מסלול הטיול, לאן מטיילים ומה עושים בדיונה הגדולה באשדוד:

אופציה ראשונה, הטיול האמיתי אל הדיונה הגדולה

חניה: החניון הידוע ביותר נמצא סמוך לתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום. היכנסו אל שטח החולות מדרום למעגל התנועה. כאן תוכלו לחנות בצל עצי השקמה הגדולים.

תחילת המסלול: תמצאו כאן עצי שקמה עם צל נהדר. מתחת לעצי השקמה שולחנות קק"ל טובים לפיקניק. מכאן תצאו עם סימון השבילים הירוק לכיוון דרום.

לכו כחצי קילומטר עם סימון השבילים הירוק. הנעליים שוקעות בחול, קצת קשה ללכת. משני העברים שיחי רותם המדבר, לענה חד זרעית ואטד החוף.

ממולכם לאט לאט תתחיל להתנשא הדיונה (חולית, בעברית…) הגדולה והיפה. כשתגיעו אל מרגלות הדיונה תתחילו להבין כמה היא גדולה, כי מרחוק היא לא נראית כל כך קשה טיפוס.

הכיף שבדיונה: מתחילים לטפס אל הדיונה, שוקעים עמוק בחול. מתאמצים, לא מוותרים, ובסוף מגיעים אל ראש הדיונה המוארכת והגדולה. מכאן אפשר להתחיל סדרה של ריצות וגלגולי חול אל תחתית הדיונה. הלוך וחזור. מתאים מאוד לטיול עם ילדים.

עקבות בחול: אפשרות נוספת ומעניינת ביותר היא פעילות בילוש אחר עקבות בחול. מי שיביט אל החול שלפניו, וטרם דרכו עליו חבריו- יוכל להבחין בעקבות בעלי חיים שונים בחול.

תוכלו לגלות עקבות של זוחלים: לטאות ונחשים; חרקים: חיפושיות ונמלי הקציר הגדולות; רכיכות: חילזון דרחול; עופות: עורב אפור, יונה, כרוון; מכרסמים: ירבוע וגרביל; יונקים יותר גדולים: ארנבת, שועל מצוי וצבי ארץ ישראלי.

חזור אל הרכב: אחרי המשחק והגלישה בחולות, ואחרי גילוי העקבות בחול חיזרו אל הרכב באותה הדרך.

אופציה שנייה הרבה יותר קצרה וקלה אל דיונה (אחות צעירה של הדיונה הגדולה)

חניה: לחצו כאן ונווטו אל כיכר אלטנלנה באשדוד, רחוב אלטלנה פינת שדרות עובד בן עמי. מצאו חניה חוקית באזור הכיכר. תוכלו לעלות על החולות שבצד הכביש ולחנות.

הטיול הקצר והקל אל דיונות אשדוד:  מיד בצד המזרחי של כיכר אלטלנה תמצאו דיונה ראשונה. אליה לא ממש קשה לטפס. תוכלו לרדת מחלקה המזרחי, ולטפס אל הדיונה הנוספת שמצפון לה. דיונה גדולה יותר.

בעמק שבין שתי הדיונות תמצאו את עצמכם מהר מאוד בים חולות. מכל עבר תראו רק חוליות וצמחי חולות אופייניים. אם תמשיכו בוואדי שבין שתי הדיונות הראשונות, בדרככם מזרחה, תראו את הדיונה הגדולה.

אפשר מכאן להגיע אל הדיונה הגדולה? כן. אם יש לכם כוח ללכת עוד כחצי שעה בחולות. תוכלו להמשיך בוואדי לכיוון מזרח, ולהגיע אל הדיונה הגדולה, האמיתית והידועה.

מפת סימון שבילים למסלול הליכה בשטח:

רקע כללי

מה מקור חולות החוף בישראל ובחופי מערב סיני? וממה מורכב החול?

החולות והדיונות (חוליות) מורכבים מהמוני גרגירי חול קטנים. גודלם נע בין 0.063 מילימטר לבין 2 מילימטר. חולות חופי ישראל מורכבים בעיקר מקוורץ (צורן דו-חמצני SiO₂). בין גרגרי החול בחופי הארץ תמצאו גם שברי צדפים וצדפות ועוד חלקים גירניים משלדי בעלי חיים ימיים. חלקיקי גיר משלד בעלי חיים ימיים נוספו אל גרגרי הקוורץ בים התיכון.

החול עשה דרך ארוכה מאוד, מאתיופיה וסודן, עד שהגיע אל החוף בישראל. המרכיב הראשי של החול, הקוורץ, הוא בעצם תוצר בלייה של סלעי גרניט ואבני חול בצפון מזרח אפריקה. הרי גרניט ומשקעי אבן חול מצויים למכביר באתיופיה בסודן. תוצרי הליה של הגרניט ואבן החול מוסעים אל הים התיכון באמצעות נהר הנילוס. 

החול שהגיע עם זרמי הנילוס, שוקע בקרקעית הים התיכון בעומק רב מהדלתא של הנילוס. עצמתו של זרם הנילוס מסיעה את הגרגרים פנימה אל הים.

בים התיכון מתקיים זרם מעגלי קבוע שמניע גם את החולות שבקרקעית. לחופי הים תיכון בישראל מורגש כיוונו של הזרם המעגלי מדרום לצפון. זרם ים תיכוני זה סוחב עמו את החולות ששקעו מול הדלתא של הנילוס, ומעביר אותם צפונה אל חופי מערב סיני וחופי ישראל. 

זו הסיבה שתראו לחופי מערב סיני ודרום הנגב המערבי חולות עמוקים ורצועת חולות רחבה מאוד. ככל שמצפינים בחופי ישראל, הולכת רוחבה של רצועת החולות ופוחת. הסיבה לכך פשוטה: ככל שמצפינים כמויות החול המוסעות מאזור הדלתא של הנילוס פוחתות.

עובדה מעניינת נוספת, הקשורה למסע החולות מדרום לצפון בחופי ישראל, קשורה אל הנמלים והמרינות בחופי ישראל. בוודאי שמתם לב שפתחי הנמלים והמרינות בישראל פתוחים כלפי צפון, תמיד. שוברי הגלים והמזחים בנויים כשהם סוגרים את המעגנים מדרום וממערב. הפתח היחיד בו יכולות ספינות וסירות להיכנס בחופי ישראל אל המעגנים הסגורים – הוא מהפתח שמצפון.

מה הסיבה לכך שהנמלים בישראל פתוחים רק מצפון? הרצון למנוע את כניסת החולות מקרקעית הים אל המעגנים והנמלים- גורמת לפתיחתם רק מצפון. וזאת, בגלל אותו הזרם המעגלי של הים התיכון, המסיע ומניע את חולות הים מדרום לצפון. אם הנמלים היו פתוחים מדרום – הם היו נסתמים בחולות מהר מאוד. אולם, מאחר שהנמלים פתוחים רק מצפון, הם נסתמים בחולות הרבה יותר לאט.

ובכל זאת, חולות מקרקעית הים התיכון חודרים אל המעגנות שלחופי ישראל גם מצפון. ויש צורך להעמיק את השוקע של הנמלים, המרינות והמעגנות מעת לעת. העמקת השוקע נעשית באמצעות דוברה מיוחדת השואבת את החול. אותה דוברה שופכת את עודפי החול על החופים הסמוכים. ומשיבה אותם אל הטבע.

בהקשר זה ראוי לציין שלעתים לא מושבים החולות אל חופי ישראל, אלא נמכרים בצורה לא חוקית לצרכי בנייה. פעולות כאלו מזיקות לחופי הארץ, וגורמות להתמעטות חולות בחופי ישראל ויצירת נזק סביבתי מסיבי.

ניקוי המרינה הכחולה באשדוד לפני יציאת שייט הספינה אל הים, אחרי חורף סוער:

 עצי שקמה בישראל

בכניסה אל מסלול הטיול בדיונה הגדולה, תמצאו את חניון השקמים. בצל עצי השקמה שולחנות נוחים לפיקניק. בקיץ תמצאו על גזעי השקמים ועל הענפים פגות בשלות. צבען ירוק, כתום וצהוב. בעבר היו אוכלים את הפגות. בעבר היו מגדלים את עצי השקמה בחקלאות במצרים ובישראל. הפגות שימשו למאכל. חלקי העצה של עץ השקמה שימשו לבנייה, לתעשיית רהיטים, וכל שימוש נוסף בעצה.

לחצו כאן וקראו עוד על עצי השקמה בישראל, בחקלאות והופעותיהם בפסיפסים

מסלולי טיולים מומלצים באזור הדיונה הגדולה באשדוד:

• טיילת פארק נחל לכיש אשדוד: טיילת לאורך הנחל המשוקם וגן חיות ספארי 
• שייט בספינה במרינה הכחולה באשדוד: בהזמנה מראש לקבוצות לחצו כאן
• גבעת יונה באשדוד
• פארק עד הלום, נחל לכיש
• שמורת טבע חולות ניצנים
• נחל שורק עד לחוף פלמחים
• גן לאומי חוף פלמחים
• גבעת תום ותומר בנגבה- גן בוטני ואתר הנצחה ל- 73 חללי אסון המסוקים