מאגר בית זית: אגם מי גשמים ומפל מים ענק על ערוץ נחל שורק, שבילי הליכה ואופניים – פארק ירושלים

עדיף להגיע אל מאגר בית זית מהחניון המסודר של פארק ירושלים למרגלות המחלף של מוצא תחתית, לחצו לניווט אל החניון.

אפשר להגיע אל אגם בית זית גם מכיוון מעגל התנועה של כביש 386, עין כרם, לחצו לניווט.

כמובן שבימי השיטפונות והגשמים, האזור עמוס ופקוק באלפי מטיילים וציידי שיטפונות. לא מומלץ להגיע בימים הללו דווקא. חכו יום או יומיים, ואז תגיעו אל המאגר ותוכלו ליהנות ממנו בלי פקקים.

לא מומלץ וגם כמעט בלתי אפשרי להגיע אל מאגר בית זית מתוך הישוב בית זית, לכן תוותרו מראש על האפשרות הזו.

בסביבות המאגר תגלו פינות חמד, שבילים נחמדים להליכה, ושבילים מעולים לטיולי אופניים. באזור תוכלו למצוא נקודות נחמדות לעצירה ולפיקניק ותצפיות על המאגר. רק בחורפים גשומים תמצאו מים במאגר. הכניסה למים אסורה בהחלט!

איך נוצר אגם מאגר בית זית? מי הקים אותו, מתי, למה, רוצים לדעת? הנה⇓

בשנות החמישים של המאה ה-20, נעשו פעולות פזיזות רבות לניצול משאבי הארץ. פעולות פזיזות, נמהרות שנבעו מחוסר הבנה וחוסר היכרות עם טבעה של ארץ ישראל. בימיה הראשונים של מדינת פעלו מהר והרבה על מנת לייבש ביצות, לייבש אגמים, יצרו אגמים חדשים במקומות אחרים, נטעו יערות אורנים. פעולות רבות נוספות נעשו ללא היכרות מעמיקה עם טבעה האמיתי של הארץ. ללא היכרות עם המערך האקולוגי, הנופי של הארץ. ללא הבנה מספקת בגאולוגיה של ארץ ישראל וללא היכרות נאותה עם הסטרטיגרפיה והמסלע של ישראל. בעבר נעשו פעולות רבות ללא היכרות טובה גם עם טיבעה היובשני של ישראל, וללא היכרות טובה עם החי והצומח המקומיים.

מעשים רבים גררו אסונות טבע אדירי ממדים שעד היום טרם ניתן להם תיקון ומענה נכון. למשל: ייבוש ימת החולה, נטיעת יערות אורן, ניצול ים המלח, שאיבה יתרה של מי תהום והמלחת אוויפר החוף, הרעלות של מזיקים שגררו וגוררות עד היום הפרת איזון אקולוגי ועוד.

איך נוצר מאגר בית זית?

הסיפור של מאגר בית זית, הוא סיפור של פעילות מאסיבית לשינוי פני השטח. כל זאת ללא מחקר, הכנה ובדיקה מעמיקה של השטח. תוצאותיו של יצירת מאגר בית זית אינן הרסניות לטבע, אבל הן מלמדות על חוסר תיכנון ופזיזות. ויש בהן גם בזבוז משאבים לאומיים ושינוי סדרי הטבע המקומי.

בשנות החמישים של המאה ה-20, רצו להעשיר את מי התהום של אקוויפר ההר. משום כך כרו מאגר ממזרח לקו הגובה של הרי ירושלים, בעמק של נחל שורק. סכרו את המאגר שעל נחל שורק בסכר גדול, מתוך הכוונה שמי גשמים יאגרו במאגר במהלך החורף. הייתה כוונה שמי המאגר יחלחלו לאדמה בין סלעי הגיר. אורכו של המאגר כקילומטר וחצי ורחבו המרבי כ- 300 מטר. מידותיו של הסכר עצמו: 100 מטר אורכו, וגובהו 18 מטרים.

אמנם מי גשמים נאגמו יפה במאגר. והמים נאגמים במאגר בית זית מדי חורף. אולם המים שחלחלו מטה אל עומק בטן האדמה, הפלא ופלא- לא העשירו את אקוויפר ההר כמתוכנן.

מה קרה ולאן נעלמו המים?

הסתבר שפני השטח אינם תואמים את המבנה הגיאולוגי. לאחר מחקרים חדשים, התגלה חוסר התאמה בין קו פרשת המים הטופוגרפי, כלומר קו פרשת המים הנראה לעין, לבין קו פרשת המים הגיאולוגי-הידרולוגי. למה הכוונה? הסתבר ששיא הגובה הטופוגרפי של קמר רמאללה לא תואם את שיא הגובה הסטרטיגרפי של השכבות. זאת אומרת, שעל פני השטח, שיא הגובה נראה באזור ירושלים, הר הצופים. ולכן חשבו שמאגר בית זית, שמצוי מערבית לעיר, יזין את האקוויפר שממערב להרי ירושלים.

בפועל, השכבות הסטרטיגרפיות הגאולוגיות באזור מאגר בית זית, דווקא פונות בשיפוע כלפי מזרח. ולמעשה, שיא קמר רמאללה במקור היה גובה הרבה יותר ומערבית יותר (לפני גילוח פהי השטח בפעילות ארוזיבית ארוכת תקופות). באופן זה קו פרשת המים ההידרולוגי (הבלתי נראה לעין) עובר ממערב לקו פרשת המים הטופוגרפי (הנראה לעין בפועל על פני השטח).

הביטו ברשטוט המצורף וראו מה לא ידעו אנשי "אנו באנו" בשנות החמישים של המאה ה-20. כאן תוכלו לראות שאזור ירושלים נראה גבוה ממאגר בית זית, ולכן חשבו שהמים יחלחלו ממערב לעיר. אולם בפועל, המאגר נכרה מעל שכבות הפונות בשיפוע מזרחה. זו הסיבה שהמים הגיעו לאזור מדבר יהודה והעשירו מעיינות בנחל פרת (ואדי קלט), שבעת ההיא- היו בתחום ממלכת ירדן…

מאגר בית זית בימינו: פארק ירושלים – עמק מוצא

מאגר בית זית ממשיך לאגום מים במהלך חורפים גשמוים. בחורף גשום המאגר מלא המים מושך מטיילים על גדותיו. בצידו המזרחי של מאגר בית זית הוכשרו שבילי טיולים לרכב 4X4 ואופניים. ויש גם המשתמשים במאגר לשייט מפרשיות קטנות. מכל מקום, פעילות זו איננה מאושרת וגם שחייה איננה מאושרת באגם, סכנת שקיעה בבוץ טובעני וטביעה.

שבילי הטיולים ממזרח למאגר הוכשרו בשנים האחרונות. זהו מיזם תיירותי של כמה גופים: ממשלת ישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים.

ההתנגדויות להמשך פעילות המאגר והפעילות התיירותית סביב מאגר בית זית מתמקדות בעובדות הבאות:

• נכון שכיום מעיינות נחל פרת מצויים בידיה של ישראל, אולם המאגר עוצר את המים שאמורים להזין את הצמחייה והחי לאורך נחל שורק.
• כאמור לעיל בשנים 2014-2015 היו כמה מקרי טביעה טרגיים של בחורי ישיבה מירושלים. בחורים אלו נכנסו לשחות במאגר, אולם לא הצליחו להימלט מהבוץ העמוק שבגדות המאגר. וטבעו למוות, למרבה הצער.
• בקיץ מאגר בית זית משמש מקום הטלה וריבוי יתושים.
• תושבי האזור מתנגדים לריבוי תיירות, רעש והמולה בסביבתם השקטה והכפרית.
• אוסף הסיבות הללו מצטברות להתנגדות להמשך פעילותו של סכר מאגר בית זית והריסתו. ומכל מקום, בינתיים אין תוכניות להריסת הסכר.