לאן מטיילים ומה עושים בטיול הקצר בשמורת פארק הירדן – הירדן ההררי:

חניה: vהשאירו את הרכב בחניון ליד חורבת מצד עתרת.

תחילת המסלול: רדו רגלית עם השביל השחור לכיוון נהר הירדן. תעברו לצד חורבת מצד עתרת.

הליכה לאורך הירדן על השביל המסומן שחור: המשיכו דרומה על גדת הירדן המערבית.

טחנת קמח: תחלפו על פני טחנת קמח. טחונת קצר עטרה.

סכר: אחרי טחנת הקמח תגיעו לסכר. הסכ משמש ליצירת מאגר כפר הנשיא משמש את התחנה ההידרואלקטרית שבהמשך מורד נהר הירדן.

חציית ערוץ הירדן מעל לסכר: חוצים מעל לסכר וממשיכים דרומה. השביל מתקרב אל הירדן, מגיעים לטחנת קמח נוספת.

חזרה אל הרכב עם הדרך המסומנת באדום: במפגש עם השביל האדום פנו צפונה. לכו עם השביל עד לרכב הממתין לכם בחניון.

תוכלו לשכשוך רגלים במקומות בהם הירדן רדוד והזרם קל. אך שימו לב: אסורה שחייה במי הירדן. זהירות מירבית נדרשת בחורף. זהירות נדרשת לא להיכנס למים עמוקים, זהירות יתרה מכניסה לירדן במקומות עם זרם חזק. הכניסה למים מסוכנת והיא באחריות המתרחץ בלבד.

2. אופי מסלול הטיול הארוך בירדן ההררי:

• אופי הטיול: אורכי, רכב מאסף ימתין בסיום המסלול
• משך הטיול: כ-4 שעות לכיוון אחד
• דרגת קושי הטיול: בינוני
• מתאים לנכים ועגלות תינוק: לא
• 4X4: הדרך המסומנת באדום (2283)
• צבע סימון שבילים בטיול: שחור (2281 ב), אדום (2283)
• אורך מסלול הטיול: 4 קילומטר לכיוון דרום (או מסלול מעגלי, 4 קילומטר הלוך ו-4 קילומטר חזור)
• קליטה סלולרית: יש
• הטיול מתאים לעונה: כל העונות. לאחר הגשם הבוץ כבד
• מאפייני מים במסלול: נופי ירדן נהדרים
• שירותים: אין
• שולחנות/ספסלים לישיבה: אין
• מים לשתייה: אין
• מזנון: אין
• חניון לילה: לא
• עלות כניסה: ללא
• שעות כניסה: אין

תחזית מזג האוויר לאזור הטיול בירדן ההררי:

לאן מטיילים ומה עושים בטיול הארוך בשמורת פארק הירדן – הירדן ההררי:

חניה: תחנו את הרכב בחניון ליד חורבת מצד עתרת.

תחילת המסלול: רדו רגלית עם השביל השחור לכיוון נהר הירדן. תעברו לצד חורבת מצד עתרת.

הליכה לאורך הירדן על השביל המסומן שחור: המשיכו דרומה על גדת הירדן המערבית.

טחנת קמח: תחלפו על פני טחנת קמח. טחונת קצר עטרה.

סכר: אחרי טחנת הקמח תגיעו לסכר. הסכ משמש ליצירת מאגר כפר הנשיא משמש את התחנה ההידרואלקטרית שבהמשך מורד נהר הירדן.

חציית ערוץ הירדן מעל לסכר: חוצים מעל לסכר וממשיכים דרומה. השביל מתקרב אל הירדן.

טחנות קמח נוספות: תעברו סמוך לכמה טחנות קמח ממזרח לאגם. טחונת נג'מאת א-צבח, טחונת א-סיירה, טחונת שייח' איברהים א-סיירי.

תוואי תעלת ההטייה: תעברו ליד תוואי קדום של תעלת ההטייה.

תחנה הידרואלקטרית: המשיכו עם השביל השחור עד לתחנה הידרואלקטרית. כאן תראו מבנה בטון שנבנה בשנת 1991. המבנה משמש ליצור חשמל בכוח הכבידה ונפילת המים. מוליכים הנה את המים שנאגמו על ידי הטיית מי נהר הירדן אל מאגר כפר הנשיא. המים מוזרמים בצינורות תת קרקעיים אל הטורבינה לייצור חשמל נקי. האתר הוא שטח פרטי – כאן ימתין הרכב המאסף.

חזרה רגלית אל הרכב עם הדרך המסומנת באדום: אם אין לכם רכב מאסף בסיום השביל המסומן שחור, תוכלו לחזור בקלות אל הרכב הממתין בחניון, עם דרך העפר המסומנת אדום.  במפגש עם השביל האדום פנו צפונה. לכו עם השביל עד לרכב הממתין לכם בחניון.

שיכשוך במי הירדן: תוכלו לשכשך רגלים במקומות בהם הירדן רדוד והזרם קל. אך שימו לב: אסורה שחייה במי הירדן. זהירות מירבית נדרשת בחורף. זהירות נדרשת לא להיכנס למים עמוקים, זהירות יתרה מכניסה לירדן במקומות עם זרם חזק. הכניסה למים מסוכנת והיא באחריותת המתרחץ בלבד.

הערות חשובות והוראות למטיילים בשמורת טבע פארק הירדן- הירדן ההררי:

• אסורה כניסת כלי רכב וחנייה בקרבת הנחל
• אסור להקים אוהלים ואסורה לינת לילה בתחום שמורת הטבע
• לינת שטח מותרת רק בחניוני לילה מאושרים
• חניה מותרת רק באזורים המסומנים
• אסורה הדלקת אש, למעט במקומות המותרים המסומנים
• העובר על ההוראות צפוי לקנסות כבדים. ראו הוזהרתם, יש פיקוח באזור

מפת סימון שבילים למסלול הליכה בשטח:

מצד עתרת

מצד צלבני על גדת הירדן ההררי. המצד מצוי דרומית לגשר בנות יעקב. הוא נקרא גם: שסטלה, מעבורות יעקב. שמו בערבית: 'קצר עתרה', ובלטינית: Vadum Iacob. 

מצד עתרת נבנה בשנים 11179-1178, בימיו של המלך הצלבני בלדווין הרביעי. מטרת הבניה הייתה לשמור על הגשר החוצה את נהר הירדן. מעבר זה מעל הירדן קרוי כיום "גשר בנות יעקב". האתר היה בעבר, ועודנו כיום, מעבר חשוב מאוד בין שני עברי השבר הסורי-אפריקאי. בעבר הוליכה כאן הדרך מארץ ישראל לעבר דמשק.

מלאכת הבנייה של מצד עתרת הסתיימה בחודש אפריל בשנת 1179. והמצד אוייש על ידי כוחות של אבירים טמפלרים וצבא. לא ארכו ימיו של מצד עתרת והוא נכבש ונהרס על ידי לוחמיו של צאלח א-דין. לוחמי צאלח א-דין חפרו מנהרות תחת יסודות המבצר והציתו אש בקורות העץ שתמכו את המנהרות. קירותיו של מגדל העוז קרסו, והמוסלמים החלו בטבח נוראי ביושביו הנוצרים. מבצר עתרת נהרס ולא שוקם עוד לעולם.

בקעים ושברים גאולוגיים: השפעות על חומותיו של מצד עתרת

מדריכי טיולים מאוד אוהבים להראות את ההשפעות של תזוזות השבר הסורי-אפריקאי. כאן במצד עתרת, נוצרה הזדמנות נהדרת להוכיח את התזוזות של השבר הסורי-אפריקאי. על הקירות החיצוניים, הדרומי והצפוני של מצד עתרת. כאן תוכלו לראות את התוצאות של התזוזות הגיאולוגיות השבר על הקירות החיצוניים של המצד.

על הקירות החיצוניים, הדרומי והצפוני של מצד עתרת תמצאו בקעים אנכיים רחבים. השבר הרחיק את שני חלקי הקירות מזרחה, ביחס לחלקן המערבי של החומות. גם המסגד העות'מאני שהוקם על חלקו העליון והצפוני של התל עבר שבירה ותזוזה. 

החוקרים מניחים שהשברים והתזוזות חלו במהלך שתי רעידות אדמה גדולות. האחת רעידת האדמה בשנת 1202 לספירה, והשנייה, בשנת 1759 (היא זו שפגעה גם במבנה המסגד העות'מאני). רעידה זו גרמה לתזוזות הקירות למרחק של יותר מ-2 מטר אלו מאלו.

רקע על נהר הירדן והשבר הסורי-אפריקאי

נהר הירדן מקבל את מרבית מימיו משלושה נחלים ראשיים: נחל חרמון (הבניאס), נחל הדן ונחל שניר (החצבאני). שלושת הנחלים מתנקזים והופכים לנהר הירדן סמוך לקיבוץ שדה נחמיה. בעמק החולה. ראשי תיבות של הנחלים יוצרים צירופים מעניינים. דב"ש: דן, בניאס, שניר. או ראשי תיבות חב"ד: חצבני, בניאס, דן. ויש האומרים בהלצה שזו ארץ זבת חב"ד ודב"ש…

האגדה מספרת שבעבר שלושת הנחלים זרמו ישירות אל הכינרת: נחל חרמון, נחל הדן ונחל שניר. מדי פעם היו פורצים כסכסוכים בין הנחלים, בינם לבין עצמם. כל אחד מן הנחלים ביקש גדולה לעצמו: אני מביא את כמות המים גדולה ביותר אל הכינרת, אני הנחל הארוך ביותר, אני הנחל הרחב ביותר, אני הנחל היפה ביותר. מריבות אלו גרמו לרעש ומהומה רבה בעמק החולה.

יום אחד החליטו הנחלים וההרים שהגיע זמן לשים סוף למריבה נוראית זו. מריבה שמחרידה את שלוות העמק היפה. החליטו ועשו. עלו כולם אל הקאדי, בת אל קאדי, הוא תל דן. והגיעו לקבל פסק והחלטה מאת הקאדי, השופט. שאל אותם הקאדי מספר שאלות. והנחלים המשיכו לשטוח את הטיעונים בדבר יופיים, אוכם וכמויות המים הגדולות שהם מביאים אל הארץ.

החליט הקאדי על פסק מעניין במיוחד: הקאדי ציווה על הנחלים להתאחד, להפוך לנחל אחד, הוא נהר הירדן. ובאה דממה אל העמק. התאחדו הנחלים והפכו לנהר אחד גדול ויפיפה, הוא נהר הירדן. כך נולד נהר הירדן הארוך בנחלי ישראל. הירדן הוא נהר שקט, ארוך, יפה ובו הרבה מאוד מים. והירדן הוא הנהר שמזין את הכינרת בכמויות נהדרות של מים.

מרבית המים מגיעים אל הירדן מנחל דן. הדן ניזון ממעיין הדן הראשי וממעיינות קטנים נוספים (עין לשם). ספיקתם הכוללת היא כ – 250 מיליון מ"ק בשנה. מי הדן קרים במיוחד, והטמפרטורה שלהם נעה סביב 14-16.5 מעלות צלסיוס.

שמו של הירדן הוא שילוב המילים: יורד מדן. אורכו הכולל של נהר הירדן העליון, דרך הכינרת ועד לים המלח הוא 251 קילומטר. הירדן מתחיל את דרכו באזור שדה נחמיה ברום 80 מטר מעל פני הים. בכנירת הור עובר בגובה 212 מטר מתחת לפני הים. ובים המלח הירדן מסתיים בגובה של למעלה מ-400 מטר מתחת לפני הים. בסך הכל הירדן יורד רום של כ-500 מטר במהלך של 250 קילומטר. כלומר נהר הירדן יורד בממוצע רום של מטר כל חצי קילומטר אורך. בממוצע שיפוע של 0.2 אחוז.

מהלכו של נהר הירדן

נחל שניר (חצבני), המערבי מבין הנחלים המזינים את הירדן משמש ערוץ מרכזי למסלולי שייט קיאקים וראפטינג בירדן. ערוצי הרפטינג מתנקזים אל הירדן באזור שדה נחמיה וכפר בלום. שם הם מסתיימים.

משדה נחמיה ממשיך הירדן וזורם בבקעת החולה. כיום, לאחר ייבוש ימת החולה, הירדן זורם בתעלות מוסדרות. תעלה מערבית ותעלה מזרחית. משני עברי ימת החולה הקדומה.

נחלים חשובים מתנקזים אל תעלת הירדן המזרחית, לאורכה של ימת החולה הקדומה. ממערב, מגיע נחל דישון שמנקז את שוליו הצפוניים-מזרחיים של גוש הרי מירון. ממזרח יורדים כמה נחלים חשובים, מעניינים ויפים. לאורכם של הנחלים בוקעים מעיינות עשירים במים. נחלים ומעיינות אלו יורדים משוליה המערביים של צפון רמת הגולן אל תעלת הירדן המזרחית. למשל: נחל עורבים, נחל ורדינון, נחל חמדל, נחל עין א-תינה, נחל שוח, עין דבשה, נחל גילבון.

גשר הפקק: התעלות מתאחדות כשלושה קילומטר צפונית לגשר הפקק. גשר הפקק מצוי בדרומה של ימת החולה המקורית.על כביש 918. גשר הפקק קרוי גם גשר ש"ן (על שם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה אחרי מלחמת ששת הימים). מצוי באתר מעניין במיוחד. כאן היה בעבר "פקק" בזלת גדול שסכר את מי ימת החולה. זו הסיבה שבעבר נאגמה הימה מצפון לו. "פקק" הבזלת הוסר על ידי פעילות דחפורים, כשהחליטו לייבש את ימת החולה בשנות ה-50 של המאה ה-20. לאחר שהוסר "פקק" הבזלת ממקומו, מי ימת החולה רצו מהר דרומה אל הכינרת. משנת 2008 עובר כאן גשר חדש, זו סטרי, מעל הירדן. אולם עד לשנת 2007 היה כאן גשר צבאי, חד סיטרי וצר מעל לתעלת הירדן.

הירדן ההררי: מגשר הפקק מתחילה דרכו הטבעית של נהר הירדן. באזור זה הירדן גועש וזרימתו מהירה במורד הוואדי. באזור זה יש מסלול לשייט קיאקים וראפטינג בירדן ההררי. האזור מתאפיין בשיפוע יחסית חריף של הירדן. וערוצו יחסית צר. הנחל מתחתר כאן עמוק בין שני עברי השבר הסורי אפריקאי. ממערב מורדות הגליל העליון המזרחי. ממזרח המורדות המערביים של הגולן המרכזי.

ערוץ נהר הירדן הופך ללגונה ויוצר דלתא גדולה בצפון הכינרת. ערוץ הירדן מתפצל באזור פארק הירדן לערוצי משנה קטנים, רדודים. זרימת של הערוצים איטית, ושיפועם נמוך. נחלים נוספים מתנקזים אל צפון הכינרת. נחלים חשובים אלו מגיעים ממרכז רמת הגולן: נחל משושים, נחל זוויתן, נחל יהודיה, נחל דליות. כל הנחלים האלו יוצרים בצפון הכינרת את בקעת הבטיחה, בקעת בית ציידא הפוריה.

באזור הבטחה נמצאים מסלולי טיולים עם הליכה במים, מהיפים בישראל: המג'רסה שהוא ערוץ של נחל דליות. הזאכי שהוא ערוץ משולב של נחלי יהודיה ומשושים, וערוצי הירדן בפארק הירדן.

מי נהר הירדן מתאחדים עם מי הכינרת. ושוב הירדן יוצא מעברה הדרומי של הכינרת. כאן נמצא סכר דגניה הנודע. סכר שנועד לאגום את מי הכינרת שלא ירוצו אל הירדן ללא ביקורת. מכאן מתחיל מסלולו של נהר הירדן הדרומי. שיפועו של הירדן הדרומי נמוך מאוד. זרימת הירדן הדרומי איטית, ערוצו רחב והוא יוצר פיתולים רבים. מיאנדרים. לאורכו של הירדן הדרומי, במרכזו, עובר הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן השכנה.

לאורך הירדן הדרומי הנהר קולט נחלים משני עברי השבר הסורי אפריקאי. חלקם נחלים שטפוניים רק בעונת החורף. חלקם נחלים הניזונים ממי מעיינות כל השנה, בעיקר מהצד המזרחי, הירדני. הגדול מבים הנחלים הוא נהר הירמוך הגדול. הירמוך מגיע ממזרח, הוא זורם בגבול שבין ממלכת ירדן לסוריה, ונשפך לירדן בנהריים. כיום, מי נהר הירמוך נתפשים לפני כניסתו אל נהר הירדן. ממלכת ירדן הקימה סכרי ענק על הירמוך. המימ נשאבים ומועברים לתעלת הע'ור. תעלת העו'ר היא תעלת השקייה ארוכה המחייה את צידו המזרחי של נהר הירדן. תעלת הע'ור מפיחה חיים ומשרתת את תושבי בקעת הירדן הירדניים.

בבקעת בית שאן נוסף אל הירדן נחל חרוד. נחל חרוד הזרים בעבר מים רבים אל הירדן. אולם כיום, מי המעיינות של מרגלות הגלבוע מוזרמים למפעלי חקלאות בעמק יזרעאל. לברכות דגים, השקייה ושימושי מים אחרים בעמק. כיום נחל חרוד מקבל רק שאריות מים שמוזרמות אליו לאחר שימוש בשדות ובברכות הדגים.

הירדן מסיים את דרכו בים המלח, במזרח בקעת יריחו. באזור זה נוסף אל הירדן נחל חשוב המגיע מקו התפר בין מדבר יהודה ומדבר בנימין. הלא הוא ואדי קלט, נחל פרת. נחל פרת מביא עמו מים רבים בכל מהלך השנה, מי מעיינות הבוקעים לאורך מסלולו. גם מי נחל פרת מנוצלים לצרכי מחייה וחקלאות. חלק מן המים נשאבים בתחום מדינת ישראל וחלקם מנוצלים על הרשות הפלשתינית באזור יריחו.

יש לכם שאלות? רוצים להעיר ולהגיב? צריכים עזרה בתכנון הטיול? ⇐ לחצו וקבלו תמיכה מיידית מהקהילה בפייסבוק >>

מסלולי טיולים מומלצים נוספים באזור:

• טיול מים בזאכי: מסלול מים בבקעת הבטיחה, ללא תשלום
• שמורת טבע המג'רסה: טיול מים בצפון, ממסלולי טיול מומלצים בצפון
• טיול בנחל יהודיה: טיול המים היפה והאתגרי בגולן
• טיול בנחל זוויתן: טיול למייטיבי לכת
• עיינות עדן – עיינות סלוקייה: אתר מנוחה ושיכשוך במים
• טיול לפריחת אירוס החרמון בצומת המפלים: עלייה לרגל באביב
• עין עלמין: טיול לבריכת קצינים סורית
• גן לאומי כורסי: כנסייה ביזנטית עם פסיפס מרהיב
• מצפור בית ציידה: אחת התצפיות היפות והמומלצות בטיול עם נוף מעל לכינרת
• פארק הירדן: אתרי מנוחה ומסלולי מים

מפת ניווט ונסיעה למצד עתרת

לשיר זה כמו להיות ירדן, בביצוע מירי אלוני