EN
פרק ז': גפן, עלים ואשכולות – מתוך עבודת המוסמך של ענת אביטל, אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (אוניברסיטת בר־אילן, 2005). לכל הפרקים · העבודה המלאה (PDF)

פרק ז'- גפן, עלים ואשכולות

גפן היין (Vitis vinifera) נמנית עם משפחת הגפניים (Vitaceae). עקב היות הגפן אחד מפירות שבעת המינים שהשתבחה בהם הארץ, קיימת נטייה לייחס משמעות להופעתה באומנות היהודית (Goodenough 1953a: 132-133). רחמני פסל את הרעיון שיש לגפן משמעות סימבולית לחיים שלאחר המוות, הוא גם טען שמיעוט ההופעות של השריג והגפן אינו נובע ממניעים סימבוליים כלשהם, אלא ממניעים פרקטיים, בשל הקושי בביצוע (רחמני תשל"ז: 85-87). כמו-כן הוא טען שאם יש קשר לסימבוליות כלשהי, היא קשורה לאשכול של המרגלים מדור המדבר או שהיא מרמזת על פוריות הארץ, ומכל מקום העיטור מראה על העושר של הבעלים (Rahmani 1994: 43). המשמעות הסימבולית של הגפן עם החיים שלאחר המוות נשללת מפני שהגפן מופיעה גם בעיטור אלמנטים ארכיטקטוניים אחרים שאינם קשורים לקבורה (Hachlili and Killebrew 1999: 159-161). בגלוסקמות בעלות עיטור עשיר שיוצרו, כנראה, עבור משפחות בעלות אמצעים, נראים לעתים אשכולות הענבים בגילוף מושקע במיוחד, עובדה זו יכולה ללמד על כך שהגפן, בהופעתה המפוארת, מהווה אלמנט בעל ערך עיטורי-אקסקלוסיבי ולבעלי יכולת בלבד. נראה שמיעוט ההופעה של הגפן על גלוסקמות נובע מקושי בביצוע כפי שטען רחמני; יתרה מכך, אם היה לגפן קשר סימבולי כלשהו, היא הייתה מרבה להופיע למרות הקשיים הטכניים, וחסרי האמצעים היו מוצאים דרכים סכמתיות ופשוטות לעיטור בחריטה רדודה.

אשכולות הענבים מזכירים פעמים רבות, את היצירות מהאומנות ההלניסטית, הנבטית והרומית. על-גבי מטבעות מיוון מעוטרים אשכולות ענבים בהקשר לפולחן דיוניסוס; בעולם הנבטי הגפן מרבה להופיע על חזיתות מבנים, הגפן שם בעלת משמעות, בהיותה קשורה לייצור היין ואל האל המרכזי דיוניסוס-דושרה (Avi-Yonah 1961: 24); כמו-כן הופעותיה הרבות של הגפן באומנות הנבטית מעידות על פוריות גבוהה (48)Glueck 1965: 54, Pl. 30a. 58. היהודים מאמצים אלמנטים בעלי ערך עיטורי לקישוט חזיתות מבנים, גלוסקמות, נרות-חרס ומטבעות. האלמנטים שחודרים לאומנות היהודית אינם בהכרח סימבוליים-יהודיים, אלא הם מוטיבים בעלי ערך עיטורי, נעימים לעין ומוכרים לצופה49. נראה שהיהודים מאמצים את הגפן, כפי שיתואר בטבלה, לעולם האומנות היהודית, באמצעות המוטיבים הקיימים באומנות העמים השכנים ואומנות איטליה.

אשכול ענבים משולש

עיטור צמחי – גפן, עלים ואשכולות, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה

אבי-יונה הציע שההופעות של האשכול המשולש מרמזות אולי על חיקוי דגם אשכול הזהב מבית-המקדש השני, כפי שמזכיר יוסף בן-מתתיהו. אולם, האשכול עצמו כנראה מיוסד על מודל מזרחי (Avi-Yonah 1947: 150-151). לדבריו, כנראה שהיהודים לא היססו להשתמש במוטיב כנעני עתיק המסמל פוריות, המופיע כמעט תמיד בצמוד לדמויות אדם וחיה. ההשראה לעיטור בפירות סימבוליים כגפן, רימון וכיוצא באלו, מגיעה משולי המדבר, שם דוַשרה-דיוניסוס, האל הראשי של הנבטים, היה נערץ (Avi-Yonah 1961: 24). ייתכן אף שאותה גפן בבית-המקדש הייתה בעלת אשכולות משולשים, אולם אין בידנו תיאור של גפן זו, ורק ידוע לנו על מציאות של גפן מזהב במקדש. נראה שאין לייחס לאשכול המשולש קשר ישיר למקדש, ויש לראותו כמוטיב בעל ערך קישוטי ונאה ביותר למראה. יתרה מכך, ניתן להיווכח שאשכול משולש

עיטור צמחי – גפן, עלים ואשכולות, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה

איננו 'המצאה' אומנותית, אלא כך נראים אשכולות ענבים בריאים ומלאים.

יש, אם-כן, לייחס את עיטור הדגם לאפשרויות הכלכליות של מזמין העבודה וטעמו האומנותי; וכן לייחסו לסגנון עיטור שרווח באותה התקופה.

אשכול ענבים קטן

עיטור צמחי – גפן, עלים ואשכולות, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה

אשכולות ענבים עגולים וקטנים מופיעים בעיטורים על חזיתות מבנים ועל גלוסקמות. אשכול קטן מופיע בדרך-כלל במקרים בהם השטח הפנוי לעיטור הוא קטן, ואין די מקום לאשכול גדול ומלא. גם אשכול קטן זה, איננו 'המצאה' אומנותית, אלא מייצג אשכולות קטנים הגדלים על הגפן הטבעית ביחד עם אשכולות גדולים ומלאים. היו שלא הצליחו לברר את מהותו של הדגם ודימוהו לפירות שונים (אביגד 1954: 135) או פרחים; אולם מעקב אחרי הופעתו באומנות, מלמד שהאשכול הקטן הוא מוטיב הנלווה פעמים רבות לעיטור שריג הגפן, בצמוד לעיטור אשכולות גדולים. אין ספק שכוונת האומן הייתה לעטר אשכול ענבים. ונראה שהעיטור מגיע לאומנות היהודית מהאומנות הנבטית. בעיטורי האבן הנבטיים מופיעים אשכולות כאלו בצמוד לשריגים בעלי אשכולות דמויי-לב או אשכולות משולשים.

מכל מקום, כבמקרים רבים אחרים, כאשר נעשות העתקות של מודלים, לא תמיד היוצר ראה את יצירת המקור, ונוצרו סילופים מפאת חוסר הבנה. כך יכול לקרות שהאשכול הקטן יפורש כפרי אחר משום שהוא יופיע בהרכב עם עלים אחרים, או לעתים כפרח, מפני שעיטרו אותו כבעל ענבים מועטים. במקרים רחוקים עוד יותר מהמקור, האשכול יראה כפרח בעל ארבעה עלי כותרת, והוא יופיע על שריג מפותל, ואין הצופה יכול להגדירו.

חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 262-263, Pl. 134, No. 893:F).
1. חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 262-263, Pl. 134, No. 893:F).
חזית ארון קבורה, קבר הנזיר, הר-הצופים (אביגד תשל"א: לוח לט).
2. חזית ארון קבורה, קבר הנזיר, הר-הצופים (אביגד תשל"א: לוח לט).
שבר אפריז, מקורו כנראה מהסטיו המלכותי של הר-הבית (רייך וביליג תשנ"ט: 37).
3. שבר אפריז, מקורו כנראה מהסטיו המלכותי של הר-הבית (רייך וביליג תשנ"ט: 37).
חזית קבר האשכולות (-Avi Yonah 1947: Pl. XLIII).
4. חזית קבר האשכולות (-Avi Yonah 1947: Pl. XLIII).
שרטוט חזית קבר האשכולות .(Macalister 1900: 59 Pl. III)
שרטוט חזית קבר האשכולות .(Macalister 1900: 59 Pl. III)
מטבע בר-כוכבא (משורר תשנ"ח: 316 לוח 64 מס' 219).
5. מטבע בר-כוכבא (משורר תשנ"ח: 316 לוח 64 מס' 219).
נר-חרס (זוסמן תשל"ב: 75 מס' 38).
1. נר-חרס (זוסמן תשל"ב: 75 מס' 38).
נר-חרס (זוסמן תשל"ב: עמוד  פתיחה).
2. נר-חרס (זוסמן תשל"ב: עמוד פתיחה).
תיאור

1. משני צדדי המוטיב המרכזי מופיעים שני אשכולות בסידור היראלדי. האשכולות מורכבים משלוש אונות ענבים, אונה מרכזית גדולה ושתי אונות צדדיות, קטנות. שני אשכולות עגולים תלויים למטה משתי האונות הצדדיות. האשכולות יורדים מזמורת גפן. ממרכז הזמורה צומחות שתי קנוקנות המשתרגות מטה לצדדים. שתי מערכות האשכולות אינן זהות, כנראה לשם גיוון ושבירת הסימטרייה, אם-כי שיווי-המשקל נשמר. באשכול הימני הענבים מוארכים ומעט מחודדים בקצותיהם, ואילו באשכול הימני הענבים מעוגלים. גם האשכולות הקטנים, הנילווים, חרוטים בסגנון זהה לענבים שמעליהם.

2. משני הצדדים של שושן הפעמון המרכזי מעוטרים שני אשכולות ענבים גדולים. כל אשכול בנוי משלוש אונות.

3. על השבר מעוצב אשכול ענבים (שחלקו הימני נהרס) המורכב משלוש אונות. העלה בעל חמש אונות ועורקיו בולטים.

4. משני הצדדים של מרכז החזית מעוצבים שני אשכולות ענבים גדולים המורכבים משלוש אונות, האשכולות אינם זהים.

5. על המטבע מתוארת זמורה קצרה וקעורה ממנה צומח אשכול ענבים גדול בעל שלוש אונות נפרדות. הענבים מתוארים בבירור כגופים מעוגלים נפרדים.

על שני נרות-החרס הללו מעוטרים אשכולות בעלי שלוש אונות על הירכתיים:

1. האשכולות משתלשלים משריג מתפתל.

2. האשכולות משתלשלים מזמורת גפן ועלים.

דיון והגדרה בוטאנית

1. האשכול המרכזי- אשכול ענבים משולש

האשכול התלוי- אשכול ענבים קטן

הענבים המוארכים שבאשכול הימני מייצגים זן ענבים שונה מהענבים העגולים של האשכול השמאלי. עד היום ניכרים הבדלים כאלו בין זני הענבים: פרלט – זן ענבים מעוגלים, סולטנינה – זן ענבים מוארכים (חומסקי 1984:

15). 2-5. אשכול ענבים משולש

בשלוש עבודות אלו ניכר האשכול המשולש המורכב משלוש אונות. העלים המלווים את האשכול במס' 2 אינם עלי הגפן, אלא עלים מסוגננים של קיסוס, העלים במס' 4 גם הם אינם שייכים לגפן, אלא הם עלי קיסוס ועלים אחרים50; בשילוב מסוגנן זה, באה לביטוי הנטייה האומנותית לעירוב סוגי צומח שונים על אותו השריג. ומאידך, העלים המלווים את האשכול (מס' 3) הם ריאליסטיים.

אשכול ענבים משולש

האשכול המשולש המופיע על כתפי הנרות הללו משתלשל מטה ממוטיבים משתנים. אלו רק דוגמות למגוון גדול יותר של מוטיבים, המעוטרים על חרטום של נרות, שמהם יורדים אשכולות ענבים, כמו ענף, עץ, תימורה, שושן, אמפורה או כד (זוסמן תשל"ב: 75-77 מס' 37-41). לכן, אין למוטיב זה קשר בוטאני עם האשכול, והוא איננו יכול לשמש כגורם המסייע בזיהוי. יתרה מכך, גם אם המוטיב הוא עץ תמר (זוסמן תשל"ב: 77 מס' 41), האשכול המשולש לא בהכרח מזוהה עם אשכול תמרים. הנטייה לערב מיני צומח שונים על עיטור אחד נפוצה, ולכן אין החלקים השונים של העיטור יכולים להעיד אלו על אלו.

האשכול המעוצב בעיטורים אלו הנו אשכול ענבים משולש גם בהיותו משולב עם אלמנטים צמחיים ממינים שונים.

רצפת פסיפס ממצדה, הארמון המערבי, חדר 456 (ידין תשכ"ו: 124-125).
1. רצפת פסיפס ממצדה, הארמון המערבי, חדר 456 (ידין תשכ"ו: 124-125).
הגדלה של מרכז השריג.
הגדלה של מרכז השריג.
כלי חרס, תחילת המאה הרביעית לפסה"נ, לונדון (Arias 1962: Fig. 222).
2. כלי חרס, תחילת המאה הרביעית לפסה"נ, לונדון (Arias 1962: Fig. 222).
הגדלה של קצה הכלי.
הגדלה של קצה הכלי.
תיאור

1. בין שני עלים בעלי אונות משוננות, מעוצב מוטיב, מאבני טסרה לבנות, בעל שלוש אונות מעוגלות.

דיון והגדרה בוטאנית

אשכול ענבים משולש

האשכולות לבנים והזיהוי שלהם קשה על-פי המראה שלהם בפסיפס זה. לכן יש שנטו לכנותם בטעות כעלי הקיסוס, כאשר היה בכוונתם לציין עלה דמוי-לב51. בגלל זיהוי האשכולות כעלים, התקשה פרסטר לאתר פסיפסים נוספים בהם מופיעים עלי קיסוס לבנים על רקע כהה (Foerster .)1995: 140-151 הסיבה להופעת האשכול בצורה

לא ברורה דיה, המזכירה עלה, נעוצה בכך, שכנראה, יוצר פסיפס זה במצדה, השתמש בדגם מוכן והעתיקו, אולם לא הצליח ליצור את הרושם המתאים של האשכול, כפי שצריך היה להיות. את ההוכחה להיות המוטיב אשכולות ענבים אפשר לראות בכלי קרמיקה: בעיטורים על-גבי כלי-חרס מהמאה הרביעית לפסה"נ (מס' 2), אפשר להתרשם מעלי-גפן ואשכולות ענבים הדומים לאלו המופיעים בדגם השריג מרצפת הפסיפס ממצדה, בעיטורים אלו עלי-הגפן ברורים וגם אשכולות הענבים הלבנים ברורים בהצגתם.

נר-חרס (ישראלי ואבידע תשמ"ח: 62, מס' 138).
נר-חרס (ישראלי ואבידע תשמ"ח: 62, מס' 138).
נר חרס (זוסמן תשל"ב: 130  מס' 178).
1. נר חרס (זוסמן תשל"ב: 130 מס' 178).
מטבע הורדוס ארכילאוס (משורר תשנ"ח: 300 לוח 48 מס' 73).
2. מטבע הורדוס ארכילאוס (משורר תשנ"ח: 300 לוח 48 מס' 73).
תיאור

על כתפי הנר מעוטרים משני הצדדים שני אשכולות ענבים דמויי-לב. הענבים מעוגלים ובולטים.

1. על ירכתי הנר מעוטרים אשכולות המורכבים מפירות מוארכים. צורת האשכול כטיפה גדולה, או כמעט לב.

2. על המטבע מעוצבת זמורת גפן ישרה אנכית וממנה משתלשלים אשכול ענבים סימטרי דמוי-טיפה בעל ענבים מעוגלים, עלה גפן בעל חמש אונות וקנוקנת.

דיון והגדרה בוטאנית

אשכול ענבים דמויי-לב

על-גבי חרטומי נרות שונים מעוטרים אלמנטים שונים: כד או אמפורה, תימורה, עלה או שושן (ישראלי ואבידע תשמ"ח: 62-63, מס' 137-143). מאלמנטים אלו יורדת זמורה הנושאת את האשכולות המעוצבים על ירכתי הנר. העיטור שעל החרטום איננו קשור בוטאנית אל האשכולות, ולפיכך איננו יכול ללמד עליו. נראה שאשכול ענבים זה מהווה הפשטה של מוטיב האשכול המשולש, באופן פשוט זה האשכול קל יותר לביצוע ולעיצוב בדפוס הנר.

אשכול ענבים דמוי-טיפה

האשכול הזה מהווה הפשטה נוספת לדגם דמוי-הלב, ואכן הופעתו על ירכתי הנרות דומה. האשכולות סכמתיים ומעוטרים בעמדה סימטרית על כתפי הנר, במיקום בו מעוטרים לרוב עיטורים סימטריים, כגון: אשכולות ענבים, ענפים, כדים, שיבולים, מנורות, פרחים סכמתיים ועגילים.

כפי שנכתב למעלה, האשכולות משתלשלים מטה מאלמנטים שונים ללא הקשר בוטאני אל האשכול, ולכן, אין אפשרות להקיש מהאחד על השני. למשל, עלה 'רב-תכליתי'52 (זוסמן תשל"ב: 76 מס' 40), או כד (זוסמן תשל"ב: 78 מס' 44).

זוסמן הגדירה את האשכול פעם כמכבדת תמרים (זוסמן תשל"ב: 76 מס' 40), פעם כאשכול ענבי-חברון מוארכים (מס' 1) בהתאם לעלים המשולבים בעיטור הנר, ופעם כעלים דמויי-לב ובתוכם עורקים (זוסמן תשל"ב: 143, מס'

210).

חזית מערת יהושפט, קצה  הגמלון (אביגד 1954: 135 ציור  .)77
1. חזית מערת יהושפט, קצה הגמלון (אביגד 1954: 135 ציור .)77
שבר מהריסות מקדש בעל-שמין Butler 1907: 377 Ill. 327 ( Frag.5)
2. שבר מהריסות מקדש בעל-שמין Butler 1907: 377 Ill. 327 ( Frag.5)
תיאור

בתוך השריג מעוטר אשכול מעוגל המורכב מפירות עגלגלים קטנים.

דיון והגדרה בוטאנית

אשכול ענבים קטן

אביגד פסל את הדעה שהמוטיב הוא אשכול ענבים וטען שגם העלה הצמוד אליו איננו שייך לגפן. הוא סבר שהפרי והעלה שייכים לאחד מצמחי-הבר המצויים בארץ-ישראל, והסתייע בהגדרתו של מיכאל זהרי, שהפרי שייך לסירה הקוצנית. הוא גם העלה השערה שהפרי הוא הפטל הקדוש (אביגד 1954: 135), אולם צורת העלה שונה מעלה הפטל הקדוש. באומנות התקופה לא תמיד קיים קשר בוטאני בין אלמנטים שונים המופיעים על השריג, וגם במקרה זה, העלה איננו מייצג את העלה של הפרי הנדון. ההשערה שהפרי שייך לסירה קוצנית נדחית, כי אין רואים באומנות נטייה לחקות צמחים קטנים, פשוטים ונטולי חן, כגון הסירה הקוצנית, שהיא צמח קוצני ואף טורדני במידה מסוימת לעוברים בדרכי הבור, הצמח אינו מעורר התפעלות מיופיו, ופרחיו אינם בולטים והם חסרי ריח. הפרחים והעלים ששימשו מוטיבים לחיקוי הם בעלי ערך מסוים, כגון צמחי מאכל, צמחי בושם, צמחי רפואה או צמחי נוי.

יתרה מכך, מתוך השוואה עם גילופי-אבן מחזיתות מבנים מהעולם הנבטי, הקדומים למערת יהושפט (מס' 2), ניתן להסיק שהאומנים שביצעו את המלאכה כאן העתיקו מוטיבים מעבר הירדן ומרחב סוריה. בבדיקה משווה ניתן לומר בוודאות שמדובר באשכול ענבים קטן כפי שנכתב בהקדמה למעלה.

עלה הגפן

בטבע מצויות שתי הופעות של העלה, האחת- עלה המורכב משלוש אונות (עלה צעיר, על-פי רוב), והשנייה, עלה המורכב מחמש אונות. באופנים הללו גם עיצבוהו האומנים.

עיטור צמחי – גפן, עלים ואשכולות, באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה
עלה גפן בעל שלוש אונותעלה גפן בעל חמש אונות
עלה גפן בעל שלוש אונותעלה גפן בעל חמש אונות

כפי שנראה בתמונות מימין, עורקי העלים המרכזיים ניכרים, וכך גם הם באו לידי ביטוי באומנות. האונות המשוננות, גם-הן ניכרות בעיטורים.

דופן גמלון של מכסה גלוסקמה, נחל קדרון (-Rahmani 1994: 78 79, Pl. 3, No.14:L).
דופן גמלון של מכסה גלוסקמה, נחל קדרון (-Rahmani 1994: 78 79, Pl. 3, No.14:L).
חזית גלוסקמה, ירושלים(?) Rahmani 1994: 247-248, Pl. ( 121, No. 816:F).
חזית גלוסקמה, ירושלים(?) Rahmani 1994: 247-248, Pl. ( 121, No. 816:F).
תיאור

1. על דופן הגמלון מעוטר בתבליט עלה בעל חמש אונות, העלה ניצב כשראשו כלפי מעלה. משני צדדי הפטוטרת יוצאות שתי קנוקנות לצדדים.

2. בחלק העליון של הגלוסקמה מעוטר שריג מתפתל. השריג כולא עלים מפורצים ואשכולות ענבים, העיטור מלווה בקנוקנות.

דיון והגדרה בוטאנית

עלה גפן מחומש

התיאור ריאליסטי ומראה את מפרצי העלה ועורקיו. העלה ניתן להגדרה בשל צורתו וכן עקב היותו מלווה בקנוקנות בבסיסו.

חזית גלוסקמה, הגבעה הצרפתית, ירושלים (Rahmani 1994: 206-207, Pl. 86, No. 600).
חזית גלוסקמה, הגבעה הצרפתית, ירושלים (Rahmani 1994: 206-207, Pl. 86, No. 600).
תיאור

חזית הגלוסקמה ממוסגרת בדגם של שריג מתפתל. השריג כולא עלים מפורצים ואשכולות ענבים לסירוגין, העיטור נעשה בתבליט.

דיון והגדרה בוטאנית

עלה גפן סכמתי

עיטור העלים הוא סכמתי, שטוח וללא חריטה בתוך שטח העלה (להוציא עלה אחד, בחלק התחתון, שעבר עיבוד והעורק המרכזי שלו ניכר). העלים אינם מייצגים עלה גפן ריאליסטי, אך שילובם על השריג עם אשכולות הענבים מלמד על כוונת האומן.

חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 262-263, Pl. 134, No. 893:F).
חזית גלוסקמה, הר-הצופים, מדרון מערבי (Rahmani 1994: 262-263, Pl. 134, No. 893:F).
רצפת פסיפס, מצדה, הארמון  המערבי, חדר 456 (ידין 1966:  .)124-125
1. רצפת פסיפס, הארמון המערבי, חדר 456, מצדה (ידין 1966: -124 125).
תיאור

על מכסה הגלוסקמה מעוטרים עלים ושריגים הבוקעים ממרכז משותף. על השריגים מעוטרים עלים בעלי חמש או שבע אונות, אשכולות ענבים וקנוקנות. העיטור מפוסל בתבליט מעל שטח המכסה.

בכל העיטורים הללו מעוצב עלה גפן ריאליסטי ומדויק בעל חמש אונות. על העלה ניכרים העורקים ושוליו המשוננים ברורים.

דיון והגדרה בוטאנית

עלה גפן מחומש

העיטור סכמתי, והעלים שונים מעט מעלה הגפן האמיתי, אך נוצר רושם וביטוי נאמן למראה של גפן. שילוב האשכולות והקנוקנות, אינו מטיל בספק את הזיהוי. חמש האונות של העלה מהוות הצגה נטורליסטית של העלה, בעוד ששבע האונות הן ביטוי אומנותי ולא מציאותי.

עלה גפן מחומש

הזיהוי של העלים כעלי-גפן אינו נתון בספק (:Foerster 1995 .)Ovadia 1980: 169 ;140-149 אשר עובדיה גם זיהה חלק מהעלים (שבפסיפס) כעלי-תאנה, אך מראה עלי התאנה שונה, וגם, אולי למרבה הפליאה, איננו מופיע כלל באומנות

הגדלה של מרכז השריג .
הגדלה של מרכז השריג .
נר חרס (זוסמן תשל"ב: 130  מס' 178).
2. נר חרס (זוסמן תשל"ב: 130 מס' 178).
מטבע מלחמת היהודים ברומאים (משורר תשנ"ח: 313 לוח 61 מס' 192). ראה גם: מטבע נציבי רומא ביהודה (משורר תשנ"ח: 326
3. מטבע מלחמת היהודים ברומאים (משורר תשנ"ח: 313 לוח 61 מס' 192). ראה גם: מטבע נציבי רומא ביהודה (משורר תשנ"ח: 326 לוח 74 מס' 326).
ציור-קיר, קיר צפוני, מערת  קבורה של משפחת גוליית, יריחו  Hachlili and Killebrew ( .)1999: Color Pl. V.1.
1. ציור-קיר, קיר צפוני, מערת קבורה של משפחת גוליית, יריחו Hachlili and Killebrew ( .)1999: Color Pl. V.1.
ציור-קיר, קיר דרומי, מערת  קבורה של משפחת גוליית, יריחו  Hachlili and Killebrew ( .)1999: back cover
2. ציור-קיר, קיר דרומי, מערת קבורה של משפחת גוליית, יריחו Hachlili and Killebrew ( .)1999: back cover
ציור-קיר, " Casa di Marcus Lucretius", פומפיי  Bragantini 1999: 307 Fig. ( .)253
3. ציור-קיר, " Casa di Marcus Lucretius", פומפיי Bragantini 1999: 307 Fig. ( .)253
ציור-קיר, "הבית המצויר",  פטרה (Taylor 2002: 118).
4. ציור-קיר, "הבית המצויר", פטרה (Taylor 2002: 118).
תיאור

1. בציור מופיעים שריגי גפן, קנוקנות, אשכולות ענבים שחורים ועלי-גפן אדמדמים. הגזע הראשי, שעליו צומחים העלים והאשכולות, צבוע בחום-אדמדם.

2. בציור מופיע שריג גפן נושא עלים אדמדמים.

דיון והגדרה בוטאנית

היהודית בת התקופה, לפי מיטב ידיעתי.

עלה גפן מחומש ואשכולות ענבים 1-2. הציורים נעשו ביד חופשית, בסגנון נטורליסטי, ומתוארכים לשנים 10-70 לסה"נ, אלו הציורים הקדומים ביותר במערות קבורה בעולם השכן הרומי והם תואמים את האומנות שבארצות השכנות Hachlili and Killebrew 1999: ( 159-161), לדעתן ציור זה הושפע מציורי הקיר השכיחים במערות הקבורה היווניות-רומיות Hachlili and Killebrew 1983: ( 113-114). הציורים על קירות בתי-הקברות יכולים להיותם אותם ציורים כמו בוילות (Rostovtzeff 1919: 145), הוא אף כינה שם לסגנון העיטור: "הסגנון הצמחי"- "floral style" או "סגנון השטיח" – carpet" "style. סגנון זה מצוי בין השאר בפומפיי, ברומא, בטריפולי, בפלמירה ובפרגמון. הוא ציין שהסגנון מופיע גם על קרמיקה, פסיפסים הלניסטיים ורומיים, אך הוא מאוחר לתקופה ההלניסטית וקיבל את צורתו במזרח (-Rostovtzeff 1919: 151

152). ניתן לראות קשר ישיר לאומנות ציורי-הקיר בני התקופה (מס' 3), עלי הגפן מעוטרים ביד חופשית והענבים מאוד סכמתיים ומתוארים כעיגולים חומים, הבית מתוארך לתקופה מאוחרת מזמנו של אוגוסטוס, ללא תיארוך מדויק יותר. הציור משויך לסגנון הרביעי של פומפיי (Bragantini 1999: 141-142). ציור הקיר מיריחו ניתן להשוואה גם עם הציור מפטרה (מס' 4), גם כאן הציור נטורליסטי וחופשי. גליק טען שהציירים הגיעו מאלכסנדרייה, והושפעו מהאומנות ההלניסטית, וקבע את זמן הציור לתחילת המאה הראשונה לסה"נ או יותר מאוחר (Glueck 1965: 291). בשני הציורים העלים מעוטרים בקו מסגרת כהה ומילוי יותר בהיר. הופעת הציפורים בינות לשיחים, אף היא גורם זהה בשני הציורים. ייתכן אף לשער שהציור ביריחו הוא ניסיון להעתיק ציור כמו זה המופיע בפטרה.

מטבע בר-כוכבא (משורר  תשנ"ח: 320 לוח 68 מס' 260).
1. מטבע בר-כוכבא (משורר תשנ"ח: 320 לוח 68 מס' 260).
מטבע בר-כוכבא (משורר  תשנ"ח: 323 לוח 71 מס' 292).
2. מטבע בר-כוכבא (משורר תשנ"ח: 323 לוח 71 מס' 292).
מטבע ממערב סיציליה (Lee .)1999: Pl. 2, 6
3. מטבע ממערב סיציליה (Lee .)1999: Pl. 2, 6
תיאור

1-2. על המטבע מתואר עלה גפן גדול בעל שלוש או חמש אונות, עורקי העלה בולטים. זמורה וקנוקנות מעוטרים בבסיס העלה.

דיון והגדרה בוטאנית

עלה גפן בעל שלוש או חמש אונות העלה איננו ריאליסטי והשינון מוגזם, האונות צרות מדי ומוארכות מדי. מאידך השילוב של הזמורה והקנוקנות מלמדים על-כך שכוונת היוצר הייתה לתאר עלה גפן. לרוב נראים עלי הגפן הריאליסטיים והסכמתיים כבעלי חמש אונות. העלה בעל שלוש האונות מיוחד גם בעיצובו המשולש, ונראה שהעלה מדמה את צורתו של האשכול המשולש ושומר על הפרופורציה הכללית של העיטור.

מעניין לציין שעל מטבע סיציליאני (מס' 3), המתוארך לתחילת המאה החמישית לפסה"נ או לסופה, מעוטר עלה, שהוגדר בעבר כסלרי או

פטרוזיליה. לאחרונה נעשה ניסיון לשייך את העלה והפרח שמשני צדדיו של המטבע לכלנית ממין מסויים (Pulsatilla vulgaris Miller) הנפוצה במיוחד בסיציליה. הוא מציין שכבר פליניוס הבחין בדמיון העלים של הכלנית לעלי הסלרי והפטרוזיליה (Lee 1999: 1-3). העלה שעל המטבע מסיציליה דומה מאוד לעלה ממטבעות בר-כוכבא. פער השנים בין המטבעות מקשה על הקשר ביניהם, אך אולי עלה מיוחד זה על מטבעות בר-כוכבא, מעוצב לפי דגם כגון זה שהופיע על מטבעות אלו, והוא תורגם על-ידי היוצרים לעלה הגפן הידוע באומנות היהודית.

הערות

  1. חשיבות הגפן ומציאותה הרבה מוכחת לדבריו גם בשימור השם "בית הכרם" ("Beit el-karm") ל"קסר-רבה" (Qasar Rabbah), שם הוא ציין, שנראות עדיין טרסות עתיקות באתר. חשיבות נוספת לגפן ניכרת בכך שהסמל של דושרה-דיוניסוס על מטבעות מבוסטרה היה מכבש היין (Butler 1907: Xxix. Fig. 34). ↩
  2. זאת הסיבה, לדעתי, שלא חודרים אלמנטים צמחיים לא מוכרים, הזרים בצמחיית ארץ-ישראל, למרות שהם קיימים אשכולות ענבים בשלים באיטליה, למשל, ניצנים בפריחה (Mathea-Fortsch 1999: Taf. 78,2-4); פרחים (Mathea-Fortsch 1999: Taf. (חומסקי 1984: 15 תמונה 1) 76,1); וצמחים רחבי עלים שונים (Mathea-Fortsch 1999: Taf. 30,1-6). ↩
  3. יש הסוברים שהשריג (מס' 4) הנו שריג הגפן (קלונר וזיסו תשס"ג: 273) . נראה שתפקיד השריג למלא את החלל כנהוג על גמלונים של חזיתות, והוא סתמי וחסר זיהוי בוטאני. ↩
  4. עלים דמויי-לב המופיעים בעיטורים שונים, אינם נראים כמו האשכולות הלבנים מפסיפס זה, אלא צורתם כעין הלב ממש, וקצות העלים מחודדים, ראה על-כך בהרחבה בפרק הדן בעלה קיסוס ועלה דמוי-לב. ↩
  5. ראה על-כך בפרק על הענפים. ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים