ניקוז פולחנית (?)
בחדר נוסף התגלה פסיפס בדגמים גיאומטריים צפופים, ייחודי בשל שילוב תעלת ניקוז שהותקנה והוטבעה בשיפוע הפסיפס עצמו. נדמה לי שזהו מקרה מאוד ייחודי של תעלת ניקוז ששוקעה ברצפה וחופתה בפסיפס צבעוני.
התעלה מובילה אל בור שיקוע ומקושרת, למיטב הבנתי, למקווה או למתקן פולחני־טהרתִי. שילוב זה של הנדסת מים או נוזלים אחרים ורצפת פסיפס מהווה עדות לקשר ההדוק בין חיי החולין והפולחן באתר. אולי היה לתעלה הזו שימוש להובלת נוזלים נוספים מלבד מים, אולי שמן נסך, יין או דם כחלק מטקסי שחיטה וקורבנות.
בחדר הכניסה לפסיפס זה, נמצא פסיפס נוסף ובו גומה עגולה לאגירת מים לשטיפת רגליים טרם כניסה לחדר הראשי, או לצורך הצבת כד. גומות כאלו כן מוכרות בפסיפסים, למשל, בקפלת יוחנן המטביל מהר הזיתים, כנסיית העלייה הרוסית.
ΕΥΤΥΧΙΑ ΙΣΡΑΒΙΑ – "הצלחה לישראביה".
השם ישראביה מוכר כשם לוי מקראי בספרי עזרא ונחמיה, ומעיד על הקשר של הקהילה השומרונית למסורת הלווית.
הכתובת והפירוש המוצע
בפסיפס עם הפירות והירקות נחשפה כתובת יוונית: ΕΥΤΥΧΙΑ ΙΣΡΑΒΙΑ, שפירושה כנראה (רעיון שלי שמבוסס על הזיהוי "ראביה" של החוקרים, ומעובד יחד עם GPT): “הצלחה לישרביה”. השם ישרביה מוכר מספר עזרא ח', פסוקים י"ח–י"ט:
וַיָּבִיאוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ אִישׁ שֵׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל וְשֵׂרֵבְיָה וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁמֹנָה עָשָׂר. וּמִבְּנֵי חֲנַנְיָה יִשְׂרָבְיָה
ישרביה מוזכר כמשתייך למשפחת לוי ששב עם גולי בבל לירושלים. הופעת השם באתר שומרוני יכולה להצביע על הקשר העמוק שטיפחו השומרונים למסורת הלווית, ועל המשכיות הזהות הדתית בתקופה הביזנטית.
כאן אסקור את ההצעות שלי לזיהוי מיני הפירות והירקות בפסיפס המזרחי
בפסיפס המזרחי של אחוזת כפר קאסם מתוארים מעגלים נפרדים באמצעות עלי אקנתוס, בהם עוצבו מגוון של פירות וירקות, שמעידים על ידע חקלאי עשיר ומתקדם. הדימויים משקפים גידולים ממשיים שהיו חלק מהחיים היומיומיים באזור.
מלונים ופקוסים
בפסיפס מופיעים מלון מפוספס גדול, מלון צעיר פחוס ובמדליון נוסף מתוארים ופקוסים (מלפפון ערבי). שניהם מהמין מלון והם משתייכים לקבוצות שונות של הדלועיים. מגוון הדלועיים מלמד על היכרות עם צורות שונות של זני מלון וחקלאות מודרנית וחדשנות כלכלית וחקלאית. לצידם מתואר סכין עם טבעת – כלי חיתוך ששימש כנראה להכנת המלון למאכל. ממצא זה נדיר ומדגיש את העיסוק בגידולי דלועיים שונים באותה אחוזה.
רק כדי לסבר את האוזן, מלון עגול ומתוק למאכל התגלה לראשונה במקרה באיטליה, בקמפאניה, במאה הראשונה לספירה, כך מספר פליניוס הזקן. מאז המשכיו להרבות את המלון העגול והמשיכו לטפח זנים וצורות מתוקות יותר. בפסיפסים ביזנטיים מישראל אפשר למצוא מגוון צורות של מלונים (הפרי שאנחנו קוראים לו מלון היום) עגולים או מוארכים מהזנים המתוקים, ברצפות פסיפס מכנסיות ובתי כנסת.
אבטיח ומגל־יד
לצד תיאור אבטיח שעוצב באמצעות אבנים צהובות (כנראה מתאר צבע ירוק בהיר, בהיעדר אבנים ירוקות בהישג ידם של יוצרי הפסיפס) מופיע מגל־יד קטן, ככל הנראה לשימוש בסיפות – חיתוך פרוסות להכנת האבטיח למאכל. הכלי מצביע על שילוב של תיאור הפרי עם אופן עיבודו במציאות. ומלמד שהמושג "על הסכין" הוא קדום מאוד, ומתקופות קדומות התפתח הנוהג לבדוק את האבטיח לפני קנייה ולפני הבאתו אל המטבח להגשה.
לא שמנו לב, אבל באורח פלא, בימינו מרבית האבטיחים הנמכרים הם מזנים אחידים ומתוקים וללא גרעינים, והם נמכרים בשלבי בשלות ומתיקות נכונים. מה שלא היה קיים במציאות החקלאית אפילו לפני כמה עשורים בלבד… רק לפני 40-50 שנה, מי היה קונה אבטיח בבודקה, בדרך לים, בלי "על הסכין" לפני כן?…
סל עם פגת שקמה
סל נצרים ובו פגת שקמה כתומה גדולה מתאר גידול מקומי חשוב בארץ ישראל. עדות זו מתחברת למסורות קדומות המוזכרות כבר במקרא ("בולס שקמים" – עמוס ז', 14). תיאורים של פירות שקמה נדירים באומנות הפסיפסים, והם נראים בפסיפסים בודדים בלבד.
ענבים ותמרים
אשכולות ענבים שחורים ואדומים ותמרים בתפזורת מופיעים בכמה מדליונים. שניהם שימשו גידולים מרכזיים בארץ – הענבים ליין, המוזכר רבות במקורות, והתמרים למזון ולתעשייה. הגפן והענבים הם האלמנט הצמחי הנפוץ ביותר בעיטורי הפסיפסים מהתקופה הביזנטית. למעל מ-80% מהפסיפסים בהם עוצבו תיאורים צמחיים, עוטרו גם בענבים וגפנים.
אגודות אספרג רפואי (אספרגוס)
אגודות אספרגוס ירוקות מתוארות בפסיפס – עדות להיכרות עם גידול ירק יוקרתי ונדיר, מאוד יוקרתי, המצריך השקיה וטיפוח מיוחדים. הופעתו מצביעה על רמת תחכום חקלאי גבוהה. אגודות אספרג מתוארות באופן מאוד נדיר בפסיפסי התקופה. האספרג הרפואי ה הוא גידול אירופי שהידע לגידולו הגיע כפי הנראה מאיטליה בתקופה הרומית והביזנטית.
ארטישוק – קנרס
במדליון נוסף מתואר קנרס – ארטישוק, אחד הגידולים המורכבים ביותר לעיבוד. צמח זה, לצד שאר הירקות, מדגיש את עושר התפריט והחידושים החקלאיים שבעלי האחוזה השכילו לפתח ולטפח.
פרחי שושן צחור ושיחי ורדים
הפסיפס מתאר גם ענף פרחי שושן לבנים – המשקפים המשכיות מסורות גידול שושן בירושלים כבר מימי הבית השני. שיח ורדים אדומים משלים את התמונה: לא רק לנוי אלא גם לבישום, ייצור שמנים ותיבול במטבח המקומי.
מסקנות לגבי התיאורים החקלאיים
הפסיפס המזרחי מציג שפע של גידולי פירות, ירקות וצמחי נוי: דלועיים, ענבים, תמרים, שקמים, אספרג רפואי, קנרס-ארטישוק, שושן צחור וורדים. שילובם באותו שטח מעיד על אחוזה עשירה, שהחזיקה בידע חקלאי מתקדם, וידעו לשדר את היוקרה באמצעות איורי הפסיפס. הפסיפס מלמד שהם היו בעלי יכולות וידע חקלאי עשיר לצורכי טיפוח החקלאות וגינות נוי ולהשתמש מגוון בתוצרת – למזון, לתעשייה, לרפואה ולבישום.
שלל הביטויים בפסיפס האיכותי, ביחד עם החווה התעשייתית הגדולה הצמודה מלמדים על עושר רב ורווחה כלכלית בולטת בתקופתם.
עושר האתר ותקופת קיומו
המבנים המפוארים, רצפות הפסיפס המעוטרות, המתקנים ההנדסיים המורכבים והממצאים הקטנים (כגון כלי זכוכית נדירים ונרות שמן שומרוניים) מצביעים על חיי רווחה ושגשוג כלכלי. האתר פעל לאורך כמה מאות שנים, מהמאה הרביעית ועד המאה השביעית לסה"נ, ונראה ששימש מרכז חקלאי־תעשייתי-פולחני חשוב באזור.
סיום – שימור הפסיפסים
בסיום החפירות, בחודש ספטמבר 2025 – פורקו רצפות הפסיפס והועתקו אל מחסני רשות העתיקות לצורך שימור. בשלב זה טרם ידוע מתי והיכן יוצגו הפסיפסים לציבור הרחב, אך ברור שמדובר בממצאים נדירים ובעלי ערך תרבותי והיסטורי ראשון במעלה, שמצטרפים לאוצרות פסיפסים מדהימים שהתגלו בישראל וסביבותיה, ובכלל סביב אגן הים התיכון.
לאילו פסיפסים דומה פסיפס כפר קאסם?
הפסיפס של כנסיית קריות בדרום הר חברון נראה הפסיפס הקרוב ביותר לפסיפס הנוכחי. סגנון, הקומפוזיציה של השטיח ועיצובי הפריטים החלקאיים.
- ההאלמנטים החקלאיים משובצים בתוך מדליונים של עלי אקנתוס.
- הצירוף של 3 צורות של דלועיים, מזכירה את השיא של 4 צורות דלועיים – בפסיפס יחיד – מפסיפס קריות.
- ההופעה של ארטישוק, שהיא נדירה יחסית, נראית גם בקריות.
- אגודות של אספרג, מתוארות רק כאן בכפר קאסם ובקריות.
- סך הנתונים מציבים את שני האתרים בחזית החידושים והתעוזה החקלאית של גידולי ירק מורכבים לטיפוח.
בסך הכל בפסיפסי ישראל עוצבו 6 צורות של דלועיים: אבטיח, מלון עגול מתוק, מלון הפקוס, מלון עגו'ר, לופה ודלעת הבקבוק (קרא).
מגוון כזה של תיאורי דלועיים לא נמצא (עדיין 2025) בשום מקום אחר ברחבי האימפריה הביזנטית, מה שמציב את החקלאות והחקלאים בישראל בראש החדשנות החקלאית בתקופה הביזנטית (מזכיר לי אילו תקופות מודרניות….🤩).
ד"ר ענת אביטל – מדריכת טיולים בכירה, חוקרת פסיפסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ומרצה בתחומי טבע וארכאולוגיה.
בעלת מומחיות רבת־שנים, ניסיון של למעלה מ־30 שנה בהובלת קבוצות וייעוץ אישי למטיילים עצמאיים ו־ VIP בארץ ובעולם.
Dr. Anat Avital
Senior tour guide, mosaic researcher, and passionate storyteller with over 30 years of experience.
Specializing in tailor-made tours and VIP travel planning across Israel and worldwide.
Combining deep academic knowledge with warm, personal guidance – for travelers who seek meaning, depth, and unforgettable journeys.
