גן לאומי בית עיטאב ועין חוד – מסלול קצר ומדהים בהרי ירושלים ליד נס הרים ונחל מערה

חניית רכב בתחילת המסלול: לחצו לניווט עם ווייז אל תחילת המסלול

את המסלול אל חורבת בית עיטאב ומעיין עין חוד מתחילים בצומת של נס הרים. אפשר להשאיר שם את הרכב ולחזור אליו אחרי מסלול מעגלי. בסך הכל המסלול המעגלי הוא של כשלושה קילומטר הלוך וחזור.

חניון יום וחניון לילה בר גיורא (נס הרים) ונופש פעיל של קק"ל

את המסלול מתחילים בחניון יום ולילה של קק"ל, שהוא חניון נופש פעיל. כאן תמצאו מגרש כדורגל, מתקני משחקים, מגדל טיפוס ותצפית, שולחנות וספסלים ונוף משגע.

סימון שחור או צהוב

חפשו את הסימון השחור והצמדו אליו, הוא יוריד אותכם אל הערוץ של נחל דולב. תמצאו במקום גם שילוט מקומי של קק"ל, עם חץ בצבע צהוב, שיוריד אתכם במורד מדרגות מסודרות אל הוואדי של נחל דולב.

פיצול שבילים שחור ואדום

במהרה תגיעו לפיצול שבילים שיורה לכם שהסימון האדום ממשיך ישר או שמאלה לעלות עם הסימון השחור.

כאן תוכלו לבחור במסלול קצת יותר אתגרי אבל הרבה יותר יפה, שהוא על הסימון השחור שהולך שמאלה. השביל השחור מטפס בשטח בצורה ממש נחמדה. בצד שמאל שלכם תוכלו כבר לראות מערות טבעיות פעורות במצוק סלע הגיר.

אם פניתם שמאלה אל הסימון שחור יקח לכם קצת יותר זמן. בדרך על הסימון השחור תוכלו להיכנס גם למערות הפעורות במצוק הגיר. תוכלו לראות הרבה פריחה גם בצידי הדרך, בחורף ובאביב. ובסך הכל המסלול עם הסימון השחור הרבה יותר מעניין ויותר מקסים כי הוא מסלול טבעי של הולכי רגל בלבד. במסלול השחור יש קצת סלעים וקצת מדרגות סלע, הוא מתפתל בנוף – והוא מסלול מדהים-מדהים.

אם תרצו ללכת בהליכה יותר נינוחה, לכו ישר עם הסימון האדום, בדרך כבושה רחבה, שביל שמתאים לרכב 4*4 ואופניים. גם מכאן תוכלו להגיע לעין חוד ולחורבת בית עיטאב ולתחילת נחל דולב.

אם תלכו ישר עם הסימון האדום, ואז תוך כ-20 דקות תגיעו לעין חוד למרגלות גבעת חורבת בית עיטאב.

 עין חוד

כשתגיעו לעין חוד תמצאו את עצמכם ברחבה נחמדה מסביבכם עצי תאנה, עצי אלון מצוי, עצי חרוב. בקיץ העצים מצילים וזה ממש כיף. מעיין עין חוד הוא בעצם בית מעיין שבנו עליו מבנה סגור. בחלקו העליון הפתח כיום מכוסה בסבכת ברזל נעולה. לא ניתן להיכנס דרך הפתח העליון אל בית המעיין אל תוככי הבריכה התת קרקעית שנמצאת בתוך המבנה.

בעבר הסבכה הייתה זזה היא הייתה ישנה או שבכלל לא הייתה סבכה. כשהסבחה הישנה הייתה במקום על הפתח העליון של בית המעיין, אפשר היה לפעמים להזיז אותה. ובתקופות קדומות יותר בכלל לא הייתה הסבחה על פתח בית המעיין מלמעלה, ואפשר היה להיכנס ולטבול במים.

היום הפתח סגור ואסור בגלל תנאי בטיחות. אולם תוכלו למצוא מים, אומנם במפלס נמוך של עשרות סנטימטרים בודדים, בבריכה הצמודה החיצונית. המים לא תמיד יהיו ממש נקיים. בקיץ הם יהיו מעופשים. בחורף אולי המים יהיו קצת יותר גבוהים וקצת יותר נקיים.

בכל מקרה, עין חוד איננו בדיוק המקום לשכשך ולהתרחץ אבל זה נחמד להיות לידו, לנוח, לאכול וליהנות מהטבע. בפינה בתוך הבריכה החיצונית תוכלו לראות שערות שולמית, צמח שהוא שרך, שמלמד אותנו שיש כאן מים כל השנה ומספיק צל כדי שהשרך יוכל להתקיים.

מסביב לבריכה הקטנה תוכלו לראות שקטות עשויות יפה, מדופנות בבטון. מה שמלמד אותנו מהבריכה שימשה ומשמשת עד היום להשקיית הצאן. באזור מתקיימים במהלך האביב והקיץ עדרי צאן של שבטים בדואים מהדרום בנגב.

שבטים אלו נמצאים בהסכמים מיוחדים עם קק"ל, ותפקידם באתר לרעות את הצאן ולמזער את העשבייה הקייצית שרגישה לשריפות בקיץ. הצאן למעשה מחליף את אוכלי העשב הגדולים שבעבר איכלסו את הטבע בישראל, ונכחדו כמעט לחלוטין מנופי ישראל, למרבה הצער.

מבין אוכלי העשב הגדולים הטבעיים של ארץ ישראל נותרו מעט צבאים, ואכן ניתן לראות בשטח כמה תחנות הרבה של גללי צבי ארץ-ישראלי. אך כמות הצבאים לא מספיקה כדי לחסל את כל עשביית הקיץ, ויש צורך בעזרת עדרי צאן.

טיפוס קצר אל הקולומבריום ופתח המערה שמתחת לחורבת בית עיטאב

כ-100 מטר מעל לעין חוד נמצא קולמבריום קטן. לצידו נמצא פתח מערה מאוד ארוכה, שכיום היא אסורה לכניסה מחשש התמוטטות. בעבר היינו נכנסים אליה. הכניסה מאוד צרה ואז נכנסים לאולם גדול. עולים בתוך המערה, שהיא מעין מנהרה ארוכה שעולה מעלה, נעשית צרה ונמוכה, ובסוף היא חסומה.

היו ששיערו שהמערה במקורה טבעית אך הורחבה בידי אדם. אולי לשם מילוט מהמבצר בעיתות סכנה, או לשם הגעה אל מקור המים בעין חוד בעיתות סכנה. מכל מקום, כיום הכניסה אסורה.

טיפוס לחורבה הצלבנית של בית עיטאב

אחרי שנחתם ונהנתם מעין חוד, תוכלו לטפס אל פסגת חורבת בית עיטאב. כאן תצטרכו להחליט אם בכוחכם ויכולתכם לטפס את כל הגבעה טיפוס תלול של כ-10 דקות. גם תצטרכו לחשוב שכמובן צריך לרדת את כל הדרך חזרה. בחורף בימים יפים ויבשים הקרקע מהודקת, אבל הירידה בכל מקרה תלולה בחזור. בקיץ האדמה יבשה, ובחזור יכולות להיות דרדרות אבנים והקרקע מאוד אבקתית, ויכולה להיות מחליקה. לכן תעשו לעצמכם את החשבון לפי היכולות הפיזיות שלכם.

מי שהחליט לטפס למעלה אל החורבה הצלבנית של בית עיטאב, תחברו אל השביל האדום ותתחילו לטפס מעלה לכיוון דרום. במהרה תגיעו אל הפסגה ושם תמצאו את השילוט שמקיף את המבצר ממזרח. ואז מדרום תמצאו מדרגות שמטפסות אל החורבה עצמה, אל האתרים והאזורים שמוקפים במעקות ומותר להיות בהם.

בראש החורבה הצלבנית בית עיתאב

מה שיתגלה לעיניכם דבר ראשון הוא אולם גדול שהתקרה שלו היא קימרון גדול. בחלקו העליון של הקימרון יש פתח תאורה רבוע. אף הוא מכוסה בסבכה. קיר האולם המערבי קרס ונהרס ויש שם חלון גדול קמרוני מדהים אל הנוף. מותר להיכנס מותר להיות שם למטה לנוח בקיץ בצל ולהמשיך הלאה. אל גג הקמרון מטפסות מדרגות עם מעקות.

תצפית פנומית מגג קימרון אולם מצודת בית עיטאב

הטיפוס אל גג הקמרון מסודר ומאושר. למעלה תמצאו מרפסת תצפית מהממת. ממרפסת התצפית שמעל הקמרון של חורבת בית עיטאב, יש תצפית פנורמית לכל עבר. התצפית צופה לצפון אל הרי ירושלים, במזרח לכיוון הרי ירושלים והר חברון. דרומה אפשר לראות את גבעות השפלה עד מישור החוף הדרומי, אשקלון, אשדוד ועזה.

לכיוון מערב ודרום מערב רואים את העיר בית שמש שהיא יחסית קרובה. באופק אפשר לראות את מישור החוף והמרכז גוש דן. וצפונה יותר ממערב רואים אזורים צפוניים לגוש דן במישור החוף.

ירידה בדרך חזור

אחרי שסיימתם עם התצפית רדו באותה הדרך ותחזרו להרחבה של המעיין עין חוד. משם מומלץ לחזור לחבור אל הסימון האדום ולא לחזור בסימון השחור. תחזרו בדרך כבושה קצת אבנים אבל זה שביל רחב, יחסית שטוח ומעט במגמת עלייה, אבל נוח. תחזרו איתו ותעלו בחזרה אל הרכב שממתין לכם בחניון קק"ל, ליד צומת מושב נס הרים.