יהודה זיו ז"ל: מילים אישיות לכבודו של מורי ורבי הראשון להדרכת טיולים וידיעת הארץ

שתפו לחברים שלכם:

יהודה זיו ז"ל: מילים אישיות לכבוד המרצה והמנחה הראשון שלי לתרבות הדרכת הטיולים וידיעת ארץ ישראל

זה היה כל-כך מזמן…. התקופה בה שירתי בצה"ל, והגעתי בדרכים לא קלות להיות חניכה בקורס ידיעת הארץ בבית גולדמינץ בנתניה 1978

באותה התקופה יהודה זיו ז"ל, ענק ידיעת הארץ בישראל, היה ראש מדור ידיעת הארץ בצה"ל, וריכז את הקורס שלנו, שהיה עבורו חביב ביותר, ברמת אחריות ואהבה אישית

מפגש שלי עם יהודה זיו ז"ל בכנס מחקריי יהודה ושומרון 2014

יהודה זיו ז"ל מרצה בחצר ביתו בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים, בפרוייקט "בתים פתוחים" 2003

קודם

יהודה זיו ז"ל והשפעתו על ההתפתחות שלי כמדריכת טיולים בארץ

לא אוכל להכחיש, שמאז היותי צעירה מאוד, נקשרתי אל הטבע, הנופים והטיולים בארץ. אהבתי להכיר כל פרח ולהגדירו באמצעים שהיו לנו אז, דהיינו, מגדיר הצמחים הדיכוטומי של זהרי. התנ"ך של הבוטניקה בישראל.

כשגדלתי יותר, והגעתי לתיכון, כבר הבנתי שאני רוצה להיות מדריכת טיולים, שזו שאיפת חיי, וזה מה שאני רוצה לעשות "כשאהיה גדולה".

לפני הגיוס לצה"ל, ניסיתי מזלי להתקבל לכמה בתי ספר שדה ברחבי הארץ, אבל לא התקבלתי אליהם- למרבה אכזבתי, צערי ועלבוני. כך יצא, שהתייגסתי לצה"ל,והפכתי למשק"ית ח"ן ות"ש באוגדה 36, נפאח, ברמת הגולן.

כמובן, שלא הסתפקתי ולא שמחתי בתפקיד המשמים הזה, שהתבטא בעיקר בביצוע מסדרים, ביקורות ניקיון וסדר בחדרים, חתימה על 'פס' יציאה לשבת וארגון סיזיפי של תורניות מטבח בבסיס.

כמשק"ית ת"ש אולי יהנתי קצת יותר, כי התאפשרו לי יציאות מהבסיס לסיורי בתים ברחבי הארץ, ויכולתי לתת לחיילות שלי אפשרות לצאת לחופשה חקלאית, או לעזור להן לעבור לקל"ב. זה היה כל כך קל ומתבקש לעזור לחיילות מבתים שהיו זקוקים לעזרה, שלא הבנתי, ועד היום אינני מבינה, למה התעקשו בצה"ל לאמלל אותן בנות שהיו נצרכות לעזרה בבית ובמשק של ההורים במושבים נידחים או עיירות פיתוח קשות יום.

בהמשך התברר לי שעומד להיפתח קורס משק"י ידיעת הארץ, שבאותה התקופה התקיים אחת לכמה שנים בלבד. כל חושיי התחדדו, והתחלתי לבקש אישורים לצאת לקורס הנחשק.

כמובן שלא קיבלתי האישורים הנחוצים לצאת אל הקורס, כי צה"ל מכשיר חיילים רק פעם אחת למקצוע אחד, ולא נוטה לבזבז משאבים על הכשרות כפולות. בכל זאת, לא ויתרתי על רצוני העז לצאת לקורס ידיעת הארץ. נלחמתי, ועליתי במעלה רמות הפיקוד, עד אשר התקבלתי לראיון אצל האוגדונר דאז, אורי אור.

הגעתי לראיון בלשכתו של אורי אור, ביום שישי, בשעה 15:00, אחרונה בתור, אחרי המתנה ארוכה בלשכה. הפסדתי את האוטובוס האחרון שהחזיר החיילים הביתה לשבת. הייתי עייפה מותשת ולחוצה.

נכנסתי אל חדרו של המפקד, אורי אור, והוא שאל: "מה את רוצה ילדה?" עניתי לו: "אני רוצה לצאת לקורס משק"י ידיעת הארץ". מה ענה לי? ""צאי לקורס, מי מפריע לך?" לאחר כמה הסברים קצרים, הוא כתב סיכום פגישה. ואני יצאתי לקורס על כנפי האושר והאופוריה.

וזה מה שיצא ממני – מדריכת טיולים מאוהבת במקצוע, מארגנת טיולים, מרצה, ארכאולוגית, חוקרת, וגם סבתא חובבת טבע בלתי נילאית שמטיילת עם הנכדים… ובעידן הדיגיטלי, גם מצלמת הרבה ומסריטה…

ביום ראשון שלאחר מכן, התייצבתי בבית גולדמינץ בנתניה, והתקבלתי לקורס הנחשק ביותר בצה"ל, זמני: "קורס משק"י ידיעת הארץ".

אין לתאר. אין לתאר את רמת האושר העילאי שאפף אותי, ואת הצמא והרעב שלי לידע בכול תחומי ידיעת הארץ. ישבתי בשיעורים וכתבתי כל מילה. בסיורים סיכמתי וסיכמתי במחברת העבה שלי.

ומי שניהל את הקורס, היה יהודה זיו ז"ל בעצמו. הוא ניהל את הקורס, לימד אותנו בכיתה, הדריך את מרבים הסיורים בשטח בעצמו. נתן לנו הסברים על כל הר וגיא, כל צמח וחי. סיפר לנו אגדות רבות ועיטר את ההדרכות בחידודי לשון והסביר לנו רבות על מקורות קדומים לשמות אתרים מודרניים וקדומים.

כמובן שחלק מספריו ומאמריו של יהודה זיו מקשטים את ארון הספרים שלי, ובעתיד השתמשתי רבות בספריו העסיסיים מלאיי הידע והחידושים בבלשנות ופילולוגיה.

וכמובן שהיו לנו בקורס משק"י ידיעת הארץ גם מרצים אורחים, שמילאו את תפקידם במילואים בנושאי ידיעת הארץ בקורס שלנו. הם נבחרו ללמד אותנו בקורס עקב היותם, כבר אז, מרצים חשובים באוניברסיטאות בישראל, מדריכים מומחים, חוקרים או שעסקו בתחומי צילום טבע וכיוצ"ב.

כך יצא שבקורס הצה"לי המפואר בו למדתי את יסודות הדרכת הטיולים בארץ, יסודות הטבע, ההיסטוריה, הבוטניקה, הזואולוגיה והגאוגרפיה- למדנו הכול מכלי ראשון – מפי החוקרים הגדולים של ישראל, כותבי האנציקלופדיות שלנו, וראשי המחלקות באוניברסיטאות ישראל, ידועי שם ורבי דעת, כותביי מחקרים ובעלי השפעה על המחקר בישראל ובעולם.

רוצים כמה שמות מהמורים, עתירי הידע והחוקרים הדגולים, שהרצו לנו בקורס ידיעת הארץ 1978, אלו שאני זוכרת, ומצאתי את שמותיהם רשומים במחברות שלי הקורס? בבקשה:

יהודה זיו ז"ל, הבוטנאי פרופ' משה אגמי, הזואולוג ד"ר עוזי פז, הצלם יוסי אשבול, ההיסטוריון פרופ' אוריאל רפפורט ז"ל, הגאולוג פרופ' עקיבא פלכסר, הארכאולוג ד"ר מאיר בן-דוב, הגאוגרף פרופ' יהושע בן אריה, ההיסטוריון פרופ' יוסי גולדשטיין, ועוד…

בקורס קיבלנו הרצאות וגם זכינו לסיורים בכול רחבי הארץ: בגולן, בחרמון, בגליל העליון, בגליל התחתון, בכרמל, ברחבי השומרון, בבקעת הירדן, שבוע שלם השתלמות ירושלים, שפלת יהודה והרי יהודה, בנגב ולאורך מישור החוף.

אני יכולה לסכם את הקורס הזה כאבן פינה ראשית בהתפתחות שלי כמדריכת טיולים. אני יכולה להניח שעיקר המאמץ לגיוס מרצים וחוקרים להרצאות בקורס שלנו – היה תוצאה של החתירה של יהודה זיו בעצמו , מרצונו הכביר להעמיד דורות חדשים של מדריכי ידיעת הארץ בצבא, ולהנחיל ידע רחב בכול תחומיי ידיעת הארץ, כולל מורשת קרב, ולהעמיק את השורשים היהודיים של חניכי הקורס בארץ ישראל, ולצקת תוכן ומשמעות למה שנקרא אז "תרבות הדרכת הטיולים"

אני חבה אלפי תודות ויש לי הערכה אינסופית לתכנים ולסיורים העשירים והמקצועיים שקיבלנו בקורס משק"י ידיעת הארץ המהולל הזה, בפיקודו של יהודה זיו, בבית הספר לחינוך של צה"ל בסתיו 1978.