EN
פרק ה': מוטיבים דמויי־לב ודומיהם – מתוך עבודת המוסמך של ענת אביטל, אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (אוניברסיטת בר־אילן, 2005). לכל הפרקים · העבודה המלאה (PDF)

פרק ה'- מוטיבים דמויי-לב ודומיהם

בפרק זה יידונו שלושת המוטיבים: עלה דמוי-לב, עלה קיסוס וניצן דמוי-לב, שצורתם הכללית דומה. חוקרים שונים נטו להכלילם בהגדרה אחת בלתי מחייבת- עלה הקיסוסivy(39) או עלה דמוי-לב (pointed heart shape). בפרק זה תיערך ביניהם הבחנה, מתוך ראייה בוטאנית, לאלמנטים נפרדים. בד בבד, תינתן הוכחה נוספת להנחה שהאומנים היוצרים (או מייצרי הדגמים, לפחות) היו בעלי ידע בוטאני, הביטו בטבע בעיון רב, וחיקו אותו.

עלה דמוי-לב

עלים דמויי-לב מתוארים כעלי-הכותרת של שושנות מפותחות או כעלים ירוקים של הצמח. עלה כותרת דמוי-לב מתואר נוקשה וחסר גיוון, בעוד שעלה ירוק דמוי-לב מתואר בגדלים משתנים, וצורתו מסוגננת ומעודנת. ברור לגמרי שהאומנים הבחינו בין עלי-הכותרת לעלים הירוקים ובכוונתם הייתה לעטר מוטיב שונה, כפי שהוא ממוקם בהקשרים השונים בעיטורים. עלי-הכותרת הנוקשים מופיעים בשילוב עם הפרחים; העלים הירוקים משולבים על-גבי שריגים או מעוטרים בפינות הגלוסקמות כעלים עצמאיים.

עלי-כותרת דמויי-לב

השושנת בעלת העלים דמויי-הלב סכמתית למדי, ובמבט ראשון נראה שלא ניתן לתת לה הגדרה בוטאנית מדויקת. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה ולהשתחרר מהרושם שהאיור מזכיר פרח לכל הדעות. פרחים בעלי עלי-כותרת דמויי-לב מעוצבים רק במקרים בודדים באומנות היהודית של בית שני, כפי שמובא בטבלה למטה. הם נראים לעתים לא קרובות על גלוסקמות, בשילוב בין עלי השושנת הפשוטה או כמרכיבים בלעדיים של שושנת (כמו בתמונה מימין למעלה), ופעם בשושנת במרכז רצפת פסיפס ממצדה. הפרחים אשר ייתכן ששימשו מודל לחיקוי הזה הם פרחים ממשפחת המורכבים (Compositae ]Asteraceae[) שממבט-על נראים דומים מאוד לשושנת הזאת, בהצגת עלי-כותרת בהיקף סביב מרכז מעגלי משותף. הפרח הנפוץ, הגדול והבולט מבין הפרחים ממשפחת המורכבים, המזכיר את הדגם הוא החרצית העטורה (Chrysanthemum coronarium), אשר לה פרחים לשוניים היקפיים בעלי צורה מעט דמוית-לב או משוננת מעט, ובמרכז הקרקפת מצויים פרחים צינוריים היוצרים מרכז מעגלי.

עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
חרצית עטורה (דפני 1993: 151).
חרצית עטורה (דפני 1993: 151).

פרחים גדולים אחרים, המצויים לרוב בארצנו, בעלי עלים היקפיים עם מרכז מעגלי, הדומים לדגם הם פרחים ממשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae): נורית אסיה (Ranunculus asiaticus), והכלנית המצויה (Anemone coronaria). החסרונות בדמיון של פרחים אלו לדגם הם: הקצה של עלה הכותרת שאיננו דמוי-לב, והרושם שהם יוצרים הוא של פרח מעט סגור ופחות שטוח ממבט-על.

רצפת פסיפס, חדר 449, הארמון המערבי, מצדה (ידין תשכ"ו: 129).
1. רצפת פסיפס, חדר 449, הארמון המערבי, מצדה (ידין תשכ"ו: 129).
חרציות פורחות במצדה (ידין תשכ"ו: 34).
2. חרציות פורחות במצדה (ידין תשכ"ו: 34).
תיאור

במרכז השטיח מעוטרת שושנת בעלת שמונה עלים דמויי-לב, המסודרים באופן סימטרי במעגל סביב המרכז. במרכז הציר הפנימי, ממנו יוצאים העלים, מעוטר מרכז מעגלי כהה.

דיון והגדרה בוטאנית

חרצית עטורה

במרכז הפסיפס מעוטר קו מעגלי בהיר המגדיל את הרושם של המרכז הכהה, ובכך מתעצם הרושם שלפנינו פרח החרצית. הפרח המיוצג כאן הוא פיתוח אומנותי של השושנת הפשוטה בעלת ששת העלים הפשוטים, לדגם של פרח בן שמונה עלים מסוגננים דמויי-לב.

חזית גלוסקמה מהר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 214, Pl. 93, No. 643).
1. חזית גלוסקמה מהר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 214, Pl. 93, No. 643).
דופן גלוסקמה, גבעת התחמושת, ירושלים (Rahmani 1994: 146, Pl. 42, No. 226:F). ראה גם: שילוב של עלים דמויי-לב עם
2. דופן גלוסקמה, גבעת התחמושת, ירושלים (Rahmani 1994: 146, Pl. 42, No. 226:F). ראה גם: שילוב של עלים דמויי-לב עם עלי שושנת פשוטה על כרכוב מהחפירות מדרום להר-הבית (ברוך ורייך תשס"ב: 89).
תיאור

על שתי הגלוסקמות השושנות בעלות עלי-כותרת דמויי-לב, מרכז הפרח עגול.

דיון והגדרה בוטאנית

חרצית עטורה

כאשר עלה דמוי-לב משולב כעלה כותרת של שושנת, הוא מופיע, כאמור, קפוא וחסר חיות. עלים אלו הם פיתוח של השושנת הפשוטה, ואולי כוונתם לרמז על פרח מסוים, אולי החרצית העטורה. הפרחים הלשוניים של החרצית, מזכירים את הדגם הזה.

עלים ירוקים דמויי-לב- קיסוסית

עלים ירוקים דמויי-לב המעוצבים באומנות, משולבים לרוב עם קנוקנות, וצורתם גמישה ומסוגננת. שני מינים של צמחים מטפסים בולטים, בעלי עלים דמויי-לב גדלים בארץ-ישראל: הקיסוסית הקוצנית (Smilax aspera) והטמוס (40)Tamus. צמח הקיסוסית משתייך למשפחת השושניים (Liliaceae) והוא נושא שני סוגים של עלים: עלי צל- גדולים ודמויי-לב, ועלי שמש-גלדניים, צרים ומוארכים, דמויי-חץ ומשויישים, זרועים כתמים לבנים. בבסיסי העלים צומחים זוגות של קנוקנות (רבינוביץ-וין 226 :1993). הטמוס משתייך למשפחת הטמוסיים (Iridaceae), עליו עגלגלים, וצורתם יותר רכה. הצמח הנו מטפס רב-שנתי חורפי בעל פקעת, שנצרו נובל מדי קיץ (דנין 1993: 234). הקיסוסית הקוצנית נפוצה יותר מהטמוס. עקב היות הקיסוסית רב-שנתית ולא נובלת, היא נראית יותר בשטח; אולם, מידת תפוצת הצמח בארץ-ישראל כיום, כנראה איננה רלוונטית לדיון, משום שתפוצת הצמחים השתנתה במהלך אלפיים השנים האחרונות. כמו במקרים של צמחים אחרים, למשל השושן הצחור, אין אפשרות להישען על מידע מתפוצת הפלורה של היום, וההוכחות על מינו של הצמח נשענות על דימוי ויזואלי ונתונים חזותיים. יתרה מכך, נדמה כי ההפך הוא הנכון: קיימת נטייה במחקר הבוטאני להסתמך על עיטורים כדי לקבוע את מידת התפוצה של צומח בעבר, ולמרבה הבלבול, המעגל הוא סגור41. בנוסף לכך, דגמים רבים של צומח הגיעו לאומנות היהודית מהאומנות הנוכרית, מארצות שכנות ומאיטליה, ולכן אין מן התבונה לדרוש את מקורו של המוטיב בצומח המקומי, אם כי במקרה הנדון הצמח הוא ים-תיכוני: גדל גם כאן וגם סביב הים התיכון (רבינוביץ-וין 1993:

קיסוסית קוצנית
קיסוסית קוצנית
טמוס
טמוס

226). היתרון הבולט להגדרת הדגם עם הקיסוסית הוא בשל היותה בעלת קנוקנות, בניגוד לטמוס שהוא חסר אותן. רוב ההופעות של העלה דמוי-הלב באומנות משולבות עם קנוקנות, ומסיבה זו נבחר הדגם להיקרא על-שם הקיסוסית הקוצנית.

חזית גלוסקמה, ירושלים Rahmani 1994: 161, Pl. 52 No. ( 371).
1. חזית גלוסקמה, ירושלים Rahmani 1994: 161, Pl. 52 No. ( 371).
חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 214, Pl. 93 No. 643).
2. חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 214, Pl. 93 No. 643).
תיאור

1. במסגרת הגלוסקמה, על שריג מתפתל, צומחים עלים דמויי-לב, העלים מחוברים לפטוטרות. העלים בעלי גודל משתנה, צורתם עדינה ומסוגננת.

2. בכל אחת מארבע פינות השושנת מעוטר עלה דמוי-לב בגילוף עמוק ומסוגנן. לעלה פטוטרת קצרה. משני צדי בסיס העלה מופיע לוליין פנימי.

דיון והגדרה בוטאנית

קיסוסית קוצנית

רוני רייך והלל גבע הגדירו את העלים כעלי-קיסוס (תשל"ג:

111), ונראה לי שבכוונתם היה להגדיר עלה דמוי-לב. העיטור נעשה בגילוף עמוק, העלה מסוגנן, עדין ובעל חיות. בגלוסקמה מס' 2 מעוטר לוליין בחלק הפנימי של העלה. נראה כי הלוליינים באים לתאר קנוקנות המצויות על ענפי השיחים המטפסים. כמו-כן ניתן להתרשם מההבחנה של האומן היוצר, ומההבדל הברור, בין שני סוגי העלים דמויי-הלב- אלו שמעוטרים כעלי השושנות, והאחרים המעוטרים כעלים ירוקים בפינות.

עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
חזית גלוסקמה מקבר משפחת קיפא (גרינהוט תשנ"ג: 113 למטה).
1. חזית גלוסקמה מקבר משפחת קיפא (גרינהוט תשנ"ג: 113 למטה).
נר רומי, ברונזה (Thomas Walters 1914: Pl. ()coll., 1844 V, 37).
2. נר רומי, ברונזה (Thomas Walters 1914: Pl. ()coll., 1844 V, 37).
הגדלה של החלק התחתון של הנר.
הגדלה של החלק התחתון של הנר.
קיסוסית קוצנית (רבינוביץ-וין  226). :1993
3. קיסוסית קוצנית (רבינוביץ-וין 226). :1993
תיאור

1. בינות לעלי השושנת הפשוטה מעוטרים בחריטה דקה עלים דמויי-לב, שבסיסם מעוטר בלוליין. העלה ניצב על פטוטרת, שעליה צומחות קנוקנות כפולות לצדדים.

דיון והגדרה בוטאנית

קיסוסית קוצנית

1. נדמה כי האומן העתיק את העלה הזה מגלוסקמה אחרת (כמו מס' 2 למעלה), אולם הוא היה בעל כישורים ירודים יותר ולכן הביצוע ברמה נמוכה, ובשרטוט רדוד, פשוט ובלתי מדויק.

גודינף כתב שעלים כאלו הם עלי הקיסוס (Goodenough 1953a:

125). הקנוקנות היוצאות מהפטוטרות מסייעות בהסגרת מינו של הצמח והגדרתו. כמו-כן, ברי שהאומנים היו בעלי ידע בוטאני, והבחינו בין מינים של צמחים שונים.

נכתב גם שמסגרת הנר (מס' 3) מעוטרת בזר של גפן (Walters 8 :1914), אולם באיור זה מאוירים עלי הקיסוסית, קנוקנותיה ופירותיה הגרגריים. יתרה מכך, עיטור זה יכול להוות הוכחה לרמת הדיוק הבוטאני אליו הגיעו האומנים, ועל היכרותם עם הטבע.

רצפת פסיפס, חדר ההזעה, הרודיון תחתית (Netzer 1999: 105 Abb. 147).
רצפת פסיפס, חדר ההזעה, הרודיון תחתית (Netzer 1999: 105 Abb. 147).
ספין מחדר מוארך מבית  המרחץ המרכזי, מדרום לחדר  הפושר, הרודיון תחתית (נצר,  קלמן ולוריס תש"ס: 119 איור  .)7
ספין רצפת פסיפס, מחדר  מוארך מבית המרחץ המרכזי,  מדרום לחדר הפושר, הרודיון  (נצר, קלמן ולוריס תש"ס: 119  איור
ספין מחדר מוארך מבית המרחץ המרכזי, מדרום לחדר הפושר, הרודיון תחתית (נצר, קלמן ולוריס תש"ס: 119 איור 7).
תיאור

על שריד הרצפה נראה שריג מתפתל הכולא אלמנטים דמויי-לב.

הריבוע המקיף את שטיח הרצפה מורכב משתי מסגרות דקות וכהות המכילות דגם של שריג מתפתל ועליו אלמנטים שונים צמחיים שונים, אחד מהם צורתו כעין הלב.

דיון והגדרה בוטאנית

מוטיב ביניים- עלה דמוי-לב / אשכול דמוי-לב

העיטור סכמתי, והגדרתו איננה מוחלטת. הדגם מזכיר את אשכול הענבים המשולש, מחדר 456 בארמון המערבי ממצדה; הוא גם מזכיר בצורתו הכללית עלה דמוי-לב. נראה שהאומן היוצר שילב כאן דגמים, ולא היה בכוונתו לעטר פרי או עלה מוגדר.

קיסוסית קוצנית

הפסיפס הנוכחי מעוצב באופן פשוט יחסית לפסיפסים

האחרים, בני התקופה ופסיפסים אחרים מהרודיון, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בזמן המאוחר יותר של יצירתו- סוף תקופתו של

הורדוס42.

האלמנטים המופיעים כאן הם סכמתיים, מאוירים במסגרתם החיצונית באמצעות שורת אבני טסרה אדמדמות, על-גבי רקע בהיר, ותוך האלמנט ללא מילוי צבעוני. עיטור האלמנטים במסגרת חיצונית בלבד כמעט ואיננו מצוי בפסיפסים יהודיים בני התקופה. חלק מועט מן האלמנטים עשויים גם במילוי אבנים אדמדמות פנימי חלקי או מילוי שלם.

חוסר הדיוק והקושי בזיהוי נובע מרמת ביצוע לא גבוהה. ייתכן שהאומן היוצר לא ידע את מה הוא מתאר, מפני שאולי השתמש בדגם בלתי מדויק שהגיע לידיו. אפשרות אחרת היא, שהאומן אייר את האלמנטים מדעתו, על-פי ראות עיניו ומיטב זכרונו ופרי

דמיונו, ברצותו לחקות פסיפסים אשר ראה במקומות אחרים, כגון במצדה בחדר 456 מהארמון

המערבי, או מוטיבים מאומנות הגילוף באבן.

עלה קיסוס

החוקרים נטו לערב, ללא הבחנה ממשית, בהגדרותיהם בין שני עלים: עלה הקיסוס והעלה דמוי-הלב. יש צורך להבחין בשוני ביניהם:

עלה דמוי-לב- נידון למעלה, צורתו כעין הלב. בעבודה זו מוצע לכנותו עלה קיסוסית.

עלה הקיסוס- הנו עלה המורכב משלוש אונות או יותר.

קיסוס החורש (.Hedera helix L) משתייך למשפחת הקיסוסיים (Araliaceae) והנו צמח רב-שנתי מטפס, העלים מסורגים ומופיעים בשתי צורות: על הענפים שאינם נושאים פרחים העלים בעלי טרף עם אונות, בעוד שבענפים הנושאים פרחים הטרף מחוסר אונות (זהרי ופאהן תשמ"א: 214). הקיסוס חסר קנוקנות, וכך עיצבוהו יוצרי הדגמים, שהיו, כאמור, בעלי ידע בוטאני.

צורות שונות של עלי הקיסוס:

עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה

1. עלה חסר אונות 2. עלה בעל שלוש אונות 3. עלה בעל שלוש-ארבע אונות

4. עלה בעל חמש אונות

עיטור צמחי – מוטיבים דמויי-לב, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
ארון אבן מקבר משפחת הנזיר (אביגד תשל"א: לוח לט 1)
1. ארון אבן מקבר משפחת הנזיר (אביגד תשל"א: לוח לט 1)
חזית החזנה, פטרה (Taylor 2002: 92).
2. חזית החזנה, פטרה (Taylor 2002: 92).
תיאור

על חזית הארון מעוטר שריג מפותל הנושא עלים בעלי שלוש (או יותר) אונות מחודדות. העלים מחוברים לשריג באמצעות פטוטרת, ומעוטרים בתבליט שטוח, מעודן ומסוגנן. גם על מכסה הארון מעוטרים עלים דומים, כאן העלים מעוטרים בצפיפות.

דיון והגדרה בוטאנית

קיסוס

כדי להדגיש את חלוקת העלה לשלוש אונות, יצר האומן הפרדה ביניהן באמצעות חריטה עמוקה, עד כי חלק מהעלים נראים מורכבים, אולם במבט יסודי מתברר שהחלוקה הזאת איננה מושלמת בכל המקרים, והעלה איננו מורכב, אלא עלה פשוט. העלים שעל המכסה הוגדרו על-ידי אביגד כעלי ההדסים (אביגד תשכ"ח: 38), אולם נראה, שזהו סיגנון של אותם עלי הקיסוס.

ציור-קיר, "הבית המצוייר", פטרה (Weber and Wenning 1997: 54, Fig. 52a)
1. ציור-קיר, "הבית המצוייר", פטרה (Weber and Wenning 1997: 54, Fig. 52a)
מטבע מתתיהו אנטיגונוס (משורר תשנ"ח: 294 לוח 42 מס' 36ד).
2. מטבע מתתיהו אנטיגונוס (משורר תשנ"ח: 294 לוח 42 מס' 36ד).
עמוד אבן, מוזיאון ולטי Mathea-Foertsch 1999: 193 ( Taf. 98,1).
3. עמוד אבן, מוזיאון ולטי Mathea-Foertsch 1999: 193 ( Taf. 98,1).
תיאור

1. בציור מתואר צמח שיחני בעל עלים המורכבים משלוש אונות, קצות העלים מחודדים. לצמח אשכולות בעלי פירות מעוגלים.

2. על המטבע מעוטר זר המורכב מעלים בעלי שלוש אונות.

דיון והגדרה בוטאנית

קיסוס

1. נלסון גליק טען שהציירים הגיעו מאלכסנדרייה, והושפעו מהאומנות ההלניסטית, ומתארך את הציור לתחילת המאה הראשונה לסה"נ או יותר מאוחר (Glueck 1965: 291). העלים בעלי האונות והאשכולות המעוגלים מופיעים באופן דומה גם על המטבע (מס' 2) שם הגדיר משורר את העלים כעלי הקיסוס (תשנ"ח: 52).

בגילוף באבן (מס' 3) שיח הקיסוס משולב עם פירות כדוריים, כפי שהוא נראה נראה גם על נר חרס רומי, שזמנו מסוף מאה ראשונה לפסה"נ עד תחילת מאה ראשונה לסה"נ (Bailey 1980: Vol. II. 249, Pl. 41 Q1114).

ניצן דמוי-לב

ניצנים דמויי-לב הופרדו בעבודה זו לדגם בפני עצמו. הדגם מופיע בראש גבעול, וצורתו לעתים כלב הפוך ולעתים כמטרייה קטנה. גם כאן החוקרים התחבטו בהבנתו והעניקו לו שמות שונים: עלי כותרת דמויי-לב, תרמיל דמוי-לב, עלים איזמליים או ֶורסיה דמויית-חץ של עלים. בטבלה הבאה ניתן להתרשם שמקור הדגם בניצנים שעוטרו על-גבי גבעולים בשילוב עם פרחים ועלי שושנת.

חזית גלוסקמה, ירושלים(?) Rahmani 1994: 75, Pl. 1 No. ( 2).
1. חזית גלוסקמה, ירושלים(?) Rahmani 1994: 75, Pl. 1 No. ( 2).
חזית גלוסקמה, איזור ארמון הנציב (Rahmani 1994: 84, Pl. 6 No. 36).
2. חזית גלוסקמה, איזור ארמון הנציב (Rahmani 1994: 84, Pl. 6 No. 36).
חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 76, Pl. 1 No. 6).
3. חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 76, Pl. 1 No. 6).
שבר של עמוד אבן, מוזיאון אלארד פיארסון, אמסטרדם Mathea-Foertsch 1999: 105-( 106, Taf. 21,3).
4. שבר של עמוד אבן, מוזיאון אלארד פיארסון, אמסטרדם Mathea-Foertsch 1999: 105-( 106, Taf. 21,3).
תיאור

1. במרכז הגלוסקמה מעוצבים שני גבעולים נושאי פרחים, הפרחים מלווים בשלושה עלי שושנת סרגליים.

2. במרכז הגלוסקמה מעוצב גבעול מרכזי ארוך הנושא פרחים דמויי-לב, ובבסיסו עלים דמויי-קנוקנות מסולסלות משני הצדדים.

3. עיצוב פשוט יותר של דגם מס' .2

דיון והגדרה בוטאנית

ניצן דמוי-לב

בשלוש הגלוסקמות הגילוף סכמתי, אך בהחלט נראה שהאומן התכוון לעטר פרח או דגם שהיה מוכר לו.

בגלוסקמות מס' 2 ו-3 חסרים עלי השושנת, הפרחים ניצבים על-גבי גבעולים נגדיים הצומחים מענף ראשי משותף. הפרחים סכמתיים, מגולפים בחריטה כעין 'מטריות' קטנות. נראה שהאומן ניסה לבצע את אותם הפרחים בשיטה פשוטה יותר, כפי שנעשו חיקויים פשוטים במוטיבים אחרים.

גודינף התלבט בקשר למוטיב זה והחליט שזהו אכן מוטיב צמחי, הוא התקשה בהגדרה של העלים והתלבט בין עלי כותרת דמויי-לב לבין תרמיל דמויי-לב, לטענתו היהודים השתמשו בדגם מוכר וידוע מאומנות התקופה Goodenough 1953: Vol. 1. ( 124-125). פיגרס חשב שזוהי ורסיה דמויית-חץ של עלים על ענפים (Figueras 1983:

45). רחמני סבר שאלו עלים איזמליים (Rahmani 1994: 76). ניצנים זהים נראים בגילוף אבן רומי, שזמנו מאמצע עד אוגוסטוס מאוחר (מס' 4). בעיטור ריאליסטי זה ניכרת כוונת האומן לעטר ניצן, גם שושנת העלים בבסיס הצמח משולבת, כמו בגלוסקמה מס' 1. נראה שזהו סוג המקור ממנו שאבו האומנים המקומיים את הדגם.

הערות

  1. קיסוס הוא שמו של צמח מטפס הנזכר במשנה. משורש זה גזרו את שמו של צמח הקיסוסית (ראה בהמשך), אולם הקיסוס והקיסוסית הם שני סוגים נפרדים, שאין ביניהם קרבה משפחתית. המשותף ביניהם הוא ששניהם מטפסים והעלים שלהם דומים (רבינוביץ-וין 1993: 226). ↩
  2. שני מינים של טמוס גדלים בארץ-ישראל, המצוי והמזרחי, צורתם החיצונית כמעט זהה, וההבחנה ביניהם לא רלוונטית לעבודה זו. ↩
  3. ראה למשל, דיון על הלימון. ↩
  4. שנים מספר לאחר בניית המרחץ, עוד בימיו של הורדוס, נערכו שינויים במבנה המרחץ, אחד השינויים כלל יצירת חדר מוארך מאיחוד של שני חדרים סמוכים וחציבה לתוך הסלע הטבעי. החדר המוארך רוצף בפסיפס לבן וסמוך למרכז החדר עוטר שטיח צבעוני רבוע, הוא הפסיפס הנוכחי, שגודלו כ- 1.5 X 1.5 מ' (נצר, קלמן ולוריס תש"ס:118-119). ייתכן שבזמן השיפוצים המאוחרים נמצאו אומנים בעלי כישורים נמוכים, ועבודתם הייתה פשוטה. ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים