מנורת הזהב ברובע היהודי מול הכותל המערבי בירושלים

(עקב בניית מעלית אל הכותל, נבחר מיקום זמני של מנורת הזהב , נכון ל- 2018-2019, במרכז הרובע היהודי, ברחבת בית כנסת החורבה)

מעל רחבת הכותל המערבי ניצבת מנורת זהב גדולה. מנורה זו מדמה את מנורת הזהב שניצבה בבית המקדש השני. כאן תוכלו לשבת וליהנות מיופיה של המנורה. כאן תוכלו לעשות תצפית נהדרת לכיוון הר הזיתים, הר הבית והכותל המערבי

אופי הטיול:

• אופי הטיול: אתר נקודתי
• דרגת קושי הטיול: קליל
• מתאים לנכים ועגלות תינוק: כן
• קליטה סלולרית: כן
• הטיול מתאים לעונה: כל העונות
• שירותים: יש
• שולחנות/ספסלים לישיבה: יש
• מים לשתייה: יש
• מזנון: יש
• עלות כניסה: אין
• שעות כניסה: אין

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בירושלים:

פרטי מסלול הטיול אל מנורת הזהב ומה רואים:

חניה: תשאירו את הרכב בחניון הרובע או בחניון הר ציון. משם צאו רגלית לכיוון הרובע היהודי ורחבת הכותל המערבי. מנורת הזהב עומדת ברחבת המדרגות שמעל לכותל המערבי.

רחבת מנורת הזהב ותצפית לכיוון מזרח: מהרחבה בה מוצבת המנורה תצפית נהדרת לכיוון מזרח. מהתצפית תוכלו לראות את בית הקברות היהודי העתיק שעל הר הזיתים. בראש הר הזיתים ניצבים מלון שבע הקשתות וכנסיית העליה עם צריח גבוה.

הכותל המערבי: מולכם ממש למרגלות המדרגות תראו את רחבת הכותל המערבי. רחבת הכותל המערבי הומה בני אדם בכל שעות היממה לאורך כל השנה, 24/7/365. הכותל המערבי התקבל להיות כמקום המקודש ביותר לעם היהודי. סיבת הקדושה נעוצה בעובדה שזהו המקום הקרוב ביותר אל קודש הקודשים ואל הר הבית מקום המקדש.

הר הבית וכיפת הסלע: מעל לכותל המערבי נמצאת רחבת הר הבית, שם ניצבו בעבר שני בתי המקדש היהודיים שחרבו. כיום רחבת הר הבית מנוהל בדי הוואקף המוסלמי. ברחבת הר הבית כיום נמצאים בעיקר שני אלמנטים חשובים לאיסלם: כיפת הסלע (כיפת הזהב) ומסגד אלאקצא.

מנורת הזהב: מנורת הזהב מוצבת בתוך מעטה זכוכית נאה והיא שמורה היטב. המנורה מוארת בלילה. מול המנורה תמצאו ספסלי אבן נוחים לישיבה. מכאן תוכלו להתבונן בנחת במנורת שבעת הקנים המוזהבת. מנורת הזהב עוצבה על ידי מכון המקדש. גובה המנורה המוצגת ברובע היהודי 180 סנטימטר בנייתה עלתה כמליון וחצי וארכה שנה וחצי. המנורה יצוקה בברונזה ומצופה ב- 23 ק"ג זהב 24 קארט, ומשקלה טונה וחצי.

את כיסוי הזכוכית המודרני העוטף את המנורה עיצב ויצר האמן הירושלמי ציון אסולין. המבנה שסוכך על המנורה תוכנן ובוצע במהלך של חצי שנה ועלה חצי מיליון דולר.

המנורה המוצבת מולכם מדמה את מנורת זהב בעלת שבעה הקנים ניצבה בבית המקדש השני. המנורה המקורית של בית המקדש הייתה עשויה כולה זהב. מקשה אחת. והיא עוצבה לפי הוראות הכתוב בפרשת תרומה (שמות כ"ה, כ"ג): "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ”.

מטבע מתיתיהו אנטיגונוס, מנורת המקדש (יהושע זלוטניק http://www.numis.co.il/anigunos.pdf)

איך נדע כיצד נראתה מנורת הזהב שעמדה בבית המקדש השני?

המנורה בתקופת בית שני: כדי להבין כיצד נראתה מנורת הקדש צריך להיעזר בעדויות גרפיות ואמנותיות. עדויות גרפיות ראשונות מגיעות מאמנות תקופת הבית השני. מאוחר יותר יש לנו עדויות רבות מאמנות התקופה הביזנטית. העדות הגרפית הראשונה לצורתה של מנורת הזהב מגיעה ממטבע יהודי קטן. מטבע מתיתיהו אנטיגונוס, אחרון המלכים החשמונאים, שעוצב בירושלים. על המטבע מעוצבת מנורת שבעת קנים מעוגלים. לצידה הכיתוב: מתיתיהו כהן גדול. המטבע נטבע בשנת 37 לפני הספירה לערך. דגם זה של מנורה שימש לטביעה על מטבע 10 אגורות מודרניות.

חרותת רדודה של מנורה התגלתה על קירות בית מגורים מירושלים מתקופה המרד הגדול. ממש סמוך לחורבן הבית השני, בשנת 70 לספירה.

גילוף שער טיטוס: עדות חשובה ביותר למראה מנורת הזהב של בית המקדש השני מגיעה מגילוף אבן על שער טיטוס ברומא. כידוע, כלי המקדש נתפסו על ידי הרומאים לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. כלי המקדש נלקחו בתהלוכת עם שבויים יהודיים מארץ יהודה אל רומא. הגילוף המתאר את תהלוכת השבי על שער טיטוס מתאר, בין השאר, את מנורת הזהב של בית המקדש השני. למנורה זו שבעה קנים מעוגלים והבסיס שלה עשוי שתי מדרגות של בסיסים משושים.

המנורה בתקופה הביזנטית והסמליות של המנורה בעת החדשה

לאחר חורבן בית שני המנורה הפכה לסמל געגוע לחידוש עבודת המקדש. מאוחר יותר המנורה התקבעה כסמל יהודי וסמל לזהות יהודית. עד ימינו המנורה היא הסמל העצמתי והשורשי ביותר המזוהה עם עם ישראל לדורתיו. המנורה גם הפכה לסמל של מדינת ישראל. ראוי אמנם, בהזדמנות זו לציין שלמדינת ישראל ולעם ישראל יש סמל נוסף, מגן דוד. מגן דוד, בניגוד למנורת שבעת הקנים הוא סמל מודרני. וכיום שני הסמלים, המנורה ומגן הדוד משמשים בערבוביה כסמלים ישראליים, יהודיים ולאומיים.

ניסיון נאה לפתרון הפרדוקס של שני הסמלים הישראליים המקבילים נעשה בכיכר שמול הכנסת בירושלים. בכיכר המובילה אל שערי הכנסת הורכבה המנורה על מגן הדוד ליצירת סמל אחד בצורה מעניין ומשלימה.

ייתכן ואפשר להבדיל בין שני הסמלים לפי המסר שהם מעבירים. נדמה שהמנורה נושאת עמה מסר של לאום יהודי עתיק יומין. בעוד שמגן הדוד נושא עמו מסר של ציונות וקוממיות בארץ ישראל בעת החדשה. משום כך, לשני הסמלים יש מקום במדינת ישראל המודרנית, בה חברו העם היהודי עתיק היומין עם השיבה לארץ ישראל והציונות.

מנורת שבעה קנים בפסיפסים של בתי כנסת קדומים מהתקופה הביזנטית

העדויות הרבות ביותר של דגמי מנורות המקדש מגיעות מרצפות פסיפס של בתי כנסת יהודיים מישראל. רצפות רבות של בתי כנסת יפים ומושקעים מהתקופה הביזנטית צופו בפסיפסים צבעוניים. בפסיפסים אלו בולטת מנורת שבעת הקנים המעוצבת בחלק הקרוב לארון הקודש. ליד המנורות נמצאים עיטורים נוספים הקשורים לעבודות בית המקדש: שופר, ארבעת המינים וארון הקודש.  המנורות שעוצבו על הפסיפסים דומות בעיצובן הכללי: שבעה קנים מעוגלים ותל רגל כבסיס עליו עומדת המנורה. קני המנורה עשויים כפתורים, והעיצוב מזכיר את הכתוב: כפתורים ופרחים. בראש הקנים נראים גביעים כמו שמוזכר בכתובים.

מה עושים אחרי הביקור במנורת הזהב ולאן כדאי ומומלץ לטייל בירושלים?

• בית כנסת החורבה
• הכיכר המרכזית של הרובע
• דגם בית ראשון של מרכז יד בן צבי
• החומה הרחבה מתקופת בית ראשון
• בית הכנסת חב"ד צמח צדק
• ארבעת בתי הכנסת הספרדיים
• בית כנסת הרמב"ן
• הרובע ההרודיאני
• הבית השרוף
• מכון המקדש
• כיכר בתי מחסה
• גלעד לנופלי הרובע בתש"ח
• המגדל הישראלי
• הכותל המערבי
• מנהרות הכותל
• מרכז דווידסון וחפירות העופל
• מנורת הכנסת

צריכים עזרה בתכנון הטיול? לחצו ובקשו עזרה ותמיכה מהקהילה>>

מנורת שבעה קנים: גלגולו של הסמל העתיק של עם ישראל

מנורת שבעה קנים לא תמיד שימשה כסמל. בבית המקדש המנורה שימשה לתאורה ולמצווה. אבל לאחר חורבן הבית השני המנורה הפכה לסמל לגעגוע לבניין בית המקדש. ביחד עם סמלים אחרים: שופר, מחתה, לולב, אתרוג כחלק מארבעת המינים. גם ארון הקודש והפרוכת מרמזים על געגועים לעבודת המקדש, ומדמים את קודש הקודשים. לעיתים עוטרו גם שולחן לחם הפנים וסלי ביכורים, למשל בבית הכנסת של ציפורי.  במהלך הגלות והדורות הרבים של חורבן הבית המנורה נשארה סמלית ואף התעצמה במסר הגעגוע שהיא נושאת עמה.

מנורת שבעה קנים הפכה לסמל רק לאחר חורבן הבית השני, ובפרט לאחר דיכוי מרד בר כוכבא וכשלונו הצורב של המרד. לאחר מרד בר כוכבא בשנה 135 לספירה, יהודים גלו מאזור ירושלים ואזור יהודה. היהודים נדדו, יחד עם הסנהדרין בעיקר אל הגליל התחתון. בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא יוסדו יישובים יהודיים ברחבי הגליל התחתון, כדוגמת: ציפורי, בית שערים, שפרעם, אושה, חמת טבריה, ארבל, חמת גדר וגם בגולן המרכזי והדרומי, למשל: קצרין, עין קשתות, קשתות רחבעם (אום אל קנטיר), גמלא ועוד.

בתי הכנסת היהודים רבים נוסדו לאחר חורבן בית המקדש השני ולאחר כישלון מרד בר כוכבא. לאחר שאפסה התקווה לחדש את עבודת בית המקדש בירושלים, היהודים התחילו בהקמת בתי כנסת, כתחליף לבית המקדש. בית הכנסת נקרא: "מקדש מעט". ובו החלו ללמוד תורה, להתפלל, לקיים התקהלויות ציבוריות, אירועים ואף הכנסת אורחים. בית הכנסת והתפילות החדשות שנוצרו על ידי החכמים שימשו נחמה ואבן שואבת לקהל היהודי.

בעת ההיא היו געגועים לעבודת המקדש, ונוצר צורך לרענן את זיכרון בית המקדש ועבודתו. כך, מתוך כוונה להזכיר לבאי בית הכנסת ולדורות החדשים שלא זכו לראות את המקדש על מכונו, ציירו סמלים שהזכירו את עבודת המקדש. הסמל הראשי היה מנורת הזהב בעלת שבעה הקנים. היא המנורה שכהן גדול היה מדליק בה אש מדי יום. המנורה המסמלת השכנת שלום והפצת אור התורה לעולם. צמוד למנורה עוצבו סמלים נוספים שהזכירו את עבודת המקדש, כאמור.

סמלים אלו לא נעלמו גם לאחר 1500 שנות גלות מימי הביניים ועד לעת החדשה. הסמלים היהודיים הלכו עם עם ישראל וליוו אותו בכל התפוצות. הסמלים, יחד עם החגים, ספרי התורה וקיום המצוות ליוו את עם ישראל על פזורותיו ברחבי העולם.

כך, במהלך הדורות שלאחר חורבן הבית ולאורך הגלות הארוכה, עוטרה המנורה על רצפות פסיפס, מטבעות, ציורי קיר, ספרי תורה, פתחים של בתים ובתי כנסת יהודיים. המנורה עוצבה בבתי קברות יהודיים ועל מצבות יהודיות. המנורה עוטרה בציורים יהודיים עתיקים וגם מודרניים. סמל מנורת שבעה קנים הלך עם עם ישראל לכל מקום בו הם גלו. הסמל הפך למשמעותי ביותר לזיהוי עם יהדות ויהודים בכל מקום בעולם. כיום המנורה מזוהה עם עם ישראל ועם מדינת ישראל היהודית.

מנורת שבעה כקנים סמל מדינת ישראל

ב-11 בפברואר 1949 נבחר סמל מנורת שבעה קנים להיות סמל מדינת ישראל הצעירה. סמל המנורה נבחר ברוב קולות על ידי מועצת המדינה. מאז מתנוססת המנורה על כל מסמך ממשלתי רשמי של מדינת ישראל. ועצמתו של סמל המנורה אף התעצם.

סמל המנורה היה אחד מכ- 450 סמלים שהוצעו לוועדה בראשית שנותיה של מדינת ישראל. סמל המנורה שנבחר עוצב על ידי האחים שמיר. האחים גבריאל ומקסים שמיר הפעילו את "סטודיו האחים שמיר" בתל אביב. הם פעלו כמעצבי גרפיקה משנות ה-30 ועד לשנות ה-90 של המאה העשרים.

לאן כדאי כדי לראות פסיפסים עתיקים עם סמל המנורה המקודש לעם ישראל?

• בית הכנסת העתיק בבית אלפא
• פסיפס בית הכנסת העתיק בציפורי
• פסיפס בית הכנסת העתיק בחמת טבריה
• פסיפס בית הכנסת השומרוני אל ח'ירבה במוזיאון השומרוני הטוב
• פסיפס שלום על ישראל מבית הכנסת העתיק של יריחו, מוזיאון הושמרוני הטוב
• פסיפס בית הכנסת של שעלבים, מוזיאון השומרוני הטוב

מפת מסלול נסיעה לכותל המערבי

לכל הטיולים והאתרים בעיר ירושלים >>


אופס… רגע, אל תברחו! מצאתם טעות? יש לכם מה להוסיף? הגיבו בפייסבוק וכתבו לי מה דעתכם. אני קוראת הכל >>