קברי המלכים בירושלים: הלני מלכת חדייב הנערצת ובניה מונבז ואיזטס, קבורה יהודית מהבית השני

קברי המלכים הם אתר קבורה מרשים ומסתורי בירושלים, הממוקם ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים. האתר נמצא תחת חסותה של ממשלת צרפת והוא אחד המונומנטים הארכיאולוגיים המרשימים מתקופת בית שני. כאן קבורים הלני המלכה ובני משפחתה שהתגיירו בתקופת הבית השני.

דברי חז"ל על צידקותה והתגיירותה של המלכה הלני ובנה מונבז

הלני המלכה ובני משפחתה מופיעים בתלמוד ובמדרשים כמי שקיבלו על עצמם את היהדות בלב שלם. הלני התגיירה מתוך חיפוש רוחני אמיתי והפכה לאחת מחסידי אומות העולם. בתלמוד הבבלי, מסכת קידושין (סב, א), מסופר על כך שבנה, מונבז המלך, קיבל את עול היהדות בהשראתה. גם הלני עצמה חיזקה אותו בהחלטתו ואף הלכה בעקבותיו.

"הלני המלכה, היא ובניה נתגיירו… נתנה נפשה ותורתה בעבור ישראל, ולא עוד אלא שתרמה כל הונה לתורת השם ולעניי עמו."
(תלמוד ירושלמי, נדרים פ"ב).

"כשנתגייר מונבז המלך ובזבז אוצרותיו בשני בצורת, אמרו לו אחיו ואנשי בית אביו: אבותיך גנזו ואספו עליהם, ואתה בזבזת ונתת על אחרים! אמר להם: אבותיי גנזו לאוצרות עולם הזה, ואני גנזתי לאוצרות עולם הבא" (בבא בתרא יא, א).

חז"ל מספרים על הקפדתה של הלני המלכה במצוות סוכה, אף כשלא הייתה מחויבת בה מן הדין. בתלמוד הבבלי, מסכת סוכה (ב, א), מסופר שהיא בנתה סוכה גדולה בירושלים. חכמים התווכחו אם מעשיה קיבלו תוקף הלכתי, אך הודגש רצונה לשמור את מצוות התורה בהידור.

"מעשה והלכה המלכה הלני לסוכה שלה בלוד, והיו ראשי הגגין יוצאים מתוך הסוכה. אמרו לה חכמים: לא ראינו סוכה כזו… אמרו: סוכה זו אין לה שיעור, אבל הלני המלכה הייתה מדקדקת במצוות."
(תלמוד בבלי, סוכה ב, א. פרשנות חכמים).

הלני ובנה מונבז זכורים בשל תרומותיהם הנדיבות לבית המקדש ולעניים בירושלים. בתלמוד הירושלמי, מסכת יומא (ל"ז, ג), מסופר על תרומתה של מנורת זהב שהוצבה בבית המקדש. מנורה זו הייתה עשויה בדרך ייחודית כך שהשמש הייתה משתקפת בה ומאירה את פנים המקדש. בתלמוד הבבלי, מסכת יומא (לז, א), מסופר כי הלני גם תרמה טבלה מזהב שעליה נכתבה פרשת סוטה, כדי להקל על הכהנים בביצוע המצווה.

"הלני המלכה עשתה נברשת של זהב על פתח ההיכל, וכשחמה זורחת היו ניצוצות יוצאים ממנה, והיא כשרה להלכה. עוד עשתה טבלה מזהב שעליה כתובה פרשת סוטה."
(תלמוד בבלי, יומא לז, א).

הלני ידועה בזכות עזרתה לעם ישראל בתקופת רעב קשה. בתלמוד הבבלי, מסכת יומא (לז, א), מסופר שהיא דאגה להביא תבואה ומזון למצורעים ולרעבים בירושלים. מעשה זה מתואר כעדות לצדקותה ונדיבותה הגדולה.

"אמרו: הלכה המלכה הלני וקנתה תבואה מאפריקה והאכילה את כל אנשי ירושלים בימי רעב גדול. צדקתה נזכרת לדורות, שנאמר: 'וישב העם בשובע וברווח'."
(תלמוד ירושלמי, תענית פ"ה).

הלני המלכה הגיורת, מייצגת עבור חז"ל דמות מופת של גר צדק – אדם שהתגייר מתוך כוונה טהורה ושינה את חייו למען ערכי היהדות. מעשיה הגדולים משקפים את הרעיון של תיקון עולם, והיא מוצגת כדוגמה לאישה שאינה רק מקיימת מצוות, אלא עושה זאת מתוך אהבה וכבוד עמוק לעם היהודי.

מהם קברי המלכים?

מיקום ותיאור האתר: האתר הוא מתחם קבורה חצוב בסלע שנבנה בצורה מפוארת ומעוצבת. הכניסה היא דרך חצר גדולה שמובילה לגרם מדרגות רחב ולפתח מערה חצוב היטב. המבנה כולו משלב מאפיינים אדריכליים הלניסטיים-רומיים עם עיטורים ייחודיים.

החצר והכניסה: בחצר החצובה בסלע יש בור ניקוז גדול , מקווה טוהרה,שמטרתו הייתה לאסוף מי גשמים לטוהרת היוצאים מאתר הקבורה.

חזית מערת הקבורה: חזית הקבר כוללת עיטורים מעוטרים באבנים חצובות, עמודים וכותרות המאפיינות את האדריכתות והאומנות של תקופת הבית השני.

פנים הקבר: בפנים יש מערכת חדרי קבורה מפוארת, ובהם כוכים שנועדו להנחת גופות. אחד החדרים מכונה "הקמרון המרכזי", ובו נמצאה בעבר אבן גלילה ששימשה לסגירת הקבר.

למי שייך הקבר?

לפי המסורת היהודית והחוקרים, הקבר שייך להלני המלכה ומשפחתה, שבחרו להיקבר בירושלים מתוך אהבה לעיר הקדושה. שמם התגלה על ידי חקר ממצאים שנמצאו באתר.

יוסף בן מתתיהו מתאר את המקום כאתר קבורה מפואר שנבנה עבור המלכה הלני ומשפחתה, וציין את יופיו הייחודי. יוסף בן מתתיהו מתאר את קברי המלכים בספרו קדמוניות היהודים (ספר 20, פרק 4, פסקה 3) "המלכה הלני, אם איזטס, ובנה איזטס עצמו נשלחו לקבורה בירושלים, כפי שציווה איזטס בחייו. הם נקברו במערת קבורה מלכותית שהוכנה מראש עבורם, בנייה מפוארת ומכובדת שנעשתה בסגנון מרשים."

עם זאת, לא נמצאו כתובות באתר שמאשרות את זהות הנקברים.

היסטוריה מודרנית

בשנת 1863 האתר נחפר על ידי הארכיאולוג והדיפלומט הצרפתי פליסיאן דה סוסי. בזמן החפירה התגלו פריטים מרשימים, בהם גלוסקמאות ותכשיטים. הפריטים נלקחו לפריז ונמצאים כיום במוזיאון הלובר.

ב-1886 רכשה ממשלת צרפת את האתר, והוא הוכרז כשטח בבעלות צרפתית. מאז הוא מנוהל על ידי הקונסוליה הצרפתית בירושלים, אך פתיחתו לקהל הייתה מוגבלת מאוד במשך השנים. נכון לכתיבת שורות אלו, דצמבר 2024, ימי הכניסה הבודדים הם שלישי וחמישי בשעה 09:00 בבוקר, בהזמנה מראש דרך אתר הקונסוליה הצרפתית.

משמעות תרבותית, היסטורית ומודרנית-דתית של קברי המלכים

קברי המלכים הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בירושלים, המייצג את עושרם ועמדתם הרוחנית של בני תקופת בית שני.

יש המקדשים את אתר קברי המלכים בהתאם למעמדם המיוחד של הלני המלכה ובנה מונבז במקורות חז"ל כגריי צדק, נדבנים וצדיקים ביהדותם. יש מבקרים שנוהגים להדליק נרות נשמה בסמוך לקברים או לקרוא פרקי תהילים. יש המאמינים שהמקום נושא סגולה מיוחדת לבריאות ולפרנסה, בשל צדקותה ונדיבותה של הלני המלכה ומשפחתה.

אם כי ראוי לציין שאין נפטרים שעדיין טמונים באתר. מרבית הגופות והעצמות שהתגלו בקברי המלכים בסוף המאה ה-19 אינן נמצאות עוד באתר, ורק מעטות נשמרו במוזיאונים אחדים, יחד עם הגלוסקמות. חלק מהשרידים ככל הנראה הושחתו או אבדו במהלך השנים.

מדובר באחד מהאתגרים הגדולים של המחקר הארכיאולוגי מול דרישות ההלכה והמסורת היהודית לשימור קדושת הנפטרים. בהתחשב בעובדה שממשלת צרפת לא מאפשר חפירה ארכיאולוגית במקום.

כמו-כן, ארונות הקבורה והגלוסקמות המפוארות מצויות במוזיאונים אחדים ולא באתר.

הארכיטקטורה, האומנות והפריטים שהתגלו בקברי המלכים

חזית הקבר

החזית המקורית של האתר הייתה מעוטרת בעמודים וכותרות בסגנון הלניסטי-רומי, מהסגנון הדורי. כיום חלקים ממנה הרוסים, אך ניתן לזהות את העיטורים המרשימים ולזהות את הצמחים.

אשכול ענבים גדול במרכז האפריז

האשכול גדול ועשוי משלוש אונות. אשכולות ענבים משולשים כאלו נהגו בעיטור חזיתות מערות קבורה ועל סרקופאגי (ארונות קבורה) ועל גוסקמות יהודיות בירושלים בתקופת הבית השני.

ער אציל ופירותיו

בחלק המרכזי של האפריז מתוארים גבעולים נושאי עלים תמימים בעלי עורק מרכזי מודגש. בינות לעלים צומחים פירות סגלגלים, חריטה בקו מדגישה את שולי הפרי.

קוציץ – אקנתוס

במרכז החזית מעוטר קוציץ המורכב משלושה עלים. בכמה מקומות מעוצבות לולאות על העלים. עלי הקוציץ מתוארים באופן מסוגנן, ויוצרים רושם של שיח. מעניין מאוד שהעיטור על מכסה הארון מקברי בית הורדוס, דומה להפליא לעיטורים שעל הגמלונים של חזיתות מערת יהושפט, קברי המלכים וקברי-הסנהדרין, והוא דומה מאוד לגילוף בחזיתות של מערות הקבורה.

רימון או פרי גדול אחר

בינות לעלי הקוציץ מעוטרים פירות עגולים גדולים, הגילוף נשחק בשיני הזמן. ניתן לשער שהפירות הגדולים היו רימונים, כפי שעוטרו רימונים על חזיתות אחרות בנות התקופה, למשל, חזית החזנה בפטרה.

שושנות – רוזטות

השושנת – הרוזטה – לכשעצמה איננה מהווה סמל, אלא מהווה אלמנט בעל ערך עיטורי, קלה לשרטוט. כמובן בהתאם לרמות קושי שונות, ולפי דרגת המורכבות והפיתוח שלה. הרוזטה היא נאה למראה והייתה אופנתית מאוד בתקופה הנידונה. משום כך היא הפכה למוטיב נפוץ.

רוב עיטורי השושנות מגיעים מעולם הקבורה והפולחן ורוב החומר האומנותי שמצוי בידנו מגיע מעולם זה. להבדיל מהחומר המגיע מאומנות חולין שלא שרד, כגון: מבני-מגורים ומבני-ציבור חילוניים. רוב הממצא מגיע ממערות קבורה שנותרו סגורות וחתומות, שאיש לא מצאן או לא ההין לפותחן, או מחזיתות קברים חצובות בסלע שלא נראית סיבה לטרוח ולהורסן.

רק מעטים היו יכולים להרשות לעצמם ציורי-קיר בנוסח פומפיי, רצפות פסיפס נוסח יוון ורומא, ואומנות פיסול באבן נוסח מקדשים מהעולם הסובב. הראיה היא שהמצאי לחומר אומנותי ממבנים פרטיים מגיע מארמונות הורדוס, ממערות קבורה של המעמד הגבוה או מבתי הכהונה והאצולה מירושלים בלבד. המצאי ממבני-ציבור מגיע ממכלול המקדש וסביבתו.

הממצא האומנותי, אם כן, איננו מלמד על ההקשר הסימבולי בו יוצרו הפריטים, אלא, על האפשרויות הכלכליות שעמדו בפני המתכננים והמבצעים.

אצטרובל אורן

על קטע מדופן ארון קבורה עוצבו שני אצטרובלים בעלי קשקשים ניכרים בינות לעלווה. האצטרובלים מתוארים נכון ובאופן נאמן למציאות, למרות היותם מצויים בתוך עלווה שלא שייכת לעץ האורן.

מערכת הקבורה:

החצר המרכזית: חצר פתוחה בגודל 28×26 מטרים, שנחצבה בסלע כדי לאפשר גישה נוחה.

אבן הגלילה: אחת המאפיינים הבולטים היא האבן העגולה הגדולה ששימשה לסגירת מערת הקבר, דומה לאבנים שנמצאו בקברים מתקופת בית שני.

חדרי הקבורה:

במערות הקבורה נמצאו עשרות כוכי-משכב שנועדו להנחת ההנפטרים. הכוכים הם מאפיין טיפוסי של קבורה יהודית בתקופת הבית השני. חלק מהחדרים מעוטרים בעיצובים גיאומטריים.

הממצאים שהתגלו באתר

גלוסקמאות (תיבות אבן לליקוט עצמות)

גלוסקמאות אבן מעוטרות עם כתובות בארמית, עברית ויוונית. חלק מהכתובות מעידות על זהות הקבורים ומשייכות את האתר להלני המלכה ומשפחתה. הגלוסקמאות כללו עיטורים של פרחים, קונכיות ודפוסים גיאומטריים.

פריטים אישיים:

תכשיטים יקרי ערך, חלקם עשויים זהב, נחשפו במהלך החפירות. הפריטים מצביעים על עושרם ומעמדם הגבוה של הקבורים. חלק מהממצאים הועברו למוזיאון הלובר בפריז, ושם הם מוצגים בתערוכות מיוחדות. גם כלי חרס וכלי זכוכית ששימשו ככלי קבורה או טקסים דתיים נמצאו במערה.

מנגנון סודי לנעילת הקברים של הלני המלכה ובניה

בדברי פאוזניאס (גיאוגרף, טייל וסופר יווני בן המאה שנייה לסה"נ, בתקופתם של: הדיריאנוס, אנטוניוס פיוס, מרקוס אאורליוס):

"בקבר זה נמצאת דלת חצובה מאבן, כקבר כולו, והיא עשויה כך, שאין לפותחה אלא עד שתקופת השנה תשוב ותביא יום ושעה מסויימים, ואז היא נפתחת מאליה על ידי מנגנון מיוחד לה ואחר זמן קצר היא נסגרת מעצמה. אם תנסה לפתחה בכל זמן אחר לא תוכל, ואם תנסה בכוח עלולה היא להישבר".

משמעות היסטורית ותרבותית של קברי המלכים בירושלים

קברי המלכים הם דוגמה מפוארת לאומנות, ארכיטקטורה ומנהגי קבורה היהודיים של תקופת הבית השני. האתר משקף את השפעת האדריכלות והאומנות ההלניסטית-רומית על ירושלים ואת חשיבותה של העיר כמרכז רוחני ליהודים וגם לגרי-צדק כמו הלני.