ברדלס (צ'יטה Cheetah) בפסיפסים רומיים וביזנטיים בישראל: חיה יפיפיה באיורים מדהימים

בתקופה הרומית והביזנטית הפסיפסים שימשו כמדיה להצגת אורח החיים של בעלי המבנה.

כך שימשו הרצפות כמו אלבום תמונות, כמו רשת חברתית בימינו וגם כספר פתוח לקהל המבקרים בבתי האמידים והווילות, בבתי הכנסת או בכנסיות.

בעלי החיים תוארו בצורה מדויקת, בהתאם ליכולת הכלכלית של בעלי המבנה לתשלום עבור עבודה דייקנית ועם אבנים קטנות. ככל שאבני הפסיפס (טסרה) היו קטנות יותר – כך רזולוציית התמונה היתה גבוהה יותר. ובהתאמה רבה יותר היתה העבודה, ועלותה הייתה גבוהה יותר.

ברדלס בפסיפסים – צ'יטה Cheetah in mosaics 

בארבעה פסיפסים שהתגלו בישראל נראים תיאורים של ברדלסים:

• בית האמידים בלוד – נמצא במוזיאון לוד באתרו

• כנסיית באר שמע – נמצאת מכוסה ולא גלויה לקהל

• בית הכנסת העתיק של עזה – נמצא במוזיאון השומרוני הטוב

• בית הכנסת העתיק של מעון-נירים – נמצא באתרו

  

  מה עשו בעבר עם הברדלסים (הצ'יטה)?

• השתמשו בברדלסים לתצוגה לנוי ולראווה, בכלובים או בחצרות
• השתמשו בצ'יטה לצורכי הפרווה היפה, לשטיחים וביגוד
• השתמשו בברדלסים לצרכי משחקי גלדיאטורים באנה, באמפיתיאטרון
• השתמשו בברדלס כעזר לציד צבאים ושועלים. מנחם דור בספרו "החי בימי המקרא המשנה והתלמוד", מספר איך עבדו בשיתוף עם הברדלסים לציד: "היו לוקחים ברדלס על סוס, וכאשר גילו עדר צבאים והתקרבו אליו מרחק מתאים, היו מורידים אותו והוא היה לוכד צבי". עמ' 64.

  

• האב שמיץ  Father Schnitz מספר שהברדלס מכונה "נמר ציד" משום שנהוג היה לאלפו, במיוחד בהודו ובאירן, לצוד בעלי חיים שונים ובעיקר צבאים. הצייר ההולנדי קורנליוס לה-ברון (Bruyn Le Cornelius), שסייר במזרח בשנת ,1681 הותיר תיאור מפורט כיצד הפחה של רמלה צד בעזרתו שועלים (אצל בודנהיימר 1956).

  בימי טריסטרם כבר היה "הברדלס נדיר, אך מצוי באזורים שונים ברחבי הארץ. פרטים אחדים עדיין מצויים באזור התבור ובגבעות הגליל (1888 Doughty ) מציין כי השמות "פהד" ו"נימר" ניתנו לתינוקות כסגולה נגד מחלות, ובמיוחד במקרה שאח שקדם להם מת בילדותו.

  

  טריסטרם קיבל עור ברדלס במתנה באום רסאס הנמצאת דרומית-מזרחית לעמאן, הוא הדגיש כי חרף שכיחותו, בימיו לא השתמשו בו לציד.

   אוכלוסייה קטנה של ברדלס נותרה במואב עד ,1912-1910 מקום שבו האב שמיץ השיג פרט המצוי באוסף שלו, והוא ניצוד בזרקא מעין על ידי בדואים. (אהרוני 1930) ציין כי הבדואים דיווחו שראו ברדלסים בדרום ארץ ישראל בראשית המאה וסיפר: "במדאין צלח (בערב הסעודית – לא הרחק ממדינה) צדים את הזמר (הוא הראם בפינו) בעזרת נמר (כך מכנה אהרוני את הברדלס).