EN

פרק י"א – אלון

Quercus pubescens (Ciarallo 2000: 10 A-1)
Quercus pubescens (Ciarallo 2000: 10 A-1)

עץ האלון (Quercus) נמנה עם משפחת האלוניים (Fagaceae). העץ רחב צמרת ועשוי להתנשא עד גובה של -15 25 מטר. מיני האלון שולטים בנוף ובחברות יער וחורש באזורים נרחבים ביותר. עלי האלון משוננים, חרוקים, שסועים או מפורצים. הפרי מכיל זרע יחיד, גדול, הנקרא בלוט. בחלקו התחתון עטוף הזרע בכוסית מעוצה הנקראת

ספלול, הספלול בנוי קשקשים. לאלון חשיבות כלכלית

עיטור צמחי – אלון, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה

בהזנת עזים וחזירים; עצתו טובה לבנייה, לאומנות, לייצור פחמים ולשיפור טעם היין; בכל חלקי הצמח מצויים טאנינים, המשמשים לבירוס; חומרים המופקים ממנו משמשים ברפואה. לאלון גם חשיבות דתית-פולחנית ותרבותית-ספרותית, ועד היום מצויים אלונים רבים במזרח-התיכון שמעמדם קדוש (אבישי 1993ב: 25-26).

אלון התבור (אבישי 1993ב: 26). אלון מצוי (אבישי 1993ב: 27).
אלון התבור (אבישי 1993ב: 26). אלון מצוי (אבישי 1993ב: 27).

עיטורים של ענפי אלון ובלוטים, אינם נפוצים באומנות היהודית, והופעתם איננה מקורית. מקור העיטור הוא בעולם הנוכרי הסובב. באומנות הרומית, האלון על בלוטיו מופיעים פעמים רבות על: מטבעות, נרות חרס, ציורי-קיר ופיסול באבן. מין האלון המעוטר באומנות הרומית גדל באיטליה (תמונה מימין למעלה), ואיננו גדל בארץ-ישראל. צורת עלוותו ובלוטיו, שונים מצורתם של המינים המצויים ביותר כאן, שהם: האלון המצוי (Quercus calliprios) ואלון התבור (Quercus itlaburensis). למרות היות מין האלון, המופיע בדגמים, לא מצוי בצמחיית הארץ, ניכרת ספיחה של המוטיב; האומנים המקומיים העתיקו את הדגם, ולא שינו אותו לצורת האלונים הנפוצים בארץ-ישראל. יש לשער שהאומנים לא ראו צורך לבצע שינוי בדגם מפני שבאופן כללי, למרות היותו שונה במקצת, המראה שלו מוכר ולא זר.

מכל מקום, ברי שהאלונים, המצוי והתבור, הנפוצים כל-כך בארץ-ישראל, היו מוכרים לכל, ולכן המוטיב חדר לרפרטואר העיטורים של האומנות היהודית. באופן כללי, הדעת נותנת שאומן מעטר רק במוטיבים מוכרים. ראשית, מפני שיש לו צורך להכיר את המושא לחיקוי, על-מנת לייצר תיאור בעל משמעות ופרופורציות מתאימות; שנית, מפני שהעיטור צריך לתת לעין הצופה מראה מוכר וידוע, שישקף תמונת עולם מקובלת.

קטע ממכסה ארון אבן, קברי-המלכים, ירושלים (גור תשל"ד: 107).
1. קטע ממכסה ארון אבן, קברי-המלכים, ירושלים (גור תשל"ד: 107).
עמוד אבן, Villa Hadriana, טיבולי (Mathea-Foertsch 1999: Taf. 96,2).
2. עמוד אבן, Villa Hadriana, טיבולי (Mathea-Foertsch 1999: Taf. 96,2).
מטבע בר-כוכבא (משורר  תשנ"ח: 318 לוח 66 מס' 234א').
1. מטבע בר-כוכבא (משורר תשנ"ח: 318 לוח 66 מס' 234א').
מטבע טראיאנוס (שנים 96-97  לסה"נ) (.Mattingly 1966: Pl .)45. 9
2. מטבע טראיאנוס (שנים 96-97 לסה"נ) (.Mattingly 1966: Pl .)45. 9
מטבע הדריאנוס (Mattingly .)1966: Pl. 62. 7
3. מטבע הדריאנוס (Mattingly .)1966: Pl. 62. 7
תיאור

על השריג המפותל מעוטר ענף קצר ועליו שני עלים מפורצים וביניהם בלוט האלון.

1. זר המורכב מגופים אליפסואידיים.

דיון והגדרה בוטאנית

בלוט ועלים של אלון

התיאור הוא נטורליסטי ומדייק בפרטים הבוטאניים. אלונים ממין זה, בעלי בלוטים גדולים הבולטים יותר ממחצית אורכם מהספלול, הספלול כמעט חלק ובעל קשקשים לא בולטים, עלים חרוקים ומעט מפורצים, כגון אלו המעוטרים כאן, נראים גם בגילופי אבן מהעולם הרומי (מס'

2), במטבעות רומיים ובציורי-הקיר מפומפיי.

השוואה של עיטור זה עם הפרופורציות של העלים והבלוטים של האלון המצוי מראה חוסר התאמה: העלים המתוארים כאן חרוקים ומעט מפורצים, ואינם זהים לעלי האלון-המצוי; עלי האלון-המצוי משוננים וקצות השיניים קוצניים (ראה תמונה למעלה)69. הדגם שונה גם מאלון התבור, שעליו אינם מפורצים כל-כך, והספלול איננו חלק כמתואר כאן.

אלמנט חסר הגדרה בוטאנית, פיתוח של מוטיב צמחי

1. גודינף הגדיר אותם כ"גופים דמויי-שקד" (Goodenough 1953a: 278); קינדלר תמה האם הגופים הם שקדים או אולי מדליונים (תשמ"ו: 228).

2. הרולד מטינגלי כתב שזה זר עלי הער (:Mattingly 1966

233). זר זה מובא כאן כהצעה לכך שמקור המוטיב של הגופים האליפסואידיים- צמחי. אולי זהו פיתוח של זר עלי הער, כמו מטבע 3, שמטינגלי הגדירו כזר ענפי האלון (Mattingly 1966: 338). בין אם במקורו זהו זר אלון או זר ער-אציל, הרי שבמטבע של בר-כוכבא חל שינוי של המוטיב הצמחי לאלמנט חסר הגדרה.

הערות

  1. למרות שעלי האלון המצוי הם בלתי-רגולריים, וצורתם ומידת קוצניותם משתנה מעץ לעץ, ואף בחלקים שונים של אותו העץ, הרי שרוב העלים רק מזכירים את העלים בעיטור ולא זהים לו. ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים