שמורת טבע מעיינות גיבתון ותל מלוט – תצפיות נהדרות, בריכה מקסימה עם עופות מים וצמחי מים

תל מלוט

תל מלוט מזוהה עם העיר המקראית גִּבְּתוֹן. גיבתון הייתה עיר פלישתית ששכנה כנראה על גבול נחלת שבט דן, ובסמוך לתל גזר ולירושלים. פעמיים ניסו בני ישראל לכבוש את העיר אבל בכל פעם שניסו הכיבוש לא צלח: בימיו של נדב בן ירבעם קשר עליו בעשא בן אחיה. ובימיו של אסא מלך יהודה, זמרי מלך שבעה ימים בתרצה, והיכה את אסא. בני ישראל שבאותה העת צרו על גיבתון- נאלצו לעזוב וללכת להציל את המלוכה, המליכו את שר הצבא עמרי, והיכו את זמרי בתרצה.

כה וְנָדָב בֶּן-יָרָבְעָם מָלַךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם.  כו וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל.  כז וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים וְנָדָב וְכָל-יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל-גִּבְּתוֹן. (מלכים א', ט"ו 27).

טו בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה וְהָעָם חֹנִים עַל-גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים.  טז וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת-הַמֶּלֶךְ וַיַּמְלִכוּ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶת-עָמְרִי שַׂר-צָבָא עַל-יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.  יז וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן וַיָּצֻרוּ עַל-תִּרְצָה.  (מלכים א', ט"ז, 15-17

התל וסביבתו טרם זכו למחקר ארכיאולוגי מעמיק. ובחפירות הצלה התגלו שרידים שמלמדים על התיישבות בת מלוט החל מהתקופה הניאוליתית (לפני כעשרת אלפים שנה).

בחפירות נתגלה ממצא מרשים מטמון של כ-26 אלף מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית, מהמאות 6-5 לסה"נ.

מצפור רפנאל ברוך מוסקל ז"ל

מראש תל מלוט ניתן לצפות לארבע רוחות השמים. ממזרח נצפים הרי יהודה ובנימין, והרי ירושלים. במערב ניתן לראות מגוש דן בצפון ועד עזה בדרום,. וגם את מזכרת בתיה, המושבה שבה נולד וגדל רפנאל.

המצפור הוקם לזכר רפנאל מוסקל שהיה לוחם סיירת אגוז. רפנאל נפל על הגנת המולדת במלחמת לבנון השנייה. הוא נפל במארון א-ראס ביום כ"ד בתמוז התשס"ו 20 ביולי 2006

יחד עם רפנאל נפלו עוד 4 לוחמי הסיירת: לירן סעדיה, בנימין הילמן, יונתן ולסיוק ונדב באלוה הי"ד.

רפנאל, בן המושבה מזכרת בתיה, אהב לטייל בשדות המושבה. הוא גם נהג לטייל עם חבריו בתל מלוט. וגם בשמורת הטבע עיינות גבתון שלמרגלותיו.  הוא אהב את ההתבוננות בטבע, החיבור לאדמה, לעם ולסובב אותו.

לאחר נפילתו של רפנאל נמצאו שירים שכתב, וביניהם השיר: ממה שעשיתי אי אפשר להתעלם: 

"את מה שחשבת כבר מישהו חשב. ואם כבר לעשות אז למה עכשיו. ואיפה שהלכתי יש מישהו שדרך, שמפלס ת'דרך אליה הוא נפתח.

וגם אין כבר כוח למשהו חדש חיפשתי את הדרך למשהו קצת מורגש. את מה שראיתי מישהו כבר צילם. ממה שעשיתי אי אפשר להתעלם"

עיינות גיבתון

שמורת מעיינות גיבתון היא "שמורת עציץ", כלומר ששנמצאת בשקע טופוגרפי ומבודדת. למה היא מבודדת? בגלל הפיתוח הסביבתי המודרני, הבודד והגביל אותה בין כבישים ומסילות רכבת.

שמורת עיינות גיבתון סבלה הרבה שנים מפגיעות שונות בטבע. בין השאר גם נפגעה מהשתלטות מינים פולשים על האזור. רק בתחילת שנת 2023 נפתחה השמורה המשוקמת לאחר עבודות של רשות הטבע והגנים לשיקום ושיחזור הנוף הטבעי ובית הגידול הטבעי.

כיום מוגנים בשמורה הקטנה תתי-בתי גידול, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים משלו: אגמה (אגם קטן) הנהנה מזרימה איתנה כל השנה, בריכת חורף רדודה, ביצה סבוכה, מלחה (אזור שבו הקרקע מלוחה במיוחד).

כאן גם תמצאו סבך קנים שמהווה מסתור לעופות ולחיות. בשמורה הקטנה של עיינות גיבתון מתקיים מגוון ביולוגי מפתיע בגודלו.