מוזיאון פסיפס לוד | פסיפס וילה רומית ענקית עם תיאורי עופות, יונקים ודגים | קפיצה קטנה לרומא

תיארוך: שלהי המאה השלישית או ראשית המאה הרביעית

מיקום האתר: לוד, נ.צ. 14045-110.15155-280

אזור: שפלת יהודה

מיקום הפסיפס: בתצוגה נודדת באירופה (2014): באתרו במוזיאון פסיפס לוד (2022)

תולדות המחקר: חפירה של אבישר מ' בשנת 1996

תפקיד המבנה: טרקלין בווילה וחצר קטורה

שייך למגזר: רומי

גודל הפסיפס: 9 X 17 מ' (153 מ"ר)

צבעים: לבן, שחור, גוונים של: אפור, אדום, חום, כתום, צהוב, כחול ותכלת (זכוכית)

סקירת נושאי פסיפס לוד, מצפון לדרום

ספין צפוני בשטיח הצפוני

הספין מלבני ומחולק למשושים מוקפים בדגם תשליב צבעוני.

יונקים, עופות ודגים מאכלסים את המשושים:

1. שני דגים
2. אריה טורף פר
3. חוגלה ואפרוחייה
4. לביאה טורפת ראם
5. סל מלא דגים
6. טיגריס טורף סוס
7. דג גדול בולע נחש
8. טווס זכר פרוש זנב
9. לביאה טורפת בובאל Alcelaphus buselaphus (יונק שנכחד מישראל. תודה ל Igor Armiach על הזיהוי) 
10. דג ויונת סלעים בקצות הספין

הספין המרכזי בשטיח הצפוני

המתומן המרכזי

במתומן המרכזי מעוטרים יונקים גדולים – סצנה של סוואנה אפריקאית

• אריה ולביאה רובצים על סלעים גדולים, כשומרים על שפת מקור מים, אגם או נהר.
• במים מעוצב היפופוטם בהקשר סימבולי לעבודת אל הנילוס והאל אוקיאנוס – אלי המים. להיפופטם זנב דג מסולסל מסמליו של אוקיאנוס. וההיפופטם הוא אחד מסמליו של האל נילוס. נראה שבעלי המבנה, שהעריכו את האל אוקיאנוס -היה נפטון, ושכהם הגיעו למקורות המים של אפריקה והנילוס, שם אל המים הראשי היה נילוס – הם יצרו מעין סינקרטיזם, שילוב של שני האלים.
• בשטח הפתוח לפניהם עוצבו פיל, ג'ירף, קרנף,פר ולביאה.

  

סביב למתומן המרכזי עוצבו ריבועים ומשולשים שמאכלסים יונקים עופות ודגים

1. חוגלה
2. יאורית מצרית
3. יונת סלעים
4. פורפיריה כחולה
5. אריה טורף יחמור
6. נמר טורף ראם
7. שתי נמרות מניקות קופצות על אמפורה מלאה מים
8. ארנבת האוכלת מאשכול ענבים, לידה מגיח כלב שמירה
9. דגים

רצועה מפרידה בין השטיחים

בעיטור החוצץ בין שני שטיחים מעוצבת אמפורה אשר ממנה בוקעים שריגי גפן מתפתלים הנושאים עלים, קנוקנות ואשכולות ענבים. האשכולות נישאים על גבי שניים או שלושה עוקצים. הענבים רב-צבעיים ומתוארים באמצעות מגוון שילובי צבעים של מסגרת ותוך: תכלת וחום, אדום ותכלת, צהוב ותכלת, כתום ותכלת, תכלת ואדום. שילובי הצבעים מלמדים כנראה על כוונת האומן לתאר מגוון זנים של ענבים ושלבי הבשלה שונים הענבים (איור 465). בקצה הימני של עיטור השריג המתפתל מעוצב קלתוס עם ידית המכיל פירות. בחלקו הימני של הסל ניתן לזהות אשכול ענבים אדומים עם מסגרת בצבע תכלת, בחלקו השמאלי נראה רימון אדמדם שתוכו מגוון באבנים לבנות. בסל שני פירות נוספים שאינם ניתנים לזיהוי.

בחלקו התחתון של הספין מעוצב מגל יד בעל להב חלק וידית מעץ.

ציפורי שיר ניצבות על שיחי ורדים אדומים.

הספין הדרומי בשטיח הדרומי

בשטיח זה עוצבו מסגרות גיאומטריות גמישות מוקפות בתשליב צבעוני. המסגרות מאוכלסות בדגים, עופות יונקים ופרחי ורדים.

1. תוכי דררה עם סרט על הצוואר
2. נמר
3. טיגריס
4. חוגלה
5. חוחית
6. סוס
7. אריה – במרכז השטיח
8. כלב

   

הסצנה הימית – שלל דגי ים, פירות ים ואוניות

בשטיח זה מוצגים דגים בגדלים שונים וקונכיות. בחלק התחתון מתואר דג גדול בולע דג קטן ממנו. הדגים מסמלים את שלל הדייג של האוניות.

שתי אוניות דייג מתוארות בחלקו שמאלי של הטיח.

ביבליוגרפיה:

אביטל ע', 2014, הגידולים והכלים החקלאיים בפסיפסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מארץ ישראל, חיבור לשם עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן