מרוות ירושלים: פריחה סגולה בחורף ובאביב

שתפו לחברים שלכם:

מַרְוַת יְרוּשָׁלַיִם Salvia hierosolymitana

מרוות ירושלים היא צמח עם פרחים סגולים או ורודים על עמודי פריחה גבוהים. פרחי מרוות ירושלים בולטים בנוף הבתות בחורף

בחורף עולה מן האדמה שושנת עלים רחבים וגדולים, שפרוסים במעגל שטוח. עמודי הפריחה עולים במהלך החורף ולקראת האביב מתחילה הפריחה הסגולה.

בצפון הארץ גדל זן ירוק-גביע, שפרחיו ורוד-לילך.

מרוות ירושלים היא מין תת-אנדמי שתפוצתו בישראל, בלבנון, בגלעד ובסוריה. בישראל מרוות ירושלים מאכלסת חורשים לחים בחבלים הים-תיכוניים, בעיקר בהרים, ומשני עברי הירדן.

מרוות ירושלים זן צפוני ירוק-הגביע, צילום: ד"ר ענת אביטל — מרוות ירושלים זן ירוק-הגביע, צילום: ד"ר ענת אביטל

קודם

משפחה: שפתניים (Labiatae (Lamiaceae
שם אנגלי עממי: Jerusalem sage
צורת חיים: המיקריפטופיט
צבע הפרחים: סגול, או ורוד בזן צפוני- ירוק גביע
חודשי פריחה: מרץ, אפריל, מאי
טיפוס העלים: פשוטים, שפה משוננת או מסורית
סידור העלים: שושנת עלים, נגדיים
בית גידול: חורשים, גריגה, בתה
גדל באזורים גאוגרפיים בישראל: גליל עליון, גליל תחתון, גלבוע ועמקים צפוניים, שומרון, בקעת הירדן, הרי יהודה, שפלת יהודה
תפוצה פיטוגאוגרפית: ים תיכונית
חלקי הצמח האכילים: עלי השושנת טובים למאכל לאחר בישול, ויש הנוהגים למלא עלים באורז, בדומה למילוי עלי הגפן. ויש המגדלים המרווה בגינות לצורך כך.
צמח מוגן: כן
מינים נוספים במשפחת השפתניים: מרווה משולשת, מרוות יהודה, זוטה לבנה, מרווה צמירה, אזוב מצוי, קורנית מקורקפת, צתרה ורודה