בית הכנסת העתיק של עין גדי: רצפת פסיפס מדהימה בטיול מדבר יהודה

תולדות בית הכנסת העתיק בעין גדי

עין גדי היא אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים במדבר יהודה. הישוב שוכן בנווה מדבר עין גדי. נווה המדבר ניזון ממי מעיין עין גדי המצוי כ-200 מטר מעל פני ים המלח. עין גדי מוזכרת כאחד המקומות בהם הסתתר דוד המלך מפני שאול המלך, בשם: מצדות עין גדי. עין גדי מוזכרת ברשימת ערי יהודה במדבר. כרמי עין גדי מוזכרים בשיר השירים: "אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי" (א, י"ד). עין גדי מוזכרת גם בכתביו של יוסף בן מתיתיהו. ברשימת ערי הטופרכיות של יהודה. מזכיר את עין גדי בעניין פשיטת הסיקריים עליה במרד הגדול.

בתקופת הבית השני ובתקופה הביזנטית הייתה עין גדי כפר יהודי גדול. בימי בר כוכבא ישב בה מרכז מינהלי וצבאי של נשיא ישראל. הכפר התפרנס מגידול תמרים משובחים ומתעשיית בושם האפרסמון היקר והסודי.

פסיפס בית הכנסת של עין גדי

בשנת 1965 בעת עבודות הכשרת קרקע התגלה פסיפס בית הכנסת של עין גדי. הפסיפס הצבעוני הונח באמצע המאה החמישית לסה"נ. הישוב עין גדי ובית הכנסת התקיימו עד לאמצע המאה השישית, בתקופת הרדיפות והגזירות בימיו של יוסטיניאנוס הראשון. אז חרבו הישוב ובית הכנסת בשריפה גדולה.

בית הכנסת מתוארך לשכבה II מאמצע המאה החמישית לספירה. הוא נחפר על ידי בר"ג ד', פורת י' ונצר א' בשנים 1972-1970. גודל הפסיפס: המבנה- 15 X 12 מ', האולם- 9.50X  6 מ'  (57 מ"ר). צבעי הפסיפס: לבן, שחור, ורוד-אדמדם, אדום, חום, צהוב, אפור-כחלחל. צפיפות אבני הפסיפס: 50-40 אבנים בדצמ"ר.

נושאי הפסיפס של עין גדי

במרכז שטיח האולם מעוטר מעוין מעל ריבוע. במרכזם מעוצב מעגל ובו שני עגורי הכתר ועוד שני עופות קטנים יותר, פורפיריה כחולה, שבעבר הייתה עוף מצוי מאוד בכל חלקי הארץ. בארבע פינות הריבוע מעוטרים ארבעה זוגות של טווסים זכרים. כל זוג טווסים אוחז בחינניות רבה במקוריהם בעוקצי אשכול ענבים. כל אשכול ענבים נישא על שלושה עוקצים. הענבים מעוגלים עם מסגרת אבנים ארגמניות, תוך העינב שחור ומרכזו לבן. המעגל שבמרכז השטיח המעויין מעוטר במסגרת של שריגיי גפן עם אשכולות הנושאים שלושה ענבים גדולים, מסגרת הענבים שחורה ותוך העינב מנוקד באבנים לבנות וורודות, המעניק לענבים גוון אדמדם. מנורות שישה קנים מעטרות את החלק הצפוני של מסגרת האולם המרכזי.

כתובת בית הכנסת של עין גדי

הכתובת שבחלק המערבי של האולם מלמדת על אמונותיהם וסודותיהם של תושבי עין גדי.

• עשרה דורות ראשונים ובני נוח: אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח, שם, חם ויפת.
• 12 המזלות מטלה ועד דגים.
• שנים עשר חודשי השנה, מניסן ועד אדר.
• שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב. איזכור חנניה, מישאל ועזריה רעיו של דניאל. שלום על ישראל.
• כתובת הקדשה בארמית, הוראות ואזהרות: המלמדים על תקנון העיירה וסוד העיירה ען גדי:

 דכירין לטב יוסה ועזרון וחזיקיו בנוה דחלפי (זכורים לטוב יוסה ועזרון וחזיקין, בניו של חלפי)

כל מן דיהיב פלגו בן גבר לחבריה הי אמר (כל מי שגורם מחלוקת בין איש לחברו או אמר)

לשון ביש על חהריה לעממיה הי יגיב (לשון הרע על חבו לגויים או גונב)

צבותיה דחבריה הי מן דגלי רזה דקרתה (את חפץ חברו, או מי שמגלה את סוד העיירה)

לעממיה דין דעינוה משוטטן בכל ארעה (לגויים, זה שעיניו משוטטות בכל הארץ)

וחמי סתירתה הוא יתן אפוה בגברה (רואה את הנסתרות הוא ייתן את פניו באיש)

ההו ובזרעיה ויעקור יתיה מן תחות שומיה (ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת לשמים)

וימרון כל עמה אמן ואמן סלה. (ויאמרו כל העם אמן ואמן סלע).

הכתובת מלמדת על יראת השמיים של תושבי עין גדי הקדומים. על אמונתם בחיי שיתוף ואחווה ויושר. הכתובת מזכירה את סוד העיירה. מרבית החוקרים תמימי-דעים שהסוד הוא גידול האפרסמון ותעשיית הבושם היוקרתי.