גְּדִילָן מָצוּי Silybum marianum
הגדילן המצוי הוא הקוץ המוכר, עם העלים הירוקים מעורקים בלבן, ועם עמוד פריחה כבוה ופרח סגול בראשו. הוא אחד מהצמחים שנעשה קוץ רציני בנוף הקיץ הישראלי
הגדילן המצוי עולה מן האדמה במהלך החורף. עליו הצעירים רכים, יוצאים בשושנת עלים מן האדמה הרטובה מהגשם. בבגרותם העלים הופכים קשים וקוצניים מאוד. העלים ירוקים עם עורקים לבנים. הפריחה הסגולה עולה בתחילת האביב על עמוד פריחה גבוה.
בסוף האביב הגדילן הופך כבר לצמח גבוה, גדול, וקוצני מאוד. בקיץ הגדילן מתייבש ונותר כצמח קוצני גדול בנוף היבש.
הגדילן שייך לקבוצת הצמחים חובבי החנקן באדמה, לכן הוא מאוד מצוי באזורי מעזבות, אזורים של מרעה בהמות, מרבץ לבהמות, דירים ורפתות שננתשו. כמו כן הגדילן יגדל היטב באזורי אשפה נטושים. הגדילן צומח בשטחים מופרעים, בצידי דרכים, בשולי שדות מעובדים.
לגדילן חלקים נאכלים, הגבעולים הצעירים, והעלים הצעירים. את הגבעולים מקלפים לפני אכילה. ומסירים משולי העלים הצעירים את הקוצים. אפשר לאכול חלקים אלו בסלט טרי, או בבישול למרק, או לחליטה. מצעית התפרחת גם ניתנת לאכילה וגם הזרעים נאכלים טריים או קלויים.
העלים משמשים לטיפולי בעור ברפואה העממית. השמן המופק מן הזרעים משמש ברפואה המודרנית וגם בענף הקוסמטיקה המודרנית.
- משפחה: מורכבים (Compositae (Asteraceae
- שם אנגלי עממי: milk thistle (ועוד מגוון שמות עממיים נוספים)
- צורת חיים: קוץ חד-שנתי גבוה
- צבע הפרחים: סגול
- חודשי פריחה: מרץ, אפריל
- טיפוס העלים: עלה פשוט, שפה משוננת או משורית
- סידור העלים: מסורגים, על האחד בכול מפרק. שושנת עלים
- בית גידול: אזורים מופרעים, עשירים בחנקן, רודרלים
- גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: חרמון, גולן, גליל עליון, גליל תחתון, גלבוע ועמקים צפוניים, שומרון, בקעת הירדן, הרי יהודה, שפלת יהודה, מישור החוף, צפון הנגב, הר הנגב, הרי אילת והערבה
- תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
- חלקי הצמח האכילים: הגבעול הצעיר, העלים הצעירים, הזרעים, מצעית התפרחת
- חלקי הצמח המשמשים לרפואה ותבלין: שמן הזרעים
- צמח מוגן: לא
- מינים נוספים במשפחת המורכבים: חרצית עטורה, קורטם מכחיל, חוחן ארץ ישראלי, דרדר גדול פרחים, דרדר כחול
- הגדילן דומה מאוד לברקן הסורי, אף הוא קוץ גדול ממשפחת המורכבים