איסלנד למטייל העצמאי: מדריך למפלי ענק, קרחוני-עד, אורורה-הזוהר הצפוני, הרי געש וולקניזם, גייזרים ובריכות חמות

אגם מייוואטן וסביבתו

אגם מייואטן הוא אזור של שמורת טבע גדולה. האגם הוא אזור מדהים לטיול סביבו. באגם תמצאו עופות מים, ברבורים ברווזים, אווזים ועופות גדה. באגם יש דגים, אצות, צמחי מים וגם אצות כדוריות נדירות.

מצפון לאגם נמצא אזור געשי, קראפלה, שם תמצא מכתש וולקני מדהים עם מים בצבע טורקיז. אזור תוכנית מחקר פיתוח לניצול אנרגיה וחום של מים גיאותרמיים. באותו האזור יש גם אתר עם כניסה למבקרים לבריכות תרמומינראליות מעלות אדים, קיטור וריח גופרית.

בחלקו הדרומי של האגם תמצאו מוזיאון ציפורים ובו פוחלצים של כל עופות איסלנד וביצי עופות. יש כאן סרטון קצר והדרכה מקומית. הכניסה בתשלום.

לינה מקסימה בבקתות מדהימות יש בשפע באזור אגם מייוואטן, תוכלו לשהות כמה לילות, ומכאן אפשר גם לצאת למפלי דטיפוס הגדולים והידועים, הניאגרה של איסלנד, ואל מפלי גודאפוס.

מכתש וולקני Hverfjall

תשלום חנייה דרך האתר- לחצו. כאן תטפסו אל חלקו העליון של המכתש הוולקני. המכתש הזה ללא מים. והוא נוצר כתוצאה מהתפרצות וולקנית אדירה. זהו לוע של הר געש. כרגע רדום, אבל כל האזור מאוד פעיל געשית ויש כאן התפרצויות געשיות כל כמה שנים.

הר געש ומכתש וולקני קראפלה (Krafla) – מיוואטן (Myvatn)

‏גם כאן תחנו בתשלום, לחצו לניווט. תטפסו אל ראש המכתש, ומתחתיכם יתגלה מראה נהדר של בריכת מים אדירה בצבע טורקיז.

מה קורה כאן בכל האזור הגעשי הפעיל מהגדולים באיסלנד

התקופות הפעילות הוולקניות הידועות בשריפות מיוואטן וקראפלה מקורן בהר הגעש המרכזי שבין קראפלה להרי גאספוגל. המערכת הוולקנית של קראפלה היא בת לפחות 20 אלף שנים, מכסה שטח עצום ועדיין חיה מאוד.

בתוך קראפלה, יש קלדרה הנחשבת כבת 10 אלף שנים בערך. ישנם שני תאי מאגמה בשורש הקלדרה, בעומק של כ-3-7 ק"מ. תאי המאגמה הם המקור העיקרי לחום גיאותרמי במערכת הגיאותרמית, בדומה למנוע מרכזי, המזין את האזור. ניתן למצוא אנרגיה גיאותרמית זו בעיקר בשני אזורים במערכת הקראפלה; בלוע הר הקראפלה ומסביב להר.

מדי כמה מאות שנים מערכת הקראפלה הופכת לפעילה ביותר ומתרחשות זרימות בזלת ומחזורים געשיים. מאגמה מהמעטפת ממהרת לתוך תא המאגמה, וגורמת לה להתנפח תחת הלחץ הגובר ולאדמה שמעל להתרומם. החדר נקרע והמאגמה זורמת דרך הסדקים (לצפון או לדרום). המאגמה מתפרצת על פני השטח או שהיא מתמצקת מתחת לאדמה.

המאגמה שעלתה במהלך התפרצויות הקראפלה מקורה במעטפת והגיעה לטמפרטורה של 1,050-1,250 מעלות צלזיוס. סוגים אלה של התפרצויות יוצרים שדות לבה עם מכתשים קטנים במרכזם ואינם מייצרים בדרך כלל הרבה אפר.

פרויקט מחקר ופיתוח – קידוח עמוק של איסלנד (IDDP)

פרויקט קידוח עמוק של איסלנד (IDDP) הוא פרויקט מחקר ופיתוח חדשני ומשך בשנים האחרונות את תשומת הלב העולמית. הפרויקט מופעל וממומן על ידי שלוש חברות אנרגיה איסלנדיות: Landsvirkjun, HS Orka‏ ו-Orku-veite Reykjavíkur, בנוסף ל-Orkustofnun,‏ רשות האנרגיה הלאומית של איסלנד. חברת האלומיניום האמריקאית Alcoa הצטרפה לפרויקט ב-2007 וחברת הנפט הנורבגית, Statoil,‏ הצטרפה ב-2008, שתיהן כשותפות למימון. התוכנית הבינלאומית לקידוח מדעי קונטיננטל והקרן הלאומית למדע העניקו תמיכה כספית לפרויקט. ISOR (איסלנד GeoSurvey), Mannvit‏ ו- Jarðboranir (חברת הקידוח של איסלנד) היו שותפים כשירותי ייעוץ.

ניתן לחלק את המוטיבציה הבסיסית ל-IDDP לשני חלקים. ראשית לקדוח עמוק מספיק לתוך השורשים של מערכת הידרותרמית בטמפרטורה גבוהה, כדי לחקור מים בתנאים סופר קריטיים ולהביא אותם אל פני השטח כקיטור מחומם בלחץ תת קריטי. שנית כדי לברר אם כדאי מבחינה כלכלית להפיק אנרגיה מנוזלים בתנאים כה קיצוניים.

הקידוח הראשון, IDDP-1, נקדח בקיץ 2008. הקידוח ממוקם ב-Vítismó ממזרח ל-Leirhnjúkur ליד תחנת הכוח של קראפלה. התכנון הראשוני היה לקדוח עד 4.500 מ' לעומק. תוכנית הקידוח נזנחה בסוף יוני 2009 כאשר המקדחה פגע במאגמה בשלושה מקומות שונים בעומק של כ-2,100 מ'. הבאר, לעומת זאת, הוכיחה את עצמה כפורייה במיוחד והטמפרטורה שלה נמדדה מעל 400 מעלות צלזיוס. זה הופך אותה לאחת מהבארות החמות ביותר בעולם. הקיטור מהבאר חומצי בגלל גזים שמקורם בלבה. חלופות לניצול הבאר נבדקות.

אנרגיה גיאותרמית באיסלנד

אנרגיה גיאותרמית היא התהליך שבו חום, העולה ממאגמה או מסלעים תת-קרקעיים, מחמם את מי התהום שמעל; בשכבות העליונות של קרום כדור הארץ. קראפלה היא אחד מאזורי האנרגיה הגיאותרמית הרבים באיסלנד והגדול מבין שלושה אזורים גיאותרמיים בצפון מזרח המדינה.

אזור קראפלה והאזורים הגיאותרמיים שנמצאו על ידי הר נמאפיאל וג'אstykki‏ הם חלק מאותו הר געש מרכזי וממוקמים כולם באזור רצף הבקעים של מערכת קראפלה.

מדידות מראות שהשטח הגיאותרמי של קלדרת קראפלה הוא כ-40 קמ"ר והוא מחולק לשני אזורים עיקריים; החלק העליון מגיע לעומק של 1000 מטר והוא מגיע לטמפרטורה של 200°C, ואילו החלק התחתון מגיע לטמפרטורה של 300°C.

סימני פעילות וולקנית על פני השטח ניכרים בצורה של בריכות בוץ חמות ופתחי קיטור. בדרך כלל פעילות פני השטח קשורה לאזורים שמעל תא המאגמה, כולל בריכות בוץ, פתחי קיטור וסימנים אחרים של פעילות גיאותרמית. מצפון לוויטי ישנם מספר מעיינות גופרית גדולים בסדק נפץ ואזורי מלח מעיינות חמים, בבוץ הבהיר.

צִמחִיָה באזור הגעשי קראפלה

הצמחייה באזור קראפלה מגוונת כמו הנוף. הצמחייה אינה סדירה, במיוחד ברכסים שמעל תחנת הכוח קראפלה ומדרום וממזרח להר סנדבוטנאפיאל. שני שליש מהשטח הוא משטחי אדמה ואזובים.

באזור הקראפלה יש צמחים המשגשגים באזורים חמים יותר, כמו צמחי לשון האפעות הקטנה והשרך הקטן והטחבים הגיאותרמיים כמו הכבד התלואידי הליתי, הוולשי והטחב דיטריכום. ניתן למצוא גם את חזזית הזר.

מיוואטן מים תרמו מינראליים- אזור נמאף יאל NAMAF JALL HVERIR

גם כאן תחנו בתשלום, לחצו לניווט. רבים מאתרי התיירות באיסלנד הם בבעלות פרטית ובאופן פרטי הם מנגישים את האתרים המיוחדים לתיירים. הם מסדרים חנייה ושבילי טיול, והם מקבלים תשלום דרך האפליקציות שתמצאו את הברקוד שלהן על השילוט בחנייה. שלמו חנייה ואל תחכו לקנסות כבדים. כמעט בכל החניונים יש מערכת חכמה של צילום לוחיות הרישוי ומעקב אחר התשלום באפליקציה.

כאן תמצאו שבילים הליכה מסודרים בין בריכות מים רותחים מבעבעים ב90 מעלות או יותר. קיטור ואדים רוצחים עולים מהקרקע. ריח גופרית חזק ועוד ריחות חזקים של גזים. מומלץ להגיע עם מסיכה ולא לשאוף את הגזים. הקרקע צבועה בצהוב, כתום, צבעי חלודה וחום.

גֵאוֹלוֹגִיָה – איך כל המים הרותחים הללו נוצרים ואיך הם מגיעים לפני הקרקע

‏ מי תהום קרים מחלחלים למטה למאגרי תהום, שם הם מחוממים ואז חוזרים אל פני השטח. מי תהום מחלחלים דרך סדקים וסדקיםו יורד אל הסלע ועולים ומגיעים שוב לפני השטח של כדור הארץ בצורת קיטור.

עם הקיטור עולים גם גזים כמו מימן גופרתי, שריחם אופייני לאזורים בטמפרטורה גבוהה. על פני השטח. סינטר וטיח מתערבבים ויוצרים משקעים מוצקים סביב מקורות הקיטור. במעיינות הבוץ, הגז המכיל מימן גופרתי בא במגע עם מים ויכול ליצור חומצה גופרתית. החומצה מפרקת אדמה ואדמה סלעית לבוצה חרסיתית.

אזור אגדות עם ומיתוסים – האלרפלוטין- מייואטן- DIMMUBORGUM -Hallarflotin

לחצו לניווט לחניון ואל המסעדה והכניסה לפארק הוולקני דימובורגום Lava field Dimmuborgir,  אל המערות והצורות המעניינות בבזלות.

כשתסתובבו בפארק הבזלתי עטוף הצמחייה, העצים והחזזיות, המערות והקשתות הפיסול בסלעי הבזלת, דמיונכם יתעורר. יעזרו גם המערות עם פריטי אירוח, כסאות, שטיחים, כלי נגינה ופרוות. הדמיון מוצת וגם אתם, סביר להניח שתתקלו באיסלנדים מקוריים- Yule Lads כאן בהאלארפלוט, שם ה- Yule Lads אוהבים לקבל את פני האורחים, לשוחח איתם, או אפילו לערב אותם בפעילויות שונות, כמו שירה, ריקוד או צילום תמונות.

כאן ליד Hallarflöt, יש גם מערה קטנה שהם קוראים לה Þvörusleikishellir, או מערת ‏Spoon Licker, שם כולם מבלים בימי חורף קרים. הנערים יול בדרך כלל מדליקים מדורה באמצע Hallarflöt ומקשטים אותה בעונת חג המולד.

שני סלעי המערה היוצרים כיסא נקראים ה-High Chair, שם מניחים בני יול עור כבש כדי שהם עצמם או האורחים שלהם יוכלו לשבת. הכיסא הגבוה הוא מקום פופולרי לצילומים. 

אגם מיוואטן והסביבה

התצורה הגיאולוגית של אגם מיוואטן ממוקם על צומת הלוחות הטקטוניים של אמריקה ואירו-אסיה, שמתרחקים ללא הרף זה מזה. לכן האזור פעיל מאוד מבחינה געשית. Dimmuborgir נוצרו לפני כ-2300 שנה בהתפרצות געשית ענקית כאשר לבה פרצה מבקע באורך 12 ק"מ וזרמה מעל אגם מיוואטן אז, במורד העמק של לקסארדאלור ואל הים בעמק של ‏Aðaldalur.‏

שדה הלבה יצר את אגם מיוואטן הנוכחי וסביבתו, כמו גם את האגמים Sandvatn, Grænavatn ו-Arnarvatn.‏ הפסאודוקרטרים היפים (מכתשים מזויפים) ליד אגם מיוואטן נוצרו על ידי פיצוצי קיטור כאשר הלבה זרמה לאגם העתיק התצורות הגיאולוגיות המרהיבות של Dimmuborgir, ב-Kaltastrond וב-Höfôi, הן יצירת אגמי לבה שהתרוקנו. עמודי לבה כאלה ותצורות גיאולוגיות מוזרות נמצאים לעתים רחוקות מאוד ביבשה.

אתרים בזלתיים גיאולוגיים של אימונים לאסטרונאוטים של חללית אפולו בין השנים 1965-1967

באזור אגם מייואטן תמצאו שלט המסביר על אימוני האסטרונאוטים של חללית אפולו. האסטרונאוטים של אפולו התאמנו בחלק הצפוני של איסלנד, במיוחד סביב האזור הוולקני מדרום לאגם מייוואטן, של Askja ושדה הלבה Ódáðahraun.
האסטרונאוטים נסעו לאיסלנד כי הנוף שם דומה מאוד לפני השטח של הירח. השטח הוולקני עם מכתשים, זרמי לבה וצמחייה דלילה סיפקו עבורם סביבה מציאותית לתרגול הליכה על הירח, איסוף דגימות סלע והפעלת ציוד הירח שלהם.
האסטרונאוטים השתתפו בתרגילי שטח גיאולוגיים. הם תרגלו הליכה בשטח הקשה, למדו להבחין בין תצורות סלע שונות ודימו איסוף דגימות ירח. הם אפילו השתמשו במצנחים שלהם כדי ליצור מקלטים מאולתרים, בדומה למה שהם היו צריכים לעשות על הירח.

מוזיאון הציפורים באגם מייוואטן

בקצהו המערבי של אגם מייוואטן תמצאו מוזיאון ציפורים חשוב, לחצו לניווט. החנייה בחינם, הכניסה בתשלום. לחצו לאתר המוזיאון. המוזיאון הוא פרטי והוא הוקם על ידי בני משפחה של חובב ציפורים שנהרג בתאונה. במוזיאון תקבלו הדרכה מקומית, סרטון קצר, ותיכנסו אל המוזיאון המושקע. כאן תמצאו פוחלצים של מאות מיני עופות של איסלנד.

חלונות התצוגה מחולקים סיסטמית למיני עופות קרובים, ומחולקים לפי סדרות, עופות מים, עופות דורסים, עופות יום ועופות ליה. גם ביצים וקינים מוצגים במוזיאון.

כדורי אצות "מרימו" (Marimo)

מעניין לציין שבמוזיאון הציפורים מוצגים כדורי האצות הנדירות, מרימו Marimo, שנמצאות במעט מאוד מקומות בעולם בחלקו הצפוני של הכדור הצפוני (Cladophora ball, moss ball, or lake ball). כדורי האצות גדלים באגם מייוואטן. עוד מעניין היה לגלות שיש פסטיבל שנתי עולמי, משותף עם אוהדי כדורי האצות מיפן, לכבוד השמירה על האצות המיוחדות הללו, שנתונות בסכנת הכחדה עקב ההתחממות הגלובאלית והרס בתי גידול. מרימו הם סמל פופולרי למזל טוב ביפן, ולכן ביפן שומרים על האצות הכדוריות מליקוט יתר.

מפלי דטיפוסDettifoss   – הניאגרה של צפון איסלנד

לחצו לניווט לחניון מפלי דטיפוס בצפון איסלנד. צאו מהחניון רגלית לכיוון צפון. אחרי כרבע שעה תגיעו אל החלק העליון והתצפית הגבוהה אל מפלי הדטיפוס האדירים. בימי שמש יש קשת צבעונית קבועה ברסיסי המים האינסופיים שעולים משצף מפלי המים הענקיים של הדטיפוס.

מכאן תוכלו לרדת רגלית אל הצפית הנמוכה, ולהתקרב יותר אל המפל ולראות גם את חלקו התחתון של הנהר. מכאן עולה גם דרך לכיוון מערב אל מרפסת תצפית נהדרת, לצפייה ממרחק אל מפלי הדטיפוס.

לאחר שביקרתם וצפיתם  ונהניתם מצילומים מכל זווית אפשרית של מפלי דטיפוס, בדרככם חזור אל הרכב, שימו לב לשילוט למסלול לאורך הגדה הדרומית, לכיוון מזרח, אל מפלי סלפוס.

מפלי סלפוס של צפון איסלנד 

המשיכו עם השביל במשך כמה דקות, ותגיעו לעוד מערכת של מפלים אדירים אל אותו הנהר. בהמשך נהר הדטיפוס במסלול הליכה קצר תגיעו לעוד סדרה של מלים מרהיבים על הנהר עצום, הסלפוס של צפון איסלנד. מכאן חזרו על עקבותיכם חזור אל הרכב בחניון.

מקור המים של מפלי דטיפוס

מקור המים של מפלי דטיפוס באיסלנד הוא קרחון ואטנאיוקול (Vatnajökull), הקרחון הגדול ביותר באירופה. הקרחון מכסה שטח של כ-8,000 קמ"ר, והוא מכיל כ-30% מנפח הקרח באיסלנד. המים מהקרחון זורמים דרך נהר יוקולסאו אאו פיולום (Jökulsá á Fjöllum), שהוא הנהר השני באורכו באיסלנד.

הנהר זורם דרך קניון יוקולסארגליופור (Jökulsárgljúfur), שם נופלים המים במפל דטיפוס. הספיקה הממוצעת של הנהר היא 193 מטר מעוקב בשנייה, מה שהופך את מפל דטיפוס למפל הגדול ביותר באיסלנד מבחינת הספק (ספיקת המים מוכפלת בגובה הנפילה).

קרחון ואטנאיוקול נוצר לפני כ-10,000 שנה. עוביו של הקרחון יכול להגיע עד 1,000 מטר. הקרחון מכוסה בשכבת קרח קבועה בעובי של כ-400 מטר.הקרחון הוא ביתם של מספר הרי געש פעילים, כולל גרימסווטן (Grímsvötn) וקאטלה (Katla).

מפלי גודפוס בצפון איסלנד Godafoss

אם טרם שבעתם ממפלי איסלנד, אז שווה לכם לעצור בעוד כמה דקות, בדרככם להווסוויק או לאקרויירי- בצד כביש 1, בצאתכם לכיוון מערב . תמצאו חניון מעולה ללא תשלום. הליכה קצרה ואתם בתפית אל מערכת מפלים מדהימה נוספת, מפלי הגודפוס בצפון איסלנד.