פסיפס ח' אל-בירה | טיול קצר אל פסיפס ביזנטי צבעוני עם ורדים אדומים ליד היי-פארק עסקים בשוהם, שביל ישראל מקטע 21

חפירה ארכיאולוגית בשוהם – חורבת אל-בירה: גילויים מרתקים מהתקופות העתיקות

במרץ 2015 נערכה חפירת הצלה באזור התעשייה של שוהם, לפני תחילת עבודות בנייה. החפירה חשפה שרידים מרתקים מתקופות הברזל, הפרסית, הביזנטית והעות'מאנית, המעידים על עבר עשיר של פעילות חקלאית ותעשייתית באזור.

בין הממצאים העיקריים:

• גת (מתקן לייצור יין) מהתקופה הביזנטית, עם משטח דריכה, בור איגום ומתקנים נוספים.
• מסרק עצם ייחודי מהתקופה העות'מאנית, דומה למסרקי פלסטיק שהיו נפוצים במאה ה-20.
• קירות שדה ששימשו כנראה תמיכה למדרגות עיבוד חקלאיות וגדרות בין חלקות.
• בורות מים, אחד מהם שימש במקור כקבר ארגז או קבר מקמרים.
• כבשן סיד חצוב בסלע.
• מחצבה ובה שרידי אבנים שנחצבו.
• ריכוז חרסים רבים מהתקופה הביזנטית, המעידים על יישוב פעיל באותה תקופה.

החפירה בשוהם תורמת רבות להבנת ההיסטוריה של האזור ומציגה תמונה מרתקת של התפתחות היישוב לאורך התקופות.

הנה כמה דברים מעניינים שהתגלו:

• ייתכן שהאזור שימש כעורף חקלאי ואזור תעשייה עבור היישוב באל-בירה.
• גת היין מעידה על ייצור יין באזור בתקופה הביזנטית.
• המסרק מעצם הוא ממצא נדיר ומרתק, המעיד על קשרי מסחר ותרבות עם אזורים אחרים.
• בורות המים שימשו לאגירת מי גשמים, חיוניים באזור צחיח יחסית.
• כבשן הסיד שימש לייצור סיד, חומר בנייה חשוב.
• המחצבה מעידה על פעילות כרייה באזור.

  

החפירה בשוהם היא דוגמה מצוינת לחשיבותן של חפירות הצלה בשימור מורשתנו התרבותית וההיסטורית.

לקריאה נוספת:

• יוסי אלישע, 2020,  ח' אל-בירה, חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 132
• אלישע, י'. (2018). חפירת הצלה בשוהם (הרשאה מס' 7357-A). חדשות ארכיאולוגיות 128, 137–140.
• דר, ש', וספראי, ז'. (תשמ"ב). סקר ארכיאולוגי של ישראל: מפת שוהם (144). ירושלים: רשות העתיקות.
• ספראי, ז', ודר, ש'. (תשנ"ז). סקר ארכיאולוגי של ישראל: ירושלים, יהודה ושומרון (כרך 3). ירושלים: רשות העתיקות.