נחל מודיעים

נַחַל מוֹדִיעִים (ודי ג'רידון בחלקו העליון וודי אל מלקי בחלקו התחתון) הוא נחל אכזב באזור הרי אפרים, בחלקה הדרומי- מזרחי של נחלת שבט אפרים.

הנחל מתחיל בקבוצת מעיינות המצויים צפונית-מערבית לגבעת זאב, לבין ביתונייא, מערבית לרמאללה. נחל מודיעים מנקז את השוליים המערביים של קמר רמאללה לכיוון מערב אל נחל נטוף שחובר לנחל איילון ומשם אל נחל הירקון ולשפך הירקון אל הים התיכון. בעוד נחל שורק מנקז את השוליים הדרומיים לכיוון דרום-מערב אל הים התיכון באזור פלמחים. ונחל פרת (ואדי קלט) מנקז את השוליים המזרחיים, ממזרח לקו פרשת המים הארצית, לכיוון מזרח אל נהר הירדן וים המלח.

אורכו של נחל מודיעים כ-18 קילומטר בקו אווירי והוא נשפך אל נחל נטוף (ואדי א-שמי) מערבית לנעלין, ומזרחית לנאות קדומים. נחל נטוף ממשיך בדרכו מערבה, ובתורו נשפך אל נחל אונו, שבתורו נשפך אל נחל איילון באזור פארק אריאל שרון (חירייה).

נחל מודיעים עם נחל נטוף הם ממקורותיו הראשיים של נחל איילון. בימות הגשמים בחורף הנחל מתמלא מים זורמים והופך לאתר טיולים מבוקש לתושביי הסביבה. נחל מודיעים מסמן את הגבול הדרומי של הרי גופנה שבדרום מערב השומרון.

העיר מודיעין או מודיעים

נמצאת בשפלת יהודה. מודיעין נודעה כעיר כוהנים, עירו של רבי אלעזר המודעי, שנודע בשלהי מרד בר כוכבא בכיס ההתנגדות האחרון בעיר ביתר הקדומה.

ונודעה בעיקר לפני כ- 2200 שנה כמקום מושבם של משפחת בית חשמונאי, הכוהנים וכמרכז התיישבות יהודי חשוב ביותר בתקופה בית המקדש השני. העיר מודיעין המודרנית יושבת על אזור מודיעין הקדום, וסביבה אתרים יהודיים רבים מתקופת הבית השני בשיא תפארתו.

באזור מודיעין ובתוכיי העיר מודיעין-מכבים-רעות המודרניות אתרי טיולים אחדים המלמדים על התיישבות יהודית חקלאית קדומה. באתרים ובמסלולים שבאזור מודיעין תמצאו: מערות קבורה יהודיות, בורות מים חצובים בסלע, גיתות לדריכת ענבים ליין, בתי בד לסחיטת שמן זית, בתי מגורים, מערות ומחסנים, שרידי פסיפסים מפוארים או פשוטים, כוכי קולומבריום, מחצבות ועוד מתקנים חקלאיים יצירות יד האדם מהעת העתיקה.

אזור אתר "קברות המכבים"- מודיעין הקדומה – מקורות האתר

לפי מחקרם של זיסו פרי: ח'רבת חמאם  היא חירבת מדיא היא אתר יישוב קדום המשתרע על פני שטח של כ-80 דונם, הכולל בתוכו את 'קובור אל-יהוד' – "קברי המכבים" הידוע כיום, שטח גדר ההפרדה של דרך הפטרולים מדרום לכפר הערבי אל-מידיא, האנדרטה לזכר חללי אזור מודיעין, החלק המיוער מצפון וממזרח ל"קברות המכבים" והשדה החקלאי המעובד מצפון, שטח שייח' אל-גרבאווי. 

בספר החשמונאים כתוב שלאחר מותו של יהודה המכבי בקרב אלעשה: "וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם (יהודה המכבי), ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית" (מקבים א', ט', י"ט).

שמעון החשמונאי בנה באותו המקום מצבה: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית… ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." (ספר חשמונאים א, פרק יג, פסוק כה).

הכפר הערבי אל מידיה (המצוי מצפון לגדר הביטחון, כחצי קילומטר לצפון-מזרח מאתר קברות המכבים) משמר את שמה הקדום של מודיעין. המסורת שלהם הצביעה אתר "קברות המכבים" והם קראו לו: "קבור אל יהוד".

באתר קברות המכבים שתי שורות של תשעה קברים חצובים בסלע הגיר. הקברים חצובים לעומק כמטר וחצי, בתחתיתם שתי גומחות קבורה צדדיות. כל גומחה שימשה לקבורת אדם יחיד, וכאולי הקבר נבנה לקבורת בני זוג או בני משפחה אחדים, לפי הכלל: "אבל נקבר האיש עם בתו קטנה, והאישה עם בנה קטן ועם בן בנה קטן. זה הכלל כל שישן עמו בחייו, נקבר עמו במותו" (שולחן ערוך לרבי יוסף קארו, יורה דעה, הלכות קריעה, סימן שסב, סעיף ג').

מעל לקברים החצובים לעומק הסלע היו מונחים מכסים מלוחות אבן גדולים ועבים. חלקם קיימים עד היום במקום, חלקם שבורים וחלקם חסרים.

מערת קבורת הכוכים היהודית שליד כביש 443, התגלתה תוך כדי עבודות חציבה להרחבת כביש 443 בשנת 1995, ונערכו באתר חפירות הצלה על"ידי ש' ריקלין מטעם רשות העתיקות. במערה התגלו יותר מ-22 גלוסקמות. על חלקן נחטו שמות הנפטרים: תאודורה, פילפיאס בת מנלאוס, קיריאס, מרים, מרונה, קלאודיוס, דומנינס, דומנוס, שרה בת מנלאוס ושמות נוספים שקריאתם לא ברורה. שני שמות נרשמו בכתב עברי : 'שמעון [בר] אלעזר'.

הממצא ממערת הקבורה ליד כביש 443 כולל כלי חרס: קערות, בקבוקים דמויי כישור, פכיות וכן נרות מקופלים, רדיאליים, מקורצפים ונרות דיסקוס. בנוסף נתגלו כלי זכוכית דמויי פמוט. המערה, שנקברו בה יהודים, מתוארכת מן המאה הראשונה לפסה"נ עד המחצית הראשונה של המאה השנייה לסה"נ – משלהי תקופת הבית השני עד למרד בר כוכבא.

בדצמבר 1907 ביקרו במקום מורי ותלמידי גמנסיה 'הרצליה' מתל אביב, להדליק נר ראשון של חנוכה וקבעו את "קבור אל יהוד" ל"קברות המכבים". מאז נקבע המנהג להגיע לאתר בחג החנוכה, ומשנת 1945 ואילך נערך מרוץ לפיד של המכבי הצעיר ממודיעים לירושלים לזכר המכבים.

ביבליוגרפיה:

בועז זיסו וליאור פרי, 2007,  "מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית", קתדרה, 125 (תשס"ח), עמודים: 5-20.