פסיפס הציפורים מקפלת קבורה ארמנית מהתקופה הביזנטית - מוצג במוזיאון העם הארמני בירושלים העתיקה. המוזיאון מתאר בהרחבה את תולדות העם הארמני ואת שואת העם הארמני
פסיפס קפלת הקבורה הארמני מהתקופה הביזנטית נמצא באזור מוסררה של ימינו בקרבת שער שכם, ברחוב הנביאים 18 בירושלים.
הרצפה התגלתה אגב חפירת יסודות להקמת מבנה חדש באדמתו של אפנדי מוסלמי בשנת 1894, הרצפה התגלתה בעומק של 3 מ' מתחת לפני השטח, ונשארה באתרה מתחת לקומות הבניין.
המבנה המקורי של קפלת הקבורה הארמנית בו שובץ פסיפס הציפורים לקדוש פוליקטוס St. Polyeuctus, בירושלים המזרחית, רחוב הנביאים 18, צילום: ד"ר ענת אביטל
פסיפס הציפורים הארמני המדהים ביופיו, שהשתמר בצורה יוצאת מן הכלל, נוצר במאות ה-5 או ה-6 לספירה. הפסיפס המעניין והחשוב שובץ ברצפה של קפלה נוצרית-ארמנית, מעל קבר המוני של חללים ארמניים מהמאה ה-3 לספירה.
עד לפתיחת המוזיאון הארמני החדש ברובע הארמני בעיר העתיקה של ירושלים, הפסיפס היה חסוי כמעט מכל עין, והיה כמעט בלתי אפשרי להגיע אל הפטריארך הארמני של ירושלים ולקבל רשות להיכנס למבנה קפלת הקבורה. אני לא הצלחתי להיכנס.
למרבה השמחה הפסיפס הועתק בשנת 2022 מירושלים המזרחית מהמבנה הישן, המוזנח, הנטוש והסגור – אל המוזיאון הארמני החדש. במקום החדש, פסיפס העופות הארמני המגוון – מוצב באולם הכניסה למוזיאון. הוא שמור היטב וניתן לצפות בו מכל כיוון וגם מהקומה העליונה.
אז גם אני הלכתי לצלם ולהתרשם במו עיני ובמו מצלמתי בפסיפס שנותר כמעט סודי לחלוטין במשך כ-1500 שנה! ואכן, יש בו צפונות ואיורים מיוחדים שמלמדים על פאונת העופות העשירה של תקופתם בישראל ובאזור ירושלים ויהודה.
שטיח הפסיפס מחולק למסגרות עגולות (מדליונים) של שריגי גפן. הגפן צומחת מתוך אמפורה גדולה שמצויה בחלקו המערבי של השטיח, דהיינו, ממערב, בכניסה. בכל שורה 5 מעגלים שמאוכלסים בעופות (ציפורים), והטור המרכזי מכיל גם כלים שונים. בסך הכל יש 9 שורות.
חלק מהעופות מופיעים בפסיפסים נוספים אחרים מהתקופה הביזנטית בישראל וסביבתה, אולם מיעוט מהעופות הם נדירים ביותר בפסיפסי התקופה הביזנטית, למשל, פֶּרֶס ואנפה ארגמנית – שכמעט לא מופיעים בפסיפסי ישראל מהתקופות הרומית והביזנטית ומחוץ לישראל.
רשימת העופות שמעוטרים בפסיפס קפלת הקבורה הארמנית מירושלים:
פֶּרֶס, יונת סלעים, תרנגול הבית (זכר ונקבה), יאורית מצרית, פלמינגו גדול, אנפה ארגמנית, פורפיריה כחולה, פסיון מצוי, דררת קרמר, טווס הודי, חוגלת סלעים. חלק ממיני העופות מופיעים יותר מפעם אחת.
מרבית האיורים מדייקים מאוד בפרטים הפיזיולוגיים, בצבעי נוצות העופות והאנטומיה שלהם. באיור הפלמינגו יש דיוק במבנה הגוף, המקור, צבעי הנוצות. אולם קיים חוסר דיוק בהופעת ציצית על ראשו- כי לפלמינגו אין ציצית. ופרט שני, לפלמינגו יש קרומי שחייה בין האצבעות ואין לו דורבן, ויוצרי הפסיפס ציירו אותו עם אצבעות פרוסות ודורבן. טעות כזו יכלה לקרות כנראה משום שלא היה להם דגם של פלמינגו מול העיניים, למשל, פוחלץ או עוף בשבי. והם כנראה ציירו מתוך זיכרון או מתוך איור שהכינו בעצמם כשהעוף היה מולם, והפרטים לא היו נהירים להם בעת התקנת הפסיפס.
כדי לחדד את העובדה שיוצרי הפסיפסי הכירו מכלי ראשון את העופות, ומזמיני העבודה הכירות אף הם את העופות, אם בבר ואם בשבי – אפשר להתרשם מאיור מדויק ביותר של חצי עיגול באבנים אדומות שביב האישון של הפֶּרֶס. העיגול האדום סביב האישון בעיני הפרס הוא מציאותי, בנוסף לפרטים הנוספים של איור הפרס. הפרס, עוף דורס יום ענק, עם מוטת כנפיים של כמעט 3 מטר – שימש כעוף לבזיירות בתקופה הביזנטית, ויכול היה לספק ליושבי האתר מזון גדול ואיכותי.
אנפה ארגמנית, פסיפס קפלת קבורה ארמנית ביזנטית, במוזיאון הארמני בירושלים העתיקה, צילום: ד"ר ענת אביטל
בסל קלתוס (קלת בלשון חז"ל) ובכלי קיליקס מפואר עם ידיות בצדדים וטבעות עליהן – מעוצבים תפוחי עץ אדומים. הסל מרופד בעלים ירוקים עליהם הונחו התפוחים. משני עברי הקיליקס שתי חוגלות ושתי יונים, וסביבו מפוזרים גבעולים עם פרחי ורדים אדומים.
ככלל תמונת הטבע, החקלאות וביות העופות שעולה מאיורי הפסיפס מלמדים על הרצון לשתף תמונות, להציג לראווה הישגים חקלאיים, השגת מזון איכותי, באמצעות שבייה וביות, ציד ויכולות שליטה על הטבע – והרצון לשכנע מאמינים להסתופף תחת השגחת האל – על מנת שאף הם יזכו לברכתו ויזכו למזון איכותי וחיי שפע. כלומר המדיום של הפסיפס שימש אותם באותה התקופה לשיתוף תמונות, חוויות, הישגים, השקפת עולם, תרבות וכלכלה, השראה, אפשר לכנות את הפסיפסים: "פייסבוק הקדמונים".
חשוב לציין שלא ניתן להוכיח שייכות סמלית ופולחנית לאלמנטים מן החי והצומח פרט למקרים בהם תוארו ארבעת המינים בבתי הכנסת. האיורים בפסיפסי התקופות הרומית והביזנטית משדרים תיאורי טבע סובב, חקלאות, ציד, הגנה על הישובים באמצעות מאבטחים חמושים, יכולות שבייה וניצול בעלי חיים, פיתוח זנים חקלאיים של דלועיים, אגרוטכנולוגיה מתקדמת לזמנם, למשל גיזום והרכבה של עצי פרי ועוד.
פרטי הביקור במוזיאון העם הארמני ברובע הארמני בירושלים העתיקה
- משך הסיור: כשעה
- דרגת קושי הטיול: קליל
- מתאים לנכים ועגלות תינוק: כן
- מתאים לטיול עם אופניים: אסור להכניס אופניים, אולם ניתן לקשור אותם מחוץ למוזיאון
- קליטה סלולרית: יש
- הטיול מתאים לעונה: כל העונות
- שירותים: יש
- שולחנות/ספסלים לישיבה: מעט ספסלי אבן בחוץ
- מים לשתייה: יש
- מזנון: אין
- מחיר כניסה (במזומן בלבד!): 25 שח למבוגר, 20 שח למבוגר בקבוצה, 15 שח למורה דרך ומדריך, סטודנט ילד.
- שעות כניסה: פתוח מיום שני עד שבת בין השעות 8:30-16:00
- טלפון: 02-6282331
- כניסה לכלבים: לא
- לחצו כאן לניווט נסיעה עם ווייז אל המוזיאון הארמני ברובע הארמני בירושלים
מטיילים יקרים! שימרו על הטבע ושלמות האתרים, לא לקטוף ולא לרמוס פרחים, פטריות וצמחייה, אל תשאירו אשפה בשטח, קחו האשפה עמכם בתיקים עד לפח הקרוב.
מפת ניווט נסיעה אל חניון הר ציון בירושלים
תחזית מזג האוויר לשבוע הקרוב לטיול שלכם בירושלים
מה עושים ומה רואים במוזיאון הארמנים ברובע הארמני בירושלים העתיקה
לאחר תשלום הכניסה מיד מולכם נמצא הפסיפס של קפלת הקבורה הארמנית מהתקופה הביזנטית – פסיפס רצפת מנזר "פוליקטוס הקדוש"
פסיפס זה, הוא שריד רצפה ממנזר ארמני עתיק. הקפלה נבנתה לזכרו של הקדוש פוליקטוס, אשר שימש כשר מאה בליגיון הרומי ה-13, בעיר מלטיה, (המצויה בארמניה הקטנה). בשנת 260 לספירה, פוליקטוס הקדוש והחיילים הארמניים בלגיון הרומי, הפכו למרטירים אשר מתו בגין אמונתם הנוצרית.
על פי עדותו של האב אנסטאס, שהיה כומר ארמני, מנזר פוליקטוס הקדוש היה קיים בירושלים במהלך המאה השביעית. זמן הקמתו הזמן חורבנו של המנזר, לא ידועים לנו. הסגנון האמנותי של הפסיפס וצורת הכתב הארמני המופיע בו מעידים על כך שהמנזר נבנה ככל הנראה בין המאה החמישית למאה השישית.
משמעות הכתובת בפסיפס היא כדלקמן: "לזיכרונם וגאולתם של כל הארמנים אשר שמם ידוע רק לאל". מכאן, שייחודו של מקום זה הוא בכך שמדובר באנדרטת "החייל האלמוני" הראשונה בעולם. מתחת לפסיפל נמצא קבר אחים ובו עצמות רבות. על פי האמונה הארמנית, אלו הם שרידי המרטירים המוזכרים בכתובת.
הפסיפס התגלה בשנת 1894, בירושלים, במהלך חפירות שנערכו באזור שכונת מוסררה סמוך לשער שכם, ברחוב הנביאים 18.
בשנת 2021 הפסיפס ועצמותיהם של המרטירים הועתקו מאתרם המקורי אל המוזיאון הארמני על שם הלן ואדוארד מרדיגיאן. עצמותיהם של המרטירים נקברו תחת הפסיפס במוזיאון החדש.
לאחר ההתרשמות מהפסיפס תוכלו להסתובב בין חדרי התצוגה של המוזיאון ולעלות לקומה השנייה.
בהם תמצאו פרטים רבים תמונות ומיצגים שמלמדים על הקהילה הארמנית, ההיסטוריה שלה, והשואה הארמנית
שואה הארמנית היא אחת מאירועי רצח העם הגדולים ביותר בהיסטוריה. בין השנים 1915-1923, האימפריה העות'מאנית ביצעה רצח עם שיטתי ומתוכנן באוכלוסייה הארמנית שחיה בשטחה. מאות אלפי ארמנים נרצחו, גורשו מבתיהם, והועברו למסעות מוות קשים.
מה קרה?
רקע היסטורי: הארמנים היו מיעוט לאומי נוצרי גדול באימפריה העות'מאנית, שהתגוררו בעיקר במזרח אסיה הקטנה. הם ביקשו אוטונומיה לאומית והיו מעורבים בתנועות לאומיות אחרות באזור.
תחילת הרצח: בשנת 1915, הממשלה העות'מאנית החלה בביצוע תוכנית מערכתית להשמדת הארמנים. מנהיגים ארמנים נעצרו והוצאו להורג, ואוכלוסייה אזרחית נרצחה, גורשה, והועברה למסעות מוות בתנאים קשים.
שיטות ההשמדה: השיטות ששימשו להשמדת הארמנים כללו:
- טבח המוני: הוצאות להורג המוניות של גברים, נשים וילדים.
- גירושים בכפייה: גירוש אוכלוסייה שלמה מבתיהם, תוך יצירת תנאים קשים שגרמו למותם מרעב, מחלות ומחסור.
- צעדות מוות: העברת האוכלוסייה למסעות ארוכים ומתישים, ללא מזון ומים, שבהם מתו רבים.
- חטיפת ילדים: ילדים ארמנים נלקחו מהוריהם ונמסרו למשפחות מוסלמיות.
התוצאות הקשות של רצח העם הארמני
- הפסדים דמוגרפיים: כמיליון וחצי ארמנים נרצחו, והקהילה הארמנית באזור עברה טראומה עמוקה.
- השלכות פוליטיות: רצח העם הארמני השפיע על המפה הפוליטית של המזרח התיכון והביא לשינויים דמוגרפיים גדולים באזור.
- הכרה בינלאומית: למרות שהאירועים מוכרים כרצח עם על ידי מדינות רבות, טורקיה מכחישה עד היום את ההכרה הרשמית ברצח העם הארמני.
הקשר לשואה היהודית
ישנם קווי דמיון רבים בין השואה הארמנית לשואה היהודית:
- תכנון ממלכתי: שתי השואות היו תוצאה של תכנון ממלכתי שיטתי.
- שיטות השמדה דומות: שתי השואות השתמשו בשיטות דומות להשמדה המונית, כגון גירושים, צעדות מוות והוצאות להורג המוניות.
- הכחשה: גם את השואה הארמנית וגם את השואה היהודית מנסים להכחיש או להמעיט בחומרתן.
ההחלטה להשמיד את הארמנים התקבלה בין ה-20 במרץ ל-25 במרץ 1915, במהלך כמה פגישות של הוועד המרכזי היוניוניסטי שהתכנס לאחר שובו מארזרום של ד"ר בהאדין שקיר, נשיא הארגון המיוחד (Teşkilat-ı Mahsusa).
ביצוע תוכנית ההשמדה הופקד בידי קבוצה חצי-צבאית זו בראשות לשכה מדינית שכללה ארבעה מתוך תשעת חברי הוועד המרכזי של האיחוד: ד"ר בהאדין שקיר ומחמד נזים, אטיף ביי ויוסוף ריזה ביי.
המעצר של האליטה הארמנית בתאריך 24 באפריל, 1915, בוצעה לאחר הציווי של שר הפנים טלעאת, הרשויות עצרו אליטות ארמניות באיסטנבול ובערים הפרובינציאליות, וזה ציין את ההתחלה הרשמית של תכנית רצח העם. הגברים הוצאו להורג במקום או נעצרו באופן זמני בסאנגירי ואייאס, סביב אנקרה וקסטמונו לפני שנרצחו.
לחצו למסלולי טיולים מומלצים נוספים עבורכם בירושלים וסביבתה
- טיילת החומות
- קבר דוד המלך בהר ציון
- פארק ירושלים
- עין חניה
- מנורת הזהב
- נחלאות ושערי חסד
- שכונת הבוכרים
- סובב ירושלים באופניים – פארק ירושלים
- גן הסנהדרין
- קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
- ליפתא – ליפתה
- הקרדו בעיר העתיקה של ירושלים
- סיור סליחות מומלץ בירושלים
- פסטיבל האור בלילות קיץ בירושלים העתיקה
- סיור חנוכיות מומלץ בירושלים
- נחל חלילים – עיינות תלם
- מאגר בית זית – מלא מים בחורף ובאביב
- בית ילין במוצא תחתית
- הקרייה הלאומית לארכיאולוגיה- פסיפס אל חמאם בית שאן
אהבתם את אתר "מטיילים עם ענת" ונעזרתם בו? לחצו כאן והעניקו לאתר דירוג 5 כוכבים וכמה משפטים עם משוב חיובי – כך תתרמו מניסיונכם ותעזרו לאלפי גולשים נוספים למצוא דרכם ברשת ♥