טיול חנוכיות בירושלים עם הרבה אור וסופגניות מתוקות

פרסום הנס

עיקר המצווה והמנהג של הדלקת נרות חנוכה נובע מהרצון לפרסם ולזכור את נס חנוכה. את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. את הנס של ניצחון המעטים על הרבים. את ניצחון בני האור על בני החושך, ואת טיהור בית המקדש וסילוק הכובש הזר. זו הסיבה שמשתדלים מאוד שבעת הדלקת נרות חנוכה יהיו כל בני הבית נוכחים.

זו הסיבה גם, שנרות חנוכה מוצגים לראווה בריש גליי בחלונות, במרפסות, בפתחי הבתים ועל הגגות.

אקווריום לנרות

החנוכיות המוצגות מחוץ לבית מוצגות בתוך אקווריום זכוכית. האקווריום נועד להגן על הנרות שלא יכבו מפני הרוח. בסיור תמצאו גדלים שונים של ארווריומים לנרות. רובם עשויים ממסגרת של פח וחלונות זל זכוכית. אולם תוכלו למצוא גם אקווריומים בגדלים שונים ועיצובים שונים כיד הדמיון והיצירה.

סיפורים ירושלמיים מקוריים מספרים שמקור המצאת האקווריום לנרות הגיע דווקא מהנוצרים. ממנהגם של הצליינים הנוצרים הרוסים הפרובוסלאסביים. צליינים אלו היו מגיעים לירושלים אל כנסיית הקבר לרגל שבת האור. הם נהגו להדליק אבוקות מהאש הקדושה ולקחת אותה עמם חזרה לבתיהם. לצורך כך הם בנו את האקווריומים הראשונים שיישמרו על האש כל הדרך לרוסיה.

ברכות ושירים להדלקת נרות חנוכה

לפני הדלקת נרות חנוכה מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בלילה הראשון של חנוכה מוסיפים ברכה מיוחדת:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

אחרי הדלקת נרות חנוכה נוהגים לשיר:

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן
הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה.
חַיַּי מָרְרוּ בְּקוֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה.

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי.
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי. כִּי זָרִים עָבַדְתִּי.
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי.
קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא.
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה.
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ.
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים.
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים.
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה.
נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה.
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה.

מנהגים והלכות לחג החנוכה

מי חייב להדליק נר חנוכה? כולם חייבים להדליק נרות חנוכה, ילדים מגיל מצוות, גברים ונשים

מנהג עדות המזרח: יוצאי עדות המזרח (ספרדים) נוהגים להדליק רק חנוכיה אחת לכל המשפחה. בדרך כלל ראש המשפחה מברך את הברכות. אבל כל נער או נערה מעל גיל מצוות וגם נשים יכולים לברך את הברכה. לפי הלכות הספרדים חנוכיה אחת מוציאה את כל בני הבית ידי חובת הדלקת נרות חנוכה.

יוצאי עדות אשכנז: אצל יוצאי ארצות אשכנז (אשכנזים) כל נער מעל גיל מצוות וגבר המצויים בבית מדליק חנוכיה משל עצמו. זו הסיבה שדווקא בבתים של יוצאי ארצות אשכנז מוצגות כמה חנוכיות באותו החלון של הבית.