גן לאומי תל גזר: תצפיות, מפעל מים קדום ושערים אדירים, עין ירד, יער גזר-המגינים, פריחה בחורף ובאביב במרכז

מחנים את הרכב בחניון החצץ הראשי, ויוצאים לסיבוב רגלי קל וקצר. בתל גזר תמצאו גם תצפיות נהדרות אל אזור צפון הרי השומרון, שפלת יהודה ואזור דן

באתר שילוט מצויין שיוביל אתכם בשבילים נוחים להליכה אל:

• הסברים על לוח גזר
• גבעות תצפית טובות לכל האזור
• השער הכנעני
• מתחמי מגורים קדומים
• מפעל המים הקדום של גזר
• אסטלות האבן הגדולות – "המצבות"

בכניסה בתחילת הטיול בתל גזר תמצאו הסברים על תל גזר ולוח גזר – שריד כתוב מענייני העיר הראשית גזר מהתקופה הישראלית, לפני כ-3,000 שנה!

בתל גזר נמצאו כתובות חשובות, המלמדות על "תחום גזר"- הגדרת תחום גזר קשורה לענייני מעשרות ותרומות לבית המקדש. לוח השנה הירחי של גזר מתוארך לתקופת הברזל מהמאה ה-10 לפני הספירה.

מה כתוב בכתובת לוח השנה של גזר:

יַרְחו אָסִ(י)ף – שני חודשי אסיף – תשרי וחשוון.
יַרְחו זֶרַע – הזריעה בכסלו וטבת.
יַרְחו לֶקֶשׁ – שני חודשי זריעה מאוחרת – שבט ואדר.
יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) – חודש עקירת הפשתה – חודש ניסן.
יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם – חודש קציר השעורים – חודש אייר.
יֶרַח קָצ (וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) – חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה – חודש סיוון. השערה נוספת – כֵל מלשון מדידה, כלומר החודש בו קוצרים את התבואה ומודדים אותה.
יַרְחו זֶמֶר – שני חודשים של בציר – תמוז ואב.
יֶרַח קֵץ – חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים – חודש אלול.
בנוסף מופיעה התחלה של שם "אבי (ה)-", ככל הנראה שמו של הכותב.

לוח גזר מלמד על חשיבותה של השנה החקלאית, חודשי השנה בהתאם לפעולות החקלאיות

בעת העתיקה מרבית האנשים עסקו בחקלאות- והחקלאות הייתה מקור חייהם ופרנסתם היחידה ומקור המזון.

לוח גזר המקורי מצוי במוזיאון איסטנבול לארכאולוגיה בטורקיה

מידותיו של הלוח קטנות מאוד: 7 על 11 ס"מ בלבד! הלוח המקורי מוצג במוזיאון איסטנבול לארכאולוגיה. חלק מממצאים שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נלקחו על ידי העותומאנים בזמן שהם שלטו בארץ ישראל. 

ממצא כתובת תחום גזר במוזיאון רוקפלר בירושלים

ממצא נוסף מתל גזר שמצוי במוזיאון איסטנבול לארכאולוגיה:

כתובות, מכתבים, נרות חרס, סירי בישול, קנקנים, פכיות, צלחות, כלי בהט, כלי ברונזה, כלי קטורת

גזר מוזכרת במקורות קדומים

גזר מתוארת בקשר למלחמות יהושע בן נון ומלכי הדרום:

"אז עלה, הורם מלך גזר, לעזור, את-לכיש; ויכהו יהושוע ואת-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד."

גזר מוזכרת כאחת מעריי הלווים המוקדשת לשבט לוי, למשפחת קהת:

"וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְןוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם. וַיִּתְּנוּ לָהֶם .. וְאֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (יהושע כא כא).

בימיו של דוד המלך גזר מתארת את הגבול אליו הגיע דוד בהכנעת הפלישתים.

בימי שלמה המלך העיר גזר מוזכרת בהקשר למס וביצור ובניית העיר גזר:

"וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר. פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה. ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון"

גזר מכתבי אל עמרנה

אל מלכיאל, איש גזר, כה אמר המלך: הנה את הלוח הזה שגרתי אליך לאמר: שלחתי אליך את חניה, שר צבאות המלחמה, על מנת לקחת את הנשים היפות ועמו כל טוב: כסף, זהב, מלבושים, אבן סנדו, כל מיני אבנים יקרות וכיסאות מעץ אושי. ועל כל זה כל מיני דברים יקרים בסכום 160 תבן. והן הלא ביחד 40 נשים, 40 שקלי כסף מחיר כל אשה. ונא, שלח נשים יפות מאוד ובהן ורעה לא תמצא למען יאמר לך המלך אדוניך: אלה אל נכון יפות! ולך ישלח בחיים. ואכן, תדע כי הנה שלום למלך כמו לשמש: לחייליו למרכבותיו לסוסיו שלום רב! והנה, נתן האל אמון את הארץ העליונה, הארץ התחתונה, מוצא השמש ומבוא השמש תחת שתי רגלי המלך

מערכת המים בתל גזר

אל מפעל המים מגיעים אחרי הכניסה לאתר ואחרי התצפית הראשונה. ממשיכים בשביל ויורדים ימינה בשביל מסודר לפי השילוט, לדרום

בתל גזר מערכת מים המגיעה עד לעומק של 40 מטר. ממנה יכלו אנשי העיר גזר לשאוב מים בתוך תחומי העיר. תמצאו גרם מדרגות מסודר שיוביל אתכם פנימה אל המערכת הקדומה שאגרה מים עבור תושבי העיר גזר.

אל מערכת המים כיום מולך גרם מדרגות מתכת שיביא אתכם עד לתחתית מאגר המים הקדום של תושבי העיר גזר. למעשה חפירת מערכת המים העמוקה נועדה להגיע אל מי התהום, וממנה יכלו תושבי העיר גזר הישראלית לשאוב מים, וללא צורך ביציאה מתחומי חומות העיר, עניין שהייתה בו סכנה בתקופות שהיו אויבים מחוץ לחומות העיר ובתקופות מצור ומלחמה.

בימי שלום יכלו תושבי העיר גזר המקראית להגיע גם אל מעיין עין ירד שנמצא ממזרח לתל גזר ולדלות ממנו מים לכל שימוש וגם להשקיית הצאן והשדות.

בתל גזר שערי עיר מבוצרים, המיוחסים לתקופתו של שלמה המלך. השער הכנעני המבוצר בתל גזר נמצא בחלקו הדרומי של תל גזר, אליו מגיעים בהליכה קצרה מהתצפית הראשית, ואליו מגיעים בקלות מדרך הגישה אל מערכת המים

ביצורי העיר גזר שנחשפו הם חומה פנימית, חומה חיצונית ושער שלמה

ביצורים וחומות מקיפים את כל תל גזר. אולם קל להגיע אל השער הכנעני, מתקופת שלמה המלך שליד מערכת המים. השער מבוצר ועשוי אבנים מסתתות ענקיות.

"במה" של מצבות פולחן או אסטלות בריתות בין שבטים, ולמה הן ממוקמות בוואדי המפריד בין שתי הגבעות של התל? 

לאחר הביקור במערכת המים והשער המבוצר תעלו חזרה אל השביל הראשי, המשיכו בו לכיוון מזרח- ותגיעו אל שורת אסטלות – מצבות – סלעים גדולים אנכיים בעמק בין שני חלקי האוכף של תל גזר.

על השאלות הללו האם אנחנו רואים כאן "במה" של מצבות פולחן או אולי אסטלות שמתעדות אתר של כריתת בריתות בין שבטים- לא נדע כנראה אף פעם. אין מידע כתוב או מסייע. ובכל מקרה סיתות האבנים והצבתן מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה II.

ואותי מעניין דווקא, למה הן ממוקמות בוואדי המפריד בין שתי הגבעות של התל? אולי הן מסמנות מרחוק גבול בתוך העיר המבוצרת שלא כדאי לעבור מזרחה ממנו? אולי האבנים האדירות שימשו להחזיק אילו קורות גדולות מעליהן? 

בכל מקרה היה להן תפקיד חשוב בתל גזר, כי לא סתם מסתתים אבנים אדירות וטורחים להעמיד אותן בצורה כל כל איתנה, שהן עומדות כך עד ימינו, במשך 3,000 שנה. ולא, זה לא פיסול סבביתי…(-: לא היו להם מושגים כאלו בעבר הרחוק. כל מה שנעשה היה מאוד פרקטי, ואם היה דקורטיבי בלבד, העיטורים היו קשורים לאלמנטים חשובים כמו קירות, דלתות, שערים, מערות קבורה – והאלמנטים הללו היו מעוטרים, אבל "סתם אבנים" לא סותתו והוצבו כך באמצע הדרך לשם נוי.

קבר השייח' מוחמד אל ג'זארלי (מהעיר גזר)

עוד אלמנט אחרון שווה לכם לעבור על ידו בדרככם חזור אל הרכב, הוא שרידי קבר שייח' אל ג'זאלי – ששמו משמר את שם העיר גזר הקדומה. קבר השייח' היה מקודש לתושבי הכפר הערבי, אבו-שושה, ששכן מערבית לתל גזר מסוף המאה ה-19 ועד שנת 1948.