הטיול לבית הכנסת הקדום אום אל קנטיר, הנקרא עין קשתות או קשתות רחבעם, יכלול ביקור בבית מעין משוחזר מהתקופה הרומית והביזנטית, ביקור בבית הכנסת היהודי המפואר הבנוי אבני גזית מבזלת.

בית הכנסת היה מצוי יותר מעשר שנים בהליך של שיחזור שנעשה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובעזרת מיכשור כבד.

כיום האתר מוסדר ומונגש לביקור קהל עם שבילים נוחים, מדרגות טובות ונקודות מנוחה נעימות.

הערת נגישות

הטיול אמנם רשום כמתאים לנכים ועגלות, אולם יש די הרבה מדרגות לירידה עד לאתר עצמו. בכל מקרה אפשר לראות את בית הכנסת מהחניון ולא חייבים לרדת אליו ממש.

רקע כללי

המקום היה כפר יהודי בתקופות הרומית והביזנטית, במרכז הכפר היה בית כנסת גדול מפואר במיוחד. כנראה ששמו הקדום היה 'קנטיר'. הישוב חרב ברעידת האדמה בשנת 749 לסה"נ.

במקום זה היה כפר סורי עד מלחמת ששת הימים.

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת ממוקם בכיוון צפון-דרום, חזיתו ופתחו בדרום, ומעט פונה מזרחה.

בית הכנסת מחולק לאולם ראשי ושתי סיטראות.

מבית הכנסת הקדום נותרה דופן אחת מקורית, ושאר המבנה משוחזר בפעולות טכנולוגיות חדישות. כך מחזירים כל אבן ממפולת אבנים אל מקומה המקורי. טכניקת המיון של אבני הגזית נעשית על ידי השתלת שבבים אלקטרוניים לכל אבן, וקביעת זיהוי אישי של כל אבן- ביחס למיקומה במפולת. לאחר חישובים והדמיות מחשב, החזירו כל אבן למקומה המדויק בהתאם לגובה בו היא נמצאה במפולת. הפעולות בשטח נעשות על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה".

עד שנת 2014 כבר שוקמה הקומה הראשונה של בית הכנסת ובה היכלית מפוארת לספר תורה העשויה מעמודים מגולפים באבני הבזלת.

מכלול המעין – עין קשתות

רחבת המעיין כוללת בריכה ושלוש קשתות מעל שקתות, שרק אחת שרדה בשלמותה.

מצפון-מערב לקשת נמצאה בריכה מטויחת, ממערב היא תחומה בקיר אבן הבנוי במקביל לקו הקשתות. מן הבריכה נשלו חרסים רבים, שרובם היו שברים של סירי בישול מהתקופה הביזנטית (המאות 4-7 לסה"נ). בפעולות השימור בשנת 2004 הושלמו דפנות הברכה במקומות שבהן נשברו.

מדרום לבריכה המטויחת נמצאו שרידי קשת 3 שחלקה הצפוני נבנה קיר ובו בנויה גומחה.

תפקידם המקורי של הקשתות והבריכות אינו ברור. אולי הן ששימשו כבית מעיין מפואר לישוב או שימשו לאספקת מים לתעשייה שנזקקה לכמויות מים, ייתכן שהיה כאן מתקן להלבנת פשתה ואולי היה זה בית מעיין בהקשר פולחני שאינו יהודי מהתקופה הרומית.

הקשתות והבריכות חדלו לתפקד אחרי רעידת האדמה של שנת 749 לסה"נ. שימוש מקומי בקשת 2 ובשוקת הסמוכה לה נמשך עד ימינו.

מחקר האתר

האתר נסקר בסוף המאה ה-19 על ידי לורנס אוליפנט ושומכר שגילו שתי קשתות במעיין, האחת שלמה והאחרת הרוסה.

מתחת לקשת הצפונית הם גילו שוקת מדופנת באבנים. מבנה קשתות זה היה המקור לשמו הערבי של האתר – אום אל-קנטיר – שמשמועותו 'אם הקשתות'.

בשנת 1903 עבדו בבית הכנסת שני החוקרים קוהל וואצינגר.

סוקניק סייר באתר בשנת 1928 ודיווח על טבולה אנסטה ובה כתובת על אבן שהייתה סמוך למעיין, אך נעלמה מאז.

האתר נחקר במסגרת סקר החרום בגולן ובסקר ישראל על ידי חוליית דרום הגולן.

בשנת 1995 נערך פרויקט פיתוח וחפירה בשטח האתר על ידי המועצה האזורית גולן ומוסדות חינוך בגולן; בפרויקט המנציח את שר התיירות רחבעם זאבי הי"ד.

קישור חיצוני: אתר עין קשתות

ביבליוגרפיה

• בן דוד ח' וזינגבוים א', 2014, 'המעיין – אום אל-קנטיר, שטח A', חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 126.
• אילן צ', 1991, בתי כנסת קדומים, תל אביב