כניסה אל העיר העתיקה של ירושלים

היכנסו אל תוככי החומות העתיקות של ירושלים,דרך שער ציון. אתם יכולים לעבור ברובע הארמני לסיור קצר. או להמשיך ישר אל הרובע היהודי.

ברובע היהודי יש כמה נקודות חשובות לביקור. ראשית תגיעו אל אזור הקרדו וחנויות האוכל המהיר. המקום מתאים לעצירה להתרעננות, ויש שירותים קרובים לכאן.

רחוב הקרדו

רדו אל תוככי רחוב הקרדו, באזור הסמוך למסעדות. כאן תמצאו שיחזור של רחוב מהתקופה הרומית המאוחרת. כלומר, מהתקופה שלאחר חורבן הבית השני, המאה הראשונה והשנייה לספירה. שימו לב, אתם יכולים לראות את שרידי העמודים שהוצבו חזרה על כנם. העמודים מסמנים את שוליו של הרחוב הראשי. משני צידי הרחוב הראשי. מעביר העמודים, היו חנויות. כך שלמעשה, אתם מהלכים ברחוב שוק קדום במרכזה של ירושלים הרומית.

בהמשך רחוב הקרדו, אני ממליצה לכם להיכנס אל חלקו המקורה של הקרדו. לעבור ולהכיר את פסיפס דגם מפת מידבא. קטע זה של פסיפס מפת מידבא מתאר את ירושלים מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה.

בהמשכו של הקרדו, תמצאו חנויות מודרניות, וכאן מןמלץ לצאת חזרה למעלה, אל רחוב היהודים.

היכנסו לרחוב תפארת ישראל. כאן תמצאו שירותים ציבוריים נוחים.

החומה הרחבה

בפיצול הרחובות הראשון, עם רחוב פלוגת הכותל, שימו לב, לצד שמאל, מעבר למעקה והגדר של המדרכה. כאן תמצאו את שרידי החומה הרחבה, משלהי תקופת הבית הראשון. החומה באזור זה מציינת את גבולה הצפוני של ירושלים הקדומה בסוף תקופת הבית הראשון.

כיכר הרובע היהודי – מרכז הרובע היהודי- בית כנסת החורבה

כיכר הרובע היהודי במרכז הרובע היא מקום נהדר לעצירה לאוכל, ומנוחה. מכאן תוכלו להתרשם ממבנה בית כנסת החורבה ששוקם בשנת 2007. בימי פסטיבל האור בימות הקיץ בירושלים המבנה מואר בסדרה שלמה של צורות צבעוניות ונושאי אמנות מדהימים. סיפורו של בית כנסת החורבה מעניין ומפותל. בית כנסת חורבת רבי יהודה החסיד הוקם לראשונה על ידי רבי יהודה החסיד וחסידיו בתחילת המאה ה-18. רבי יהודה החסיד עלה לארץ ישראל ממזרח אירופה, עם קבוצת חסידים בסוף המאה ה-17 והם אספו כספים לבניית בית הכנסת. המבנה נהרס על ידי הערבים, עקב אי תשלום חובות של היהודים האשכנזים של הישוב הישן בירושלים.

מאחר והחובות על בניית בית כנסת רבי יהודה החסיד לא שולמו, הערבים רדפו אחר התשלום. כל יהודי אשכנזי שהגיע לעיר, נדרש על ידי הערבים להחזיר את החובות. באופן מעניין ביותר, יהודים אשכנזים לא העזו להיכנס לירושלים בלבוש אשכנזי מסורתי, והעדיפו להתחפש בלבוש של יהודים ספרדיים, שבאותה העת, היו לבושים בגלימות ארוכות מפוספסות, המוכרות כבד דמשקאי. הערבים לא אילצו את היהודים הספרדיים לשלם את חובם של האשכנזים, וכך הצליחו האשכנזים להימנע מנחת הזרוע של הנושים הערבים.

המעניין ביותר הוא, שברבות הימים, הפך לבוש הגלימה המפוספסת מהבד הדמשקאי וחגורת המתניים הרחבה, דווקא ללבושם של היהודים האשכנזיים בירושלים. לבוש הגליות המפוספסות ידוע כיום כלבושם של היהודים הירושלמיים האשכנזים, נטורי קרטא ואנשי מאה שערים.

בית כנסת החורבה נבנה שוב באמצע המאה ה-19 על ידי חסידיו ותלמידיו של הגר"א, לאחר שהם הצליחו לגייס כסף ולשלם את החובות בשנת 1836. בית הכנסת בבנינו שימש כתמרור יהודי למרחקים. המבנה היה גבוה ומרשים, והתפללו בו שלוש פעמים ביום.

בית כנסת החורבה חרב שוב לאחר נפילת הרובע היהודי בסיום מלחמת השחרור, 1948.

הסיפור מתעתע של בית הכנסת לא הגיע לסיומו. לאחר מלחמת ששת הימים, חזרנו אל הרובע היהודי. בית כנסת החורבה עמד בשיממונו. והרימו רק קשת אחת מהקשתות שהחזיקה את תוף התקרה הענק – כמזכרת מחוסנו ותפארתו של בית כנסת החורבה הקדום.

רק בשנת 2003, הצליחו לאסוף כספים, ובעידודו של הרב שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות. בית הכנסת הועמד על כנו וחזר לתפקד בשנת 2010. כיום בית הכנסת משמש גם כמרכז מבקרים וסיורים מאורגנים ומודרכים.