EN
פרק ו': קוציץ (אקנתוס) – מתוך עבודת המוסמך של ענת אביטל, אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (אוניברסיטת בר־אילן, 2005). לכל הפרקים · העבודה המלאה (PDF)

פרק ו'- ֹקוציץ (אקנתוס)

עיטור צמחי – קוציץ (אקנתוס), באומנות היהודית בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה

האקנתוס נקרא בעברית ֹקוציץ43. המין המצוי בגינות הנוי, הנו הקוציץ הרך (.Acanthus mollis L). הצמח נמנה עם משפחת הֹקוציציים (Acanthaceae) והנו רב-שנתי, קוצני, עליו מפורצים ומשוננים, ואונותיהם מסתיימות על-פי-רוב בקוצים, שאורכם 30-60 ס"מ. הפרחים ערוכים בשיבולים זקופות, אורכן 60 ס"מ (זהרי ופאהן תשמ"א: 286-287).

עלה של קוציץ רך
עלה של קוציץ רך

עלי הקוציץ נפוצים באומנות התקופה, הן בכותרות44 והן בגילופי אבן אחרים. העלים ממלאים שטחים נרחבים באופן נאה, ובכך משמשים את האומן במלאכת העיטור. לעלים שלוש הופעות עיקריות באומנות: האחת- עלה מוארך ריאליסטי, השנייה- עלה מעוגל ומקוצר, והשלישית- גביע בן שלושה עלים. נראה שהעלה המעוגל מעוצב במקומות בהם אין די מרחב לעלה הריאליסטי, כמו במקרים בהם הוא כלוא בשריג מתפתל. באומנות היהודית מעוטרים עלי הקוציץ בעיקר על-גבי חזיתות קברים, גלוסקמות וארונות קבורה בעיקר, במקומות בהם יש צורך במילוי של שטח נרחב. ברוב המקרים הזיהוי של הקוציץ איננו מוטל בספק, להוציא הופעות מסוגננות שלו45, בהן ) העיטור התרחק מהמקור הצמחי שלו.

קוציץ רך (צולם בירושלים 2004) עמוד שיש, פומפיי Jashemski 1979: 9 Fig. 13(
קוציץ רך (צולם בירושלים 2004) עמוד שיש, פומפיי Jashemski 1979: 9 Fig. 13(
חזית קברי-המלכים, ירושלים (כהן תש"ז: לוח VII א).
1. חזית קברי-המלכים, ירושלים (כהן תש"ז: לוח VII א).
קטע מהחזית (כהן תש"ז: לוח IX א).
2. קטע מהחזית (כהן תש"ז: לוח IX א).
קטע מהחזית (כהן תש"ז: IX, ב).
3. קטע מהחזית (כהן תש"ז: IX, ב).
קטע מגמלון החזית, קברי הסנהדרין, ירושלים (אביגד 1992: 673).
4. קטע מגמלון החזית, קברי הסנהדרין, ירושלים (אביגד 1992: 673).
תיאור

1-3. האפריז מעוטר במוטיב צמחי 'רץ' וצפוף לכל אורכו. העלים מפורצים, ומרכזם מודגש על-ידי חריטה לעומק. על העלים מופיעות לולאות46.

4. בתוך השריג המתפתל מעוטרים עלי קוציץ מפורצים, ומרכזם מודגש על-ידי חריטה לעומק.

דיון והגדרה בוטאנית

קוציץ

העלים מעוצבים באופן ריאליסטי, אין ספק בהגדרה.

עלה קוציץ מעוגל ועלה קוציץ מקוצר

הדגמים של הקוציץ המעוגל והקוציץ המקוצר מעוצבים במקומות בהם מוגבל השטח לעיטור. הצורה המרחבית בה עוטר העלה קבעה את מבנהו. במקרים כאלו, עלה הקוציץ מוגבל לצורת מעגל, וכך הוא מקבל את צורתו האופיינית. בנוסף לכך, נראה שדגם זה עובר שילוב עם דגם תימורות מצרי, ויש מקום למחקר נוסף בנושא זה. ההגדרות שלהלן מתייחסות לדגם כאל שינוי של עלה הקוציץ המוארך.

דופן גלוסקמה, נחל קדרון Rahmani 1994: 78, Pl. 2 No. ( 13:L).
1. דופן גלוסקמה, נחל קדרון Rahmani 1994: 78, Pl. 2 No. ( 13:L).
קטע ממכסה ארון אבן, קבר הורדוס, ירושלים (Vincent and Steve 1954: Pl. LXXXV 2-4).
2. קטע ממכסה ארון אבן, קבר הורדוס, ירושלים (Vincent and Steve 1954: Pl. LXXXV 2-4).
קטע ממכסה ארון אבן, קברי המלכים, ירושלים (גור תשל"ד: 107).
3. קטע ממכסה ארון אבן, קברי המלכים, ירושלים (גור תשל"ד: 107).
דופן גמלון מכסה גלוסקמה, נחל קדרון (Rahmani 1994: 78-79, Pl. 3, No. 14:R).
דופן גמלון מכסה גלוסקמה, נחל קדרון (Rahmani 1994: 78-79, Pl. 3, No. 14:R).
תיאור

1. ארבעה עלי קוציץ קצרים יוצאים לארבעה צדדים מתוך מרכז כדורי משותף. עלי הקוציץ מלווים בלולאות (round .47)eyelets

2. על השריג המפותל מעוטרים עלים שונים, ביניהם גם עלי קוציץ קצרים ומעוגלים.

3. במרכז השריג הכפול כלוא עלה מפורץ, קצר ומעוגל.

על דופן גמלון המכסה מעוטר עלה מרכזי ניצב, משני צדדיו שוכבים שני ענפים קצרים בעלי עלים בצדם העליון בלבד. העלים נגדיים, רובם מחודדים. במרכז העלה חריטה היוצרת במשחק של אור וצל את העורק המרכזי של העלה.

דיון והגדרה בוטאנית

קוציץ מעוגל

עלה הקוציץ לעתים מופיע באופן המקוצר והמעוגל, כפי שהוא מופיע כאן. השימוש בעלה מעוגל נעשה במקרים בהם השטח לעיטור מצומצם, פינתי או מעגלי. עלה כזה מופיע גם על חזיתות קברים (אביגד 1992: 673), ועל אבני בנייה מעוטרות (Mazar 2002: 57), מאיר בן-דב משייך את העלה לגפן (1982:

137).

קוציץ מקוצר

הענף המרכזי מזכיר את עלה הקוציץ, וזאת בשל העלים ההולכים וקטנים עם גובה הענף, וזאת בהתאמה להיצרות הגמלון כלפי מעלה. הענפים הצדדיים, יכולים אף הם להיחשב כעלי-הקוציץ. רחמני טוען שהעלים מסוגננים יותר מדי על-מנת שיהיה אפשר לזהות עלה כלשהו. שני חללים נותרו בין הענף המרכזי ושני הענפים הצדדיים, והם דומים לעלים או פירות, ומשום כך רחמני דימה אותם לזיתים (Rahmani 44 :1994), אולם נראה שזוהי וריאציה של אותן הלולאות הנלוות לעלי הקוציץ באומנות התקופה. העובדה שהגלוסקמה הנוכחית והגלוסקמה שלמעלה נמצאו בנחל קדרון, יכולה ללמד על הכנתן באותו בית-מלאכה, ואכן המוטיבים דומים באופן ביצועם. העיצובים השונים מלמדים על היות האומן יצירתי ועל כישרונו לשנות את המוטיב בהתאם לשטח שעמד לרשותו. גם כאן, ההשפעה של מוטיב התימורות המצרי טעונה השוואה ובדיקה במחקר נוסף.

קוציץ דמוי-גביע – Acanthus Cup

האומנים פיתחו את המוטיב של עלי הקוציץ, ויצרו עמו צורות מגוונות. אחד השילובים הסימטריים שהתאים למילוי השטח שבין השושנות, במרכז הגלוסקמות וארונות האבן, הוא דגם דמוי-גביע. עיטור זה שימש גם לקישוט החלק המרכזי של הגמלון בחזיתות קברים. ייתכן שדגם זה מחקה את צורת הגדילה של שיח הקוציץ הטבעי (ראה תמונה בראש פרק זה). הקוציץ מהווה דוגמה של מוטיב צמחי, שמוצאו ותפוצתו בחוץ-לארץ, והוא מעוצב באומנות היהודית בארץ-ישראל, ברמת ביטוי גבוהה (פרופ' עמוס קלונר בע"פ).

מרכז חזית קברי המלכים, ירושלים (Vincent and Steve 1954: Pl. XCIL 1)
1. מרכז חזית קברי המלכים, ירושלים (Vincent and Steve 1954: Pl. XCIL 1)
מרכז חזית מערת יהושפט, ירושלים (Vincent and Steve: Pl. LXXVI).
2. מרכז חזית מערת יהושפט, ירושלים (Vincent and Steve: Pl. LXXVI).
חזית גלוסקמה, קבר ניקנור, הר-הצופים (אביגד תשכ"ז: לוח כא: 2).
3. חזית גלוסקמה, קבר ניקנור, הר-הצופים (אביגד תשכ"ז: לוח כא: 2).
קטע ממכסה ארון אבן, קברי בית הורדוס, ירושלים (Vincent and Steve 1954: Pl. XCIII 1).
4. קטע ממכסה ארון אבן, קברי בית הורדוס, ירושלים (Vincent and Steve 1954: Pl. XCIII 1).
תיאור

1-2. במרכז החזית מעוטר קוציץ המורכב משלושה עלים. בכמה מקומות מעוצבות לולאות על העלים.

3. במרכז הגלוסקמה מעוטר קוציץ המורכב מעלה מרכזי ניצב בעל מפרצים. משני צדדי העלה המרכזי מעוטרים שני עלים נוספים מפורצים. בצד הפנימי של העלה בלבד, העלה נוטה החוצה ויוצר לוליין. בבסיס שלושת העלים הללו שוכבים שני עלי-קוציץ מפורצים רק בצד החיצוני.

4. במרכז המכסה מעוטרים שלושה עלי קוציץ. העלה המרכזי מפורץ משני הצדדים, העלים הצדיים בעלי מפרצים רק בחלקם הפנימי.

דיון והגדרה בוטאנית

קוציץ דמויי-גביע

1-4. עלי הקוציץ מתוארים באופן מסוגנן, ויוצרים רושם של שיח. מעניין מאוד שהעיטור על מכסה הארון מקברי בית הורדוס, דומה להפליא לעיטורים שעל הגמלונים של חזיתות מערת יהושפט, קברי המלכים וקברי-הסנהדרין, והוא דומה מאוד לגילוף בחזיתות הקברים (Schick 1892: 119).

העיטור מזכיר כותרת קורינתית, והוא מורכב משלושה עלי-קוציץ היוצאים ממרכז משותף מבסיס העיטור. בכמה מקומות לאורך העלים מופיעות לולאות קטנות, האופייניות לעיטור הקוציץ באומנות התקופה. אבי-יונה משווה אותם לעלים דומים בעלי לולאות מפלמירה, ממקדש בל, המתוארך לשנת 44 לפסה"נ ועד 32 לסה"נ, כלומר מוקדם יותר לקברי-המלכים (Avi-Yonah 1961: 22). באופן יוצא מן הכלל וחריג, מופיע עיטור של קוציץ על נר חרס, עד כמה שידוע לי, אין לו אח ורע. קשה לקבל את דעתם של בר"ג והרשקוביץ שהעיטור הוא פרח מסוגנן בעל שני חפים, שני עלי גביע וזוג אבקנים (Barag and Hershkovitz 1994: 63 No.

122).

דופן ארון, קברי המלכים, ירושלים (.:Goodenough 1953b 233).
דופן ארון, קברי המלכים, ירושלים (.:Goodenough 1953b 233).
תיאור

על דופן הארון מעוטר דגם בעל שלושה עלים היוצאים מרכז משותף. העלה תמים וניכרים בו העורק הראשי והעורקים המשניים.

דיון והגדרה בוטאנית

קוציץ דמוי-גביע

במקרה הזה עלי הקוציץ הם תמימים וחסרי מפרצים, אולם הדגם מסתמך על תבנית הקוציץ דמוי-הגביע.

הערות

  1. בלשון המחקר הארכיאולוגי והאומנותי הוא קרוי בשמו הלאטיני ולא העברי, ומכאן שמו בספרות הלועזית. אולי מן הראוי שבמחקרים הכתובים בעברית הוא יקרא בשמו העברי, כפי שמוטיבים אחרים, בעלי שמות עבריים, קרויים בעברית. בעבודה זו יכונה האקנתוס בשמו העברי. ↩
  2. שלא נסקרו כאן. ↩
  3. יש מקרים בהם המוטיב מזכיר דגם תימורות ממצרים, ויש מקום למחקר נוסף בנושא זה. ↩
  4. ראה הערה מס' 5. ↩
  5. כפי שכינה אבי-יונה את העיטור הסגור כלולאה, בדיונו על הלולאות בעיטורי חזית קברי המלכים, והראה עלים דומים בעלי לולאות מפלמירה, ממקדש בל, המתוארך לשנת 44 לפסה"נ ועד 32 לסה"נ, כלומר מוקדם יותר לקברי-המלכים (Avi-Yonah 1961: 22). אחרים מכנים אותם עין עגולה- round eye. זהו מוטיב הלניסטי. בחלקים המזרחיים של האימפריה הרומית המשיכו לעטר את הלולאות גם אחרי שפסקו מכך בחלקים המערביים, בתקופתו של אוגוסטוס (Mathea-Foertsch 1996: 178 note n.11). רחמני זיהה את הלולאות כזיתים (Rahmani 1994: 44). ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים