גן לאומי קיסריה העתיקה: עיר רומית מפוארת מתעוררת לתחיה על חוף הים במרכז- תאטרון, נמל, קארדו, פסיפסים

קיסריה – הסיבות לבחירתה כעיר נמל של הורדוס

תחילתה של העיר הייתה תחנה ימית של הצידונים, שנוסדה בשלהי התקופה הפרסית או תחילת התקופה ההלינסטית, שמה היה "מגדל סטראטון" או "מגדל שרשון" במקורות היהודיים. היו במקום תנאי עגינה ובוודאי שימש כתחנת ביניים לספינות השטות בין סוריה למצרים או בין צפון לדרום ארץ ישראל. בסוף המאה הב' לפנה"ס עבר המקום לידי זואילוס הטיראן של דור, ב90- לפנה"ס עברה העיר לשליטתו של אלכסנדר ינאי, והיתה בתחום ממלכת החשמונאים. בזמן זה החלו להגיע תושבים יהודים לעיר, וכך נוצר בה יישוב מעורב.

בשנת 63 לפנה"ס נכבשה על ידי פומפיוס, שצירף אותה לנציבות סוריה, והיא נותקה, כמו עוד ערי חוף, מעל ממלכת יהודה. עד אז היתה העיר ישוב קטן וחסר חשיבות כמו שכותב יוסף בן מתתיהו "עיר אחת אובדת".

מפנה מכריע בתולדות המקום חל בימי שלטונו של הורדוס (4-37 לפנה"ס). עם עלייתו של הורדוס לשלטון הוא החל להרחיב את גבול שלטונו. ועם ירידת קרנה של קליאופטרה, מלכת מצרים, השכיל לקבל את השטחים שהיו מוחזקים על ידה בארץ ישראל, לרבות כל רצועת החוף, חוץ מאשקלון, מגבול מצרים ועד טנטורה.

בשנת 22 לפנה"ס החל הורדוס את אחד ממפעליו הכבירים ביותר – הוא בונה בסטרטון עיר נמל. בחירת המקום נובעת ממניעים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. הורדוס רצה נמל משלו. שני הנמלים הקיימים בעכו ויפו לא ענו על צרכיו: עכו- היתה עיר צידונית מחוץ לתחום שלטונו, ויפו היתה נמל יהודי, והיהודים שטמו אותו, "עבד אדומי" היה בעיניהם. לכן, הורדוס חיפש אוכלוסיה אוהדת ומעורבת. כמו כן חיפש הורדוס חיזוק מעמד וביצור מפני העם היהודי, ולכן ייסד בנוסף על ארמונו המלכותי בירושלים, את סבסטיה ואת קיסרי, כדי למצוא בהן בטחון. 

מבחינת המקום, אזור החוף בקיסריה בעל תכונות טבעיות, מאזור זה וצפונה החוף מתחיל להיות משונן ומקל על עגינה ובנית מזחים, ואכן רוב מזחיה  של קיסריה בנויים על סלע כורכר טבעי ועליו נוספו יסודות הבניין. השפיעה על בחירת המקום גם הקירבה לנחל עירון והדרך הבינלאומית שעברה בו ממצרים לארצות הפרת והחידקל. 

תפישה גיאו-אסטרטגית הובילה את הורדוס לבחור מקום בו יוכל לשלוט על הציר סבסטיה-קיסרי, וכך יופרד הגליל המרכזי, שהוא מעוז יהודי לאומני מתנגד, לבין המרכז הירושלמי התוסס ביהודה, כמו כן יוכל הציר הזה לשמש תחליף לתנועה בטוחה, במקום הציר המסורתי יפו- ירושלים. 

מבחינה כלכלית ראה הורדוס בהקמת הנמל גורם מסחרי רב עוצמה אשר יוסיף לו תהילה וממון רב בהיקף פעילותו, עקב היותו אחד מהנמלים המשוכללים והגדולים בים התיכון, ונמל לייצוא סחורות יוקרתיות מהמזרח- משי ובשמים. הורדוס ראה בהקמת עיר נמל משלו, מפוארת ומשוכללת על פי מיטב המסורת ההלניסטית, גם כבוד ויוקרה עולמית, הוא חפץ לקנות לו שם ולבנותה בהדר רב ובמיטב הבניה, עם חומות, מקדשים ושאר בנייני ציבור, ולהשיג את נאמנות יושביה ללא סייג, ועל כן השקיע בה משאבים גדולים. 

בניית העיר ארכה 12 שנה (10-22 לפנה"ס) ובסיום הבניה נערכו מסיבות גדולות לחנוכתה של העיר, אליהן הגיעו משלחות רבות מכל רחבי האימפריה. 

מבנה העיר קיסריה

מינהל

את העיר ניהלו על פי החוקה בערי פוליס הלניסטיות, אך היתה בעייה עם האוכלוסיה היהודית שישבה בה, ועל כן כנראה שהיהודים הורשו, כמו בעוד ערים מעורבות ברחבי האימפריה, להתארגן במסגרת מדינית ומשפטית עצמית (פוליטאומה). לפי כך היו יכולים, מחד, ליהנות מהזכות הבסיסית לקיים את אורח חייהם היהודי, ולא לקפח את זכויותיהם במימסד הפוליס, מאידך. הם היו כפופים למלך עצמו ולמרותו בלבד. מצב כזה יכול לשרור רק כאשר המלכות חזקה ויציבה, וברגע שישנם קשיים בשלטון וחוסר יציבות, המעמד המיוחד הזה מתערער, וזה אכן מה שקרה בימיו של הנציב פליקס (60-52 לספירה), אירועים של סיכסוכים ואלימות אשר הביאו את היהודים למרד הגדול. 

מבנה העיר והרחובות

העיר נבנתה כעיר היפודמית-אורתוגונלית, במרכזה עבר הקארדו מאקסימוס, ובו שווקים וחנויותבמקביל לו היו רחובות קרדו משניים, אותם חתכו בניצב רחובות דקומאנוס. הורדוס תכנן את העיר בצורה סדורה היטב והניח בה את מרכיבי עיר הפוליס: מקדשים, מבני ציבור השונים, חומה, מערכת אספקת המים, מערכת הביוב והמחסנים.

שירטוט ובו הרחובות, הנמל ומידותיו, המקדש, התיאטרון, האמפיתאטרון, "ארמון השונית", המחסנים, שער העיר מצפון, כיוון כניסת האמה מצפון והחומה מסביב לעיר.

מבני ציבור שונים

מקדשים

מקדש ראשי לאוגוסטוס קיסר נבנה קרוב אל הנמל ומשקיף ונראה אל עיני כל מי שמגיע מהים דרך הנמל. מקדש זה נבנה לכבוד הקיסר, מיטיבו של הורדוס. המקדש הוקם על גבעה מוגבהת באופן מלאכותי ע"י קמרונות תת קרקעיים. את גובה מבנה המקדש ניתן להעריך על פי קוטר העמוד שנימצא (מודולוס) – 1.5 מ'  X 10 (היחס בין הקוטר לגובה בעמוד בסגנון קורינטי) = 15 מ'. בתוספת הגובה היחסי של הגמלון מעל העמודים, הגיע המבנה לגובה 20 מ'. ומעיד יוסף בן מתתיהו שאת המקדש ראו במרחק של יומיים הפלגה מהחוף, כלומר התנשא לגובה ניכר! ⁷

מקדשים נוספים בעיר נבנו לכבוד האלים-  טיכה –אלת העיר קיסריה, זיאוס, פוסידון, אתינה, אפולו, דיוניסוס, ארטמיס וסראפיס.

תיאטרון

התיאטרון בנוי מאולם צופים CAVEA ומדרגות עם תעלת ניקוז מסביב לאורכסטרה (הרחבה), מסדרון מרכזי עבר בין המדרגות. האורכסטרה היתה מרוצפת טיח מצוייר בדגמים שונים, כחיקוי לשיש. הבמה האחורית היתה בנויה בסגנון הלניסטי. התיאטרון שימש למופעי הצגות.

"אמפיתאטרון"

האמפיתאטרון הוא מבנה בתכנון אדריכלי של היפודרום, אך שימש למגוון פעילויות: תחרויות ספורט, מרוצי סוסים ומרכבות, מופעי התעמלות והתגוששות, קרבות אדם (נידונים למוות) לבין חיות, קרבות גלאדיאטורים ומשחקי צייד. כנראה שבאותה תקופה לא היתה הבחנה ברורה בין המבנים, שאנו מכנים היום –אמפיתאטרון, היפודרום ואצטדיון.

מיקום המבנה בצד הדרומי של העיר. אורך המבנה המקורי 315 מ' ורוחבו 64 מ'. כאשר המושבים שמסביב היו סדורים רק בצלע המזרחית שלו, כשהקהל עם פניו לכיוון הים, ואולי עוד מעט בצדדים, כך שהכיל כ7000-8000- מקומות ישיבה. במרכז הצלע המזרחית היתה במה למכובדים. בצלע הצפונית היו עמדות לזינוק הסוסים או המרכבות.

בתקופות יותר מאוחרות שונה המבנה והורם מפלסו בדרום, נבנתה במה חדשה למכובדים, וטויחו הקירות ונצבעו, נוספו כ5000- מושבים על הצלע המערבית, שהורחבה בעובייה לשם כך. העיר גדלה ונוספה אוכלוסיה והיה צורך להגדיל את מספר המקומות לצופים, וכן לשפר את רמת העיצוב הכללית מפני שבאותו זמן הוקם "ארמון השונית" של הורדוס בדרומו ובסמוך אליו.

במאה ה2- לספירה- קוצר האמפיתאטרון ושימש רק כאמפיתאטרון ע"פ ההגדרה של קרבות גלדיאטורים וכד', כי באותה התקופה כבר נבנה היפודרום אמיתי מצידה המזרחי של העיר.

אמת המים לקיסריה

מערכת אספקת המים של קיסריה היתה המשוכללת בארץ ישראל. אספקת המים היא תנאי הכרחי וראשוני לקיומה של העיר, וכמו כן היוותה מקור לגאווה וראווה בעיני יושביה. חשיבות האמה הייתה אם כן , לא רק פונקציונלית אלא, גם מבחינת יצירת סטטוס של עיר פוליס לכל דבר ועניין. אל העיר הגיעו שתי אמות מים מצפון, שהביאו מים משני מקורות ממעיינות בדרום הכרמל ע"י האמה הגבוהה, ומסכר נחל תנינים ע"י האמה הנמוכה.

האמה הגבוהה

תעלה א'– מביאה מים מ"עיינות שומי", מצפון לבנימינה, האמה הולכת מהמעיינות לכיוון מערב, וכשמגיעה לחוף הים הולכת בכיוון דרום לעבר קיסריה. מבנה האמה- תחילתה בתעלה הנישאת על חומה, בהמשך , החומה מתחלפת בסדרת קשתות. דפנות התעלה מטוייחות בטיח הידראולי מבפנים ומחוץ. כשמגיעה האמה אל רכס הכורכר, נחצבה ניקבה למעברה , סמוך לכפר ג'סר א -זרקה. באזור חולות החוף, חוזרת האמה לתעלה ע"ג קמרונות ע"פ השטח. כאן כוסתה האמה ע"י לוחות אבן ארוכים או ע"י זוגות אבנים בצורת גמלון מעל התעלה, כדי למנוע חדירת חול אל התעלה.

תעלה ב'– תעלה א' לא סיפקה די מים לעיר המתפתחת ולכן נבנתה תעלה נוספת, מקבילה אליה וצמודה. היא מביאה מים מעין צברים, עין אביאל ועין אלונה, כאן תחילת המפעל בפירים תת קרקעיים, ומערכת של ניקבה תת קרקעית המוליכה את המים עד היציאה מעל הקרקע בקרבת עין שומי. באזור זה מתלכדת האמה עם תעלה א' והולכת עמה אל העיר.

האמה הנמוכה-

עם גידול העיר כנראה בתקופה הביזאנטית, שוב לא הספיקו המים מהמעיינות, והיה צורך לפתח מקור נוסף. הפעם המים הובאו אל העיר מנחל תנינים.

הנימפאון:

נימפאון הוא בריכת המים הציבורית שהוצבה בחלקה הצפוני של העיר. הנימפאון קיבל מים מאמות המים. תושבי העיר יכלו להגיע ולשואב מים לצרכיהם הביתיים.

בית הכנסת-

יתכן ששרידי בית הכנסת שנתגלו הם של "כנישתא מרדתא", אותו ביהכ"נ שפרצה בו אש המרד בשנת 66 לספירה. מן הבנין נתגלו רצפות פסיפס ושברי כתובת עברית שנרשם בה סדר משמרות הכהונה עם מקומות מושביהם, נתגלו כמה נרות עם תאור המנורה בת שבעה קנים. בית הכנסת פנה לכיוון דרום. הכניסה אליו היתה בקיר המזרחי, הקצר מצד העיר. מצד דרום צורפו אליו מבנים שהיו אולי חנויות שלאורך הרחוב המרוצף.

ארמון השונית-

הורדוס בנה לו ארמון ממערב לתיאטרון. הארמון משקיף על הים ונבנה על השונית ממש. בחלק המערבי של הארמון נמצאה בריכה, (18X35 מ') בעומק של 2 מ' לפחות, ששימשה לשחיה ולנוי. מצידה נתגלו חדרים מרוצפים ברצפת פסיפס. בחדר האמצעי נמצאה רצפה שלמה, צבעונית בדגם של ארמון החורף של הורדוס ביריחו. בצד העליון של הארמון, ממזרח, הוקם גן פריסטלטי, מוקף אכסדרת עמודים מקורים לצל, 7 מיקום הארמון על צוק בולט אופייני להורדוס ולשאפתנותו להרשים, ומזכיר את הארמון הצפוני במצדה, וארמונותיו בהרודיון יריחו וירושלים.

מחסנים-

בתקופתו של הורדוס הוקמו עשרות מחסנים מקומרים (HORREA), לאורך החוף, מדרום לביצורים הצלבניים של העיר. נימצאו במחסנים אמפורות שיוצרו בצפון אפריקה, בספרד, באיטליה ובעולם האגאי. הן שימשו לאגירת- יין, שמן, ציר דגים ומוצרים אחרים. ממצאים אלו מעידים על מסחר ער בנמל סבסטוס. 1 במחסנים אוחסנו גם מוצרי מזון להזנת תושבי העיר והאזור.

הנמל- גולת הכותרת של העיר קיסריה!

נקרא "סבסטוס" ע"ש הקיסר , בתרגום יווני של אוגוסטוס, כלומר- מפואר, נעלה.

בניית הנמל היתה מפעל הנדסי רב תעוזה ובמסגרתו נבנו מזחים ושוברי גלים בים הפתוח, המזחים היו רחבים ואפשרו את כל הפעילויות של עגינה העמסה ופריקת משאות, אחסון סחורות, אכסון צוותי המלחים  והסוחרים, שירותי חוף שונים וגביית מיסים, ואף הותירו מקום לטיילים להנאתם.

בניית הנמל החלה בבניית שלושה איים מלאכותיים בים ע"י השקעת רפסודות עץ מלבניות זו ליד זו, הרפסודה מולאה בתערובת של אפר וולקני, טוף, גיר כתוש וצרורות אבן, לתערובת מלט זו הוסיפו מי ים שזרזו את ההתמצקות. לאחר ההתמצקות הובלה הרפסודה ושוקעה במקום המיועד לה ועוגנה למקומה עם שלשלות ברזל. על בסיס זה נבנו שוברי הגלים והמזחים. ³

הנמל היה מורכב משלוש בריכות משנה, זו מפנים לזו. הפנימית כנראה הסתמכה על בריכה חפורה שנבנתה עוד בימי הפיניקים. התיכונה התבססה על מפרץ טבעי המוגן מצפון ומדרום ע"י סלעים. החיצונית, הגדולה מכולן, נוצרה ע"י בניית שוברי גלים שסגרו על שטח של ים פתוח.

אופייה ההלניסטי של העיר בה לידי ביטוי בצורות שונות-

• מקדשים לאלים ופסלים ברחבי העיר
• רחובות היפודמיים
• תיאטרון
• אמפיתאטרון
• אמת המים
• החומה

המרכיבים הללו הם אבני יסוד לתרבות ההלניסטית בעיר הפוליס. ובאופן כזה יכולים להתקיים חיים בתרבות זאת. כלומר, במקדשים עבדו את עבודת הפולחן האלילית, הפסלים שיקפו את ההערצה  והסגידה לדמויות מפתח בקיסרות, הפיסול עצמו היה הוכחה לכך שהעיר מפותחת ועומדת בסטנדרטים של האופנה ההלניסטית, הבניינים המקושטים והמפוארים גם כן, השתלבו בשאיפה ליצור אוירה חיצונית הדורה ועשירה, הרחובות ההיפודמיים ייצגו מדיניות של תיכנון מודרני ומוסדר כפי שהתרבות דורשת, וכך גם יצירת שווקים מרכזיים. התיאטרון איפשר מופעי הצגות כרוח התרבות, ו"האמפיתאטרון" על שימושיו השונים נתן ביטוי לתרבות הבידור והפנאי של יושבי העיר- בתחרויות ספורט, מרוצי סוסים ומרכבות וקרבות גליאדיאטורים וחיות טרף. אמת המים מבטאת את התפתחותה של העיר ושיכלולה והמודרניות שלה, ומהווה מקור גאווה לבני העיר. בנית החומה מקנה בטחון ליושבי העיר ומעמידה את העיר במעמד של עיר פוליס.

ביבליוגרפיה-

1. הערך "קיסרי", בתוך : האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כרך 4, אפרים שטרן (עור), ים 1992, עמ' 1391-1369.
2. יוסף פורת, "האמפיתאטרון" שבנה הורדוס בקיסריה וגילגוליו המאוחרים, קדמוניות 112 (1996) עמ' 93-99.
3. אבנר רבן, "קיסריה ונמליה", בתוך: קיסריה –עיר מסחר לחוף הים, קטלוג מס' 12 מוזאון הכט, אוניברסיטת חיפה 1995.
4. אריה כשר, כנען, פלשת, יוון וישראל, (ירושלים 1989), עמ' 189-197.
5. יהודה פלג, "מערכת הספקת המים של קיסריה", בתוך: אמות המים הקדומות בארץ ישראל, דוד עמית ואחרים (עורכים), ירושלים 1989.
6. אהרון וגמן, "קיסרי", פרסומי מטכ"ל/קצין חינוך ראשי ענף השכלה. מהדורה שנייה.