קיסריה העתיקה, בהיותה עיר חשובה ביותר במרחב ישראל הקדומה, ובמישור החוף בפרט. התנהלות המסחר הימי והיבשתי סביב הנמל הגדול שתיכנן והקים הורדוס – תרמו לצמחיתה של העיר. הכלכלה פרחה בתקופות הרומית והביזנטית בעיר קיסריה. תושבי העיר התעשרו, והרשו לעצמם בניית מתקנים ציבוריים גדולים, תאטראות, אצטדיונים, מקדשים, בתי מרחץ, היפודרומים ואמפיתאטרון.

בבתים הפרטיים וגם במבני ציבור רבים של קיסריה, הונחו רצפות פסיפס מהמפוארות שידעה ארץ ישראל.

בחלקה הצפוני של העיר קיסריה הרומית-בינזנטית נמצאו כמה רצפות פסיפס מעניינות ומיוחדות מאוד.

אחת מהן היא הרצפה של מבנה מינהלתי, לדעת החוקרים, שמצוי מערבית לקמרונות המחסנים של נמל קיסריה. הפסיפס צויין כשייך למכלול מבנים בשטח CV, מערבית לקמרונות הטיילת

הפסיפס עשוי מדליונים של שריגי גפן, ובו אשכולות ענבים משלושה צבעים, סצנות מחיי הכרם, ודמויות אדם בתנועה.

מבין בעלי החיים אפשר לזהות בשלמות את היונקים הבאים:

נמר, דוב חום סורי, חמור, כלב, חזיר בר, ארנבת בעת אכילת ענבים. פר בקר הבית מהזן הזבו הקדום. צבי ארץ ישראלי.

מבין העופות ניתן לזהות תיאורים מופלאים ונהדרים של: אווז אפור בעת רעייה, זוג סייפנים שעומדים על שפת כלי מים, ואחד מהם מטה ראשו מטה ללגום מים. תרנגול. קזרקה חלודית (ואלי הכוונה עיטור של יאורית מצרית). 

• תיארוך הפסיפס: מאות חמישית או שישית (מאה שישית לפי הסגנון)
• מיקום האתר: מכלול בנוי מערבית לקמרונות הצפוניים, שמדרום לחומה הצלבנית של קיסריה, נ.צ. 140.211
• מיקום נוכחי של הפסיפס: באתרו
• תולדות המחקר: חפירה של הולום ק', רבן א' ופטריך י' בשנים 1994-1992
• תפקיד המבנה: שימוש מינהלי, כנראה
• שייך למגזר: ביזנטי
• גודל הפסיפס: החלק שהשתמר- 4.47X  3.65, מתוך שטח מקורי בגודל- 7.68X  4.24 (32.56 מ"ר)
• צבעים: שחור, לבן, אפור, אדום, בורדו, חום, ורוד, תכלת (שיש), כתום, צהוב, בז'
• צפיפות אבני הפסיפס: בתיאורים פיגורטיביים- 100 אבנים בדצמ"ר, בעיצוב שריגי הגפן- 50 אבנים בדצמ"ר

נושאי הפסיפס:

שטיח מלבני המחולק למדליונים משריגי גפן הבוקעים מאמפורות שבארבע פינות השטיח, השריגים נושאים עלים, קנוקנות ואשכולות ענבים, האשכולות תלויים על שני עוקצים. המדליונים מאוכלסים ביונקים, עופות, דמויות אדם בסצנות פסטוראליות מחיי הכרם, סל קלתוס ואמפורה:

• אדם נושא על גבו סל קלתוס המכיל ענבים שזה עתה נבצרו. הענבים מעוגלים משני צבעים, האחד עם שוליים אדומים ומילוי ורוד, והשני עם שוליים שחורים ומילוי בז'. הסל נישא באמצעות רצועה בצבע תכלת עם שוליים שחורים.
• סל קלתוס קלוע במגוון צבעים מכיל אשכולות ענבים. שני אשכולות עיקריים נראים בסל, האחד של ענבים אדומים שתוכם בצבע ורוד, והשני של ענבים שחורים שתוכם בצבע תכלת. בין הענבים השחורים נראים גם ענבים בהירים יותר, המעוצבים באמצעות אבנים צהובות, אשר תכליתם לתאר את המגוון שבצבעי הענבים בעת ההבשלה. האשכולות הגדולים עמוסי ענבים ונשענים מן הסל אל הצדדים. עיצוב הענבים מזכיר מאוד את עיצובם בכנסיית פטרה המתוארכת לסוף המאה החמישית. גם גודלן הגדול יחסית של אבני הטסרה במבנה הנוכחי (50 אבנים בדצמ"ר) ובפטרה (44 אבנים בדצמ"ר) מרמז על קירבה סיגנונית, ואפשר להעריך שאותה קבוצת אמנים יצרה את שני הפסיפסים או לפחות היוצרים בשני האתרים ינקו מאותו סגנון עיצוב.
• שני מוטיבים שכיחים הקשורים לתיאורים מחיי כרם הגפנים מעוטרים בשני מדליונים נוספים, והם ארנבת נוגסת באשכול המעידה על נזקים לחקלאות, ואדם מנגן בחליל, איורים אלו מזכירים את התיאורים מקפלת אל חמאם מבית שאן.(מתוך: עבודת דוקטור, אביטל ענת, 2014)