Dr. Anat Avitalכנסיית סטפנוס הקדוש בבאר שמע – אמנות פסיפס מהנגב המערבי במפגש עם דרכי השיירות והחיים הקדומים
בלב הנגב המערבי סמוך לנחל הבשור, נחשף פסיפס יוצא דופן באיכותו ועושרו האמנותי בכנסייה ביזנטית שנקראה על שם סטפנוס הקדוש.
בפסיפס תמצאו עיטורי בעלי חיים מקומיים ישראליים וגם בעלי חיים אקזוטיים, יונקים, גם נחש ונתח צלעות כבש למאכל, ציפורים, עופות משק וסצנות יומיומיות מחיי התקופה הביזנטית בישראל.
דמויות אדם וחיות בשיא הדיוק משקפים את עולמם של תושבי הנגב בתקופה הביזנטית.
הפסיפס באר שמע מוצג כיום לקהל בחצר המועצה האזורית מרחבים, ליד צומת גילת.
תחזית מזג האוויר לשבוע הקרוב לטיול שלכם בעוטף עזה - הנגב המערבי
מה רואים בפסיפס כנסיית באר שמע – בעלי החיים ודמויות במדליונים
האולם המרכזי של הפסיפס, הוא זה שמוצג בחצר מועצה אזורית מרחבים כיום, משתרע על שטח של כ־8.9×4.8 מ', ומורכב מ־55 מדליונים המאורגנים בדגם של גפן משתלבת שיוצרת מדליונים עגולים, שצומחת מתוך אמפורה.
לחצו למאמר המלא: פסיפס כנסיית באר שמע: פריון, חקלאות, ציד ובעלי חיים אקזוטיים, תיאורי שפע, קשרים בינלאומיים וסטטוס
המדליונים מחולקים לחמישה טורים (שניים צדדיים, שניים פנימיים ואחד מרכזי), ובהם משולבים עופות, יונקים, בני אדם, פירות וכלים, באיורים טבעיים, ריאליסטיים, מלאי חיים ומספרים סיפורו של אתר גדול, עשיר עם שפע חקלאי, מסחרי ופריון.
כתובת בכניסה לאולם התווך
כתובת הפסיפס בכניסה לכנסייה מייחדת אותה לסטפנוס הקדוש, “חומה בלתי מנוצחת” ו“רופא הנשמות והגופים”. בכך היא מאשרת שהמתחם בחרבת אל‑פַאר הוקדש כולו לדיאקון והמרטיר הראשון, שזכה לפולחן רחב בארץ‑הקודש במאות ה‑5‑6, במיוחד בנגב.
הפופולריות של סטפנוס הקדוש נסקה לאחר ששרידים שיוחסו לו התגלו בראשית המאה ה‑5 והופקדו בבזיליקה מפוארת בירושלים, שהקימה הקיסרית אאודוקיה, אירוע שהפך את סטפנוס לדמות המגנה האהובה ביותר על נוצרים מקומיים.
פריסת האלמנטים הריאליסטיים המשובצים בתוך המדליונים, לפי סדרם
שורה 1
מעוצב שיח גדול וחזק של גפן היין (Vitis vinifera) שבוקע מתוך אמפורה גדולה. ממנו צומחים שריגי הגפן ויוצרים קומפוזיציית מדליונים פיגורטיבית אופיינית לפסיפסי התקופה הביזנטית.
בטורים הצדדיים: פרט זכר של אריה אסייתי (Panthera leo persica) משתרע על פני שני מדליונים. רעמה עשירה, פה פתוח ולשון משתרבבת, זנב מפותל וקצות בהונות בעלי טרפים חדים. סמל עתיק לעוצמה וגבורה.
שורה 2
אישה בריאה ועשירה יושבת בישיבה מזרחית, חולצת שד ומיניקה תינוק עטוי בגד משובץ אבנים צהובות. שמלתה צבעונית, תכשיטים בזהב ועגילים מעטרים אותה, דימוי הדור של פריון ושפע.
בטורים הצדדיים: כבש הבית (Ovis aries) בעל קרניים מסיביות וזנב עבה, ולצדו זכר פסיון מצוי (Phasianus colchicus) בזנב ארוך ונוצות צבעוניות.
שורה 3
סל קלתוס קלוע ובו ערימה סדורה של ביצי פניניית הקסדה (Numida meleagris).
משני צדדיו שתי פניניות, נקבה מימין וזכר משמאל, פונות אל הסל; בליטת “הקסדה” והדלדל מודגשים בזכר.
שורה 4
גבר יושב על כיסא נצרים מרופד ומנגן בחליל עבה; טוניקה כרוכה על גופו, שיערו מתולתל, וסנדלים כרוכים לרגליו. מאחוריו תלוי כד חרס, כנראה עם מי שתיה, על שריג גפן.
בארבעת המדליונים מתוארים ארבעה פרטים של בקר (Bos). שני הפרטים הקרובים למרכז עוצבו בגווני חום-אדמדם, ולהם קרניים מעוקלות כלפי חוץ. תיאור הקרניים בפסיפס באר שמע תואם איורים קדומים של קרני שור הבר (Bos primigenius), כגון זה המופיע בשער עשתר מבבל (Watanabe 2015), וכגון בציורי מערת לאסקו (Lascaux) שבצרפת (Sochorová, 2023).
לפי ממצאים ארכאו-זואולוגיים, שור הבר התקיים בישראל עד שלהי תקופת הברזל, והמשיך להתקיים באירופה עד תחילת המאה ה־17 (Tsahar et al., 2009; עמר ואחרים, 2009: 45). השם "שור הבר" מוזכר גם במשנה: "שור הבר מין בהמה, ורבי יוסי אומר: מין חיה" (משנה, כלאיים ח, ו) – עדות לכך שחז"ל הכירו את בעל החיים.
אם אכן נכון לזהות את דמות הבקר שבפסיפס כשור הבר, הרי שמדובר בתיאור יוצא דופן, שעשוי להעיד על נוכחותו בטבע או בשבי גם בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. בתצלום של נקודת המים בשלאל שבנחל הבשור, 1917, רואים את המים נשאבו מן הנחל אל מכלי בד, חוטאו בכלור ושימשו להשקיית הסוסים והפרדות של הצבא. התצלום ממחיש את שפע המים שהתקיים באזור; על הגבעה שמימין התגלתה רצפת הפסיפס של כנסיית שלאל., והמיקום קרוב מאוד גם למיקום של כנסיית באר שמע. כמויות המים שהיו בעת העתיקה בנחל הבשור והסבך הטבעי, כנראה איפשרו גידול שור הבר בשבי.
עיצוב הקרניים המעוקלות כלפי חוץ – הזהה לקרני שור הבר באיורים פרהיסטוריים – אינו ניכר באף תיאור אחר של בקר בפסיפסי התקופה.
לשני הפרטים הקיצוניים קרניים מעוגלות כלפי פנים וחטוטרת על הגב, והם ניתנים לזיהוי עם בקר הזבו )indicus Bos). מימין מוצג פרט ברביצה כשגופו עבה יותר מהפרט העומד על רגליו משמאל. הפרט הרובץ הוא אולי פרה הרה וראשה פונה מעלה בגעייה. תנוחתה של הפרה בפסיפס – גוף כבד, גפיים מקופלות תחת הגוף, הזנב מורם מעלה, צוואר מתוח קדימה ופה פעור – עשויה לרמז על שלב מקדים של ההמלטה. תיאורים אתולוגיים של פרות הרות מראים כי סמוך להמלטה זנב הפרה מורם, הפרה משמיעה קולות געייה חוזרים, תוך מתיחת הצוואר לפנים. אם הפירוש הזה נכון, הרי שתיאור זה, בשילוב עיצובים נוספים בפסיפס זה של נקבות מיניקות וצבייה הרה, מחזק את התפיסה של שפע טבעי, רבייה ופוריות.
שורה 5
דגירת יונים באמפורה – אמפורת “קנקן עזה” תלויה אופקית; בפתחה יונת סלעים דוגרת, ומתחתיה יונה נוספת -תיאור נאמן של זוג יונים בעונת קינון.
בטורים הצדדיים: כלבת רוח במרדף אחר ארנבת מצויה, וכלב רוח זכר רודף אחר שועל מצוי, שני מרדפי ציד ססגוניים.
שורה 6
סל כפול עם ענבים במגוון זנים וצבעים, מיועד להעמסה על בהמה, מלא אשכולות ענבים אדומים‑סגולים בשלים ומגוונים; למרכבה זוג מוטות נשיאה.
בטורים הצדדיים: גַּמָּל מוביל גמל חד‑דבשתי עמוס סל מכוסה שמיכה צבעונית; תיאור סחר וגמלים מובילים תוצרת חקלאית. בצד השמאלי חמר מוליך חמור עם סחורה מכוסה על גבו.
שורה 7
פסיון מצוי מוצג בכלוב עץ רבוע התלוי בשרוך על שריגי הגפן—כדרך הובלת עופות למכירה.
בטורים הצדדיים: דוב חום סורי כחוש לצד יאורית מצרית, יונק טורף ועוף מים מתורבת ממוצא אפריקני.
שורה 8
גבר לבוש טוניקה קצרה נשען על מטה, ידו הימנית מונחת על ראשו במחוות הצללה מן השמש.
מימין: זאב מצוי רודף אחר יעל נובי; משמאל: נמר מלניסטי (שחור) שואג במרדף אחר צבייה הרה, דואט דרמטי של טורף ונטרף.
שורה 9
סצנת עימות: גור כלבים כנעני קולרי מתגרה בעגור אפור גבוה התוקף במקורו, מפגש חקלאי‑טבעי בין בית לשדה. אולי העגור מבויית לשמירה..
בטור ימני: אדם שחור עור מוליך ג'ירף – עבד מהודר שחור עור, אפריקאי, עוטה תכשיטים מוליך ג'ירף שעל צווארו פעמון;
בטור שמאלי: אדם שחור עור על פיל – מהוט אפריקאי רכוב על פיל אפריקאי עטוי שמיכה צבעונית.
עדות ליבוא חיות אקזוטיות מאפריקה, כנראה מתנות ממלכות ושבטים עשירים מאתיופיה וסודן, כמחווה לקיסר ולנציגו שליט מחוז גרר, כפי שמופיע בכתובת הפסיפס.
שורה 10
ויקטור (BIKTWP), כלכלן הכנסייה לובש טוניקה קצרה, אוחז מגש ועליו נתח בשר גדול, נראה כמו צלעות כבש, מסמל את השפע של פטרוני הכנסייה, ומסמל הכנסת‑אורחים ושפע.
בטורים הצדדיים: סוסים חסונים במדליונים הסמוכים, ובמדליון קיצוני נמייה ונחש – נמייה מצויה מבוייתת עם קולר משמשת לשמירה, לוחמת בנחש צפע.
שורה 11
קיליקס נאה ובו תפוחים אדומים מונחים על ריפוד עלים ירוקים, שיא של שפע פירותי.
בטורים הצדדיים: שני טווסים זכרים גדולים ומרהיבים – פרושים מדליונים על פני שני מדליונים כל אחד, בזנב צבעוני רב‑עיניים וכתר ציצית אופייני. מתחתיהם בין המדליונים מוצגות שתי הנקבות טווסות, עם ציצית על ראשן.
אולם התווך של כנסיית באר שמע הוא חגיגה צבעונית וחדה להפליא. “רזולוציית” הפסיפס בין 100 ל‑1000 אבנים לדצמ"ר מעניקה לו את דרוג איכות מבין הגבוהים בארץ, כמו צילום אולטרה‑HD בתקופה הביזנטית. לפלט זה מצטרפים לבן, שחור, אפור, חום, אדום, כתום, תכלת, ירקרק ובז’ ‑ עם נגיעות זכוכית וחרס שמדליקות את הרצפה מבפנים.
הפסיפס מושפע מסגנונות תקופה, שהגיעו בדרך הבשמים ומפטרה, אבל הוא מתובל־עד‑היסוד במבט מקומי ובטעם הפטרונים. בעלי‑המלאכה עבדו כמאסטרים אמיתיים: דמויות אנוש וחיות מקבלות הבעות, תנועה ופרטי לבוש עדינים; אפילו הבדל בין נקבה בהיריון לזכר רעב מתגלה במבט קרוב.
מה הסיפור שהרצפה מספרת?
שפע ופריון – אישה מיניקה ותפוחים עסיסיים משדרים ברכות ילודה וחקלאות.
הגנה על היישוב – כלבים, נמייה ועגור אפור משמשים “מערכת ביטחון טבעית” מפני טורפים ומזיקים.
מסחר משגשג – גמלים, סוסים, חמורים ופילים נושאי סחורות מציבים את באר שמע כתחנת‑מפתח לשיירות המדבר, הובלה ויצוא דרך נמל עזה.
קרוואן מתנות אקזוטי – ג’ירף, פיל והעבדים המהודרים שמובילים אותם רומזים על “מסע מתנות” שהגיע מאתיופיה וסודן בדרכו לקיסר בקונסטנטינופול; חלק מהחיות והעושר כנראה נשארו אצל מושל גרר – ומשם זכו למקום של כבוד בפסיפס.
חיי חווה צבעוניים – יונים, חוגלות, פניניות, פסיונים וענבים שמנים משלימים את מראה הכפר השופע.
בסך הכול מופיעים על הרצפה 22 מיני יונקים (מאריה ועד נמייה) ו‑8 מיני עופות (מטווס הודי ועד חוגלת סלעים) – אוסף מגוון יותר מכל פסיפס אחר בישראל. חלקם היו מבויתים, אחרים הובאו לצורכי ראווה ושעשוע, וכולם מעידים על היכרות אינטימית עם הטבע ועם כלכלת האזור.
כמו פיד אינסטגרם ביזנטי, הפסיפס חושף למבקר את גאוות הכפר, העושר, הטבע והמסחר. מי שנכנס לכנסייה פוגש שפע מסחרר ועצמה תיאולוגית, ומוזמן להצטרף לחגיגה תחת כנפי האמונה – ולא פחות חשוב, תחת צלה המרענן של גפן היין המקומית.
לחצו למסלולי טיולים מומלצים נוספים עבורכם באזור הנגב המערבי ודרום השפלה
- פארק אשכול
- דרך נוף נחל הבשור
- גשר הכבלים מעל נחל הבשור
- ביתרונות בארי
- יער שוקדה ודרום אדום כלניות
- שמורת פורה ופריחת כלניות בחורף
- חניון חץ שחור
- חניון רעים אנדרטה לנרצחי הנובה 7 באוקטובר 2023
- קיר המכוניות השרופות אנדרטה לחללים הנרצחים בכבישים ב-7 באוקטובר 2023
- בית כנסת מעון-נירים
- אנדרטת עוצבת הפלדה
- פריחת חלמוניות בסתיו בלהבים
- גן לאומי בית גוברין תל מרשה
- חורבת מדרס
- חורבת עתרי
- חורבת בורגין
- מערות לוזית
- השוואת השכרת רכב: לחצו להשוואות השכרת רכב המשתלמות ביותר
- השוואת מלונות: לחצו להשוואת מלונות הכי שווים במחירים הכי משתלמים
- השוואת טיסות: לחצו להשוואת טיסות הכי משתלמות
- מוניות: מצאו מונית מנמל תעופה אל המלון במחיר הכי משתלם
- כרטיסים לאתרים ואטרקציות: מצאו כרטיסים לאתרים ואטרקציות במחירים הטובים ביותר
דברו איתנו וקבלו הצעת מחיר וייעוץ מקצועי לטיול הבא שלכם בארץ או בחו"ל
ד"ר ענת אביטל – מדריכת טיולים בכירה, חוקרת פסיפסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ומרצה בתחומי טבע וארכאולוגיה.
בעלת מומחיות רבת־שנים, ניסיון של למעלה מ־30 שנה בהובלת קבוצות וייעוץ אישי למטיילים עצמאיים ו־ VIP בארץ ובעולם.
Dr. Anat Avital
Senior tour guide, mosaic researcher, and passionate storyteller with over 30 years of experience.
Specializing in tailor-made tours and VIP travel planning across Israel and worldwide.
Combining deep academic knowledge with warm, personal guidance – for travelers who seek meaning, depth, and unforgettable journeys.
