פסיפס הכנסייה הביזנטית בנהרייה

בלב שכונת מגורים בנהרייה, מתחת למבנה מגן, נמצאת רצפת הפסיפס של כנסייה ביזנטית מהמאה השישית לסה"נ. זו אחת הרצפות המרשימות שנמצאו בגליל המערבי. הפסיפס משתרע על יותר מ-500 מ"ר. מבין יותר מ-100 המדליונים שעיטרו אותו שרדו 87, ובהם חיות, ציפורים, דמויות אדם וצמחים. במרכז הרצפה, בתוך ים של ניצני ורדים אדומים, ניצב מעגל צבעוני שבמרכזו ורד אדום פתוח.

לייעוץ והזמנת טיול – כתבו לי

תולדות האתר

השרידים התגלו ב-1964 אגב עבודות היסוד למועדון נוער בהרחבת בית הספר כצנלסון.

אולם הכנסייה חולק בשתי שורות של עמודי שיש עם כותרות צמחיות. לפני האפסיס המרכזי נבנתה בימה שהוקפה בלוחות שיש. על הלוחות כתובות ביוונית ובהן שמות התורמים, ובשניים מהם איילים מול צלב. הכנסייה חרבה בשריפה ב-614, בפלישה הפרסית. כתמים שחורים ולבנים על הפסיפס וכמויות גדולות של עופרת מותכת מעידים על כך עד היום.

ב-1984 הוקם מעל הפסיפס מבנה מגן, בתרומת העיר בילפלד שבגרמניה, עיר התאומה של נהרייה. ב-1988 הגיעו מבילפלד מומחים ושיקמו קטעים מהרצפה. ב-1992 נסגר האתר לקהל ועמד מוזנח שנים רבות. בסוף 2019 פנו מורי דרך מנהרייה לעירייה, ובפיקוח רשות העתיקות, עם אנשי מקצוע ומתנדבים, נוקה האתר ושוקם במשך שנתיים. באפריל 2022 נפתח האתר מחדש לקהל.

ב-10 באפריל 2026 פגעה רקטה ששוגרה מלבנון במבנה המגן. ההריסות נפלו על הפסיפס, אבל הוא עצמו לא ניזוק. צוותי העירייה תיקנו את המבנה, ובאוגוסט 2026 נפתח האתר שוב לקהל. הצילומים בפוסט צולמו בביקור שלי באתר זמן קצר אחרי הפתיחה המחודשת.

ביקור באתר הפסיפס

לצורך ביקור באתר פסיפס נהרייה יש לתאם מראש עם נציגי עיריית נהרייה: אלי אוקנין, מורה דרך, טל' 054-786-7840, ורוני פלד, מורה דרך, טל' 050-627-2880. כתובת האתר: גבעת כצנלסון, רחוב אביר יעקב, סמוך לבית הספר כצנלסון.

המעגל וניצני הוורדים

במרכז הרצפה מעגל גדול, ובמרכזו פרח ורד אדום גדול. סביבו קרניים צבעוניות קונצנטריות, היוצרות דגם של מניפה מקופלת באמצעות משחקי אור וצל מדויקים. את המעגל ממסגר דגם מאנדרים, היוצר אף הוא תחושת עומק. סביב המעגל זרועים ניצני ורדים אדומים, בתוך יצירה מופתית של חצאי מעגלים מאבנים לבנות, ששובצו בכל שטח הרצפה של האולם הגדול. האבנים הלבנות יוצרות דגם שיבוץ של רעפים חצי עגולים, המונחים אלו על אלו.

סביב מרכז האולם עוברת רצועת מדליונים של עלי אקנתוס, שרק כמחציתה השתמרה. בחלק ששרד משובצות דמויות אדם לצד יונקים, עופות וציפורים, צמחים ופירות, חסילונים וכלים.

יונקים

יונקים גדולים מן הבר מוצגים בפסיפס בסצנות ציד. הטורפים הגדולים מוצגים מול ציידים האוחזים חניתות: צייד נועץ חנית בנמר, וחוד החנית בולט מצדה השני של הפרווה; אריה ניצוד בחנית; וטיגריסית עם גור עומדת מול צייד, במדליון ששוחזר באופן נאמן למדי למקור. הציד הגן על היישובים ועל המשק מפני טורפים גדולים, שחדרו ליישובים וטרפו בעלי חיים ואף בני אדם.

לצדם מוצגים יונקים מבויתים: פר זבו, המוצג מול נמר, כבשת אלייה, עז שחורה רובצת, וכלבים מן הגזע הכנעני, גור מכורבל וכלב בוגר עם קולר. ארנבת האוכלת ענבים מייצגת את המזיקים לצומח.

עופות וציפורים

בפסיפס מוצגים עופות מבויתים, ולצדם עופות וציפורים ניצודים. העופות המבויתים הם תרנגול הבית, פסיון מצוי וטווס הודי. זוג טווסים מוצג משני צדי אמפורה, ליד הבימה. הטווס ההודי והפסיון המצוי הובאו לארץ ממרחקים, והופעתם בפסיפס מעידה על ביות, על החזקה בשבי ועל יבוא.

בין הציפורים הניצודות מופיעים כמה פרטים של סבכי שחור־כיפה, נקבות וזכר. הסבכי הוא ציפור נודדת, החולפת בגליל המערבי בסוף הקיץ ובסתיו וניזונה מפירות. בפסיפסי ארץ ישראל הוא מוכר רק מנהרייה. לצדו מוצגות ציפורים יציבות, הנמצאות באזור כל השנה: יונת סלעים, הניצודה ומוחזקת בשבי, נקבת שחרור ועורב אפור.

זוג חוגלות סלעים, זכר ונקבה, מוצג במדליון אחד. הזכר מזוהה בדורבן שברגלו, והנקבה מתוארת בלי דורבן. החוגלות נלכדו בבר, והוחזקו ורבו בשבי.

עופות ניצודים נוספים הם פרנקולין שחור, עוף יציב, ושלושה עגורים אפורים, עופות גדולים נודדים. כל עגור מוצג במדליון נפרד: האחד בעמידת שינה, וראשו טמון בכנפו; השני עומד על רגל אחת, ראשו מופנה לאחור ועיניו פקוחות; והשלישי, גדול במיוחד, בתנוחת הליכה.

דמויות אדם

בפסיפס מוצגים פועלים בעבודות החקלאות, יחפים ולבושים רק באזור חלציים. חלקם עוסקים גם בהגנה, ואוחזים חניתות מול הטורפים הגדולים: אריה, טיגריס, דוב ונמר. פועל אחד מוליך סוס שעל צווארו פעמון ענבלי.

רועה או פועל בכרם יושב על סל קלתוס הפוך ומנגן בחליל. הדמות מזכירה פסיפסים נוספים מהתקופה, המתארים את חיי הכרם.

פירות וחסילונים

הפירות בפסיפס הם אשכולות ענבים, רימונים, תאנים המוגשות על עלה של קולקס הקדמונים ואבטיח צהוב ובשל, שעל פניו פסים רדיאליים ירוקים, ולצדו סכין לסיפות האבטיח למאכל. כולם מבשילים במהלך הקיץ ובראשית הסתיו, ומוצגים בשלים ומוכנים לאכילה. לצדם מוצג זוג חסילונים (שרימפס).

מיני בעלי החיים והצומח בפסיפס

יונקים: אריה, טיגריס, נמר, דוב סורי, צבי ארץ ישראלי, אייל הכרמל, ארנבת, בקר זבו, כבש אלייה, עז, סוס וכלב כנעני.

עופות וציפורים: טווס הודי, פסיון מצוי, תרנגול הבית, חוגלת סלעים, פרנקולין שחור, יונת סלעים, שחרור, עורב אפור, סבכי שחור־כיפה, עגור אפור ונץ מצוי.

חסרי חוליות: חסילון.

צומח: גפן, רימון, תאנה, אתרוג, אבטיח, ורד וקולקס הקדמונים.

צייד הציפורים

בחזית הבימה, בפינתה הדרומית, מוצג צייד ציפורים מקצועי בטוניקה ירוקה, ובידיו ארבעה מקלות דבק. מולו, במדליון הסמוך, ניצב נץ מצוי. זהו התיאור היחיד המוכר בפסיפסי ארץ ישראל של ציד ציפורים במקלות דבק.

הסצנה תיסקר במאמר ייחודי בעברית, הנמצא בכתיבה.

ד"ר ענת אביטל | מטיילים עם ענת

ספרות ומקורות

Avital, A. 2026. The Fowler, the Sparrowhawk and the Birds: Ancient Methods for Controlling and Exploiting Pest Birds in the Byzantine Church Mosaic at Nahariya. Preprint, Zenodo. https://doi.org/10.5281/zenodo.24040177

Dauphin, C. and Edelstein, G. 1984. L'église byzantine de Nahariya (Israël): étude archéologique (Byzantina Mnēmeia 5). Thessaloniki.

Dauphin, C. and Edelstein, G. 1993. The Byzantine Church at Nahariya. In: Y. Tsafrir (ed.), Ancient Churches Revealed. Jerusalem: 49–53.

Edelstein, G. and Dauphin, C. 1986. The Byzantine Church on Givat-Katzenelson at Nahariya. In: M. Yedaya (ed.), The Western Galilee Antiquities. Tel Aviv: 387–392 (Hebrew).

Kraus, Y. and Israeli, Y. 2026. Hezbollah missile hits ancient Byzantine church in Nahariya, 1,400-year-old site damaged. Ynetnews, 11 April 2026. Link

Sela-Eitam, M. 2026. Nahariya's Byzantine church hit by Hezbollah rocket reopens to public after four months. The Jerusalem Post, 6 August 2026. Link

Sudilovsky, J. 2022. Impressive Byzantine mosaic restored 30 years after its discovery, made available for the public. The Jerusalem Post, 10 April 2022. Link

פרטי הביקור: עמוד האתר הביזנטי באתר עיריית נהרייה.