תל ניצנה – עוג'ה אל-חפיר- שלוש כנסיות, בורות מים, אנדרטה לחטיבה 8

גן לאומי תל ניצנה עוג'ה אל-חפיר: כנסיות ביזנטיות, בורות מים ונופים משגעים

הביקור בתל ניצנה כולל כמה אתרי עניין חשובים:

• המצודה שבראש התל
• שרידי הכנסייה הצפונית בראש התל
• המדרגות הנבטיות המרשימות היורדות מן התל
• חציית נחל עזוז
• הכנסייה המזרחית השמורה ביותר בתחתית התל
• האנדרטה לחללי חטיבה שמונה ממלחמת השיחרור
  

  

אופי מסלול הטיול:

• אופי הטיול: מעגלי או הלוך וחזור
• משך הטיול: כשעה וחצי
• דרגת קושי הטיול: קל
• מתאים לנכים ועגלות תינוק: לא
• צבע סימון שבילים בטיול: ירוק
• אורך מסלול הטיול: כקילומטר
• ציוד לטיול: נעלי הליכה, כובע, מים
• קליטה סלולרית: יש
• הטיול מתאים לעונה: סציו, חורף, אביב
• מאפייני מים במסלול: אין
• שירותים: אין
• שולחנות/ספסלים לישיבה: אין
• מים לשתייה: אין
• מזנון:אין
• חניון לילה: לא
• מחיר כניסה: אין
• שעות כניסה: אין

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בתל ניצנה:

מה עושים ולאן מטיילים בתל ניצנה?

חניה: הטיול מתחיל בטיפוס אל ראש תל ניצנה עם הרכב- עם הסימון הירוק. השאירו הרכב בחניון. מכאן תתחילו טיול רגלי בו תבקרו באתרים החשובים של תל ניצנה.

הטיול הרגלי בתל ניצנה:

הכנסייה הדרומית: ראשית, צאו  לסיור קצר אל הכנסייה הדרומית. הכנסייה הדרומית של ניצנה מצויה על גבעה מבודדת מדרום לתל הראשי. לא נותרו ממצאים רבים ממנה.

חצר במצודה הנבטית/ביזנטית: חזרו אל הכניסה הראשית, ליד הדגלים. מיד לאחר הדגלים תיכנסו אל חצר המצודה הנבטית-ביזנטית.

שרידי החומות והמגדלים: בכניסה לתל משמאל לדרך המובילה אל המבנה הראשי, תראו שרידים של חומות ומגדלי שמירה.

המצודה הנבטית-ביזנטית, בית החולים ומרכז מינהלי עותמאני: היכנסו אל המבנה הגדול המצוי על ראש תל ניצנה. זהו מבנה עות'מאני שהוקם על חורבות המצודה הנבטית. תוכלו לסייר בין שרידי החדרים של בית החולים ומבנה הממשל הטורקי.

הכנסייה הצפונית: צאו מן החלק הצפוני של חורבות המבנה העותמאני. כאן תמצאו עצמכם בחורבות הכנסייה הביזנטית הצפונית של תל ניצנה.

תצפית: מכאן עשו תצפית לכל עבר.

מדרגות רחבות היורדות אל החלק המזרחי הנמוך של תל ניצנה: רדו עם גרם המדרגות היורד אל נחל עזוז ואל העיר ניצנה התחתית. חצו את נחל עזוז ועלו אל הגדה המזרחית שלו, אל ניצנה התחתית.

ניצנה תחתית-מזרחית: כאן תמצאו את שרידי הכנסייה התחתית (המזרחית) של ניצנה. סביב הכנסייה תמצאו בורות המים ובריכת אגירה למים.

אנדרטה לחטיבה 8: מצפון לכנסיית ניצנה תמצאו את האנדרטה לחטיבה 8, והקומנדקר.

סיום הסיור:  חזרו אל הרכב שהשארתם בראש תל ניצנה. תוכלו לחזור אל הרכב דרך הכביש או באותה הדרך בה באתם.

מידע על תחנות הסיור בתל ניצנה:

הכנסייה הדרומית

הכנסייה הדרומית נבנתה לאחר שנת 565 לסה"נ, והיא מאוחרת לכנסייה הצפונית (שתתואר בהמשך). התארוך מסתמך על הכתובת החקוקה על עמוד: "מרים הקדוש, אם האלוהם, עזרי ורחמי על עבדך — שנת 496" 601-2 לסה"נ). כיום נותרו רק בסיסי קירות וחלקי ריצוף אבן, אולם בראשית המאה ה-20 תועדו קירות בגובה 8 מ' וריהוט. העות'מאנים הרסו את המבנה במהלך ההכנות למלחמת העולם הראשונה. מעיטורי הכנסייה נותרו רק שני בסיסי אומנות בלבד. אומנות אלו דומות לאומנות מכנסיית שבטה. נכנסו אל הכנסייה משני פתחים בצפון. פתח אחד הוליך לאטריום והשני אל הבזיליקה. בדרום האטריום נמצאה חוליית בור מים. לכנסייה היו שלושה אפסיפסים והבימה נמתחה לכל רוחב הבזיליקה. כנסייה זו , הכנסייה המרכזית של שבטה והכנסייה הצפונית רחובות- הן הכנסיות היחידות שנבנו מלכתחילה כתלת-אפסיסיות.

המצודה הנבטית- מבנה בית חולים ומינהל עותמאני

חזרו אל הדגלים והיכנסו אל המצודה. מיד תמצאו עצמכם בחצר רחבה ומסביבה שרידי חומה שהקיפה את המצודה. המשיכו והיכנסו לחורבות מבנה גדול. המבנה הנוכחי הוא עות'מאני, אך הוא בנוי על יסודות של מקדש נבטי ומצודה ביזנטית. ביציאתכם מהחלק הצפוני של המבנה ההרוס, הסתובבו מעט בין החורבות. בחלק זה הייתה בעבר כנסייה ביזנטית, ומהאתר נשקף נוף מהמם לכל עבר.

גרם מדרגות רחב היורד אל העיר ניצנה התחתית

בחלקו המזרחי של התל תמצאו גרם מדרגות מסודר היורד אל העיר התחתית של ניצנה והכנסייה המזרחית, התחתית. יסודותיו של גרם המדרגות כנראה מהתקופה הרומית הקדומה. והוא נבנה על ידי הנבטים. רדו עם המדרגות, חצו נחל עזוז וטפסו בקלילות אל עברו השני של הנחל.

הכנסייה המזרחית-התחתית

עשו סיור בין חורבות הכנסייה בה תוכלו להבחין- בעמודים שהקיפו את האולם המרכזי, שרידי לוחות שייש אשר שימשו לריצוף אפסיס הכנסייה. לצד הכנסייה אגן הטבלה עגול (באפטיסטריום). סמוך לחורבות הכנסייה נמצאות בארות עמוקות החסומות בשבכות ובריכת מים גדולה.

האנדרטה לחטיבה 8

גשו מעט צפונה אל האנדרטה לזכר 22 חללי חטיבה שמונה של השריון, שלחמו לשחרור נקודת המשטרה הבריטית, עוג'ה אל חפיר (היא ניצנה), אשר נתפשה על ידי הצבא המצרי במאי 1948.

רקע כללי

ניצנה נודעה בעיקר כישוב נבטי על "דרך הבשמים", והיא המערבית שבין ערי מערב הנגב. העיר מצויה על תל בגובה 250 מ' מעל פני הים. מצפון לתל עובר נחל ניצנה (עוג'ה אל חפיר- נחל המתפתל). הנבטים יישבו אותה בגל ההתיישבות הראשון של הנבטים בנגב, בתקופה ההלניסטית, ביחד עם חלוצה ושבטה. בראש התל הנבטים בנו את המצודה ואולי מקדש, בדומה למה שנמצא בעבדת. ומאוחר יותר, במאה הראשונה לפסה"נ, הם התקינו את המדרגות המובילות מן העיר התחתית המזרחית אל התל והמקדש, כנראה.

בקצה הצפוני של התל הנבטים בנו מצד גדול (חקרה), אשר שמר על הדרך היורדת מחלוצה לסיני, והעולה מניצנה לחוף הים התיכון אך עבר רינוקורורה (אל-עריש), אחד הנמלים הנבטיים החשובים ביותר.

האתר ניטש, כנראה, במשך כמאה שנה בתקופה הנבטית המאוחרת. ובתקופה הרומית המאוחרת חודש היישוב ועיקר הבנייה נערכה בתחילת התקופה הביזנטית, בימיו של קונסטנטינוס השני (337-317 לסה"נ). בתקופה הביזנטית נבנו באקרופוליס מצודה (בימי דיוקליטיאנוס וקונסטנטינוס הראשון), כנסייה על שרידי המצד הצפוני שהוקדשה לסרגיוס ובכחוס. במאה השביעית נבנתה כנסייה נוספת בחלקה הדרומי של הגבעה.

החוקרים שסקרו את האתר בתחילת המאה ה-20 תיעדו ארבע או חמש כנסיות- בעיר העליונה והתחתית ביחד. אולם עקב הפעילות הרבה שהייתה במקום בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, טושטשו לבלי הכר הממצאים מן העיר התחתית. כיום ניתן לראות שרידים של שלוש כנסיות ביזנטיות בלבד. על חשיבותה של ניצנה כעיר מעבר שהייתה בה תנועה ערה, מעידים הכנסיות הרבות ושני החאנים שהיו בה. האחד בראש התל והשני בעיר התחתונה.

מי השתייה סופקו לעיר ממי גשם שנאגרו בבורות (נגלו בורות רק באקרופוליס), ומארבע בארות שנכרו על גדות נחל עזוז. בארות מים אלו סיפקו מים גם בתקופה העותמאנית לצרכים מנהליים ולקטרי הרכבת.

שטחי החקלאות הנבטית והביזנטית המקיפים את ניצנה הם השטח החקלאי הנרחב ביותר בהר הנגב, המשתרע על 10,339 דונם, וביחד עם שטחי החקלאות של בארותיים הם 14,892 דונם. מן הפפירוסים של ניצנה עולה, שגידלו במקום: חיטה, שעורה, גפנים ותאנים. שיטת החקלאות הייתה תפישת המים בואדיות על ידי טרסות-סכר, והובלת מים בתעלות אל החלקות.

במאות 8-6 לספירה, מתאפיין בפריסה נרחבת יותר של מערכות החקלאות; מרכיביו העיקריים הם: ודיות צרים הסכורים במדרגות אבן ובתי חווה הכוללים חצרות וחדרים, בעלי תכנית מורכבת יותר מבתי החווה הרבועים מהתקופה הביזנטית.

האתר המשיך להיות מיושב עד שהמוסלמים החריבו אותו בתחילת התקופה הערבית הקדומה. בעת החדשה, העותמאנים הקימו על התל מבנה מנהלי ובית חולים וקראו לאתר: "עוג'ה אל-חפיר" (הנחל המתפתל).

ממצא ארכאולוגי באתר

באתר נמצאו חרסים רבים, ידיות של כדים עם חותמת מרודוס, קוס, פאמפיליה ואיטליה- מהמאות השנייה והראשונה לפסה"נ. מטבעות תלמי הרביעי (212 לפסה"נ), תלמי השביעי (126-127 לפסה"נ) ויוחנן הורקנוס הראשון (134-104 לפסה"נ).

הפפירוסים של ניצנה

שמה של העיר ניצנה נודע לנו מהפפירוסים, בשם: Nessana, ושמה לא מוזכר במקורות אחרים. התנאים המדבריים היבשים באזור תרמו לשימור הפפירוסים והכתוב בהם נמצא קריא. מסתבר שהפפירוסים החשובים של ניצנה שימרו למעלה מ-1,500 שנה מידע כתוב התורם להיכרות שלנו עם הממשל, המסחר וחקלאות בעת העתיקה. הפפירוסים של ניצנה הם המקור החשוב ביותר למידע על ההתיישבות בנגב המרכזי בתקופה הביזנטית מהמאות 7-6 לסה"נ. הפפירוסים התגלו בחפירה בשנים ב 1937-1938 ב"גניזה" בשתי כנסיות של ניצנה. 195 פפירוסים התגלו וביניהם 96 במצב טוב. 13 קטעים של תעודות, כתבים נוצריים ומסמכים משפטיים (חוזים, ירושות, גירושין ונישואין), כלכליים (שטרי מכירה ומיסוי) ומינהל (פקודות ממשל, תכניות בנייה, דוחות כנסייתיים). בכנסייה הדרומית, בחדר מס' 3, הפפירוסים עוסקים בבעיות כלכליות. במנזר הכנסייה הצפונית, בחדר מס' 8, נתגלו תעודות רשמיות, אישיות ודתיות. רוב הכתובות נכתבו ביוונית. התעודה הקדומה ביותר תוארכה לסביבות שנת 505 לסה"נ והמאוחרת ביותר לשנת 689 לסה"נ כבר מעת הכיבוש המוסלמי הקדום. הכתובות בערבית נכתבו לאחר הכיבוש המוסלמי, ובהם נזכרים מיסים רבים וכבדים שהתבקשו תושבי האזור להעלות לשלטון.

מפירוט התרומות לכנסיות עולה שמרב התרומות הגיעו מהעיר שבטה דבר העשוי להעיד על עושרה ומעמדה הכלכלי הרם באותה עת.

 חקלאות קדומה בנגב

סביב יישובים מהתקופה הביזנטית, כגון שבטה וניצנה, פזורות מערכות חקלאות בטווח כ-5 ק“מ. בטווח זה ניתן למצוא מערכות הטייה למי נגר, שטחים נרחבים ובהם "תולילאת אל ענב" חווה רבועים, מעין מגדלים, שמידותיהם עד 5X5 מ‘.

האנדרטה לחטיבה 8

האנדרטה מנציחה קרבות שהתחוללו באזור במלחמת השיחרור בשנת 1948. בתל ניצנה שהיה קרוי עוג'ה אל-חפיר, מומקמה תחנת משטרה בריטית אשר שמרה על מסילת הרכבת למצרים ונקודת הגבול עם מצרים. בשנת 1948 לאחר הכרזת הקמת מדינת ישראל ופלישת הצבא המצרי לישראל, נתפשה התחנה על ידי הצבא המצרי. במסגרת מבצע חורב נערכו באזור קרבות עזים במטרה לפרוץ את הדרך לסיני ולנתק את הצבא המצרי מבסיסיו בעורף. ביום 27.12.1948 נכבש אתר עוג'ה אל חפיר על ידי חטיבה 8 של חיל השיריון, בשיתוף כוחות גולני, חטיבת הראל, חטיבת הנגב וחטיבת אלכסנדרוני. לאחר כיבוש עוג'ה אל חפיר נפתחה הדרך לבאר שבע.

האנדרטה מעוצבת כרחבת בטון עם ספסלים, במרכזה באר מים יבשה. על קיר בטון הותקן שלט מתכת ובו מתוארים הקרבות ושמות הנופלים. סמוך לקיר, על שיפוע בטון הוצב זחל"מ אשר שימש את הלוחמים בקרבות.

  בבליוגרפיה

נגב א', 1988, ערי הנבטים בנגב, ירושלים, עמ' 142-123.

יש לכם שאלות? רוצים להעיר ולהגיב? צריכים עזרה בתכנון הטיול? ⇐ לחצו וקבלו תמיכה מיידית מהקהילה בפייסבוק >>

מסלולי טיולים מומלצים נוספים באזור גן לאומי תל ניצנה – עוג'ה אל חפיר:

• שמורת טבע עין עבדת
• העיר הקדומה עבדת
• גשר הכבלים התלוי מעל נחל הבשור
• פארק אשכול
• פארק גולדה
• הר אבנון: תצפית על מרחבי המכתש הגדול
• חניון החולות הצבעוניים במכתש גדול
• הסנפיר הקטן במכתש הגדול
• הסנפיר הגדול במכתש הגדול
• חניון הרועה בשדה בוקר
• קבר בגן גוריון
• חמוקי ניצנה
• קניון הלס בחולות שמורת עגור
• גן לאומי חלוצה וגן לאומי רחובות בנגב: טיול ברכב שטח

מפת ניווט נסיעה אל גן לאומי תל ניצנה

לחץ כאן לכל מסלולי הטיולים בהר הנגב והמכתשים >>