תוכן העניינים
כמה שנים שאני עוברת ברחוב אלפסי בשכונת רחביה בירושלים, מציצה לעבר קבר יאסון, ותמיד אומרת לעצמי שבהזדמנות אעצור ואכנס לראות. אבל ברחביה, כמו ברחביה, אף פעם אין חניה. וכך חלפו השנים, והקבר נשאר ברשימת המקומות שעוד אגיע אליהם.
עד שהגיע יום הבחירות אוקטובר 2026. שבתון, פחות עומס בכבישים, זו ההזדמנות נהדרת לעלות לירושלים. כי מה יותר סמלי מלעלות לטיול אופניים בבירת ישראל הנצחית, ירושלים, ביום בחירות?!
יום הבחירות – חגיגה ירושלמית על אופניים
ככה יצא שביום הבחירות החלטתי לצאת עם חברתי היקרה איריס לטיול אופניים בירושלים. כי מה מתאים יותר מיום בחירות מאשר לעלות לירושלים, בירתה הנצחית של ישראל?
יום שבתון, כולם בחוץ, הולכים לבחור, מטיילים ומבלים. ירושלים הייתה מלאה מכוניות ואנשים, דגלים ומשפחות מטיילות ומצביעות. ממש כמו ביום חג. הייתה אווירה טובה ושמחה, והיה פשוט כיף לרכוב ברחובות העיר.
יצאנו מאזור ארמון הנציב, רכבנו דרך בקעה והמושבה הגרמנית, עברנו ליד בית הנשיא והמשכנו לשכונת רחביה הוותיקה והיפה.
והפעם, בלי לחפש חניה ובלי לדחות את הביקור לעוד הזדמנות, הגענו סוף סוף לקבר יאסון!

קבר יאסון – אחוזת קבר יהודית מימי בית שני

קבר יאסון נמצא ברחוב אלפסי 10 בשכונת רחביה. זהו מתחם קבורה משפחתי מפואר יחסית, שנחצב ונבנה בתקופה החשמונאית, כנראה בסוף המאה השנייה או בראשית המאה הראשונה לפני הספירה.
הקבר שימש לקבורה במשך כמה דורות, עם תקופות של פגיעה ונטישה, עד ראשית המאה הראשונה לספירה.
בתקופת בית שני נמצאו בתי הקברות של ירושלים מחוץ לשטח העיר המיושב. שכונת רחביה של ימינו הייתה אז חלק מהמרחב שממערב לירושלים, שבו נחצבו מערות קבורה למשפחות בעלות אמצעים.
אחוזת הקבר מעידה על משפחה אמידה שהושפעה גם מהתרבות ההלניסטית. לצד מערת הקבורה היהודית המסורתית שולבו במתחם חצרות, חזית אדריכלית בסגנון דורי קלאסי ומונומנט קבורה בולט.
מה רואים בביקור בקבר יאסון?
החצר החיצונית ושער הקשת
כבר בכניסה למתחם מתגלה רחבה מוארכת וגדולה יחסית, שאליה נכנסים דרך שער אבן בעל קשת יפה. האבן הירושלמית הבהירה משתלבת היטב בבנייה העתיקה, והמתחם כולו נראה כמו פינה קטנה של ירושלים מימי בית שני, שהשתמרה בלב שכונת מגורים מודרנית.

אבל כדאי לדעת: חלק גדול ממה שרואים היום מעל פני הקרקע הוא שחזור שנעשה בשנות השישים של המאה העשרים. השער, חלק מהקירות והמונומנט שמעל הקבר שוחזרו על בסיס השרידים והממצאים הארכיאולוגיים.
היום נוהגים בדרך כלל בגישה שימורית זהירה יותר, המבחינה באופן ברור בין שרידים מקוריים לבין השלמות מודרניות.
החצר הפנימית והמבואה
בהמשך עוברים דרך חצר נוספת אל אזור המבואה הפנימית. חלקים מהמתחם חצובים בסלע הטבעי, וחלקים נבנו באבני גזית.
החצרות שימשו למעבר ולהתכנסות הקשורה בטקסי הקבורה והאבל. אפשר לדמיין את בני המשפחה ואת המלווים מתאספים כאן לפני הכנסת הנפטר למערת הקבורה.
המבנה מדורג במכוון: מן החוץ אל החצרות, מהחצרות אל המבואה המקורה, ומשם אל חדרי הקבורה החצובים בסלע.
החזית הדורית והעמוד המרכזי
אחד האלמנטים המעניינים ביותר בקבר הוא חזית הכניסה למערה. במרכז החזית ניצב עמוד יחיד, בין שני קצות הקירות הבולטים. זוהי צורה אדריכלית מיוחדת של חזית בסגנון קלאסי, שבה עמוד אחד מחלק את הפתח לשניים.
בחזית נמצאו שרידים של עמוד וכותרת דורית, אם כי בסיס העמוד מעוצב דווקא בפרופיל המזכיר את הסגנון היוני. השילוב הזה מעניין במיוחד, וממחיש כיצד אדריכלות הקבורה היהודית בירושלים אימצה מרכיבים מן העולם ההלניסטי.
גם כאן חלקים מן החזית שוחזרו, ולכן חשוב להבחין בין האבן העתיקה לבין הבנייה המודרנית.

שני החדרים הפנימיים – כוכים ואיסוף עצמות
כיום הכניסה לחדרים הפנימיים חסומה בשערי ברזל, ואפשר להציץ פנימה בלבד. אבל תוכניות החפירה מאפשרות להבין את המבנה.
מאחורי המבואה נמצאים שני חללים חצובים בסלע. באחד מהם נחצבו שמונה כוכי קבורה צרים וארוכים, שנועדו להנחת גופות הנפטרים. זוהי אחת מצורות הקבורה המוכרות בירושלים בתקופת בית שני.
חלל נוסף שימש כנראה לאיסוף עצמות הנפטרים לאחר התפרקות הרקמות, כחלק ממנהגי הקבורה המשנית שהתקיימו בתקופה.
שתי דלתות האבן המקוריות של חדרי הקבורה נמצאות כיום מחוץ לפתחיהן. אפשר להבחין גם בסימני פגיעה ושינויים באחת הדלתות, אך ללא בדיקה נוספת קשה לקבוע מתי נעשו ומדוע.
תקרת הסלע והקורות המודרניות
כשעמדנו מול המבואה הפנימית והסתכלנו כלפי מעלה, ראינו את תקרת הסלע של המערה, ולצדה קורות פלדה גדולות שהותקנו בתקופה המודרנית לתמיכה ולייצוב.
המראה של תקרת הסלע והקורות מעורר שאלות מעניינות: כיצד נפגעה התקרה, מה נותר ממנה, ואילו פעולות שימור נדרשו כדי להגן על החלל החצוב?
נראה שבמקור הייתה למבואה תקרת סלע טבעית, כחלק ממסת הסלע שבתוכה נחצבה המערה. עם זאת, מן המראה כיום אי אפשר לקבוע בוודאות מתי נפגע הסלע ומה היה היקף הפגיעה.
גם היום המערה נמצאת בלב שכונת מגורים צפופה, מוקפת בתים וגינות. קשה להאמין שמתחת לפני הקרקע, במרחק מטרים ספורים מחיי היומיום של ירושלים המודרנית, מסתתרת אחוזת קבורה בת יותר מאלפיים שנה.

מי היה יאסון?
קבר יאסון התגלה בשנת 1956, במהלך עבודות בנייה בשכונת רחביה. בעקבות הגילוי נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות בניהולו של לוי יצחק רחמני.
על קירות המבואה התגלו כתובות בארמית וביוונית, ובהן כתובת קינה המזכירה אדם בשם יאסון. מכאן קיבל האתר את שמו.
אין בידינו זיהוי ודאי של האיש או של משפחתו, ואין לזהות אותו אוטומטית עם יאסון הכוהן הגדול המוכר מן המקורות ההיסטוריים.
במתחם נמצאו גם ציורי פחם וחריתות של ספינות מפרש, לצד דגמים נוספים, ובהם מנורות בעלות שבעה קנים. ציורי הספינות העלו את האפשרות שיאסון או בני משפחתו היו קשורים למסחר ימי או לספנות, אבל זו השערה בלבד.
כך או כך, העושר האדריכלי, הכתובות והעיטורים מעידים על משפחה בעלת מעמד כלכלי וחברתי גבוה יחסית בירושלים החשמונאית.
ממערת קבורה עתיקה לאתר בלב שכונת מגורים
אחד הדברים היפים בקבר יאסון הוא הניגוד שבין המתחם העתיק לבין הבניינים והרחובות המקיפים אותו.
לפני יותר מאלפיים שנה הייתה כאן אחוזת קבר משפחתית מחוץ לירושלים. היום היא מוקפת בבתי מגורים, בגינות וברחובות של אחת השכונות הוותיקות והיפות בעיר.
המבנה המונומנטלי, החצרות והחזית המשוחזרת מאפשרים לנו להתרשם מאדריכלות הקבורה של התקופה, גם בלי להיכנס אל החדרים הפנימיים.
איך מגיעים לקבר יאסון?
מיקום: רחוב אלפסי 10, שכונת רחביה, ירושלים.
תקופה: ימי בית שני, התקופה החשמונאית והתקופה הרומית הקדומה.
משך הביקור: כ־15–30 דקות.
גישה: אפשר לבקר בחצרות ובאזור החיצוני, האתר פתוח. הכניסה לחדרי הקבורה הפנימיים חסומה.
חניה: מוגבלת מאוד ברחובות הסמוכים. מומלץ להגיע ברגל, בתחבורה ציבורית או באופניים.
סוף סוף הגעתי!
אז אחרי כל כך הרבה שנים שבהן עברתי ליד הקבר ותמיד המשכתי הלאה, סוף סוף נכנסתי, הסתכלתי, צילמתי, בחנתי את האבנים, את השחזורים ואת הפתחים העתיקים, וסימנתי לעצמי וי קטן של סיפוק.
זה אתר קטן, ומספיקה לו עצירה קצרה. למי שאוהב את ירושלים, את הארכיאולוגיה שלה ואת הסיפורים שמסתתרים בין הבניינים, זו פינה נהדרת לעצירה בדרך.
ובשבילי, להגיע לשם באופניים עם חברה טובה, ביום בחירות חגיגי בירושלים, היה בדיוק התירוץ שחיכיתי לו כל השנים.
משם המשכנו בירידה אל גן העצמאות, לבריכת ממילא, בית הקברות ומלון פאלאס.
ד"ר ענת אביטל | מטיילים עם ענת
ספרות ומקורות
Rahmani, L. Y. 1967. Jason's Tomb. Israel Exploration Journal 17: 61–100.
Barag, D. 2010. The Tomb of Jason Reconsidered. In: Weiss, Z., Irshai, O., Magness, J. and Schwartz, S. (eds.), "Follow the Wise": Studies in Jewish History and Culture in Honor of Lee I. Levine. Winona Lake: Eisenbrauns.
מינהל התכנון ורשות העתיקות, נספח ארכיאולוגי לתוכנית המתאר של ירושלים, אתר 41: קבר יאסון.
מטיילים יקרים! שמרו על הטבע ושלמות האתרים: לא לקטוף ולא לרמוס פרחים, פטריות וצמחיית ליקוט חסרי ישע. אל תשאירו אשפה בשטח – קחו אותה איתכם עד לפח הקרוב, והשאירו טבע שמח, ירוק ופורח גם למטיילים שיבואו אחריכם. תודה!
קבוצת הוואטסאפ השקטה של "מטיילים עם ענת"
עדכונים על טיולים מיוחדים, מסלולים והמלצות לטיולי משפחות וחו"ל, בלי רעש ובלי ספאם.
לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי
נעזרתם באתר או טיילתם איתנו? נשמח לדירוג ולמשוב בגוגל ♥
לקוחות מרוצים ומכתבי תודה
מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"
ד"ר ענת אביטל – מדריכת טיולים בכירה, חוקרת פסיפסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ומרצה בתחומי טבע וארכאולוגיה.
בעלת מומחיות רבת־שנים, ניסיון של למעלה מ־30 שנה בהובלת קבוצות וייעוץ אישי למטיילים עצמאיים ו־ VIP בארץ ובעולם.
Dr. Anat Avital
Senior tour guide, mosaic researcher, and passionate storyteller with over 30 years of experience.
Specializing in tailor-made tours and VIP travel planning across Israel and worldwide.
Combining deep academic knowledge with warm, personal guidance – for travelers who seek meaning, depth, and unforgettable journeys.










