תל חדיד: אתר ארכאולוגי וגבעת תצפית נהדרת אל המרכז וגוש דן

באתר התקיים ישוב עתיק בשם חדיד. שמו השתמר בשם "חדיתה- חדיתא – Haditha" עד לקום המדינה.

בשנת 1940 נחפרה בתל חדיד כנסייה מהתקופה הביזנטית, ובה התגלה פסיפס עם מוטיבים נילוטיים.

תיארוך כנסיית חדיד: מחצית שניה של מאה שישית

מיקום האתר תל חדיד: 200 מ' דרומית לכפר הערבי חדית', נ.צ. 145.152

אזור הכנסייה: שפלת יהודה

תולדות המחקר: חפירה של  עורי י' בשנת 1940

תפקיד המבנה: קפלה

גודל הפסיפס: גודל- החדר 4.25 X 5.25 מ' (22.3 מ"ר)

צבעים: לבן, שחור, אפור, כחול, חום, אדום, ורוד, צהוב, ירקרק, זכוכית

נושאי הפסיפס:

במרכז הרצפה מדליונים משריגי גפן, במרכז המדליונים כתובות ביוונית, בחלל שבין המדליונים מתוארים עלים, קנוקנות ואשכולות ענבים, האשכולות נישאים על שני עוקצים. הענבים מעוגלים ומסגרתם מעוצבת באמצעות אבנים שחורות והתוך מאבנים בהירות.

במסגרת הרצפה (רוחב של 60 ס"מ) נראים תיאורים נילוטים, תפרחות של לוטוס, עופות מים, סירה העמוסה באמפורות יין, מן הסוג 'קנקני עזה', ודמויות אדם עירומות לגמרי משיטות אותה.

ספינה הנושאת קנקני יין נראית גם בפסיפס בית ליאונטיס, מבית שאן, שם העיר אלכסנדריה, מוזכר בה (Hachlili 2009, 97-98). מוטיבים נילוטיים נראים גם בפסיפס כנסיית אמאוס הסמוכה (Vincent 1936a, 410, Pl. XV).

ייתכן והקרבה לנופי המים של נחל איילון ועמק איילון או עיינות אפק ומקורות הירקון, היוו השראה לתיאורים נילוטיים, כהשוואה של הנוף המקומי עם נופי הנילוס. בדומה לקרבה לנופי מים של הפסיפסים הנילוטיים מבית שאן, מציפורי ומטבחה. עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות שתיאור נופי הנילוס מהווה הצגה של הקשרים עם מצרים והתפארות בכך.

גידולים חקלאיים שעוטרו בפסיפס כנסיית חדיד:

• גפן, ענבים מעוגלים ירוקים, יצירת מדליונים, בהקשר עיטורי

כלים שתוארו בפסיפס כנסיית חדיד:

• קנקנים להובלת יין, בתוך סירה, בהקשר לתיאורים נילוטיים