פרק ח'- רימון
הרימון המצוי (Punica granatum) נמנה עם משפחת הרימוניים (Punicaceae). עלי העץ מוארכים, חלקים ושפתם תמימה. פרח הרימון מזכיר פעמון (ראה בסוף הטבלה). זיהוי הפרי איננו קשה עקב צורתו היחודית- פרי גדול ועגול בעל כתר. הכתר הוא השריד של עלי הגביע של הפרח (אלון תש"ן: 118). פרי הרימון הנו מוטיב סימטרי, נאה וקל לעיטור, וגודלו ממלא חללים במהירות. הרימון מופיע באומנות היהודית במקרים הבאים: פעם אחת על ציור-קיר, לעתים נדירות הוא מעוצב על-גבי גלוסקמות, ארונות-אבן ואריחי-קיר, לעתים על-גבי חזיתות קברים, הוא מעוצב בפינות של כמה רצפות פסיפס, פעמים רבות יותר הוא מופיע על נרות חרס ומטבעות.
הפרי מופיע באומנות היהודית באופנים דומים בהם הוא מופיע גם באומנות החוץ. למשל, דגמים זהים של ציורי-קיר, נרות חרס וגילופי-אבן (על מטבעות הוא ממלא את מקום הקדוקאוס הרומי, ששניהם בעלי צורה מרחבית זהה, ולעתים המראה שלהם כמעט זהה). באמצעות עובדות אלו, ניתן לחזק את התובנה שהאומנות היהודית, איננה מתבטאת דווקא במוטיבים בעלי אופי סימבולי-יהודי, אלא על-פי-רוב משתמשת בדגמים מן המוכן, ובוחרת מוטיבים קלים ולא מסובכים לעיטור, ממלאי שטחים נרחבים, אופנתיים ונאים למראה53. בין המוטיבים הנבחרים לעיטור מופיעים גם מוטיבים ניטראליים-חסרי פשר סימבולי וגם מוטיבים שניתן לשייכם לאופי יהודי. לא ניתן להוכיח שהמוטיבים הקשורים ליהודים (ולתרבות היהודית בת-הזמן), עוטרו מתוך כוונה לסימול סימבולי-יהודי-דתי-לאומי כלשהו, גם משום שלרוב, במקביל לעיטורים אלו מופיעים גם מוטיבים ניטרליים, חסרי קשר יהודי כזה.







1. על דופן הגלוסקמה מעוטרים ארבעה פירות מעוגלים בתבליט. הפירות בעלי כתר ברור וניצבים על-גבי פטוטרת. הכתר מסוגנן.
2. על שריג מתפתל מעוטרים עלים ופירות. הפרי גדול, עגול ובעל כתר.
3. בארבע פינות שטיח-הפסיפס מעוטרים פירות מעוגלים בעלי כתר, בקבוצות של שלושה או פרי בודד.
4.על השריג המתפתל מעוצבים פירות עגולים באמצעות שורה בודדת של אבני טסרה אדמדמות, הפירות בעלי כתר. עיטור דומה, מעוצב גם על-גבי רצפה מחדר שרוף בעיר העליונה של ירושלים (אביגד 1980: תמונה 109).
רימון
בכל העיטורים הללו הפרי גדול ועגול, הכתר בולט וניכר, ואין ספק בזיהוי.
שלשות רימונים54 מופיעות גם על הרצפה שהוזכרה מהעיר העליונה של ירושלים וגם על-גבי נרות חרס (זוסמן תשל"ב 73 מס' 32).



1. בשריד קטן זה של ציור-הקיר ניכרים עלים של גירלנדה בעלת עלים ושני פירות אדמדמים בעלי כתר.
על השריג המתפתל מעוטרים עלים ופירות שונים. שניים מן הפירות נראים מעוגלים ובעלי כתר.
רימון
אביגד ציין את טיב הביצוע המעולה ורמתם האומנותית של היוצרים, ושייך את האפקטים הפלאסטיים- כגון- כתמי אור על-גבי הפירות, לציור ההלניסטי שממנו הושפעו ציורי-הקיר הקדומים בפומפיי. הוא הגדיר את הפירות כרימונים (אביגד 1980: 147-150). העיטור כמעט נטורליסטי בצבעיו ובאופן הביטוי ופיטשן, התלבט האם הפירות הם חבושים או רימונים. הוא הביא גם השוואות לעיטורים כמעט זהים מאיטליה מהרבע השלישי של המאה הראשונה לפסה"נ מ-"Casa di Livia" ומ-Boscoreale (מס' 2) .(Fittschen 1996: 148, 158) בציור זה ניכר הכתר של הרימון והעלים הצרים של עץ הרימון. עלי עץ החבוש רחבים יותר, הפרי איננו אדום והוא חסר כתר. איור כמעט זהה של גירלנדה אשר כרוכים בה עלים ופירות נמצא גם ב- " Casa di M. Caesius Blandus" בפומפיי, הציור משוייך לסגנון השני של פומפיי Bragantini 1996: 419 Fig. ( .5581) מובן שבשל היות הציורים בפומפיי קדומים לציור מהעיר העליונה, המסקנה העולה היא שהאומן השתמש בדגם מהמערב והעתיקו ליצירתו בירושלים.
רימון
מעניין לציין שהרימון מעוטר כשראשו כלפי מעלה, עמדה לא טבעית לרימון בוגר, כך הוא מתואר גם על חזית מערת קבר יהושפט.

שנים (או שלושה) פירות מעוגלים בעלי כתר, לא בולט מעוטרים בצד עיטור צמחי מרכזי, לרגלי שושנת דמוית-פרח.
רימון
שני הפירות המגולפים בתבליט, ממלאים חלל שנוצר לרגלי השושנת הימנית (שעוטרה קטנה מדי, כנראה בטעות, לעומת השושנת מהצד השני הממלאת את כל החלל) מתוך רצון למלא את החלל (horror vaccui). הכתר מסגיר את הפירות כרימונים.

במעגל החמישי והאחרון מעוטר רימון עגול ובעל כתר.
רימון
אביגד ראה בפירות אלו רימונים (1954: 135). עיטור דומה מופיע גם בחזית מערת קברי-הסנהדרין (גבע 1992: 376).







1. בינות לעלי הקוציץ מעוטרים פירות עגולים גדולים, הגילוף נשחק בשיני הזמן.
1. על מספר אריחי-קיר מעוטר ענף מתפתל ועליו צומחים פירות פחוסים משהו, לפירות חריצי אורך ובראשם כתר.
2. על נר חרס מעוטר שריג מתפתל ועליו צומחים פירות בעלי כתר.
3. על המטבע מעוטר גבעול מתפתל בעל עלים דקים, עליו צומח פרי בעל כתר (על עיטור זה ראה גם דיון נפרד בהמשך הטבלה).
רימון?
יש לשער שהפירות הגדולים היו רימונים, כפי שעוטרו רימונים על חזיתות אחרות בנות התקופה, למשל, חזית החזנה בפטרה (מס'
2).
רימון
לעיטורים הללו כמה מכנים משותפים: א. גבעול או שריג מתפתל שממנו צומחים הפירות בעלי הכתר ב. עלים דקים המלווים את הגבעול ג. פסי חירוץ אורכיים על הפרי57. פסי אורך מופיעים גם על הרימון משבר האבן מהעיר העליונה (ראה בהמשך הטבלה).
לצמח הרימון עלים דקים כמו המתוארים כאן, ופספוס אורך מופיע על רימונים בשלים (מס' 5). באופן זה (בעלי פספוס אורך ועלים דקים) מופיעים גם הרימונים באומנות התקופה מאיטליה (מס' 4).



1. שבר שולחן בעל עיטור של שתי קרני שפע מצטלבות וביניהן פרי מעוגל בעל שלושה פסי אורך. על ראש הפרי "כובע". הפרי ניצב על גבעול בעל שני עלים נגדיים המופשלים מטה.
2. בין שתי קרני-השפע מעוטר פרי מעוגל בעל כתר. צורת הכתר משתנה על גבי מטבעות שונים ולא תמיד הכתר נראה ברור ובעל קרניים. לעתים הפרי עצמו מופיע חלול (מס' 3). הפרי נישא על-גבי עוקץ ארוך וישר הבוקע מבסיס קרני-השפע, על הגבעול תוספת בולטת בבסיס הפרי.
רימון
מוטיב קרני-השפע וביניהן הפרי העגול מרבה להופיע במטבעות החשמונאים. הפרי המופיע בין קרני-השפע הוא רימון לדעת מרבית החוקרים (Goodenough Maltiel- ;1953a: 271-272 ;Gerstenfeld 1982: 112-113 פליקס תשמ"ד: 234; קינדלר תשמ"ו: 224-226; משורר תשנ"ח: 37), וזאת למרות הדעות שרווחו בין החוקרים בעבר, שהפרי הוא פרג (רייפנברג תש"ח:
34). אותם חוקרים קישרו בין קרן-השפע שהיא האטריבוט של דמטר, משום שבאומנות הקדומה היא מתוארת כשבידה קרן שפע שבוקעים ממנה גפן, שיבולים, רימונים ופרגים. גם ניסים קריספיל סבור שהפרי על מטבעות יהוחנן הורקנוס הוא הפרג. הוא מתאר את פולחנה של דמטר בהקרבת זרעי-פרג, וכן בקליעת פרחי פרג לתוך זרי שיבולים ושעורים להנחה במקדשה, ומציין שהאלה דמטר מופיעה לעתים כאוחזת פרגים בידה (תשמ"ז: 1064, 1075). לדעת משורר היהודים אימצו את הסמל של קרני השפע58 והוסיפו אליו את הרימון (במקום הקדוקאוס) ובכך מהווה דגם זה יצירה מקורית יהודית-חשמונאית (תשנ"ח: -37
38). רימון מעוצב גם על-גבי מטבע של העיר סידֶה, החל מהמאה השלישית לפסה"נ (Head 1911: 704), הרימון בעל כתר משולש ונראים בו חריצי אורך (Kraay 1966: Pl. 192 No.
661). עיטור קרני-השפע היה נפוץ באומנות המטבעות היהודית, אך לא מצוי באומנויות אחרות, לכן עיטור זה על שולחן האבן (מס' 1) הוא ייחודי (אביגד 1980: 168). בשונה מעיטורי הרימונים על המטבעות החשמונאיים, על שבר האבן מופיעים עלים הנלווים אל הגבעול, המזכירים את העלים על הגבעול של הפרי במטבע המיוחד של הורדוס המלך (ראה תמונה למעלה מס' 3), שהם עלים המתאימים לעץ הרימון. ההשוואה בין שני הפירות מלמדת שמדובר בפירות זהים: גבעול נושא עלים, כובע שונה מהכתר המשולש הרגיל לרימון, תוספת בולטת בתחתית הפרי, והצורה הכללית של הפרי הפחוסה משהו. עם זאת יש לשים לב לפסי האורך המעוטרים על הפרי, שעל שבר השולחן (בשונה מהפרי החלק שעל המטבע ההורדוסי) הנוצרים על פרי הרימון אחרי הבשלתו (ראה למעלה תמונה מס' 5).







1. על גבעול מתפתל קלות צומחים שלושה עלים משורגים, בראש הגבעול פרי מעוגל, מעט פחוס. בבסיס הפרי בליטה פחוסה ובראשו כתר.
רימון
היו חוקרים שסברו שהפרי הוא רימון (קינדלר תשמ"ו: 224; Maltiel-Gerstenfeld 1982:
126). אולם משורר קבע חד-משמעית שהפרי הוא הלקט הפרג, על-פי צורתו וגם על-פי ההקשר למקום טביעת המטבע- שומרון, שהיתה מרכז הפולחן לדמטר, והורדוס אף בנה לה שם מקדש מפואר. בפולחן דמטר היו ההמונים משתלהבים באמצעות הפקת סמים מהלקט הפרג, וכך הפך הפרג לסמל הפולחן של דמטר ופרספונה בתה (תשנ"ח: .)61-61 הקשר עם שומרון איננו מחייב את הופעת הפרג על המטבע; כשם שלא סביר שהיהודים עודדו שימוש בסמים על-פני מטבעות יהוחנן ויהונתן, אין זה סביר שהורדוס הירשה לעצמו ביטוי כזה על מטבעותיו; מלבד זאת, בכל מהלך עבודה זו לא נצפה עיטור, ולו אחד, של פרג באומנות היהודית; גם באומנות הרומית הפרג נדיר. בנוסף לכך, דווקא במטבעות רומיים נראית פרספונה האוחזת בידה השמאלית רימון (Mattingly
102 :1968). ועוד, על קירות ארמון האופוס רטיקולום של הורדוס ביריחו, הופיעו רימונים
על אריחי-הקיר(ראה למעלה), ורימונים אלו דומים להפליא לפרי שעל המטבע הנוכחי. הפרי פחוס, הכתר בעל זיזים מאוחים, העלים שעל גבי הענף זהים והענף מפותל. מבחינה בוטאנית, עלי עץ הרימון דומים לעלים המתוארים כאן, מוארכים ודקים, לעומתם עלי צמח הפרג התרבותי (Papaver somniferum) רחבים ומפורצים (מס' 7). מכל מקום ייתכן שחל שילוב בין הרימון והלקט הפרג בעיצובים מסוימים, והגבולות מטושטשים. שינוי נוסף, שנדמה שחל על המוטיב נראה במטבעות הורדוס (מצדן השני) הוא שילוב הקדוקאוס (מס' 2), שמופיע פעמים רבות על מטבעות רומיים. לעתים הרימון החלול נראה אף הוא, כעין קדוקאוס פשוט (מס' 3, מס' 4).
יתרה מכך, ייתכן שקיימת מגמה של שילוב שלושה אלמנטים: הרימון, הפרג והקדוקאוס, ואולי אף האומן היוצר לא ידע להבחין ולא תמיד היה ברור לו מה הוא מעטר.
גילוף אבן ריאליסטי ומדוייק של הלקט פרג, בשילוב עם שיבולת
וצמח הסילפיום (59)Silphium, מופיע על גילוף אבן (מס' 5); הלקט הפרג מתואר מוארך ומפוספס, הגבעול מוטה מעט הצידה בקשת קלה, אך איננו מתפתל. בעיטור זה ניכר השוני בין הלקט פרג לבין הרימון, ואין אפשרות לטעות בהגדרה.
כנראה שהאומנים העתיקו יצירות מדגמים מוכנים, או זכרו דגם שראו, ובבואם לביצוע המלאכה לא דייקו ונוצרו דגמי משנה בלתי נאמנים לטבע וליצירה המקורית, דבר המקשה עלינו את הזיהוי המוחלט.





1. על גב המטבע מעוטר גבעול ניצב, וממנו יוצאים שלושה עוקצים הנושאים פרי מעוגל כל אחד. הפרי בעל כתר משולש, בקצות הקרניים עיגול קטן.
2. ארבעה פרחי רימונים צומחים מענף ראשי אחד.
3.על רקע ורוד מעוטרים גבעולים בצבע חום.
שלושה פרחי רימונים
החוקרים התלבטו בפירוש העיטור ונתנו מספר אפשרויות: ניצן, פרח או רימון ;(Goodenough 1953a: 276) רימונים חצי בשלים (קינדלר תשמ"ו: 226) וניצני הרימון (זוסמן תשנ"ו: 366). העיטור זהה לפרח הרימון (מס' 5) וזיהוי זה ניכר היטב דווקא על נר החרס (מס' 2).
משורר האריך בכתיבה לגבי משמעות העיטור המשולש (תשנ"ח: 107), אולם העיטור של שלושת הרימונים יכול לנבוע לאו דווקא מסיבות סימבוליות של המספר שלוש, אלא מתוך חיקוי של דרך גדילת הרימונים בקבוצות (מס' 4).
בנוסף לכך, העיטור של הרימונים בשלשות אינו ההרכב השליט שבו מופיעים רימונים. על-גבי נרות חרס הם מופיעים בהרכבים שונים: בודדים ברקע, על-גבי שריג מתפתל, בזוגות, בשלשות או רימונים רבים על שיחים (לא ניכרת העדפה להופעת הרימונים בשלשות). נדמה שבחירת פרי הרימון לעיטור נובעת מיופיו של הפרי וחיקוי של דרך גדילתו, ולאו דווקא מסמליותו60.
ציור הקיר (מס' 3) הנו כנראה מוטיב ביניים בין רימון לבין שושן. העיגול הקטן שבראש העלה המרכזי מזכיר את העיגולים שבראשי העלים שעל המטבע (מס' 61)1, ולדעת פרסטר מקור הציורים מסביבות הים-התיכון מהאלף השני לפסה"נ. פרסטר קרא לדגם פרח לוטוס, וטען שאפשר לראות כאן השפעה מצרית (62)Foerster 1995: 40.
הערות
- וכך סבר גם רחמני, השולל פירוש סימבולי לרימון, מאותן סיבות ששלל את הסמליות של אשכול הענבים (רחמני תשל"ז: 88-89). ↩
- ראה גם דיון על שלשות של פרחי רימונים בהמשך הטבלה. ↩
- לא נמצא תיארוך לבית, אך רוב הציורים שבו שייכים לסיום הסגנון השני של פומפיי, המוטיבים המופיעים בו נדירים בהשוואה לסביבה, ומתוארכים למחצית המאה הראשונה לפסה"נ (Bragantini 1996: 380-381). ↩
- שים לב לחריצי האורך. ↩
- על נר החרס חסרים העלים הדקים והפספוס על הפרי. ↩
- קרני-שפע מצטלבות ובינהן קדוקאוס, מעוצבות על-גבי מטבעות רומיים משנת 215 לפסה"נ (:Mattingly 1967 291)., Pl. XXXIV, 3 ↩
- הסילפיום (Silphium) היה צמח מוכר היטב מקירינאיקה (לוב). הצמח גם מופיע על המטבעות של העיר. הצמח שימש למאכל, לתיבול ולרפואה (Pliny The Elder : XIX 38-46). המעניין הוא השילוב של שני צמחים ששימשו לייצור סמי מרפא, הסילפיום והפרג, בגילוף אחד. ↩
- כפרי משבעת המינים. הופעת הרימון גם על-גבי נרות מהעולם הרומי הסובב (ראה בהקדמה לפרק זה) יכולה להוריד מרמת החשיבות הסימבולית שנושא עיטור הרימון בעולם היהודי, ולרמז על העתקת מוטיבים אופנתיים מקובלים. ↩
- עיגולים דומים מעוטרים גם בציורי-קיר אחרים בראש מוטיב השושן, ראה על-כך בפרק על השושן. ↩
- יש מקום למחקר נוסף בנושא זה של הפיכת הדגם המצרי לפרח או פרי ידוע. ↩
לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי
נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל
כתיבת ביקורת בגוגלמה חדש באתר "מטיילים עם ענת"
פסיפס הכנסייה הביזנטית בנהרייה
קבר יאסון ברחביה – טיול אופניים בירושלים ביום הבחירות – כי מה יותר סמלי מזה
בריכת ממילא, בית קברות ומלון פאלאס: עוד עצירה בטיול האופניים שלנו בירושלים
יונקים ועופות מפסיפס בית האמידים הרומי בלוד – וילה מוזיאון לוד – כנס העשור לוד דיוספוליס | ד"ר ענת אביטל מאי 2024
שביל ישראל וטיילת נתניה באופניים או ברגל – כל היופי מפולג ועד לחופי נעורים – מקטע 18
מקוריותם של התיאורים החקלאיים הייחודיים מפסיפס בית הכנסת השומרוני בסמארה
בית דיוניסוס והפארק הארכאולוגי של פאפוס בקפריסין, טיול עצמאי: פסיפסים, עתיקות וכל מה שכדאי לראות
סיציליה – מה עושים שם? הטיול העצמאי שלי עם הנכד מסביב לאי
פאפוס, קפריסין: באתי בשביל הפסיפסים, נשארתי בשביל חופשה בים
פסיפס מרהיב מכנסיית באר שמע בנגב המערבי – בעלי חיים, דמויות וסצנות חיי היומיום מהתקופה הביזנטית