בית הכנסת העתיק אום אל עומדאן והכפר החשמונאי מודיעין

בית הכנסת העתיק אום אל עומדאן במודיעין נחשב לאחד מבתי הכנסת הקדומים ביותר שפעל כבר בימי בית המקדש השני

בית הכנסת, מקווה הטהרה שלצידו והכפר היהודי הקדום הוכשרו לביקורי קהל

אל תפספסו, מומלץ מאוד לביקור!

בית הכנסת העתיק אום אל עומדאן, מודיעין (צילום: ד"ר ענת אביטל)

אופי מסלול הטיול:

אופי הטיול: אורכי
משך הטיול: כחצי שעה
דרגת קושי הטיול: קל
מתאים לנכים ועגלות תינוק: כן
אורך מסלול הטיול: 300 מטר
קליטה סלולרית: יש
הטיול מתאים לעונה: כל העונות
מאפייני מים במסלול: אין
שירותים: אין
שולחנות/ספסלים לישיבה: יש
מים לשתייה: אין
מזנון: אין
חניון לילה: לא
עלות כניסה: אין
שעות כניסה: אין
טלפון / אימייל: אין

תחזית מזג האוויר לאזור מודיעין

לאן מטיילים ומה עושים בחורבת אום אל עומדאן?

חניה: את הרכב תשאירו בחנייה מסודרת ברחוב ראובן. מן החנייה ירידה מסודרת אל שביל הגישה לאתר.

הכפר, הבוסתן: לכו בשביל החצץ. משמאלכם יתגלה הכפר העתיק שנחפר. קק"ך ועיריית מודיעין התקינו באתר שולחנות לישיבה ונטעו בוסתנים נאים. כאן תמצאו בסיסי קירות של בתים ולהם חצרות ורחובות.

בית הכנסת והחצר: המשיכו בשביל מערבה ותגיעו אל חצר בית הכנסת. היכנסו אל החצר. תתרשמו מהבורות המכוסים בשבכות ברזל. היכנסו אל בית הכנסת המכוסה בפרגולה. תראו את האולם המרכזי שהיו בו עמודים שתמכו את התקרה.

מקווה טהרה: מקווה הטהרה נמצא ממערב לבית הכנסת. תוכלו לראות אגן מים עגול ובור מים גדול ששימש, כנראה, כאוצר למי הגשם. מן האגן מוליכה תעלה קטנה, חצובה בסלע, אל המקווה. אל המקווה יורדים במדרגות רחבות חצובות בסלע. המקווה נשמר היטב, ותקרתו שלמה. בתוך המקווה צומחים שרכים נדירים ביותר: גפית קונת.

מידע נוסף על אום אל עומדאן: כפר יהודי חשוב מתקופה הבית השני

אתרים קדומים מתגלים ונחשפים בישראל מעת לעת בעת עבודות עפר להכנת תשתיות. גם הכפר ובית הכנסת העתיק אום אל עומדאן זכה לחפירה ושימור בעקבות עבודות בכביש. באפריל 2001 בזמן עבודות להכנת תשתית לכביש הגישה ממזרח למודיעין טופלו השרידים הארכאולוגים המרשימים. באתר נערכו חפירות ארכיאולוגיות על ידי רשות העתיקות ונחשפו שרידים של כפר יהודי מזמנם של החשמונאים. שרידי כפר ובית כנסת יהודי עתיק מהמאה הראשונה לפני הספירה. באתר התגלו יסודות עמודים של בית כנסת עתיק ביותר מהמאה השנייה לפני הספירה.

השרידים שנחשפו העידו על איכלוס הכפר מהתקופה הפרסית ועד התקופה הערבית הקדומה. הממצאים החשובים ביותר תואמים ישוב יהודי שנוסד במאה השנייה לפני הספירה. ישבו יהודי חשוב זה להתקיים ברציפות גם בתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת. הישוב היהודי התקיים עד למרד בר כוכבא בשנים 135-132 לספירה. בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה התקיים ישוב מצפון לכפר היהודי.

בין שרידי הכפר החשמונאי אפשר למצוא: בתים עם חדרים ולהם חצרות גדולות. בורות מים התגלו בכפר וגם באזור בית הכנסת. בכפר נמצאו בתי בד פרטיים ומסחריים. גת רבועה מצופה באבני פסיפס לבנות נמצאת סמוך לשביל הגישה לאתר. לגת משטח דריכה, בור סינון ובור איגום לתירוש.

בית הכנסת החשמונאי המפואר אום אל עומדאן

לבית הכנסת היו שורות של ספסלים בני ארבע מדרגות. ספסלים אלו הקיפו את הקירות הפנימיים של בית הכנסת, סביב-סביב. כך, שבאי בית הכנסת ישבו בהיקף האולם. ולא כפי שנהוג כיום, שפני הקהל פונים אל כיוון הבימה וארון הקודש. באולם בית הכנסת שתי שורות של ארבעה עמודים. העמודים תמכו את תיקרת בית הכנסת.

חצר בית הכנסת

צמוד לאולם בית הכנסת, ממזרח ישנה חצר גדולה. לחצר שתי כניסות. במקום התגלו גם גם מערכת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.

מבנה בית הכנסת דומה מבחינת הבנייה והתכנון לבתי הכנסת של גמלא, מצדה והרודיון. קירות בית הכנסת היו מטוייחים היטב וצבועים באדום, כתום ולבן. לפי עדויות שריפה שגילו החופרים עולה שבית הכנסת נשרף בתחילת המאה השנייה בתקופה הרומית המאוחרת.

חצר בית הכנסת העתיק אום אל עומדאן, מודיעין (צילום: ד"ר ענת אביטל)

מקווה טהרה

מקווה טהרה יפה ושמור היטב נמצא ממערב לבית הכנסת. אל המקווה מוליכות מדרגות רחבות חצובות בסלע. המקווה מצוי הבמערה חצובה. קירותיו מצופים בטיח. בעומק המקווה צומח שרך נדיר, גַּפִּית קּוּנְת Thelypteris kunthii. סמוך למקווה נמצא בור אגירה למי גשם, אוצר המקווה, ותעלה חצובה בסלע מובילה את המים את המקווה. המקווה שימש את באי בית הכנסת. לטהרה לפני התפילה.

תולדות המחקר של אום אל עומדן

בשנות ה-70 של המאה ה-19 החוקר הצרפתי קלרמון-גנו ערך סקרים וחפירות ברחבי הארץ. בין מחקריו, הוא תיאר שרידים של יישוב ותיאר עמודים בעיר מודיעין העכשווית. העמודים העניקו לחורבה את השם: "אם העמודים" אום אל-עומדאן. קלרמון-גנו זיהה את חורבות מבנה העמודים ככנסייה קדומה. הוא גם גילה שרידי בית בד ובתולות בית בד.

חפירות הצלה

חפירות הצלה מטעם רשות העתיקות נערכו באתר בשנים 2001-2000. החפירות נערכו לקראת סלילת כביש גישה אל מודיעין ממזרח. החפירה נערכה על ידי הארכיאולוגים א' און, ש' וקסלר-בדולח, י' רפואנו וצ' קניאס. בחפירות המודרניות התגלה כפר יהודי מתקופת הבית השני. וחורבת העמודים זוהתה כבית כנסת יהודי.

בעקבות הממצא רב החשיבות הוסט תוואי הכביש העתידי מעט דרומה. כמו כן החפירה תרמה לגילוי שטחו הגדול של הכפר שהיה יותר מ-20 דונם.

שימור האתר

בשנת 2003 נערכו באתר הכפר אום אל עומדן פעולות שימור והכנה לקליטת קהל. פעולות נוספות נערכו בשנת 2010, ובשנת 2014 הוכשר המקום לביקורי קהל. לשם כך נסלל חניון צמוד לאתר. נפרצו שבילי גישה נוחים. הוצבו שולחנות פיקניק, נטע בוסתן קטן והוצבו שלטי הסבר. בית הכנסת קורה בפרגולה והוא נוח מאוד לביקור. העבודות בוצעו על ידי רשות העתיקות, עיריית מודיעין מכבים רעות, קק"ל וציוני דרך, התוכנית להעצמת תשתיות מורשת לאומית.

ממצא ארכאולוגי

באום אל עומדאן התגלו מבני מגורים, חצרות ורחובות. באתר נחשפו גם חלק מבית מרחץ, בורות מים, מערכת מסתור. מתקנים חקלאיים נחשפו, ביניהם: בית בד, גתות, קולומבריום, טרסות וסכרים בעמקים הפוריים. סמוך לכפר התגלו כמה מערות קבורה. מערות הקבורה נחצבו בסגנון הקבורה היהודית של ימי הבית השני.

ממצא נומיסמטי

באום אל עומדאן התגלו מטבעות סלווקיים מתקופתם של אנטיוכוס השלישי והרביעי. התגלו גם מטבעות חשמונאיים, מטבעות יוחנן הורקנוס, מטבעות אלכסנדר ינאי. התגלו גם מטבעות מהשנים השנייה והשלישית למרד הגדול. התגלה מטבע של נירון קיסר, משנת 68 לספירה. המטבע הספציפי התגלה בתשתית רצפת בית הכנסת מהשלב האחרון שלו. הממצא מלמד שבית הכנסת חרב במסע המלחמה של הנציב הרומי קסטיוס גאלוס בשנת 66 לספירה. לאחר מכן בית הכנסת שופץ. התגלה גם מטבע מתקופת מרד בר כוכבא, מטבע השנה השנייה למרד. מטבעות רומיים נוספים התגלו באתר והם מימי דומיטיאנוס ומרקוס אורליוס.