כמה פעמים אתם חולפים ביעף על כבי1, או יורדים במחלף לטרון, אל בנסיעות הרגילות. בטיול עם המשפחה, או בדרך לעבודה.

אתם טסים עם הרכב, אמנם רואים שיש כמה דברים מעניינים ושילוט חום של אתר עתיקות. רק השאלה כמה מכם ניכנסו כדי לראות מה מסתתר שם בין העצים והיער?

אז אני כן הלכתי לראות מה קורה שם באמאוס-ניקופוליס. יצא לי ככה לטייל באמאוס, דווקא באחד מהימים האלו של הסגרים בקורונה. כשברחתי מהבית ויצאתי לרכוב באופניים בשטח הפתוח, מתחת לאף של השוטרים. כדי לאוורר את הראש ולא להיכנס לדיכאון מחוסר מעש בבית.

חיפשתי אתרים שאני עוד לא ממש מכירה, אבל הם קרובים אלי ונמצאים במרכז. הגעתי לרכיבה ביערות פארק קנדה, ונתקלתי בבית המרחץ הרומי השמור. המשכתי ונכנסתי אל אתר המנזר של קהילת "בני האושר".

היכרתי את הבזיליקה הבזינטית הענקית. מצאתי מערות קבורה יהודיות מתקופת הבית השני. וההפתעה בשבילי הייתה- הפסיפס הנעלם של הווילה הרומית, במוצג כיום המוזיאון יפיה וחדיש בלב קומפלקס המנזר והכנסייה המודרנית.