פרק ב'- שושנת, Rosette
השושנת היא אלמנט פשוט וקל לעיטור, ובאמצעות מחוגה ניתן לשרטט אותה במהירות ובדייקנות, כמעט באופן אוטומטי. זהו המוטיב העיקרי המופיע על-גבי גלוסקמות, כמו-כן הוא מופיע על-גבי ארונות קבורה, חזיתות קברים, רצפות פסיפס ונרות חרס6. השושנת במקורה היא עיטור סכמתי-גיאומטרי ואין מקורו בחיקוי עולם הצומח (Avi-Yonah 1950: 67; פז תשמ"ח ב': 15). בהמשך מתפתח הדגם לעיטור המדמה פרחים שונים ומגוונים, בעלי מספר משתנה של עלי כותרת, שלושה, שמונה או יותר. עלי הכותרת גם מגוונים ומשנים את צורתם, לעלים דמויי-טיפה, עלים דמויי-לב, עלים סחרחרים, או שמופיעים עלים בעלי צורות שונות לסירוגין. המגוון הנוצר הוא רב מאוד. בתוך שלל הדגמים, ניתן אף להבחין שהאומנים מראים את כישוריהם הפרטיים, ומדי פעם יוצרים מהשושנת הסכמתית והפשוטה מראה של פרח אמיתי או דגם גיאומטרי חדש (Figueras 1983: 37-38). המעקב אחר הפיתוח של השושנת הפשוטה לאלמנטים מורכבים יותר, הוא המפתח להבנה של הוואריאציות השונות של השושנת, ואף פותח שער לניסיון להתחקות אחר הביצועים של הפרחים השונים ומאפשר להגדירם.
העיטורים הראשונים של השושנת מתחילים להופיע בנינווה בארמון אשרבניפל, משם היא מועברת לעיצוב בסטוקו באתרים במסופוטמיה ובפרס מהתקופה הפרסית. בארץ ישראל היא מופיעה במרשה, בדמות שושנת בעלת ששה עלים, והגעתה, לדעת מיכאל אבי-יונה, קשורה עם חזרת הגולים מבבל לישראל (Avi-Yonah 17-21 :1961). גדעון פרסטר ציין שעיצוב השושנת נעשה בהשפעה תלמית שמקורה באלכסנדריה; מכל מקום, הוא חידד את העובדה שלמרות שאלכסנדריה מוצעת כמקור לסגנון העיטור, רק מעט ראיות מגיעות ממנה. הוא דחה את דעת אבי-יונה שהשושנת המעוטרת בארץ-ישראל במאה הראשונה לפסה"נ והמאה הראשונה לספה"נ הגיעה לארץ-ישראל עם הגולים החוזרים מבבל במאה החמישית לפסה"נ (Foerster 1995: 129). מכל מקום, השושנות נעשות לדגם עיטורי נפוץ החל מסוף המאה השנייה לפסה"נ (קלונר תש"ס: 11).
לדברי פרסטר, עיקר האפריזים הדוריים המעוטרים בשושנות ובעיטורים הנלווים אליהן, שנמצאו בישראל, היו בהקשר לקבורה או לפולחן: קברי המלכים, קבר אבשלום, קבר האפריז, אום אל-עומדן, במקומות אחרים בירושלים (Foerster 1995: 123-128) ובהרודיון (נצר ללא תאריך: 40). פרסטר ציין מקומות אחרים ברחבי העולם ההלניסטי, בעיקר מאיטליה, בהם מופיעות שושנות על-גבי אפריזים דוריים, על-פי רוב בהקשר לקבורה ופולחן, אם כי גם במבנים ללא הקשר דתי; לדבריו האפריז הדורי של מצדה מהווה דוגמה לשימוש ללא הקשר דתי (Foerster 1995: 123-128). משום כך, פרסטר דחה את דעתו של ארווין ר' גודינף ( Goodenough 1965: 142) לגבי הקביעה שהעיטור היהודי בשושנות נובע מנטייה יהודית לעיטור שושנות וגופים מעוגלים בהקשר לקבורה כמקורות לכוחות הצלה והגנה לנפטרים (Foerster 1995: 129). שושנות מופיעות גם על גבי אובייקטים אחרים (יהודיים ולא יהודיים), ללא קשר לקבורה: רצפות פסיפס, מטבעות ונרות חרס.
נראה שאפשר לומר שהקביעה שרוב השושנות מגיעות מעולם הקבורה והפולחן נובעת מהעובדה שרוב החומר האומנותי שמצוי בידנו מגיע מעולם זה, להבדיל מהחומר המגיע מאומנות חולין שלא שרד, כגון: מבני-מגורים ומבני-ציבור חילוניים. רוב הראיות מגיעות ממערות קבורה שנותרו סגורות וחתומות, שאיש לא מצאן או לא ההין לפותחן, או מחזיתות קברים חצובות בסלע שלא נראית סיבה לטרוח ולהורסן. יתרה מכך, עולם האומנות העשיר דורש ממון רב. רק מעטים היו יכולים להרשות לעצמם ציורי-קיר בנוסח פומפיי, רצפות פסיפס נוסח יוון ורומא, ואומנות פיסול באבן נוסח מקדשים מהעולם הסובב. הראיה היא שהמצאי לחומר אומנותי ממבנים פרטיים מגיע מארמונות הורדוס, ממערות קבורה של המעמד הגבוה או מבתי הכהונה והאצולה מירושלים בלבד. המצאי ממבני-ציבור מגיע ממכלול המקדש וסביבתו. נראה שניתן להסיק שהממצא איננו מלמד על ההקשר הסימבולי בו יוצרו הפריטים, אלא, על האפשרויות הכלכליות שעמדו בפני המתכננים והמבצעים.
לסיכום, נראה שהשושנת לכשעצמה איננה מהווה סמל, אלא מהווה אלמנט בעל ערך עיטורי, קלה לשרטוט (ברמות קושי שונות, לפי דרגת המורכבות והפיתוח שלה), נאה למראה והייתה אופנתית מאוד בתקופה הנידונה. משום כך היא הפכה למוטיב נפוץ.
שושנת Rosette
שושנת פשוטה
השושנת הפשוטה, הסימטרית, בעלת ששה עלי-כותרת היא השושנת הנפוצה ביותר. לעתים מעוטרים על קו המעגל החיצוני עלי-כותרת מאוזנים (Rahmani 1994: 40, Fig. 76), הופעה כזאת היא חלק ממערך שלם של שושנות משולבות7. לעיתים מופיעים עלים דמויי-לב בין עלי השושנת הפשוטה (Rahmani 1994: Pl. 25, No. 184), נקודות (Rahmani 1994: No. 185), דסקיות קטנות (Rahmani 1994: Pl. 22, No.

155) או שושנות (Rahmani 1994: Pl. 35, No. 239).
שושנת פשוטה בעלת שלושה עלי-כותרת מעוטרת במקרים בהם החריתה קשה, והיא נגזרת מהשושנת בעלת ששת העלים, כפי שנראים שלבי העבודה (Rahmani 1994: Pl. 15, No. 106), שם אוירו ששת העלים, אך רק שלושה מהם הועמקו והודגשו.
יעקב משורר טען שהשושנת הפשוטה הינה 'מבט על' של שושן הפעמון הפשוט, ושני דגמים אלו מתארים את צמח השושן (משורר תשנ"ח: 18). אולם הדגם הנוכחי הנו גיאומטרי במקורו ואיננו מחקה את עולם הצומח, למרות המראה הסופי של "פרח", ואין אפשרות להגדרה בוטאנית שלו.
שושנות מסוגננות
שושנת מרובת עלים- שושנת בעלת יותר מששה עלים
שושנת בעלת יותר מששה עלים נוצרת על-ידי הנחת שתי שושנות בעלות ששה עלים, זו על-גבי זו (Rahmani 1994: Pl. 54, No. 378). שושנות בעלות עשרים וארבעה עלים הושגו בדרך דומה (Rahmani 1994: Pl. 51, No. 365). שושנות בעלות ארבעה עלי-כותרת הושגו על-ידי חלוקת המעגל לארבעה חלקים באמצעות שני קווים היוצרים זווית ישרה ביניהם, וחלוקה נוספת הביאה לשושנת בעלת שמונה עלים, ששה-עשר עלים וכן הלאה.
שושנת בעלת שבעה עלים הושגה על-ידי השמטת עלה אחד משושנת בעלת שמונה עלי-כותרת. כתוצאה מכך לא תמיד הייתה שושנת זו מדויקת. באופן דומה הושגו שושנות בעלות תשעה, ארבעה-עשר, עשרים ואחד ושמונה-עשר עלי-כותרת. לעיתים היה מושג אפקט מורכב יותר על-ידי הנחת שושנות בעלות קוטר שונה זו על-גבי זו ונוצרו שושנות מורכבות.
חיקוי תפרחת ממשפחת המורכבים
לעיתים הפרח מעוצב כבעל מרכז מעגלי בולט, ומזכיר תפרחות בעלות מרכז מעגלי עם פרחים צינוריים והיקף עם פרחים לשוניים, האופייניות למשפחת המורכבים. יתכן שהאומן ביקש לבצע חיקוי של אחד מהמינים הרבים של הפרחים ממשפחה זו, כגון: קחוון על מיניו השונים, חיננית הבתה או סביון. הפרחים שנמנו לעיל, נפוצים מאוד ברוב אזורי הארץ ואופייניים לעונות החורף והאביב הארצישראליים. הם בולטים בנוף, מקשטים וצובעים את הארץ בעונת פריחתם ומרשימים את רואיהם; יתכן והם היוו אובייקט לחיקוי.
שושנות משולבות
מהשושנת הפשוטה בעלת ששת העלים מתפתחות צורות של שושנות המשולבות זו בזו; דגם זה הוא בעל אפשרות להתפשטות נרחבת ובלתי מוגבלת, אבי-יונה כינה אותו דגם-all' 'Avi-Yonah 1950: 70(over); שושנות כאלו לרוב ממוסגרות באמצעות מעגל חיצוני. דגם זה מופיע על-גבי רצפות פסיפס ולעיתים נדירות גם על-גבי גלוסקמות. הדגם גיאומטרי ולא צמחי.

שושנת סחרחרה
שושנות אלו הושגו על-ידי חישוב גיאומטרי, ולעתים הותאמו וסומנו לפי "העין". שושנות אלו חסרות קשר עם הצומח הריאלי, והן אינן ניתנות להגדרה ושיוך בוטאני (Rahmani 1994: Pl. 20, No. 136). לעיתים רחוקות משמשים ענפים נושאי-עלים במקום עלי-הכותרת הסחרחרים8, ובמרכז מופיעה שושנת קטנה או מעגל. השושנת הסחרחרה מופיעה בשני אופנים: גיאומטרית ודמוית-פרח; שני האופנים צמחו יחדיו, בו-זמנית ובמקביל, מהשושנת הפשוטה (Avi-Yonah 1950: 73-74). שושנת סחרחרה ממלאת את מקום השושנת הפשוטה בהופעתה בדגם דמויי-הפרח (Figueras 1983: 38).
רק מינים אחדים של שושנות מסוגננות יכולים להיחשב כחיקוי צמחי, והם יסקרו להלן9:




השושנת המופיעה נראית כפרח ממשי. הפרח המגולף בעל מרכז מעגלי בולט, עלי הכותרת מרובים.
שתי שושנות מרובות עלים, מעוטרות זו על-גבי זו. השושנת הפנימית בעלת שמונה עלי-כותרת. השושנת החיצונית בעלת ששה-עשר עלים.
חיקוי תפרחת ממשפחת המורכבים
"עלי-הכותרת" הם הפרחים הלשוניים המופיעים בהיקף הקרקפת של תפרחת ממשפחת המורכבים (Compositae ]Asteraceae[) והמרכז המעגלי מחקה את מרכז הקרקפת הנושא את הפרחים הצינוריים. כאשר הפרח מזכיר פרח ממשפחה זו, נראה שהאומן התכוון לעצב את הפרחים: ִחָננית-הבתה (10)Bellis silvestris, הקַ חַון (Anthemis) על מיניו השונים או הסביון (Senecio). לא ניתן לתת הגדרה בוטאנית יותר ספציפית לגבי מינו של הצמח, מפני המגוון הרב של ה"פרחים" שיצרו האומנים.
שושנות מורכבות
השושנות מורכבות זו על-גבי זו, קטנה על-גבי גדולה; הן אינן משקפות פרח מציאותי, אלא מהוות פיתוח נוסף, לא ריאליסטי, של אותו חיקוי הפרח ממשפחת המורכבים. לעתים מורכבות שושנות שונות זו על-גבי זו, כגון שושנות בעלות עלים דמויי-לב או עלים בצורת שושן פעמון.
הערות
- וגם על חפצים שונים, כגון לוחית משקל (קלונר תשמ"ח: 51). 7 ראה על כך בהמשך הפרק. ↩
- ↩
- ענפים אלו לעיתים ניתנים להגדרה בוטאנית, כמו הענפים הישרים, ראה על-כך בפרק הענפים. ↩
- שושנות המורכבות מעלי כותרת דמויי-לב נסקרו בפרק עלים דמויי-לב. ↩
- החיננית מעוטרת גם על-גבי ציורי-קיר מפומפיי (Jashemski 1979: 302 Fig. 462). ↩
לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי
נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל
כתיבת ביקורת בגוגלמה חדש באתר "מטיילים עם ענת"
פסיפס הכנסייה הביזנטית בנהרייה
קבר יאסון ברחביה – טיול אופניים בירושלים ביום הבחירות – כי מה יותר סמלי מזה
בריכת ממילא, בית קברות ומלון פאלאס: עוד עצירה בטיול האופניים שלנו בירושלים
יונקים ועופות מפסיפס בית האמידים הרומי בלוד – וילה מוזיאון לוד – כנס העשור לוד דיוספוליס | ד"ר ענת אביטל מאי 2024
שביל ישראל וטיילת נתניה באופניים או ברגל – כל היופי מפולג ועד לחופי נעורים – מקטע 18
מקוריותם של התיאורים החקלאיים הייחודיים מפסיפס בית הכנסת השומרוני בסמארה
בית דיוניסוס והפארק הארכאולוגי של פאפוס בקפריסין, טיול עצמאי: פסיפסים, עתיקות וכל מה שכדאי לראות
סיציליה – מה עושים שם? הטיול העצמאי שלי עם הנכד מסביב לאי
פאפוס, קפריסין: באתי בשביל הפסיפסים, נשארתי בשביל חופשה בים
פסיפס מרהיב מכנסיית באר שמע בנגב המערבי – בעלי חיים, דמויות וסצנות חיי היומיום מהתקופה הביזנטית