מה היה שם פעם בסמארה?

חורבת סמארה קרויה על שם עבדאללה סמארה. עבדאללה היה מוסלמי מטול-כרם. הוא הקים את המבנה בסוף המאה ה-19. מניחים שמקור שם המשפחה משמר את שורשיהם השומרוניים של המשפחה. עבאללה סמארה התיישב באתר על חורבות חווה רומית ומחצבת כורכר קדומה. המבנה מוקם על רכס הכורכר השני, החוסם את כביש מס' 2 ממזרח. המבנה של עבדאללה צפה סביבותיו אל אדמותיו שהשתרעו מצפון לנחל אלכסנדר.

החורבה ניצבת צפונית לנחל אלכסנדר, סמוך לכביש 2, מזרחית למכמורת. בטיול אל החורבה צופים היטב על הסביבה מגובה של 28 מ' מ' פני הים. (על רכסי הכורכר לאורך מישור החוף של ישראל ארחיב בפעם אחרת).

סחר אבטיחים, נמל מכמורת וחורבת סמארה

העות'מאנים השתמשו במבנה חורבת סמארה כתחנת מכס. התחנה שימשה לגביית מס על האבטיחים שהגיעו מהשומרון והשרון. האבטיחים יוצאו דרך נמל האבטיחים החשוב במכמורת. הנמל הוקם במפרץ מכמורת, וניקרא: "מינת אל בטיח".
האבטיחים הוסעו על גבי שיירות גמלים. האבטיחים הוסעו גם בדוברות על גבי נחל אלכסנדר, עד למוצא אל הים התיכון.

הנמל הקטן במכמורת היה קרוי גם "מינת אבו-זבורה". על שמו של הסוחר האמיד, איכסנדר אבו-זבורה. סוחר זה הפך את המפרץ הקטן לנמל ייצוא חשוב של אבטיחים. האביטחים יוצאו מישראל לחוץ לארץ, בעיקר למצרים.
עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, קק"ל רכשה מעבדאללה סמארה את האדמות. על האדמות של עבדאללה הוקם הישוב מכמורת.

מה יש כיום בחורבת סמארה שעל נחל אלכסנדר?

חורבת המבנה נותרה על תילה בראש הגבעה. אפשר לטפס בקלות ולטייל אל ראש הגבעה ולבקר מחוץ למבנה. הכניסה למבנה אסורה, מפאת סכנת התמוטטות.
המבנה בנוי מאבני כורכר מסותתות. קירות החורבה מחוזקים מבחוץ על ידי "קשתות דואות". קשתות אלו מחזקות את הקירות שלא יפתחו כלפי חוץ. זוהי טכניקת בנייה שהייתה נהוגה באירופה בימי הביניים.

בחלקו הפנימי של המבנה אולם חורבת סמארה אורך שתקרתו קמורה. לאורך הקירות הפנימיים עמודים התומכים את התקרה הקמורה.

שביל ישראל בחורבת סמארה על נחל אלכסנדר

קטע קטן של שביל ישראל העובר לאורך נחל אלכסנדר, מטפס אל הגבעה ליד החורבה.

הצב הרך בנחל אלכסנדר

בטיולים אל נחל אלכסנדר ניתן לראות לעיתים את הצב הרך. זהו צב גדול. הצב הרך טורף רכיכות, תולעים ופגרי דגים. לצב הרך אין שיריון מחומר קרני קשה, כמו לצב היבשה המצוי. שריונם הוא רך וזהו מקור שמם. הצב הרך הוא גדול מאוד ויכול להגיע למשקל של 45-50 ק"ג לפרט.

אוכלוסיותיו של הצב הרך התקיימו בעבר בכל נחלי החוף בישראל. בעקבות זיהום הנחלים אחרי קום המדינה, הושמדו מרבית האוכלוסיות. בנחל אלכסנדר שרדה האוכלוסייה הגדולה ביותר. אוכלוסיית הצב הרך בנחל אלכסנדר מתאוששת במהלך העשורים האחרונים.

התאוששות הצב הרך חלה הודות לפעולות שיקום הנחל ושמירה על נקודות ההטלה של הנקבות. נקבות הצב הרך מטילות ביצים במהלך החודשים מאי-יוני. הן מטילות בגומות שהן יוצרות על גדות הנחל הרכות והחוליות. פקחי רשות הטבע והגנים מאתרים ואוספים את הביצים. הביצים נלקחות להדגרה מלאכותית. לאחר בקיעת הצבונים הצעירים הם מוחזרים אל הטבע. נקודות ההטלה על גדות הנחל מנוטרות ונשמרות על ידי פקחי הרט"ג, במהלך האביב והקיץ.