האולם מחולק לשני שטיחים של פסיפס צבעוני ויפה

השטיח המערבי שבכניסה לכנסייה בחורבת חנות:

החלק המערבי מעוטר בשריגי גפן היוצרים מדליונים מאוכלסים בבעלי חיים וכלים. השריגים נושאים עלים, קנוקנות ואשכולות ענבים. האשכולות נישאים על עוקץ יחיד או על שניים. הענבים המעוגלים מתוארים באמצעות מסגרת שורת אבנים שחורות ומרכזם מגוון באדום ולבן.

באחד המדליונים שרד קיליקס המכיל פירות מעוגלים המעורמים בצורה מסודרת בכלי. מסגרת הפירות מעוצבת באמצעות שורת אבנים שחורות. פנימה להן שורת אבנים אדמדמות והחלק הפנימי של הפרי באבנים לבנות. הפירות מעוגלים ונראים גדולים. ייתכן והייתה כוונה לעיצוב של תפוחים. נהגו להציג תפוחים לראווה ולהגשה בערימות מסודרות ובעיצוב של שלושה צבעים. מן הכהה בחלק החיצוני של הפרי אל הבהיר בחלקו הפנימי. למשל, בפסיפס בית כנסת מעון-נירים.

השטיח המזרחי של כנסיית חורבת חנות:

בתוך מצולע עוטר סל קלתוס המכיל ארבעה פירות עגולים. הפרות חסרי ייחוד מעוצבים באמצעות מסגרת של אבנים לבנות ומרכז מאבן בודדת אדומה. הפרות מעוצבים בסידור אבנים שונה מתיאור הענבים ואף גדולים מהם. לכן ייתכן שהכוונה לעצב תפוחים. העיצוב מזכיר את התפוחים שתוארו ברמת דיוק גבוהה יותר מקפלת הקבורה הארמנית מרחוב הנביאים בירושלים.

גידולים חקלאיים המופיעים בפסיפס:

• גפן, ענבים מעוגלים אדומים, יצירת מדליונים, בהקשר עיטורי
• תפוח, בתוך קיליקס, בהקשר ראווה והגשה
• תפוח , בתוך קלתוס, בהקשר ראווה
כלים המופיעים בפסיפס:
• סל קלתוס שמכיל תפוחים (?), בהקשר ראווה

הפסיפס עבר פעילות ואנדאליסטית זדונית בשנת 2013 ונהרס בחלקו. לאחר הפגיעה נלקחו חלקיו המרכזי והמזרחי מהאתר לאחר פגיעה זדונית. החלק המזרחי, הכתובת נהרסה על ידי המשחיתים, וחלקים נותרים מהפסיפס המרכזי נלקחו לשימור.

כיום נותרו לצפייה בשטח רק חלקיו המערביים של הפסיפס. בהם מעוטרים שריגי גפן, אשכולות ענבם וסלים עם פרות. הפסיפס מכוסה בחול ורק חלקו גלוי. הכניסה לפסיפס מגודרת.

מידע טכני על פסיפס חורבת חנות

הפסיפס מתוארך לסוף המאה השישית (563/4, 578/9 או 593/4). האתר נחפר על ידי שנהב א' בשנת 1985. המבנה היה כנסייה קטנה על דרך חשובה שהובילה משהפלה אל ירושלים. באתר התנהל חניון ואכסניית דרכים. האכסנייה שימשה עוברי דרכים ועלי רגל לירושלים בתקופה הביזנטית.
גודל הפסיפס: 14 X10 מ' (140 מ"ר). הפסיפסי מורכב מאבנים צבעוניות עשירות. בצבעים: לבן, שחור, אפור, אדום, כחול, ירוק, צהוב, כתום, תכלת. איכות הפסיפס: צפיפות אבני הפסיפס מעידות על איכות פסיפס לא גבוהה במיוחד. ואפילו איכות נמוכה. אבני הפסיפס היו גדולו יחסית, והן נמדדו בצפיפות של: 81 אבנים בדצמ"ר.

השחתת הפסיפס הביזנטי בחורבת חנות

פסיפס חורבת חנות עבר השחתות מכוונות כבר פעמיים.

ההשחתה הראשונה נעשה בשנת 2012. על קירות המבנה רוססו כתובות בגנות רשות העתיקות. כנראה בפעולת 'תג מחיר' של קסבוצה קיצונית. הפסיפס עצמו נהרס, הכתובת שהייתה בחלקו המזרחי של הפסיפס הושחתה ונהרסה כמעט כליל.

הפסיפס שוקם, כל אתר חורב חנות עבר שיקום והסדרה במהלך השנים 2016-2018.

השחתה נוספת, נעשתה באגוסט 2018. הפעם הושלכה אבן גדולה אל מרכז הפסיפס המשוקם, ויצרה בו בור. בנוסף רוססה כתובת 'שס' על הקיר. אולי הכתובת מעידה על 'שלוחי המצווה'….

אני רוצה כאן, באופן אישי להביע תדהמה וכעס רב על ההשחתות הללו של שכיות חמדה ועתיקות בארץ ישראל.

ברצוני לחדד הלכה חשובה, מהלכות עבודת כוכבים פרק ח', הלכה ה': "אבן שהעמיד עליה עבודת כוכבים הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה, סלקה האבן מותרת". לכן, במקרה של כנסייה שחרבה, ושאינה נעבדת עוד כבר אלפי שנים- אבני הפסיפס אינן טמאות, ומותרות בהנאה, ראייה, צפייה, הנאה מהאמנות הקדומה.

כך, מקום של עבודה זרה שחרב, כנסייה שחרבה ואין בה עוד אלמנטים של עבודת כוכבים – טומאתה בטלה ואבניה מותרות בהנאה. אין צורך להרוס אתרי נצרות שחרבו. כי טומאתם בטלה עם ביטול הפולחן באתר. וכן, רצוי לשמר עבודות אמנות קדומות. וכן רצוי לדעת את עברה של ארץ ישראל. ידע הוא אוצר – בערות היא מכשלה.