EN

פרק ט'- תמר

התמר המצוי (Phoenix dactylifera) נמנה עם משפחת הדקליים (Palmae, Arecaceae). בשל היותו עץ משבעת המינים ולולבו מארבעת המינים, קיימת צפייה גבוהה להימצאותו באומנות היהודית. התמר היה עץ בעל חשיבות כלכלית גדולה בשל פריו המתוק שנאכל חי או מיובש; גם לגזעים ולעלים של התמר היה ערך גדול, והשימושים בהם היו רבים (גור תשל"ד: 136-137). התמר גדל והניב פירות יפים במדבר יהודה. בזכות תמריו המשובחים ודבש התמרים שהפיקו מהם, הועשרה ארץ יהודה והתפרסמה; בשל כך הופך התמר לסמל של עושר ועוצמה, כפי שהוא מופיע על המטבעות (קינדלר תשמ"ו: 63)227. מלבד זאת, ההופעות המעטות של התמר באומנות היהודית האחרת, בת התקופה (על-גבי נרות חרס ומעט מאוד על-גבי גלוסקמות) יכולות ללמד שהעץ, הגם שהינו קל לעיטור, כנראה, אינו בעל ערך סימבולי-דתי-לאומי, ואיננו מסמל את האוכלוסייה היהודית.

הכינוי עצי-תמר בעבודה זו ניתן רק לאלמנטים שנופם מעוטר בצורת חצי מעגל קמור. הגדרה זאת נקבעה בשל אוסף ההשוואות והמסקנות שהעליתי בנוגע לזיהויי השושן (בעיקר בעיצובו על-גבי גלוסקמות), וגם משום הנטייה של כל אדם המצייר תמר, לתאר את ענפיו מוטים כלפי מטה (נוף קמור) ולא נוטים מעלה (נוף קעור). אלמנטים בעלי נוף של חצי מעגל קעור הגדרתם שונה: לעתים הם אלמנטים גיאומטריים, שלא נידונו בעבודה זו, לעתים נידונו כאן כפרחי-שושן על סוגיו64.

בעיטור הגלוסקמות, נוצר חלל של שני קונוסים הפוכים בין השושנות, ושטח זה קבע את בחירת המוטיב לעיטור. המוטיבים המתאימים לשטח זה דומים בצורתם החיצונית, מתערבבים זה בזה, וחלקיהם מתחלפים זה עם זה. הטריגליף יכול להיות עמוד ארכיטקטוני, רגל של גביע, גבעול או גזע; הנוף יכול להיות שושן, צמרת התמר או גביע; הבסיס יכול להיות גרם מדרגות או שושן הפוך. כל האלמנטים הללו יכולים גם להופיע בצורה גיאומטרית או סמי-צמחית בלתי ניתנת לזיהוי והגדרה בוטאנית. לכן תיאור קעור או קווים ישרים הפונים מעלה יכולים להיות מכמה סוגים: ממלאי-חלל גיאומטריים, חסרי משמעות ומובן; תיאור המנורה(?); וריאציה או שינוי חסר-מובן של חצי המעגל התוחם את פרחי-השושן.

לפי האמור למעלה, רק אלמנטים בעלי נוף קמור יכולים להיחשב כעצי תמר, ולפיכך, אך מעט עצי תמר מתוארים על-גבי גלוסקמות, בשטח המפריד בין שתי השושנות. עיטור התמר מתאים בצורתו המרחבית למילוי החלל הנוצר: הגזע מצוי בחלל הצר, במקום בו שני מעגלי-השושנות כמעט נפגשים, כמפריד בין עיטורי המטופות, וכתחליף לטריגליפים הגיאומטריים (Rahmani 1994: Pl. 37, Fig. 226:F). נוף העץ ובסיסו מתאימים למילוי צורת הקונוס הנוצר בחלקים העליון והתחתון. הצורה המרחבית של העץ, כמו הצורה המרחבית של הגביע או פרחי השושן למיניהם, קובעים את בחירת המוטיב לעיטור.

רחמני טען שעיטור עצי התמר נובע מחיקוי של עצי-צל שצמחו בקרבת מערות הקבורה, והתמר הוא העץ הקל ביותר לעיטור מביניהם. הוא גם תיאר את העובדה שעיבוד התמר היה נרחב באזור עזה ויריחו ושהעץ היה מוכר גם בירושלים (Rahmani 1994: 49). גודינף ציין מקרים שיש מקום להניח שהיוצר התכוון לעטר עצים, במקרים בהם הנוף והבסיס שווים, והוא מראה דוגמה בה הוא חושב שהעיטור הוא תמר בעל אשכולות משני צדי הגזע (Goodenough 1953a: 125; Goodenough 1953b: No. 197); הוא אף היה משוכנע שהעיטור בעצים הוא סימבולי, ואיננו רק מילוי של חלל. הוא חיזק את דבריו מההופעות הרבות של הדגם המזכיר עץ, אולם נראה שההופעות הרבות של העיטורים המזכירים עצים לא מחייבות את המסקנה שהוא הסיק, אלא דווקא מחזקות את הדעה שהוצעה למעלה, שמילוי החלל דמויי שני הקונוסים הוא שהכתיב את צורת הדגם. בהמשך נוצרו חיקויים וחיקויים של חיקויים; ואף כפי שהראיתי (בטבלה של דגם השושן, על פיתוח של דגם השושן התלתני) שהיו אומנים יצירתיים שאולי הדגם הזכיר להם עץ, וטרחו לטפח את הרושם שהעיטור הוא עץ ממש.

דגמים הניתנים להיכלל בהגדרה של עץ תמר יסקרו בטבלה שלהלן:

חזית גלוסקמה, קטמון, ירושלים (Rahmani 1994: 110, Pl. 18, No. 127).
1. חזית גלוסקמה, קטמון, ירושלים (Rahmani 1994: 110, Pl. 18, No. 127).
חזית גלוסקמה, רמת אשכול, ירושלים (Rahmani 1994: 132, Pl. 32, No. 226:F).
2. חזית גלוסקמה, רמת אשכול, ירושלים (Rahmani 1994: 132, Pl. 32, No. 226:F).
תיאור

שירטוט בקווים דקים.

הנוף: שני ענפים נגדיים קעורים בעלי עלים בצדם העליון בלבד. הגזע: שני קווים ישרים ומקבילים.

בגלוסקמה מס' 2 תוספת על הגזע: שתי לולאות נגדיות מוטות בזווית כלפי מטה.

דיון והגדרה בוטאנית

תמר סכמתי פשוט

אבי-יונה כינה עיטור זה עץ תמר, והראה את מקורו בעיטורים מתקופות קדומות יותר, ברונזה מאוחרת וברזל (Avi-Yonah 151-152 :1947). תיאור סכמתי פשוט זה מתאר את הגזע כשני קווים מקבילים, והצמרת מיוצגת על-ידי שני ענפים.

נר דרום (יהודאי) (זוסמן תשל"ב: 123 מס' 162).
1. נר דרום (יהודאי) (זוסמן תשל"ב: 123 מס' 162).
חזית גלוסקמה, ג'בל א-ראס, ירושלים (רחמני תשל"ט: 109). ראה גם: משקוף מעוטר, גמלא (שיאון ויבור תשס"א: 13).
2. חזית גלוסקמה, ג'בל א-ראס, ירושלים (רחמני תשל"ט: 109). ראה גם: משקוף מעוטר, גמלא (שיאון ויבור תשס"א: 13).
תמר מצוי (זהרי 1993 ב: 293).
תמר מצוי (זהרי 1993 ב: 293).
תיאור

1. על החרטום מעוטר גזע מרכזי וממנו צומחים לצדדים ענפים קמורים ומסועפים. משני הצדדים של בסיס הגזע, שני ענפים קמורים הנושאים אשכולות כנראה.

2. במרכז החזית מעוטר עץ בעל ענפים מרכזיים זקופים וחלקים, הענפים הקמורים הנוטים הצידה בעלי עלים דקים נגדיים. בבסיס הגזע קווים דקים, מעט מעוגלים.

דיון והגדרה בוטאנית

תמר סכמתי

1. העיטור הסכמתי מבטא את עץ התמר, כך גם סוברת זוסמן (תשל"ב: 123).

2. העיטור סכמתי ומייצג את עץ התמר: הענפים הזקופים מייצגים את הלולבים והענפים הצעירים, הענפים הקמורים במצג טבעי (כמו גם על המשקוף מגמלא), והבסיס מבטא את השורשים שלעתים נראים מגולים על-פני הקרקע.

בעיטורים אלו, ניתן ביטוי נאמן לעץ תמר65, למרות היותו סכמתי ופשוט.

מטבע הורדוס אנטיפס (משורר תשנ"ח: 301 לוח 49 מס' 91א').
מטבע הורדוס אנטיפס (משורר תשנ"ח: 301 לוח 49 מס' 91א').
תיאור

על המטבע מתואר עץ תמר הנושא ענפים קמורים בעלי עלים. מתחת לענפים ניכרים שני אשכולות תמרים. התמרים מתוארים כפירות מוארכים-עגלגלים.

דיון והגדרה בוטאנית

תמר סכמתי

התמר מעוטר באופן ברור: הגזע המתרחב כלפי מטה, עליו המוטים מטה ואשכולות התמרים מתחתיהם. עצי תמר נוספים מופיעים על מטבעות אגריפס השני, מטבעות מלחמת היהודים ברומאים ומטבעות בר-כוכבא.

ציור-קיר, מצדה, הארמון הצפוני (ידין תשכ"ו: 47).
ציור-קיר, מצדה, הארמון הצפוני (ידין תשכ"ו: 47).
תיאור

בחלק התחתון של הקיר, באיזור האורטוסטט, נותרו שרידים לציורי הקיר. בתוך מסגרת מלבנית אפרפרה, מופיע עיטור שבבסיסו מעין טריפוד (Foerster 18 :1995) ועליו רגל ארוכה. בחלקה העליון של הרגל מעוטרים שני לוליינים הפונים החוצה לשני הצדדים, ובינהם זיז מרכזי הפונה ישר למעלה.

דיון והגדרה בוטאנית

דגם לא צמחי- דמוי-נברשת pseudo-candelabre ידין כינה את הדגם דקל מסוגנן (תשכ"ו: 47); פרסטר כינה אותו לוליינים על-גבי גבעול (Foerster 18 :1995), אולם המוטיב איננו צמחי, אלא כלי מתכתי מעוטר ומסוגנן. העיטור מתואר ככן הנושא עליו לוליינים. דגם זה של לוליינים פשוטים הצבועים בשחור על רקע לבן, על-גבי עמוד, נפוץ בסגנון השני של פומפיי. דוגמות לכך מצויות בכל המזרח-התיכון. אליקס ברבט ריכזה את כל מה שקשור לדגם זה (כולל ממצדה), והראתה שרוב הדוגמות מתוארכות למחצית השנייה של המאה הראשונה לפסה"נ, עם כמה יוצאים מן הכלל מוקדמים מעט או מאוחרים. היא כינתה עיטור זה בשם: "דמוי-נברשת" Barbet (pseudo-candelabre 98-104 :1985). דגם זה משולב בחלק התחתון של ציור-הקיר, ממש כפי שהוא מופיע במצדה, בדוגמות רבות דומות ואף זהות מציורי הקיר של פומפיי, הדגם קרוי נברשת או כלי מתכתי Sampaolo 1991: 209 Fig. 36; ( 278-279 Fig. 161).

ציור-קיר, מרשה, מערה א' Peters and Thiersch 1905: Pl. ( V).
ציור-קיר, מרשה, מערה א'66 Peters and Thiersch 1905: Pl. ( V).
תיאור

על גזע העץ מצויירות בליטות, כעין כריתת ענפים צדדיים. הענפים הצומחים על העץ מזכירים את כפות התמר.

דיון והגדרה בוטאנית

עץ כלאיים- כפות תמר עם גזע לא תואם.

העץ מצוייר באופן סכמתי. החוקרים התלבטו בהגדרת העצים (Peters and Thiersch 1905: 24, 26, Pl. VI, IX), אבי-יונה הניח את הגדרתם בסימן שאלה כעצי התמר (1992: 1018-1020). העץ לא ניתן להגדרה מוחלטת כי הגזעים אינם שייכים לעץ התמר וגם הענפים אינם צומחים באופן המתאים לצמיחתם בעץ התמר. ייתכן שהצייר עיצב את העץ מזיכרונו ולא השתמש בדגם מוכן וגם לא הביט בעץ כאשר צייר אותו, ולכן נוצר עץ כלאיים, דמיוני ולא מציאותי. באופן כללי, נראה שביצירה זו האומנים השקיעו את מיטב מרצם בתיאור החיות ובני האדם (וגם שם ניכר הפיתוח הדמיוני), ופחות השגיחו על עיטור הצומח ונאמנותו לטבע67.

מטבע הורדוס אנטיפס (משורר  תשנ"ח: 301 לוח 49 מס' 93).
מטבע הורדוס אנטיפס (משורר תשנ"ח: 301 לוח 49 מס' 93).
ספין רצפת פסיפס, מחדר  מוארך מבית המרחץ המרכזי,  מדרום לחדר הפושר, הרודיון  (נצר, קלמן ולוריס תש"ס: 119  איור
1. ספין רצפת פסיפס, מחדר מוארך מבית המרחץ המרכזי, מדרום לחדר הפושר, הרודיון (נצר, קלמן ולוריס תש"ס: 119 איור 7).
שבר אבן מהכניסה לתיאטרון  הפולחני, סיע (:Butler 1907 .)Fig. 333 Fr. D
2. שבר אבן מהכניסה לתיאטרון הפולחני, סיע (:Butler 1907 .)Fig. 333 Fr. D
תיאור

על המטבע מתואר אשכול הנושא פירות מוארכים-עגלגלים.

על השריג המפותל מופיעים מוטיבים צמחייים שונים. בחלק העליון מעוטרים שלושה פסים המורכבים משורת אבני טסרה.

דיון והגדרה בוטאנית

אשכול תמרים סכמתי

כן הייתה דעתם של קינדלר (תשמ"ו: 227) ומשורר (תשנ"ח: .)202 אין קושי בזיהוי.

תמרים

התמרים תלויים על ענף משותף. במקום אחד שני תמרים ובמקום שני, שלושה תמרים. הזיהוי של התמרים קרוב לוודאי. מעניין לציין שבמקום נוסף, מרוחק למדי, בחורן, באומנות גילוף באבן אצל הנבטים, נראים אותם הפירות כלואים בתוך שריג מפותל, על שבר מהאפריז שעיטר את הכניסה לתיאטרון הפולחני בסיע (Sia) (מס' 2), שער זה נבנה ברבע האחרון של המאה הראשונה לפסה"נ, בשנים Butler 1907: (33-13

385), פרק הזמן המקביל לשינויים בבית המרחץ ובניית הפסיפס בהרודיון תחתית.

חזית גלוסקמה, אזור חברון(?) Rahmani 1994: 124, Pl. 27 ( No.199:F). ראה גם: לוח אבן מיודפת (אביעם תש"ס: 100).
חזית גלוסקמה, אזור חברון(?) Rahmani 1994: 124, Pl. 27 ( No.199:F). ראה גם: לוח אבן מיודפת (אביעם תש"ס: 100).
תיאור

משני הצדדים של המבנים מעוטרים "עצים" סכמתיים, בחריטה רדודה ומרושלת. ה'ענפים' מתחילים מאמצע השדרה המרכזית.

דיון והגדרה בוטאנית

עץ סכמתי חסר הגדרה בוטאנית כשהעיטור של העלים/ענפים מתחיל מאמצע השדרה המרכזית, יש לשער שהיוצר התכוון לעטר עץ בעל ענפים, בפרט כאשר המוטיב מופיע משני צדדי המבנה. רחמני טוען שאלו עצים המתוארים משני צדי הנפש המעוטרת על-גבי גלוסקמות (Rahmani 1994: 31); מרדכי אביעם משער שאלו עצים דמויי כף התמר שאולי מסמלים את עץ החיים (תש"ס: 99).

העיטור סכמתי, בלתי מדויק ואיננו ניתן להגדרה בוטאנית.

הערות

  1. נדמה שאין לומר שהתמר הוא סמל ארץ יהודה, אלא שהתמר מבטא את עושרה ותנובתה המשובחת. ↩
  2. משום כך, חלק מהאלמנטים השונים אותם כלל רחמני כתמרים (Rahmani 1994: 48-50) לא יידונו בפרק זה, אלא בפרק על השושן. ↩
  3. בניגוד לתיאורים קעורים אחרים, כפי שנכתב בהקדמה לפרק זה, שהוגדרו בעבודה זו באופן שונה מן המקובל במחקר. ↩
  4. מערת הקבורה איננה יהודית, אולם העיטורים נסקרים כאן, לשם השוואה עם אומנות יהודית בת התקופה. ↩
  5. בהמשך האפריז מצוייר עץ נוסף בעל ענפים הצומחים על גזע העץ ולאורכו, הציור רשלני עוד יותר. פיטרס ותירש ציינו שהצמח דומה לקנה (Peters and Thiersch 1905: 28. Pl. XV), אולם אין הוא מתאים לכך, ואין אפשרות להגדרה בוטאנית. ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים