חורבת עתרי: טיול קצר ויפה אל נופים וארכיאולוגיה בשפלת יהודה פארק עדולם

חניית רכב בכניסה לחורבת עתרי: לחצו לניווט עם ווייז אל החנייה

פרטי הסיור והטיול בחורבת עתרי

לאחר שתחנו את הרכב ברחבת החניה, היכנסו בשער והתחילו לטפס ולטייל אל ראש הגבעה. כעבור כמה דקות הליכה תגיעו אל ראש הגבעה. שם קחו לכם זמן לנשום, לשתות ולהביט סביב אל מרחבי שפלת יהודה. תנו מבט והתרכזו מעט במפת האתר המשורטטת על שלט גדול.

מרחבת התצפית רדו במדרגות, מיד מימין תמצאו מקווה טהרה יהודי מתקופת בית שני. רדו ובקרו במקווה הקדום. צאו מן המקווה והמשיכו לטייל ברחוב, משמאל תמצאו שלט : "מבנה ציבור". במקום זה חדר גדול, שהחוקרים חושבים שהוא שימש כבית כנסת יהודי.

המשיכו לטייל לכיוון מזרח עם הרחוב, פנו ימינה ברחוב הראשון והיכנסו לחצר בית. מכאן תוכלו לרדת אל מחילת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. המחיה לא ארוכה אולם היא חשוכה ויש צורך בפנס. המחילה תסתיים בפינת מבנה הציבור. לאחר המשחק עם מחילת המסתור צאו מבין הבתים, החצרות והרחובות של הישוב, לכיוון מזרח, ותמצאו גת גדולה חצובה בסלע ממזרח. בגת דרכו ענבים ליין. באר נמצאו עוד גיתות המעידות על חשיבות ענף הגפן.

מכאן תסובו בחזרה, וכעת תלכו מחוץ לישוב מצפון. במהרה תמצאו מדרגות היורדות לבור מים גדול. המשיכו עוד לכיוון צפון ותגיעו אל מערת קבורה מרשימה, בחלקה החיצוני שלט: "מערת התבליטים". רדו אל המערה עם פנסים. כשתכנסו אל החדר תמצאו שושה משכבי קבורה מסוג מקמר (ארקוסוליה). בחזית המשכבים תבליטים בגילוף באבן הגיר: אמפורה, עמודים ודיסקוס.

לאחר הביקור במערת הקבורה תמצאו עוד מקווה טהרה גדול ומשומר יפה ואליו יורדים בגרם מדרגות מודרני ממתכת. לאחר הביקור במקווה מסתיים הסיור והטיול באתר, ויורדים באותה הדרך בחזרה אל הרכב.

ידע כללי לטיול בחורבת עתרי

שפלת יהודה היא אזור גאוגרפי המצוי בין מישור החוף במערב לבין הרי יהודה במזרח. האזור מכונה על שם שבט יהודה אשר שלט באזור זה שהיה חלק מנחלתו. גבעות יהודה הן גבעות הבנויות מסלעי קירטון לבן ורך מתקופת האיאוקן.

הגבעות עגלגלות ואינן גבוהות מאוד, האזור הגבוה של שפלת מגיע לרום של כ-450 מ' מעל פני הים. הגבעות הנמוכות מגיעות לרום של כ-250 מ' מעל פני הים. שפלת גבעות יהודה נחלקת לשני אזורים עיקריים: השפלה הנמוכה והיא מערבית יותר, בה גבעות עד כ-300 מ' מעל פני הים. השפלה הגבוהה, המזרחית יותר, ובה גבעות שגובהן מגיע לרום של כ- 450 מ' מעל פני הים. הגבעות מכוסות צומח ים תיכוני חובב חום, חורש של חבורת אלת המסטיק וחרוב מצוי, וביניהם צומח עשבוני.

מי תהום אגורים באקוויפר מתחת לגבעות השפלה, מתחת לשכבות הקירטון, בעומק של כ-70 מ' מתחת לפני השטח. האדם ניצל עובדה זו בהעבר וכרה בארות עמוקות להשגת מי שתייה מן האקוויפר. ריכוז גדול של בארות מים מצוי באזור תל עזקה.

מכיון שהמסלע הוא רך באופן יחסי, האדם השתמש במסלע הקירטוני למגוון שימושים: כריית לבנים לבנייה, כריית מערות קבורה, מערות לאחסון, בורות מים, מערות אשר שימשו כבתי מלאכה ויוצר כגון בתי בד, מערות לגידול יונים הקרויות קולומבריה (או בלשון יחיד- קולומבריום). בתקופת מרד בר כוכבא נודעו מחילות המסתור אשר נחפרו בתוך מערות שונות של שימושי אדם קודמים, שהוזכרו כאן.