עגור אפור בנדידת אביב מעל מרכז הארץ: הי צפונה!

שתפו לחברים שלכם:

עגור אפור Grus grus

העגור האפור חולף בלהקות נדידה של אלפים רבים בישראל בעונות המעבר

בסתיו העגורים נודדים ויורדים מאזורי הקינון שלם במזרח אירופה, דרך טורקיה וישראל- אל האזורים הצפון-מזרחיים שלאפריקה, אתיופיה וסודאן. ובאביב הם נודדים וחוזרים צפונה במעבר מהיר דרך ישראל, אל אזורי הקינון והרבייה בצפון-מזרח אירופה.

בישראל יש גם אוכלוסיות חורפות של עגורים, הנוטים להישאר באגמון החולה. מאבק ידוע ומוכר קיים בין החקלאים ולבין העגורים. העגורים אוכלים נבטים וירקות ובכך הם מהווים אתגר לחקלאים.

אורך גוף העגור האפור 120 -140 סנטימטרים. מוטת הכנפיים 220 – 245 סנטימטרים.
העגורים חיים שטחי ביצות גדולות וקרקעות טובעניות, ולכן אגמון החולה קורץ להם ומתאים להם מאוד לשם חניית חורף ארוכה או חניית מעבר קצרה בנדידה דרומה או צפונה.
עם בוקר פורסים העגורים כנפיים ועפים אל שדות המרעה. העגורים אוכלים נבטים בשדות וגם ירקות. הגורים ניזונים גם מבעלי חיים קטנים קטנים: דו-חיים, זוחלים, ציפורים חולות וחלשות, מכרסמים וגם מחרקים.
בישראל העגורים הנודדים ניזונים בעיקר מגידולי הבוטנים והתירס באדמות הכבול, באזור אגמון חולה. כדי למנוע חיכוכים עם החקלאים, נזרעים עבור העגורים שטחים מיוחדים לאזורי האכלה.
העגור האפור דוגר באדמות ביצה ביערות צפון אירופה בחושות קנים, באגמים או לאורך נהרות באזורים מיוערים, בעיקר באזורים מרוחקים וללא נוכחות אדם.
בעת הנדידה העגורים נעים במעוף מהיר יחסית, בזכות מוטת הכנפיים הגדולה. העגורים נודדים בלהקות של מאות פרטים, מסודרים בראשי חץ. בזמן המעוף והנדידה הם משמעים קולות חזקים, וקריאות צווחה שנשמעות למרחק. הקריאות והקולות ההדדיים משמשים לשמירה על קשר בין פרטי הלהקה הנודדת.