EN
פרק י"ג: סיכום ומסקנות – מתוך עבודת המוסמך של ענת אביטל, אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (אוניברסיטת בר־אילן, 2005). לכל הפרקים · העבודה המלאה (PDF)

פרק י"ג- סיכום ומסקנות

בעבודה זאת נחקרו מוטיבים נבחרים מתוך שלל הדגמים הצמחיים שמעוצבים באומנות היהודית. המטרה הראשונית של המחקר הייתה ההגדרה הבוטאנית של הדגמים, ולפי הגדרה זו, הדגמים שנבחרו חולקו לפרקים. בהתאם לכך, ניתנו לדגמים שמות המתארים את הצמח המעוצב או חלקיו, כפי שהם מופיעים בגוף העבודה. במהלך הסקירה והמחקר של הנתונים עלו מסקנות שונות, שיפורטו להלן.

מסקנות עיקריות העולות מן המחקר:

שימוש בדגמים

האומנים המקומיים השתמשו פעמים רבות בדגמים מוכנים שהגיעו מהמערב, או מהעולם הסובב המזרחי (הנבטים), עובדה זו מוכחת מתוך ההשוואות ליצירות אומנות בנות התקופה או שזמנן קדום ליצירות היהודיות74, למשל:

דגמים שמופיעים בציורי-הקיר מפומפיי ומעבר-הירדן- שושן פעמון פשוט, שושן פעמון מסוגנן, שושן צחור, קיסוס, אשכול ענבים ועלי גפן, רימון, אתרוג, לימון (?), אלון.

דגמים שמופיעים בגילופי אבן מאיטליה- עלי-שושנת לפרחים גיאופיטים, ער-אציל, פירות מעוגלים בעלי נקב, קיסוס, ניצן דמוי-לב, קוציץ, אלון.

דגמים שמופיעים בפסיפסים מאיטליה- אתרוג ולימון (?).

דגמים שמופיעים במטבעות רומיים- היביסקוס, עטרות מסוגי עלים שונים שחלקם לא ניתנים להגדרה, עלי גפן, כף תמר, אלון.

דגמים המופיעים על-גבי מטבעות מיוון– הברק, נשקו של זאוס (Thunderbolt), כמקור להשפעה הדדית בעיצוב פרח השושן על מטבעות יהד.

דגמים שמופיעים על-גבי נרות חרס רומיים- הדס, קיסוסית.

דגמים שמופיעים בגילופי אבן ממצרים- לוטוס כמקור לשושן פעמון פשוט, כתר נוצות כמקור לשושן פעמון מסוגנן.

דגמים שמופיעים בגילופי אבן מעבר הירדן (נבטיים)- עלה קיסוס, עלה גפן, אשכול משולש, אשכול קטן, אתרוג, אורן.

דגמים שמופיעים על כלי קרמיקה- אשכול ענבים משולש לבן.

2. הטמעת דגמים של צמחים ארצישראליים באומנות המקומית

הדגמים הצמחיים שנקלטו בעולם העיטור היהודי היו רק אותם דגמים שהיו מוכרים לעין המקומית. בסקירה המקיפה שנערכה כאן לא זוהו צמחים שאינם גדלים בארץ-ישראל, כמו צמחים שמעוטרים בגילופי אבן מאיטליה (Mathea-Foertsch 1999: Taf. 18,1-5; Taf. 30,1-6) ומגוון צמחים שונים שמעוטרים בציורי-הקיר מפומפיי (75)Ciarallo 2000: 8 Fig. 4-5; 12 Fig. 10. אמנם, בקטעי פרסקו מעטים שנמצאו בארמונות הורדוס ביריחו, נראים גם פרחים שאינם מקומיים, ואלו הם דגמים של פרחים שהועתקו מציורי-הקיר של איטליה (רוזנברג תשנ"ג: 43 איור 3; תש"ס: 24, לוח V איור 21); דגמים נדירים אלו לא נקלטו באומנות היהודית ולא הופצו לשטחי אומנות אחרים. העובדה שדגמים של צומח שאינו מקומי לא נקלטו ולא הופצו בעולם העיטור המקומי, מחזקת את הטענה שרק דגמים מוכרים לעין יכולים היו לשמש את היוצר המקומי ולהיטמע באומנות.

3. התאמת הדגמים

כאמור, מרבית הדגמים המופיעים באומנות היהודית הגיעו אליה מאומנות איטליה, מהאומנות הנבטית או המצרית. הדגמים בעיצובם המקורי בעולם הפגאני, עשירים בסצינות הכוללות הופעות של אלים, דמויות אדם ובעלי-חיים. המעבר לעולם האומנות היהודית בארץ-ישראל חייב שינויים והתאמות של הדגמים להשקפת העולם היהודית, כגון: שמירת האיסור על אומנות הדמות, הימנעות ממוטיבים של עבודה זרה או שינוי מוטיבים בעלי אופי פגאני למוטיבים צמחיים. הדרישות הללו הקשו על המלאכה, וגרמו לאומנים היהודים לסנן את המוטיבים, ולקבל רק את הראויים. לאחר קבלת מוטיבים מוגדרים והטמעתם באומנות המקומית, נערכו שינויים נוספים מסיבות שונות, כגון: התאמת מוטיבים צמחיים למראה הצומח המקומי המוכר, יצירת מראה צמחי לדגם גיאומטרי (שושנת, למשל) או להפך (שריג מתפתל, Avi-Yonah 161 :1947), הפשטת הדגם, עיטור בקווים כלליים- חסרים פרטים, חוסר דיוק או עבודה רשלנית, יצירת מוטיב חדש משילוב של דגמים שונים (להלן במסקנה מס' 7) והתאמת הדגם לשטח הנתון לעיטור (להלן במסקנה מס' 8). לעתים נערכו כמה מהשינויים המנויים כאן בו זמנית על דגם נתון.

שינוי מוטיבים בעלי אופי פגאני לדגמים צמחיים:

א. הקדוקאוס המכונף- מטה הקסמים של הרמס, מעוטר על-גבי מטבעות רומיים בין שתי קרני שפע מצטלבות. על המטבעות היהודיים במקום הקדוקאוס בין שתי קרני-השפע, מעוצב הרימון. רימון זה מעוצב בדרכים שונות, ולעתים הוא נראה חלול ובעל כתר העשוי משתי קרניים, באופן זה, הוא מזכיר מאוד את הקדוקאוס הרומי. היהודים מאמצים את העיצוב הכללי אך משנים את הפרטים הלא רצויים.

ב. הברק (Thunderbolt)– סמלו של זאוס, מעוצב על-גבי מטבעות מיוון, עשוי כעין שני פרחים נגדיים האחוזים בבסיסם בטבעת. יתכן שהיהודים מאמצים רק חצי מהעיטור, והוא מתפרש כפרח השושן. השושן מתפתח באומנות היהודית לפרח בעל וריאציות שונות, ונעשה נפוץ בעיטורים באומנות היהודית76.

שינוי מוטיבים המתארים צומח מחוץ לארץ למראה הצומח המקומי:

א. הלוטוס- מעוצב במצרים כפרח בעל עלי-כותרת מחודדים ומרובים. פרח זה איננו מוכר באיטליה ובארץ-ישראל, ולכן הוא משנה את צורתו לדגם שונה. באיטליה הוא בעל שלושה עלי כותרת ועדיין מזוהה כלוטוס; ובהופעתו בארץ הוא מתפרש כפרח שבהמשך הופך לשושן הפעמון הפשוט. במהלך זה אפשר להראות, שדגם לא מוכר איננו נקלט, אלא אם כן הוא עבר הסבה למוטיב מוכר. מכל מקום, יש לבדוק נושא זה במחקר נוסף.

ב. כתר הנוצות- הכתר מעוצב במצרים כבעל שני לוליינים המסתלסלים החוצה לצדדים ובמרכזו נוצות זקופות. כבר במצרים מתפרש הדגם כפרח. כפי הנראה, הדגם מגיע לארץ-ישראל בשני ערוצים: האחד, ישירות ממצרים באמצעות דגמים של גילופי אבן, והשני בעקיפין, דרך איטליה, באמצעות דגמים של ציורי-קיר. אחרי הגעתו לכאן, המוטיב ממשיך להתפתח בעיטורים על-גבי נרות חרס, חזיתות קברים וגלוסקמות לכדי פרח ברור: נוספים לו אבקנים, גבעול ועלי שושנת, באופן זה הדגם כבר מזוהה עם השושן הצחור. דגם הכתר משתנה, כנראה, גם לדגם משולב של פרח הרימון עם שושן פעמון פשוט, כפי שהוא מעוטר בציור-קיר מהארמון הצפוני של מצדה.

ג. דגם ההיביסקוס- דגם ההיביסקוס המעוצב על-גבי מטבעות רודיים מועתק למטבעות יהוחנן, בצורה כמעט זהה למקור. הפרח זהה, ובמקום ניצן בצד הגבעול, נראים שני ניצנים. יותר מאוחר, על מטבעות אלכסנדר ינאי הפרח משתנה, ומתחיל לקבל צורה המזכירה את השושן, בהמשך נוספים לדגם הפרח גם שני אבקנים בין עלי הכותרת. בנוסף לכך, הניצנים משני צדי הגבעול הפכו לשני עלים. באופן זה מושלם תהליך ההתאמה, והדגם ניתן לזיהוי עם השושן הידוע באומנות היהודית.

4. ידע בוטאני של מעצבי הדגמים

מתוך ההשוואות הרבות שנערכו כאן, ניתן להוכיח שיוצרי הדגמים היו בעלי ידע בוטאני, הכירו את הצומח ולא טעו בתיאורו. הידע הבוטאני ניכר בתיאור מדויק של פרטים, למשל:

שושנת מסוגננת המחקה תפרחת ממשפחת המורכבים- שושנת זו מעוצבת באופן המחקה את מבנה התפרחת משפחת המורכבים: בהיקף מעוצבים עלי כותרת מרובים המייצגים את הפרחים הלשוניים, ובמרכז מעוצב מעגל או חצי כדור בולט המייצג את הקרקפת הנושאת את הפרחים הצינוריים. כאשר השושנת מזכירה פרח כזה, הדבר מלמד על ההיכרות הקרובה עם הטבע ועם הפרחים המצויים: ִחָננית-הבתה (Bellis silvestris), הקַ חַון (Anthemis) או הסביון (Senecio).  שושן צחור- השושן הצחור מתואר בצורות שונות, סכמתיות או ריאליסטיות, בדרגות שונות. ניתן להיווכח שהיוצרים הכירו את הפרח, ודייקו את העיטור לפי פרטיו הריאליסטיים, כגון: גביע הפרח מעוצב בצורת פעמון, העלים הקיצוניים הגלולים החוצה, האבקנים זקורים וגבוהים, הניצנים מתוארים ככמה עלים סגורים, העורק המרכזי של עלה הכותרת בולט לאורך העלה. בהתאם לרמת הידיעות הבוטאניות, לעתים נוספים גם עלי השושנת הבוקעים מבסיס הגבעול.  ער-אציל- העלה מעוצב ברמות שונת של סכמתיות או ריאליסטיות. העלה הסכמתי מעוצב רחב או מעט ביצי. במקרים בהם העיטור יותר ריאליסטי, העורק המרכזי ועורקי המשנה ניכרים, שולי העלה מסולסלים והפירות בגודל ובצורה התואמת לצמח. בנוסף לכך, עמדת העלים בזרים מעוגלים מעוצבת בדיוק כפי שהוצגו העלים בזרים אלו במציאות.

הדס- רק פעמיים בעבודה זו הוגדר צמח כהדס, ובפעמים אלו, נראה דיוק בוטאני: סידור העלים נגדי או בּדור של שלושה עלים, הם מעוצבים צרים ומחודדים, והעורק המרכזי ניכר. הפרי העגול, הקטן ובעל הכתר נישא על-גבי עוקץ דק.

כף תמר- כף התמר קלה לעיטור והיא מתוארת באופן סכמתי ונאמן: העלה מוארך בעל עלעלים נגדיים מרובים, מוארכים וצרים.

חרצית עטורה- חיקוי החרצית העטורה באמצעות עיטור שושנת בעלת עלים דמויי-לב. עיצוב העלים ההיקפיים דמויי-הלב מדמה את הפרחים הלשוניים של החרצית, והמרכז המעוגל מדמה את הפרחים הצינוריים שבמרכזה.

קיסוסית קיצונית- העיצוב של הצמח משלב עלים דמויי-לב עם קנוקנות (ובעיטור על נר-חרס רומי ניכרים אף הפירות).

קיסוס החורש- הקיסוס מתואר בעיטורים כצמח מטפס הנושא עלים בעלי מספר משתנה של אונות, כפי שהדבר מתבטא במציאות. בעיטורים מאיטליה מעוצבים אף הפירות.

קוציץ- העלה בעיטורים מעוצב רחב, גדול ומפורץ, ממש כשם שהוא נראה. בגילופי-אבן מאיטליה ניכרות גם התפרחות הגבוהות.

גפן- הגפן מתוארת כבעלת אשכולות שונים: משולשים, דמויי-לב, דמויי-טיפה או קטנים ועגולים. אשכולות שונים אלו גדלים על שיח הגפן.

עלה הגפן- עלה מתואר סכמתי או ריאליסטי בעל שלוש או חמש אונות, כפי שהוא נראה על הצמח.

רימון- פרי הרימון מתואר כמעוגל ובעל כתר. לעתים מעוצבים חריצי אורך על הפרי כפי שמופיעים על רימונים בשלים. העלים המעוצבים, מוארכים וצרים.

עץ תמר- כפות התמר מעוטרות קמורות ונוטות לצדדים; לעתים נראים לולבים צעירים זקורים מעלה, ואשכולות תמרים תלויים בבסיס הכפות בראש הגזע.

אתרוג- הפרי מתואר מוארך מעט, מחוספס או מפוספס, בעל קצה בולט.

לימון (?)- הפרי מתואר מוארך מעט וחלק, בעל קצה בולט.

אלון- עלי האלון המעוצבים הם חרוקים, הספלול מתואר כבעל קשקשים קטנים. הבלוט והעלים תואמים למין.

אורן- העלים המעוצבים מחטניים, והאצטרובלים מוארכים ובעלי קשקשים.

בנוסף לכל האמור לעיל, לא נצפו מוטיבים צמחיים דמיוניים ולא מציאותיים, הדבר מלמד על-כך שהיוצרים נצמדו לצומח ריאליסטי ותיארו אותו בדייקנות. המגמה של הדיוק הבוטאני, לא מנעה מהאומנים להיצמד גם לאופייה של אומנות התקופה, הנוטה לערב צמחים שונים, זה לצד זה, באותו עיטור. שילובם של צמחים שונים באותו עיטור איננו מהווה סתירה לידיעותיהם הבוטאניות, משום שהאומנים ידעו להפריד את הצמחים השונים, זה מזה, במקטעים שונים של העיטור, למשל, השריג המתפתל כולא מינים שונים של צמחים, המופרדים למיניהם, כל אחד במעגל נפרד.

5. מבחר דגמים מוגבל

מספר הדגמים ששימשו את האומנים הנו מוגבל, והדגמים חוזרים על עצמם באופנים שונים. למרות ההופעות הרבות של המוטיבים, סכמתיות או ריאליסטיות בדרגות שונות, ניתן לשייכם ולמיינם למספר צמחים מועט ששימש לעיטור, כפי שנסקרו בגוף העבודה.

6. שילוב תרבויות ואופנה רווחת

המוטיבים הצמחיים המעוטרים באומנות היהודית, שנסקרו כאן, מעוצבים גם באומנות העמים הנוכריים של אותה התקופה. הדבר מלמד על מעבר של אומנים ממקום למקום, והעברת דגמים ורעיונות. הדגמים שנקלטים הם האופנתיים והמצויים גם בעולם הסובב. יתרה מכך, יצירות מקוריות יהודיות הן נדירות, כגון: שילוב הרימון בין שתי קרני השפע על מטבעות, שושן מפורט פשוט או מפואר ושושן תלתני, וכן דגמים של ענפים ישרים על-גבי גלוסקמות; גם יצירות מקוריות אלו שואבות את השראתן מדגמים שכבר מצויים באומנות.

7. מיזוג דגמים

לעתים נראית מגמה של מיזוג דגמים שונים לכדי מוטיב חדש:

הלוטוס וכתר הנוצות המצריים- שני דגמים אלו מתפרשים באומנות המקומית כסוגים שונים של שושן, שושן פעמון פשוט ו- שושן פעמון מסוגנן או כ- פרח הרימון. כפי שהוזכר הדגמים המצריים הללו (הלוטוס והכתר) מגיעים לאומנות היהודית, כנראה, בשני ערוצים: א. הם נודדים ממצרים לאומנות באיטליה, שם הם מעוצבים בציורי-הקיר של פומפיי, משם הם מגיעים לאומנות היהודית, ונראים בציורי-הקיר של הארמון השלישי הורדוס ביריחו, בארמון הצפוני של הורדוס במצדה ובעיר העליונה של ירושלים. ב. כתר הנוצות, המתפרש כפרח כבר במצרים, מגיע, כנראה, ישירות ממצרים לארץ-ישראל, באמצעות דגמים של גילופי אבן.

מיזוג הדגמים לכדי יצירת דגם שושן– שני הדגמים מתאימים לצורה מרחבית דומה, ובהגיעם לאומנות היהודית הם מתמזגים למוטיב חדש. המקורות לשני דגמים דומים אלו אינם מוכרים לאומנים מבתי-המלאכה של ירושלים: הלוטוס (נימפאה תכולה) נדיר מאוד בארץ-ישראל, וגדל רק במקווי מים מתוקים מעטים; גם כתר הנוצות הנו מוטיב לא מוכר כאן, והוא מתפרש כפרח; משום כך, כנראה, האומנים הופכים אותם לדגם מוכר מהצומח המקומי- השושן הצחור.

פרי הרימון והקדוקאוס, פרי הרימון והלקט הפרג- לדגמים אלו צורה מרחבית דומה ובראשם תוספת בולטת. לעתים קשה להבחין מה היה בכוונת היוצר לתאר. לא נצפו עיטורים של הלקט הפרג באומנות היהודית. פרי הרימון מעוטר על-גבי אלמנטים שונים: חזיתות קברים, גלוסקמות, אריחי קיר, נרות-חרס, רצפות פסיפס, מטבעות וציורי-קיר. הפרי קל להגדרה בשל צורתו המעוגלת והכתר שבראשו, אולם יש פעמים (בהופעתו על-גבי מטבעות) שהדגם לא ברור כל צורכו והיו שהגדירוהו כהלקט הפרג.

בעבודה זו הובאו דוגמות הביניי,ם והראינו שדגם הרימון משנה את צורתו הבסיסית בשני כיוונים: א. הרימון נעשה חלול ובעל שתי קרניים (על נרות-חרס ועל מטבעות), וכך הוא מזכיר את דגם הקדוקאוס הרומי (כאמור, בדגמים בהם הרימון מופיע בין שתי קרני-השפע, הוא מחליף את הקדוקאוס). ב. הרימון מפוספס והכתר מאוחה, ובכך הוא מזכיר את הלקט הפרג. העלינו סברה, שייתכן שקיימת כאן מגמה של מיזוג דגמים לכדי דגם אחד שאינו ברור כל צורכו, ואולי אף האומן היוצר לא ידע להבחין ולהבין מה הוא מעטר, משום שכנראה היוצרים העתיקו יצירות מדגמים מוכנים, או זכרו דגם שראו, ובבואם לביצוע המלאכה לא דייקו, ונוצרו דגמי משנה בלתי נאמנים לטבע וליצירה המקורית, דבר המקשה עלינו את הזיהוי המוחלט.

8. התגברות על אימת-החלל (horror vaccui)

הרצון למלא חללים ריקים ביצירה, תרם לבחירת המוטיבים, שיתאימו לאזור הריק הנתון לעיטור; כלומר, השטח הנתון לעיטור קבע, לעתים, את הדגם שנבחר, בהתאם לגודלו וצורתו המרחבית.

לעתים נוצרו שינויים בדגם המקורי, על-מנת להתאימו לצורה הנתונה. הדוגמות לכך רבות, להלן

כמה מהבולטות שבהן:

מילוי השטח דמוי שני קונוסים הפוכים, שבין שתי השושנות על-גבי חזיתות של גלוסקמות- בשטח זה ניתן לעצב עצמים כגון כדים, גביעים, מבנים או לעטר בפרחים כגון שושן הפעמון. מכיוון שהשושן מתאים למרחב זה גם במצג הפוך (בבסיס), לעתים הוא מופיע בתמונת מראה. לעתים השושן מלווה בבסיסו בעלי שושנת הממלאים את המרחב. לעתים השושן ניצב על-גבי גרם מדרגות שאף הוא מתאים לצורת הקונוס בבסיס. מגוון ההופעות של פרחי השושן שיצרו האומנים בשטח הזה הוא רב, וגרם בלבול רב במחקר, כתוצאה מכך, חלק מהחוקרים סברו, שבכמה עיצובים הנוף הוא צמרת עץ התמר והבסיס הוא שורשים. בשטח זה גם עוצב הקוציץ דמוי-הגביע.

מילוי השטח המעוגל הכלוא בין פיתולי שריג- השריג המתפתל מעוצב בגילוף באבן, על-גבי נרות-חרס ורצפות פסיפס. הפיתולים של השריגים יוצרים חללים מעוגלים ואותם השתדלו האומנים למלא במוטיבים בעלי צורה מתאימה, כגון פירות מעוגלים, אשכולות קטנים, עלים דמויי-לב ועלי קוציץ מכופפים. על-מנת להתאים דגמים לצורה המעוגלת, נוצרו בהם לעתים שינויים, כגון: קיצור עלה הקוציץ ויצירת עלה קוציץ מעוגל. לעתים נוצר דגם ביניים בין עלה דמוי-לב לבין אשכול ענבים דמוי-לב, על-מנת להתאים את צורת העיטור למעגל, כמו ברצפת הפסיפס מהרודיון תחתית.

מילוי השטח הצר והמוארך במסגרות או בהפרדה בין מקטעים– במקרים מסוימים נוצר צורך למלא שטח צר ומוארך, כגון במסגרות או באזור שבין המטופות על-גבי גלוסקמות. לשם כך, נבחרו ענפים מוארכים נושאי עלים שונים, שמילאו את החלל בהתאמה.

מילוי שטח דמוי-משולש בפינות- בגלוסקמות נוצר חלל בצורת משולש בין מעגל השושנת ופינת הגלוסקמה; על-פי-רוב, היוצרים מילאו חלל זה בדסקיות, אולם לעתים עוטרו בו דגמים צמחיים, כגון: עלה דמוי-לב וקנוקנות, פרח שושן או ענף מכופף.

9. חוסר בעדויות על כוונה סימבולית

מחקר זה לא עסק בכוונות הסימבוליות של העיטורים השונים. אולם, יש בו כדי להצביע, על נטיית האומנות היהודית, להשתמש בדגמים מוכנים, המגיעים מהעולם הנוכרי. משום כך, אני מציעה, שהאומנים המקומיים לא עיטרו בצומח בעל זיקה סימבולית-פולחנית-דתית-יהודית, אלא, נטו להשתמש בדגמים ידועים ואופנתיים, שרווחו באותה התקופה באומנות הכללית. קשה להוכיח שהמוטיבים הקשורים ליהודים (ולתרבות היהודית בת הזמן), עוטרו מתוך כוונה לסימול סימבולי-יהודי-דתי-לאומי כלשהו, גם משום שלרוב, במקביל לעיטורים אלו מופיעים גם מוטיבים ניטרליים, חסרי קשר יהודי כזה.

להלן כמה דוגמות:

שושנת- היו שטענו שהשושנת מסמלת את כוחות ההצלה וההגנה לנפטרים, אולם השושנת מעוטרת גם על אלמנטים שאינם קשורים לקברים, כגון: רצפות פסיפס, נרות-חרס, שולחנות ומשקולות עופרת; לכן נראה שאין היא מעוטרת מתוך כוונה סימבולית, אלא מהווה מוטיב אופנתי, קל ונאה לעיטור.

רימון- הפרי קל ומהיר לעיטור, ובכל זאת איננו מעוצב לעתים תכופות באומנות היהודית77. הרימון מעוטר באומנות הנבטית על חזיתות קברים, וכן מעוצב על-גבי חזיתות קברים יהודיים; הרימון מעוצב על-גבי נרות-חרס וציורי-קיר מהעולם הרומי, וככזה הוא נקלט גם בעולם האומנות היהודי.

כף תמר- כף התמר קלה לעיצוב, ולמרות זאת איננה מרבה להופיע באומנות היהודית78. כף התמר מופיעה על מטבעות רומיים, ובהופעה דומה היא מעוצבת על-גבי מטבעות יהודיים.

אשכול ענבים- אשכולות הענבים, המשולש והקטן, מעוצבים באומנות הנבטית. היהודים מאמצים מוטיבים אלו, ומשתמשים בהם בצמוד למוטיבים אחרים, חסרי משמעות יהודית ידועה, כגון: עלי קוציץ, שריג מתפתל, עלי קיסוס, שושן ועופות.

אתרוג- הופעת פירות נוספים על אותו הארון מקברי-המלכים (לימון?, אורן ואלון), יכולה להעיד על חוסר כוונה סימבולית בעיטור האתרוג. ככלל, על ארון זה נוצר צירוף מעניין ומגוון של צומח, שאיננו מופיע באופן שגרתי באומנות היהודית.

נראה אם כן, שאפשר להציע שבחירת הדגמים איננה נובעת מכוונות סימבוליות, אלא נובעת מאוסף של קריטריונים אחרים: דגמים שעמדו לרשות האומן, אפנה רווחת, היכרות עם הדגם, בחירת דגם נעים ונאה לפי טעמו של היוצר (או מזמין העבודה), השטח הנתון לעיטור ואפשרויות הביצוע.

הערות

  1. לשם ההשוואה, לא נסקרו כל העבודות מהעולם הרומי והנבטי, אלא הובאו רק דוגמאות מזדמנות להוכחת הטענה. היצירות הנמנות כאן הובאו בפירוט ומראי מקום בגוף העבודה, אולם קיימות יצירות נוספות בתחומי אומנות שונים שלא נסקרו כאן. ↩
  2. מספר הצמחים שאינם מוכרים בארץ-ישראל ומעוטרים באומנות איטליה הוא ניכר. ↩
  3. השושן מושפע גם מגורמים נוספים, ראה בהמשך מסקנה מס' 4 ובמסקנה מס' 7. ↩
  4. שאיננה ייצוגית, ממלכתית, כמו מטבעות. ↩
  5. אמירה זו איננה חלה על ארבעת המינים, שכאמור, לא נידונו בעבודה זו. ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים