סיציליה, איטליה – מה עושים שם? הטיול העצמאי והמרגש שלי עם הנכד מסביב לאי, אוגוסט 2025
באוגוסט 2025 יצאתי עם הנכד שלי, בן 15, לטיול עצמאי בסיציליה, דרום איטליה. כמעט שבוע של הר געש פעיל, קניון רטוב, עיירות עתיקות, ים כחול, פסטה בולונזה, פיצה איטלקית, ג'לאטו, מקדשים יווניים, פסיפסים רומיים, כבישים איטיים מאוד — וגם שני ביקורים באאוטלט ובקניון קטניה, כי צריך לדעת לשלב תרבות עם הדברים החשובים באמת.

זה היה טיול בחו״ל כמו שאני אוהבת: תכנון עצמאי, רכב שכור, הרבה תחנות ומסלול די שאפתני מסביב לסיציליה. נחתנו בקטניה, המשכנו אל הר אטנה ואל טאורמינה, ירדנו דרומה לסירקוזה, נכנסנו למרכז האי בשביל הפסיפסים של פיאצה ארמרינה, נסענו מערבה לאגריג׳נטו ולפלרמו, רחצנו בים בצ׳פלו — ואז חזרנו לקטניה לטיסה הביתה.
לא הגענו כדי לנוח במקום אחד. רצינו לראות, להבין ולחוות את סיציליה דרך הנופים, הארכיאולוגיה, הים והדרכים שלה. וזה בדיוק מה שעשינו.

נוחתים בקטניה (Catania) ויוצאים לטיול עצמאי בסיציליה
חיכיתי שתיפתח טיסה ישירה לסיציליה, וברגע שזה התאפשר הזמנתי לנו טיסה לקטניה. העיר טובה בשביל השדה והקניון המעולה שלה Centro Sicilia Shopping mall ומבחינתנו היא הייתה שער הכניסה והיציאה מן האי.
אספנו רכב שכור ויצאנו לדרך. למי ששואל איך מסתדרים לבד בטיול בחו״ל, התשובה שלי היא: מתכננים מראש את התחנות החשובות, אבל משאירים מקום לשינויים. בטיול עצמאי באירופה לא חייבים להצטרף לקבוצה ולא מוכרחים להספיק כל דבר. צריך לדעת מה באמת מעניין אתכם, לבדוק היטב את זמני הנסיעה ולצאת לדרך עם סבלנות.
ובסיציליה, כפי שגילינו בהמשך, צריך הרבה סבלנות.

הר אֶתְנָה (Etna) – להתחיל את הטיול על הר געש פעיל
התחנה הראשונה שלנו הייתה אתר החובה: הר אֶתְנָה. עלינו ברכב אל החניון הראשי של האתנה. משם טיפסנו ברכבל אל ההר, אל תחנת הרכבל העליונה, אל עולם כמעט חסר צבע של אפר געשי, סלעים שחורים ומרחבים עצומים. צמחייה אלפינית שרועה וצמחיית כרים ירוקה-צהובה, נצמדת לקרקע האפר הוולקני האפורה והשחורה. מראה סוריאליסטי ומוזר.

אחרי היציאה מהרכבל לא הצטרפנו למסלול המודרך ברכבי השטח החזקים שממשיכים גבוה יותר לכיוון הפסגה. מכיוון שהר היה פעיל מאוד בימים שהגענו, העדפתי שלא להתקרב אל הפסגות. טיפסנו רגלית והסתובבנו עצמאית באזור התחנה העליונה, טיילנו בין הנופים הגעשיים והרחנו היטב את ריחות הגעש האופייניים. ואז החלה התפרצות חזקה.

שמענו וראינו פיצוצים רציניים מעלינו, צפינו במראות של סלעים נזרקים לגובה מלוע ההר, עשן כבד ולשונות אש אדומות יורקות עוד ועוד אפר, עשן וסלעים. ואז ראינו אנשים שטיילו גבוה יותר רצים בזריזות בחזרה למטה. בדיעבד שמחתי מאוד שלא המשכנו לכיוון הפסגה. אֶתְנָה הזכיר לנו כבר בתחילת הטיול שסיציליה אינה רק יעד יפה באירופה, אלא אי חי, סוער ובלתי צפוי.

למרות הדרמה, ואולי בגללה, זו הייתה חוויה מרשימה מאוד. המראה של האפר הוולקני, קווי הרכס והמרחב האדיר נשאר איתי. לפני ביקור כדאי לבדוק את תנאי הפעילות והעלייה באתר הרשמי של רכבל אֶתְנָה, משום שבהר געש פעיל התנאים והגישה עשויים להשתנות.

ערוץ אלקנטרה (Gole dell’Alcantara) – ללכת במים בין קירות בזלת
מהאש של אֶתְנָה ירדנו אל המים של ערוץ אלקנטרה. זהו קניון צר ומרשים, התחום בקירות בזלת כהים שהמים עוברים ביניהם. נכנסנו למים הקרירים והמרעננים וטיילנו בתוך הערוץ. אחרי המרחבים השחורים והיבשים של אֶתְנָה, המעבר למים הקרירים היה נפלא.
זו הייתה תחנה כיפית ולא כבדה: טבע, מים וקצת הרפתקה. בטיול עצמאי בסיציליה בקיץ כדאי להגיע עם נעליים המתאימות להליכה במים ועם בגדים שאפשר להרטיב. המים קרים גם כאשר בחוץ חם מאוד — וזה חלק מהעניין. יש תשלום קל עבור חנייה וכניסה לאתר.

טאורמינה (Taormina) – נוף גבוה מעל הים וירידה לחוף
משם נסענו לטאורמינה, אחת העיירות היפות והמפורסמות בסיציליה. טיילנו ברחובות ובמדרחוב, בין החנויות, הבתים והתצפיות הנהדרות אל הים. ירדנו ברכבל אל אזור החוף, אכלנו ליד הים ואחר כך עלינו בחזרה לעיירה. מכיוון שהרכבל הוא הדרך הנכונה לרדת מהמדרחובים הנהדרים שבמעלה העיר, אל החוף בטאורמינה, יש תור רציני לרכבל בעונת השיא בקיץ. עיקר התור בשעות אחר הצוהריים כשכולם עולים מחופי הים אל העיר העליונה, חזרה אל המלונות והרכבים.

השילוב בין העיירה הגבוהה, הים שלמטה והרחובות האלגנטיים הופך את טאורמינה לתחנה נעימה מאוד בתוך מסלול עמוס. היה קיץ, היה ים, והייתה תחושה קלילה של חופשה באירופה. אחרי הר הגעש והקניון, טאורמינה נתנה לנו כמה שעות של שיטוט, אוכל ונוף.

סירקוזה ואורטיג׳ה (Siracusa e Ortigia) – להקיף אי קטן ברגל
בהמשך ירדנו לסירקוזה וטיילנו באורטיג׳ה, המרכז העתיק הבנוי על אי קטן המחובר לעיר. הלכנו ממש מסביב, לאורך הים ולאורך הטיילת, עד מצודת מניאצ׳ה (Castello Maniace) שבקצה אורטיג׳ה. הגענו לאזור המגדלור ומצודת מניאצ׳ה, עצרנו להתפעל מפסל „איקריה הגדולה” (Grande Ikaria) של איגור מיטוראי, מביטה אל הים — דמות מכונפת ושבורה. שילוב בין המיתולוגיה העתיקה לאמנות עכשווית. והמשכנו ללכת מול המים, מקיפים את האי היפה והתיירותי.

זה היה טיול כיפי ונעים מאוד, כזה שלא צריך לתכנן בו כל רחוב מראש. פשוט מתחילים ללכת בעקבות קו החוף, ובכל פעם מתגלה עוד מראה של הים, עוד מבנה עתיק ועוד פינה נעימה שכדאי לעצור בה.
אורטיג׳ה היא גם המקום המושלם ליהנות מג׳לאטו ביום קיץ חם. אנחנו מצאנו מסעדה טובה בכיכר המרכזית, מול מזרקת דיאנה (Fontana di Diana) שבכיכר ארכימדס (Piazza Archimede), כשמאחוריה ניצב ארמון בנק סיציליה (Palazzo del Banco di Sicilia). כמה איטליה יפה, וכמה אוכל טוב ואנשים נעימים אפשר למצוא במקום אחד.

גם במקומות כאלה טיול עצמאי הוא יתרון גדול. אין קבוצה שממהרת ואין לוח זמנים שמכריח לעזוב. אפשר להתעכב, לדבר, לשבת מול מונומנט איטלקי מדהים, להסתכל ולתת למקום להוביל. וזה המקום לנוח בצל במסעדה איטלקית אותנטית, לאכול פסטה ופיצה מלאות גבינות טובות, ולשתות קפה כמו שרק האיטלקים יודעים להכין.

האאוטלט הסיציליאני (Sicilia Outlet Village) – הפסקה חשובה בדרך
המטרה הבאה שלנו הייתה פיאצה ארמרינה, אבל בדרך הגענו אל הכביש הראשי ואל האאוטלט הסיציליאני. הוא יושב בצומת דרכים מרכזי בלב האי המשולש, בין מזרח למערב ובין צפון לדרום, כך שכמעט לא משנה לאיזה כיוון חוצים את סיציליה — קשה לפספס אותו. ואנחנו, כמובן, גם לא ניסינו.
Sicilia Outlet Village נמצא ליד אג׳ירה (Agira), ביציאה Dittaino מכביש A19 המחבר בין קטניה לפלרמו. ממליצה גם לכם.
אנחנו אוהבים את האאוטלטים האיטלקיים. מבחינתנו, קניות הן חלק חשוב מאוד מטיול בחו״ל, וכמו בכל מבצע רציני, גם אליהן מגיעים מוכנים. קודם שולפים את רשימות הקניות המסודרות ששמרנו במיוחד לרגע שבו נזדמן לקניון או לאאוטלט בחו״ל, ורק אחר כך מתפנים לשוטט ולחפש מציאות שלא הופיעו בשום רשימה — כי הרי בשביל זה המציאו את המילה „ספונטניות”.
הסתובבנו, קנינו והמשכנו לפיאצה ארמרינה, שבה ישנו בלילה שלפני הביקור בווילה.
כדאי כבר לומר שהאאוטלט עוד יחזור בהמשך הסיפור. בטיול טוב יש מקומות שחוזרים אליהם: לפעמים בגלל היופי, ולפעמים כדי לעשות השלמות והחלפות — ובעיקר כדי לקנות את מה שראינו בפעם הראשונה, התקמצנו עליו, ואחר כך חשבנו עליו לאורך כל הדרך.

פיאצה ארמרינה ווילה רומאנה דל קזאלה (Piazza Armerina e Villa Romana del Casale)
וילה רומאנה דל קזאלה שליד פיאצה ארמרינה הייתה מבחינתי לב הטיול. למעשה, הרצון להגיע אל הפסיפסים שלה הוא שהניע את כל המסע שלנו בסיציליה.
ביליתי שם כמעט חצי יום. לא מיהרתי. עברתי בין החללים והתבוננתי בפסיפסים, שמציגים עולם עשיר ומפורט באופן יוצא דופן.
הווילה, שמקורה בתקופה הרומית המאוחרת, לא הייתה רק בית גדול. היא הייתה מרכז של אחוזה עצומה ומקום שנועד גם להפגין את כוחו ואת מעמדו של בעליה. היו בה מרחצאות פרטיים, אולמות לקבלת אורחים, חדרי אוכל, אזורים פרטיים וחללים הקשורים לניהול האחוזה.
דרך הפסיפסים אפשר להציץ אל עולמה של האליטה הרומית בסיציליה: מסעות ציד, לכידה והובלה של חיות אקזוטיות, דיג, מרוצי מרכבות, סצנות מן המיתולוגיה ונשים צעירות העוסקות בספורט בבגדים שמזכירים מאוד ביקיני.
זו לא רק אמנות מרהיבה. זו הדרך שבה בעלי הווילה רצו להציג את עצמם — עשירים, חזקים, משכילים ומחוברים למרחבי האימפריה הרומית.
יותר מ־3,000 מטרים רבועים של פסיפסים השתמרו במקום, והם עדיין נמצאים בתוך ההקשר האדריכלי של הווילה. האתר נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק״ו, הרואה בו אחת הדוגמאות המפוארות ביותר לווילה רומית מסוגה.
על וילה רומאנה דל קזאלה אכתוב פוסט נפרד, מפני שמגיע לה הרבה יותר ממקטע אחד בתוך סיפור הטיול.
אגריג׳נטו ועמק המקדשים (Agrigento e Valle dei Templi)
מפיאצה ארמרינה המשכנו מערבה, אל אגריג׳נטו ואל עמק המקדשים.
טיילנו במרחב הארכיאולוגי הגדול, בין שרידיה של אקרגס היוונית העתיקה. ראינו את אזור מקדש זאוס האולימפי (Tempio di Zeus Olimpio), את מקדש הרקלס (Tempio di Eracle) ומקדשים נוספים הפזורים בתוך הנוף. השילוב בין עמודי האבן, האדמה, הצמחייה והשמים הפתוחים היה יפה מאוד.
זה אינו מקום שנכנסים אליו לרגע, מצלמים ויוצאים. כדאי ללכת בו, להתבונן בקנה המידה של המבנים ולנסות לדמיין את העיר שהתקיימה כאן. מידע מעשי ועדכני אפשר למצוא באתר הרשמי של הפארק הארכיאולוגי עמק המקדשים.
כאן התחברו באופן טבעי הטיול והלמידה. הנכד שלי שאל והתעניין, ואני הסברתי לו על ארכיאולוגיה, היסטוריה, נופים וגיאוגרפיה. לא הפכתי את הטיול לשיעור, אבל הדברים נמצאים סביבך, ואי אפשר שלא לדבר עליהם.
זו בעיניי אחת המתנות הגדולות של טיול עצמאי עם נער בן 15: אפשר ללמוד את העולם לא רק מספרים, אלא דרך הדרכים, המבנים, המרחקים והנופים.
פלרמו (Palermo) – עיר שהיה לי חשוב להכיר
מפני שעמדו לרשותנו רק ימים ספורים, המשכנו לכיוון פלרמו. חלפנו בדרך על פני מקומות נוספים, אבל לא כל נקודה חייבת להיכנס לסיפור. בטיול עצמאי בסיציליה צריך לבחור מה חשוב ולא להפוך את המסלול למרוץ אחר סימונים במפה.
בפלרמו עלינו אל ארמון הנורמנים (Palazzo dei Normanni), ראינו את השער החדש (Porta Nuova) ואת הקתדרלה של פלרמו (Cattedrale di Palermo), והלכנו גם לאורך אזור החוף והטיילת.
פלרמו עצמה לא שבתה אותי במיוחד. ובכל זאת, היה לי חשוב להגיע אליה כדי להכיר את הנמל ואת הקשרים הים־תיכוניים שלה. בסיציליה נפגשו לאורך ההיסטוריה עמים, תרבויות, דתות ודרכי מסחר, ופלרמו היא מקום מרכזי להבנת כל החיבורים האלה.
ישנו במלון חמוד על שפת הים, קרוב לפלרמו ומצפון לה. המלון והים הפכו את השהות באזור לנעימה הרבה יותר, ואפשר לומר שהם עשו עבורי את פלרמו נסבלת.
לא חייבים להתאהב בכל מקום שמגיעים אליו. גם זו אחת החירויות של טיול עצמאי: אפשר להתעניין בעיר, להבין את חשיבותה ולהודות בכנות שהיא פשוט לא נגעה בך.
ראשי המוּרים (Teste di Moro) – אהבה, בגידה ונקמה בקרמיקה סיציליאנית
בחנויות ובחלונות הראווה בסיציליה פוגשים שוב ושוב כלי קרמיקה בדמות פנים מעוטרות, עטורות כתרים, פירות ופרחים. אלה הם ראשי המוּרים, מן הסמלים המזוהים ביותר עם הפולקלור הסיציליאני.
לפי האגדה, הסיפור התחיל לפני כאלף שנה, בתקופה שבה שלטו הערבים בחלקים מסיציליה. ברובע קאלסה (Kalsa) שבפלרמו התגוררה צעירה יפה, שנהגה לטפל בצמחים שעל מרפסת ביתה. יום אחד עבר ברחוב צעיר מורי, ראה אותה בין העציצים והתאהב בה מיד. גם היא התאהבה בו, ובין השניים התפתח קשר מלא תשוקה.
אלא שהצעיר הסתיר ממנה דבר חשוב: בארץ שממנה הגיע המתינו לו אישה וילדים. כאשר הודיע לה שהוא עומד לעזוב את סיציליה ולחזור אל משפחתו, הבינה הצעירה שאהבתם עומדת להסתיים. על פי האגדה, בלילה האחרון שלהם יחד היא הרגה אותו וערפה את ראשו, כדי שלעולם לא יוכל לעזוב אותה.
את הראש היא הפכה לעציץ, שתלה בו בזיליקום והציבה אותו על המרפסת. הבזיליקום צמח באופן יוצא דופן. השכנים ראו את הצמח המשגשג, קינאו בו והחלו להזמין מן הקדרים עציצים המעוצבים בדמות ראש מורי. כך, לפי המסורת, נולדו כלי הקרמיקה המפורסמים.
יש גם גרסה אחרת, רומנטית ועצובה לא פחות. לפיה, צעירה סיציליאנית ממשפחת אצולה וצעיר ערבי התאהבו זה בזו, אך משפחותיהם התנגדו לקשר. כאשר הרומן הסודי התגלה, השניים הוצאו להורג וראשיהם הוצבו יחד כאזהרה. גרסה זו מסבירה מדוע נמכרים ראשי המוּרים פעמים רבות בזוג — ראש גבר ולצדו ראש אישה.
כך או כך, מאחורי הקרמיקה הססגונית מסתתר סיפור סיציליאני מאוד: אהבה ותשוקה, קנאה, בגידה ונקמה. הראשים הם גם זיכרון לתקופה הערבית של סיציליה ולמפגש התרבויות שנוצר באי שבמרכז הים התיכון.
האצטרובלים הסיציליאניים (Pigne Siciliane) – שפע ומזל טוב
לצד ראשי המוּרים ראינו בחנויות גם אצטרובלי קרמיקה גדולים וצבעוניים.
האצטרובל, המכיל זרעים רבים, מסמל במסורת הסיציליאנית פוריות, שפע, חיוניות והתחדשות. נהוג להציב אותו על מרפסות, ליד שערים ובכניסה לבית כסמל של ברכה ומזל טוב. לעיתים מעניקים אצטרובל קרמי גם כמתנה לזוג צעיר או לבית חדש.
הם נמכרים בשלל גדלים וצבעים — ירוק, אדום, לבן, כחול וזהב — והם דוגמה יפה לאופן שבו סמל עממי עתיק הופך לחפץ נוי צבעוני ומודרני.
הטרינקריה (Trinacria) – המשולש של סיציליה
סמל נוסף שמופיע כמעט בכל מקום באי הוא הטרינקריה, המופיעה גם במרכז דגל סיציליה. אין זה ממש משולש מצויר, אלא דמות המורכבת מראש של אישה שממנו יוצאות שלוש רגליים כפופות.
השם טרינקריה קשור לשמו היווני הקדום של האי ולצורתו המשולשת. שלוש הרגליים מסמלות את שלוש פינותיה הגיאוגרפיות של סיציליה: כף פלורו (Capo Peloro) בצפון־מזרח, כף פאסרו (Capo Passero) בדרום־מזרח וכף ליליבאו (Capo Lilibeo) במערב.
הרגליים נראות כאילו הן רצות במעגל, ולכן הסמל יוצר תחושה של תנועה שאינה מסתיימת. במרכזן נמצא ראשה של מדוזה, אחת הגורגונות מן המיתולוגיה היוונית. פניה נועדו לשמש סמל מגן ולהרחיק סכנה ורוע.
בסמל הסיציליאני מופיעות סביב הראש גם שיבולי חיטה. הן מזכירות את פוריות האי ואת חשיבותה של סיציליה כאזור חקלאי וכספקית תבואה מרכזית בעולם העתיק.
שלוש הרגליים, מדוזה ושיבולי החיטה מחברות בתוך סמל אחד את הגיאוגרפיה של סיציליה, המיתולוגיה היוונית והאדמה הפורייה שלה. זהו סמל מתאים במיוחד לאי שנמצא תמיד בתנועה בין יבשות ותרבויות — אירופה ואפריקה, מזרח ומערב, עבר והווה.
צ׳פלו (Cefalù) – בקשת הנכד שהפכה לסיום קיצי מושלם
הנכד שלי ביקש להגיע לצ׳פלו, ושמחתי שהקשבתי לו.
רחצנו בים, טיילנו במדרחוב ונהנינו מאוד. אחרי הערים הגדולות, האתרים הארכיאולוגיים והנסיעות הארוכות, צ׳פלו הייתה תחנה רכה וקיצית: ים, רחובות נעימים וזמן פשוט להיות יחד.
זה היה גם רגע יפה בתוך טיול שתוכנן ברובו על ידי. היה חשוב לי שגם הוא יבחר מקום, יבקש וירגיש שזה המסע של שנינו.
הכבישים בסיציליה – המרחק קצר, הדרך ארוכה
כשמתכננים טיול עצמאי בסיציליה, אסור להסתכל רק על מספר הקילומטרים. על המפה האי אינו נראה עצום, אבל הנסיעות בו עלולות להיות איטיות מאוד.
פגשנו כבישים סגורים, מעקפים, עבודות ותשתית שבה חלק מהאוטוסטרדה כבר בנוי וחלק אחר עדיין לא. לפעמים נוסעים לאט מאוד, והדרך שאמורה הייתה להיות פשוטה הופכת לסיפור בפני עצמו.
לכן, אם אתם מתכננים טיול בחו״ל עם רכב שכור ורוצים לדעת איך מסתדרים לבד, השאירו מרווחים בין התחנות. אל תבנו מסלול לפי זמן הנסיעה האופטימי ביותר שמופיע במפה. צאו מוקדם, ודאו שיש דלק וקבלו מראש את העובדה שבסיציליה הדרך קובעת את הקצב.
מצד שני, דווקא בתוך הנסיעות הארוכות היה לנו זמן לדבר. דיברתי עם הנכד שלי על הלימודים שלו ועל הדברים שמעסיקים אותו. הסברתי לו את ההיגיון של הדרכים, את הקשר בין הנוף להתיישבות ואת מה שראינו באתרים. הוא שאל הרבה והתעניין מאוד.
לא צריך לספר עליו יותר מדי כדי לומר שזה היה חשוב לי. בתוך כל מה שראינו, עצם האפשרות להיות איתו, לדבר ולחלוק איתו דברים הייתה חלק מרכזי בטיול.
חוזרים לאאוטלט ולקטניה (Catania)
בדרך חזרה לקטניה עברנו שוב באותו אזור ושוב עצרנו באאוטלט. הפעם עשינו השלמות של הדברים שעוד לא קנינו בביקור הראשון.
משם המשכנו לקטניה, החזרנו את הרכב וטסנו הביתה. כך נסגר המעגל: קטניה, אֶתְנָה, אלקנטרה, טאורמינה, סירקוזה ואורטיג׳ה, פיאצה ארמרינה, אגריג׳נטו, פלרמו, צ׳פלו — ושוב קטניה.
מסלול עמוס? בהחלט. כיפי? מאוד.
סיציליה שלי – אי יפה, מרתק וגם מוזנח
לא מצאתי בסיציליה אי נקי ומטופח. במקומות רבים הוא נראה לי מוזנח ועייף, כאילו ההיסטוריה המפוארת שלו כבר מאחוריו ונוכחת יותר מן ההווה. יש בו אתרים נפלאים ונופים נהדרים, אבל גם תחושה של מקום שלא תמיד מטפל בעצמו כפי שהיה ראוי.
אני לא רוצה לייפות את המציאות, אבל גם לא למחוק את הדברים הטובים. האנשים שפגשנו היו נחמדים, ושמחתי מאוד לנהל איתם שיחות קטנות.
האיטלקית עדיין קצת מדגדגת לי על הלשון. זו שפת ילדותי באיטליה, ולכן תמיד מתעורר בי החשק לומר עוד כמה מילים, לשמוע את הצלילים ולגלות מה נשאר בזיכרון. המפגשים האלה החזירו לי משהו מוכר ואישי בתוך אי שלא הכרתי.
סיציליה לא כבשה אותי מפני שהייתה מושלמת. היא עניינה אותי דווקא בגלל הניגודים: יופי והזנחה, עבר מפואר והווה מסובך, הר געש ומים קרים, מקדשים עתיקים ואאוטלט מודרני, כבישים מעייפים ורגעים נפלאים מול הים.
האם כדאי לעשות טיול עצמאי בסיציליה?
כן, אם אתם אוהבים לתכנן לבד, לנהוג, לשנות תוכניות ולבחור בעצמכם כמה זמן להקדיש לכל מקום.
טיול עצמאי בסיציליה מתאים למי שמחפש שילוב של טבע, ארכיאולוגיה, היסטוריה, חופים, אוכל ועיירות. אפשר להסתדר לבד, אבל כדאי לזכור שהכבישים דורשים זמן וסבלנות, שהקצב המקומי אינו תמיד הקצב שתכננתם ושלא חייבים להספיק את כל האי בביקור אחד.
אנחנו ניסינו כמעט הכול בכמה ימים: עלינו להר געש פעיל, הלכנו במים בתוך קניון בזלת, טיילנו לאורך הים, נכנסנו לווילה רומית מפוארת, צעדנו בין מקדשים יווניים, רחצנו בצ׳פלו ודיברנו הרבה בדרך.
בסופו של דבר, זה היה הרבה יותר מעוד טיול בחו״ל או חופשת קיץ באירופה. זה היה הטיול שלי בסיציליה עם הנכד שלי — כמה ימים צפופים, מלמדים, מצחיקים ומרגשים, שהיו מלאים בעולם ומלאים בזמן משותף.
מפת סיצילה



סיציליה – מה עושים שם? הטיול העצמאי שלי עם הנכד מסביב לאי









דלפי ביוון: עירם של האורקל ומקדש אפולו- מדריך מלא למטייל









טיול באתונה: מדריך מלא למטיילים באתונה, 10 האתרים היפים באמת








פאפוס, קפריסין: באתי בשביל הפסיפסים, נשארתי בשביל חופשה בים




















טיול VIP עם הדרכה פרטית בגיאורגיה ליעל ולנכדתה היקרה | אוקטובר 2022



טיול בצפון ומזרח אתיופיה: טיול בחורף 2017, העונה היבשה

ברלין בירת גרמניה: טיול באירופה הקלסית



צפון תאילנד: על משחקי קרבות והימורים של חיפושיות כבר שמעתם?

אגם קולומרס – פארק אייגואסטורטס, הפירינאים הספרדיים


ד"ר ענת אביטל – מדריכת טיולים בכירה, חוקרת פסיפסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ומרצה בתחומי טבע וארכאולוגיה.
בעלת מומחיות רבת־שנים, ניסיון של למעלה מ־30 שנה בהובלת קבוצות וייעוץ אישי למטיילים עצמאיים ו־ VIP בארץ ובעולם.
Dr. Anat Avital
Senior tour guide, mosaic researcher, and passionate storyteller with over 30 years of experience.
Specializing in tailor-made tours and VIP travel planning across Israel and worldwide.
Combining deep academic knowledge with warm, personal guidance – for travelers who seek meaning, depth, and unforgettable journeys.







































































































































































































































































































































































































