פסיפס אל חמאם מבית שאן – קפלת קבורה ביזנטית – בקרייה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים

מתוך עבודת דוקטור:

הגידולים והכלים החקלאיים בפסיפסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מארץ ישראל, עבודת דוקטור 2014, אוניברסיטת בר-אילן, ד"ר ענת אביטל.

ומתוך מחקרים נוספים של זיהוי עופות ויונקים בפסיפסים רומיים-ביזנטיים בישראל.

פסיפס מקפלת קבורה ביזנטית בבית שאן, אתר אל חמאם

תיארוך הפסיפס: אמצע מאה שישית לספירה

מיקום האתר המקורי: תל איצטבא, מצפון לנחל חרוד, מול תל בית שאן, בבית הקברות הרומי-ביזאנטי שעל תל חמאם, כקילומטר אחד ממזרח למנזר הגבירה מרים, נ.צ. 197.212

אזור: עמקים צפוניים, בקעת בית שאן

מיקום נוכחי של הפסיפס: חצר הקרייה הארכיאולוגית הלאומית, ירושלים

תולדות המחקר: חפירה של  מקהולי נ' ואבי-יונה מ' בשנת 1934

תפקיד המבנה: קפלת קבורה מעל לקברים

גודל הפסיפס: אולם ראשי-  5.95 (5.75) מ' X 5 מ' (29.25 מ"ר), נרטקס- 2.20 X 2 מ' (4.4 מ"ר), סה"כ 33.65 מ"ר

צבעים: לבן, שחור, אפור, צהוב, כתום, ורוד, אדום, ירוק (זכוכית), כחול-ירקרק וכחול-שחרחר (שיש), חום כהה

צפיפות אבני הפסיפס: 108 אבנים בדצמ"ר בממוצע, בעיצוב פני אדם 120 אבנים בדצמ"ר ויותר, גודל האבנים מעיד איכות פסיפס ממוצעת עד גבוהה.

נושאי פסיפס אל-חמאם בית שאן:

המבנה מורכב משני חלקים, אולם ונרתקס. כשרצפת הפסיפס הייתה בחצר מוזיאון רוקפלר שבירושלים, היא הייתה מכוסה כ-90 שנים ולא הייתה אפשרות לצילומים. כיום היא מוצגת בקרייה הארכיאולוגית החדשה בירושלים וזמינה לקהל ולצילומים.

מסגרת האולם 

במסגרת האולם העיקרי מדליונים הנוצרים משני עלי קוציץ המאוכלסים בפירות ופרחים, חלק מהעיטורים המאוכלסים חסר וחלקם לא ניתן לזיהוי. הפירות שניתנים לזיהוי הם: שני רימונים, שלושה אגסים, שני אפרסקים עם סימני מציצה ונזק של כנימות, ארבעה פירות של מלוני עג'ור או לופה צעירה, שלושה תפוחים, שתי תאנים, שני אגסים, 10 פגות שקמה או פירות השיזף, מלון עגול גדול, אשכול ענבים.

מרכז האולם

מרכז האולם מעוטר באמצעות שריגי גפן הבוקעים מתוך גביע עלי קוציץ, (אקנתוס) השריגים נושאים עלים ואשכולות של ענבים מעוגלים הנישאים על שני עוקצים.[1] השריגים יוצרים 55 מדליונים המאכלסים דמויות אדם בעת פעולות מחיי הכרם, פעולות ציד והגנה מול חיות טרף, עופות, יונקים וכלים:

• גבר נושא קלתוס עמוס ענבים על עורפו, הסל נתמך באמצעות ידו הימנית המונחת מעל לסל ובאמצעות סרט המוחזק בידו השמאלית. תיאורים של סלים עמוסי ענבים שזה עתה נבצרו הנישאים מן הכרם על שכם הפועלים מצויים בפסיפסים מארץ ישראל ומעבר הירדן, למשל, מפסיפס המבנה המצוי מערבית לקמרונות מקיסריה. ניתן, כנראה, להצביע בפסיפס הנוכחי על מיזוג של דגמים המעוצבים בכנסיית המרטירים הקדושים לוט ופרוקופיוס, עבר הירדן המזרחי, המתוארכת לשנת 557, לכדי דגם יחיד: תנוחת המנוחה של הגבר הנשען על מטהו כשידו על ראשו עם הגבר הסב הקירח הסוחב סל ענבים על גבו, באופן זה התקבלה תוצאה של תנוחה חדשה ומקורית באל חמאם. מותר לשער שמיזוג הדגמים נועד לטשטש עקבות להעתקה מדויקת שלא הייתה מקובלת (וגם כיום איננה מקובלת), אך עם זאת המיזוג תורם לשמירה על אווירת הפסיפס הכללית ושילוב הנושאים המקובלים שהיו נפוצים באותה העת.
• עופות מנקרים באשכולות ענבים מאוירים פעמיים במרכז המדליונים, והם מרמזים על נזקי עופות לכרמים.

  

• ארנבת נוגסת באשכול ענבים עגולים מתוארת שלוש פעמים, זהו מוטיב חביב מאוד ומצוי מאוד באומנות התקופה, למשל גם בכנסיית חניתה, במבנה מקיסריה ובמבנה מערבי לקארדו מציפורי. ארנבת נוספת נכנסה לסל ענבים והפכה אותו על צידו, איור חיוני ואפילו הומוריסטי מחיי הכרם. מזכיר איור דומה מפסיפס כנסיית ויזיה (ואזיה) שמוצג באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים. 
• שלושה רימונים גדולים מאכלסים את כל חלל המדליון, הרימונים מזוהים באמצעות הכתר הברור שבראש כל פרי. הרימונים משורטטים באמצעות מסגרת של אבנים כתומות, תוך הפרי באבנים לבנות.
• ארבעה סלי קלתוס עמוסים בפירות מאוכלסים במדליונים ברחבי האולם:
• קלתוס המכיל רימונים בהיקף וענבים מעליהם, הענבים מגוונים בשלושה צבעים, כמו הענבים הנישאים על השריגים, לבן, ארגמן ואפור.
• קלתוס המכיל ענבים בהירים שמסגרתם מעוצבת באמצעות אבנים כתומות ובמרכזם נקודה מאבן יחידה כתומה, כמו הענבים הנישאים על השריגים הסמוכים.

  

• קלתוס המכיל תאנים בצורת טיפה, מסגרתם מעוצבת באמצעות אבנים אדומות, ובמרכזם נקודות אדומות.
• קלתוס המכיל ענבים אדומים, בדומה לענבים הנישאים על השריגים הסמוכים.

  

• נער האוחז ביד ימין רצועה התומכת בסל ענבים הנישא על גבו, בדומה לתיאור מקיסריה, ובדומה לתיאור בתיאור מעבר הירדן המזרחי מכנסיית המרטירים הקדושים לוט ופרוקופיוס, המתוארכת לשנת 557 (Piccirillo 1993, 155). ביד שמאל הנער אוחז שוט כפול, שמטרתו היא שליטה בחמור הצועד לפניו, החמור עמוס בסלים מחודדים העמוסים בענבים. הסל על גבו של החמור הוא מן הסוג של הסל הכפול, בדומה לתיאורים מכנסיות בית לויה ושלאל ובית הכנסת מעון-נירים. בפסיפס מכנסיית המרטירים הקדושים לוט ופרוקופיוס, נראית סצנה דומה ובה נער מוליך חמור עמוס עם סל כפול המחודד בקצהו ועמוס בענבים, נער זה אוחז מטה על כתפו, המקביל לשוט שבידי הנער מאל חמאם.

  

• שלושה גברים יחפים העוטים רק רצועת בד למותניהם, דורכים ענבים המונחים בחלקו התחתון של המדליון, הם מניפים ידיהם בתנועה נמרצת ורגליהם דורכות על הענבים בעוז. דריכת ענבים דומה נראית ברצפת חדר L במנזר הגבירה מרים מבית שאן, תיאור דומה של דריכת ענבים המונחים בתחתית המדליון וללא ערבה, נראה גם בפסיפס מכנסיית המרטירים הקדושים לוט ופרוקופיוס, עבר הירדן המזרחי.
• בזוויות שבין המדליונים משובצים פירות שונים: אשכולות ענבים, רימונים, תפוחים, אגסים, תאנים.

  

• שלושה פירות של לופה מעוצבים כעצמים משולשים,[2] פירות הלופה נוטים להופיע בפסיפסי הגליל התחתון המזרחי והמרכזי, והופעתם דומה בכל התיאורים, כעין גביע או פרי מוארך הקטום בראשו, כשבחלקו העליון והקטום נראים הגרעינים, למשל בכנסיית כורסי, בבתי הכנסת של בית אלפא וציפורי. קילפו את קליפת הלופה הבשלה שהתייבשה, והשתמשו בסיבים הפינימיים לרחצה וקירצוף.

מסקנות מההשוואה לפסיפס מכנסיית המרטירים הקדושים לוט ופרוקופיוס, עבר הירדן המזרחי:

• בשני הפסיפסים המוטיבים המתארים פעולות פסטורליות מחיי הכרם, יונקים ועופות, הגנה מחיות טרף.
• נדמה שיוצר הפסיפס של קפלת אל חמאם העתיק מוטיבים מהכנסייה, ערך בהם שינויים קלים ומיזג אותם אל פסיפס אל חמאם. במקביל אפשר להציע שאותו יוצר ביצע את שני הפסיפסים, ויצר ביניהם שינויים קלים לשם מניעת העתקה מושלמת ולשם גיוון מלאכתו.
• רוב המוטיבים של הדמויות שהועתקו מתוארים באל חמאם במצג של תמונת מראה.[3]
• בפינות פסיפס הכנסייה גביע עלי קוציץ, ומסגרת רצפת הקפלה מאל חמאם מוקפת כולה מדליונים של עלי קוציץ, ובפינות גביעים של עלי קוציץ ובהם פני גברים מזוקנים.

הנרתקס

מסגרת הנרתקס מעוטרת בסרט מתפתל, ובין פיתולי הסרט מעוטרים פירות שונים: רימונים ופירות מעוגלים, כנראה שיזפים. במרכז הרצפה מעוטרות דמויות המאנישות את חודשי השנה ומלוות בכתובת יוונית, שם לטיני ומספר הימים.

רק ארבע מהדמויות המתארות את חודשי השנה האחרונים שבצד ימין שרדו, הן מעוצבות בינות לעיטורי צמחים שאינם ניתנים לזיהוי:

חודש יולי

נער לבוש טוניקה ללא שרוולים המחזיק עלה גדול דמוי לב, קולקס הקדמונים, בצבע ירוק ועליו מתוארים פירות מעוגלים שמסגרתם כתומה והתוך לבן, לפירות עוקץ קצר, ייתכן והכוונה הייתה לתיאור פירות השיזף המבשילים בעיצומו של הקיץ או תפוחים אדומים. פירות המונחים על עלים דמויי לב נראים בכנסיית כורסי ובפסיפס מאנטיוכיה המתוארך למאה החמישית (איור 245).

חודש אוגוסט

נער לבוש טוניקה ללא שרוולים מחזיק בידו השמאלית מניפה, ובידו הימנית אוחז אמפורה בעלת שתי ידיות. אולי תפקיד האמפורה לרמז על הצורך בשתייה ובהשקיה בעונת הקיץ.

חודש ספטמבר

נער דמות חודש ספטמבר לבוש טוניקה ללא שוולים, כד על הכתף ופסיון ביד.

חודש דצמבר

דמות[4] לבושה גלימה ארוכה עם חגורה ושרוולים רחבים, הגלימה מכסה את ראשה, לרגליה נעליים ובשתי ידיה הדמות אוחזת מקלטר דו-שני המונח על כתפה הימנית. למקלטר ידית מעץ המעוצבת באמצעות אבנים צהובות ולהבים ממתכת באמצעות אבנים אפורות, המקלטר מרמז על פעולות תיחוח האדמה והחריש להכנת האדמה לזריעה עם תחילת החורף.

גידולים חקלאיים צמחיים:

תיאורים ממסגרת האולם

• רימון, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• אגס, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• אפרסק עם נקודות ממציצת כנימות, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• מלון עג'ור או לופה צעירה, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• תפוח, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• תאנה, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• מלון עגול צהוב, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• שקמה/שיזף, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• גפן, ענבים מעוגלים, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי
• אתרוג, במדליונים של קוציץ, בהקשר עיטורי

תיאורים ממרכז האולם

• גפן, ענבים מעוגלים, יוצרים מדליונים, בתוך קלתוס, בהקשר עיטורי
• לופה, בוגרת לרחצה, במדליונים של גפן, בהקשר עיטורי
• גפן, ענבים מעוגלים, בהקשר לדריכה
• רימון, במדליונים של גפן, בהקשר עיטורי
• תפוח, בין המדליונים, בהקשר עיטורי
• אגס, בין המדליונים, בהקשר עיטורי
• תאנה, בתוך קלתוס ובין המדליונים, בהקשר ועיטורי וראווה

תיאורים מהנרטקס

• רימון, בינות לפיתולי הסרט במסגרת, בהקשר עיטורי
• שיזף (?), בינות לפיתולי הסרט במסגרת, בהקשר עיטורי
• שיזף (?), על עלה דמוי לב, בהקשר ראווה, חודש יולי

פעולות חקלאיות:

תיאורים ממרכז האולם

• הובלת סחורה, במדליונים של גפן, ענבים מעוגלים בסל כפול, על גב חמור, בהקשר לפעולות מחיי הכרם.
• הובלת סחורה, במדליונים של גפן, ענבים מעוגלים בסל עם רצועה, על גב פועל, בהקשר לפעולות מחיי הכרם.
• דריכת ענבים, במדליונים של גפן, ענבים מעוגלים, ללא ערבה, בהקשר לתיאור פעולות מחיי הכרם.

כלים:

תיאורים ממרכז האולם

• קלתוס, מכיל ענבים, בהקשר ראווה
• קלתוס, מכיל תאנה, בהקשר ראווה
• סל כפול מחודד, בסצנת הובלה על גב בהמה, מכיל ענבים, בהקשר לתיאור פעולות מחיי הכרם
• שוט כפול, בסצנת הובלה על גב בהמה, בידי פועל, בהקשר לתיאור פעולות מחיי הכרם
• קלתוס הקשור לרצועה, להובלה, מכיל ענבים, בהקשר לפעולות מחיי הכרם

תיאורים מהנרטקס

• אמפורה, להשקיה, בהקשר לתיאורי מלאכות הקיץ, חודש אוגוסט
• מקלטר דו-שני, לתיחוח השדות, בהקשר לתיאור פעולות החורף, חודש דצמבר

תיאור ממרכז האולם

• ארנבת נוגסת הענבים, בהקשר לנזקים לכרם
• עופות נוגסים בענבים, בהקשר לנזק לכרם

היונקים שמתוארים בפסיפס אל חמאם מבית שאן:

• חמור
• אריה
• ארנבת מצויה
• אייל הכרמל
• כבש
• עז
• כלב פאריה ("כנעני")
• צבי ארץ ישראלי
• חזיר בר
• נמר
• דוב סורי

  

  

  

  

  

  

  

  

עופות:

• תרנגול הבית
• טווס הודי
• פורפיריה כחולה
• פניניית הקסדה
• חוגלת סלעים
• פסיון מצוי
• יונת סלעים
• יאורית מצרית

(פרסטר 1992, 225-221; Avi-Yonah 1936, 11-13, 22-27; Ovadiah & Ovadiah 1987, 30-31; Kitzinger 1963, 348, Fig. 15).

[1] באופן יוצא מן הכלל בפסיפס זה כמעט ולא מתוארות הקנוקנות.

[2] אבי-יונה הביא את דבריו של סוקניק המראה גופים דומים ברצפת בית הכנסת בית אלפא, ושם הם הוגדרו כגביעים (goblets) (Avi-Yonah 1936: 16).

[3] תמונת המראה יכולה להיות תוצאה של נטייה לגיוון היצירות, או תוצאה של שימוש בדגם מצויר והעתקתו הפוך, ללא כוונה תחילה.

[4] אבי-יונה סבר שזו דמות אישה (Avi-Yonah 1936, 23-24).