גן לאומי מצוקי הארבל: טיול מיטיבי לכת בצפון

מבצר מצוקי הארבל והמערות 

במצוקי הארבל והר ניתאי שמולו ניכרות מאות מערות קארסטיות. מערות אלו נפערו בסלעי הגיר באמצעות המסה של מים במשך אלפי שנים. בתקופות קדומות, האדם נטה להשתמש בחללים הללו. האדם הרחיבם למטרות מגורים. במאה הראשונה לפסה"נ בתקופת הבית השני, המורדים הגליליים היהודים, התנגדו לראשית שלטונו של הורדוס בגליל. כחלק מפעילות המרד והמחלחמה בהורדוס הם השתמשו במערות כמבצר גדול. המורדים היהודים התקינו חללי מסתור, חדרי מגורים, מדרגות, בורות מים ואולמות. מכתביו של יוסף בן מתתיהו, יודעים כיום שכאן התחולל קרב מתוחכם של הורדוס מול המורדים היהודיים. בסופו של המרד המורדים היהודיים הגליליים הוכרעו. הורדוס הצליח להביס אותם בתחבולות. הורדוס הוריד את חייליו בכלובים שהיו קשורים אל ראש המצוק. ארגזים אלו שולשלו מטה בפעילות סנפלינג. כשהגיעו הכלובים אל מול מערות בהם התחבאו המורדים הם תקפו. חיילי הורדוס תקפו את המורדים והכניעו אותם עם חיצים ופצצות אש.

המצוק אל הגולן הכינרת וגליל, ירידה אתגרית על המצוק בעזרת דירגיות וכבלים, ביקור במערות הארבל אשר נוצלו בעבר כאתרים מבוצרים ושימשו למגורי אדם ולמסתור. המסלול מסתיים בירידה חדה בחניון הסמוך לכפר ואדי חמאם, שם ימתין הרכב המאסף.

בית הכנסת העתיק של ארבל

ארבל היה ישוב עתיק וחשוב שהתקיים מסוף ימי הבית השני ובו ישבו חכמים, למשל, ניתאי הארבלי וכוהנים ממשמרת הכהונה התשיעית, ישוע. בישוב ארבל התקיימו בתי כנסת אחדים, וייתכן שבית כנסת העתיק שהתגלה הוא זה המיוחס לניתאי הארבלי.

בית הכנסת נוסד במאה הרביעית לסה"נ, והוא בנוי מאבני גיר, בדומה לבית הכנסת של כפר נחום, והוא בולט על סביבותיו בזכות האבנים הלבנות השונות מסלעי הבזלת המקיפים את האתר. אולם בשונה מכפר נחום, אבני הגיר באתר מצויות ולא היה צורך להסיען ממרחקים. פתח המבנה היחיד היה ממזרח, והוא היה גדול, מעוטר ומרשים. מן הפתח שרדו כל חלקיו אשר גולפו מסלע יחיד שהיה במקום. מן הפתח יורדים במדרגות שהובילו, כנראה, לבית כנסת משלב קדום יותר. בצידו הדרומי של בית הכנסת, לכיוון ירושלים, גומחה לארון הקודש וספר התורה המסמנת את כיוון התפילה. ובית הכנסת של ארבל הוא הצפוני מבין בתי הכנסת שלהם הייתה גומחה לכיוון ירושלים, סמן החסר לחלוטין בבתי הכנסת שבגליל העליון. אולם בית הכנסת מחולק על ידי טורי עמודים ומסביב לאולם היו ספסלי אבן. המבנה היה בן שתי קומות. לעמודי הקומה הראשונה היו כותרות קורינתיות ועמודי הקומה השנייה היו כותרות יוניות. ממזרח לפתח הייתה חצר גדולה.

בית הכנסת חרב, כנראה, בשריפה באמצע המאה השמיני, לפי עדויות נומיסמטיות של מטבע אומאי. בית הכנסת נושב חזרה בתקופה האיובית במאה ה-11.

מחקר אתר הארבל

בית הכנסת תואר לראשונה על ידי א' רובינסון בשנת 1852, נחפר חלקית על ידי צ' ווילסון מהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, אשר פרסם תוכנית ראשונה שלו, קוהל ווואצינגר ערכו חפירה חלקית במקום בשנת 1905 ופרסמו את שרטוט האתר ומבנה בית הכנסת והציעו תוכנית שיחזור. החוקרים הישראלי המודרניים שחקרו את האתר היו נ' אביגד, ז' ייבין, ובשנים 1988-1987 חפרו באתר והחל שיקום ונקיון המבנה וסביבותיו בניהולם של  צ' אילן וא' איזדרכת, שני מקוואות טהרה נתגלו בחפירות בשנת 2000, וחפירות חדשות בוצעו במקום מטעם מכללת כינרת בשנת 2012.[1]

מבצר ארבל והמערות 

במצוקי הארבל והר ניתאי שמולו ניכרות מאות מערות קארסטיות שנפערו בסלעי הגיר באמצעות המסה של מים במשך אלפי שנים. בתקופות קדומות, האדם נטה להשתמש בחללים הללו, הרחיבם למטרות מגורים. במאה הראשונה לפסה"נ בתקופת הבית השני, המורדים הגליליים היהודים, התנגדו לראשית שלטונו של הורדוס בגליל השתמשו במערות כמבצר גדול עם חללי מסתור, חדרי מגורים, מדרגות, בורות מים ואולמות. מכתביו של יוסף בן מתתיהו, יודעים כיום שכאן התחולל קרב מתוחכם של הורדוס מול המורדים היהודיים, והוא הצליח להביס אותם בתחבולות. הורדוס הוריד את חייליו בכלובים שהיו קשורים אל ראש המצוק, וממס בפעולת סנפלינג הכלובים שולשלו מטה, ומתוכם תקפו חיילי הורדוס את המורדים והכניעו אותם באמצעות חיצים ואש.

בשנת 1905 נחפר לראשונה בית הכנסת העתיק בארבל, בית הכנסת הוקם בתוך יישוב גדול, שהיה קיים בארבל. כיום אפשר להבחין במבנים תת קרקעיים רבים בסביבתו ובדרך אליו.

ביבליוגרפיה

• אילן צ', 1991, בתי כנסת קדומים באר-ישראל, תל אביב.
• אילן צ' ואיזדרכת א', 1992, 'ארבל', בתוך: האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך 1: 69-67.