EN

פרק א'- מבוא

עבודה זאת עוסקת באספקטים נבחרים מתוך המוטיבים הצמחיים, שמופיעים באומנות היהודית בארץ-ישראל, בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). אלו תקופות של קיום יהודי בארץ-ישראל בעל יצירה תרבותית ורוחנית. בתקופות אלו נשמר האיסור על אומנות הדמות, ועקב כך המוטיב הצמחי באומנות בולט. בתי-כנסת יהודיים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, שגם בהם מופיעים עיטורים צמחיים, לא נכללו במחקר זה, משום שהם חורגים מן המסגרת הכרונולוגית של העבודה.

כאמור, האומנות היהודית בתקופות אלו איננה משתמשת במוטיבים של דמויות אדם וחיה1, ובכך נוצר כר נרחב להתבטאות האומנים באמצעות אלמנטים צמחיים, אדריכליים או גיאומטריים. היצירה היהודית2 הנסקרת כאן, באה לידי ביטוי על-גבי רצפות פסיפס, ציורי-קיר, נרות-חרס, מטבעות, חזיתות-קברים, ארונות-אבן וגלוסקמות3.

מבין הדגמים הצמחיים המופיעים באומנות היהודית, נסקרו בעבודה זו אלמנטים נבחרים:

שושנת, שושן, זית, ער-אציל, הדס, כף תמר, פירות הקיסוס, עלים דמויי-לב, קיסוס, גפן, רימון, עץ תמר, אתרוג ולימון, קוציץ (אקנתוס), אלון ואורן.

מתוך רצון לשמור על היקף סביר של עבודה, לא נסקרו בה נושאים אחדים. הנושאים והנימוקים לאי-הכללתם בעבודה יובאו להלן:

 לא נידונו כותרות פרוטו-יוניות ויוניות. הכותרת הפרוטו-יונית והיונית שהשתלשלה ממנה, נסקרו בהרחבה (Shiloh 1979). הקשר הצמחי שלהן לא גלוי לעין, ומקורותיו מצויים בתקופות קדומות לזמן בו עוסקת העבודה.

 לא נידונו אלמנטים מופשטים, שנסקרו בעבר, כגון תימורות (Shiloh 1979) ולוליינים. לא ניתן לייחס להם הגדרה בוטאנית מדויקת, ומקורותיהם הצמחיים, גם-כן מצויים בתקופות קודמות לזמן בו עוסקת העבודה.

 הצמחים שנבחנו והוגדרו הנם רק צמחים הכלולים בפלורה של ארץ-ישראל4. משום כך, צמחים שאינם משתייכים לפלורה של ארץ-ישראל לא הוגדרו, קיבלו התייחסות חלקית או מרומזת בלבד. מסיבה זאת לא נסקרו ציורי-קיר בודדים שבהם מעוטרים צמחים שאינם גדלים בארץ-ישראל (יריחו: רוזנברג תשנ"ג: 43, איור 3; תש"ס: לוח V, איור 21; בית-כייפא: ברושי תשל"ג: 104-107 לוח ז).

 העבודה איננה עוסקת בחיפוש והתחקות אחר מקורותיהם ושורשיהם של המוטיבים השונים. לעתים קיימת התייחסות למקור משוער של מוטיבים, כשיש לכך נגיעה ישירה לדיון ולהגדרה.

 מוטיבים המהווים מקרים מיוחדים על גלוסקמות לא נסקרו, דוגמת עיטורים צמחיים בפתחים וחלונות על-גבי גלוסקמה מפוארת מהר-הצופים (קלונר תשמ"ה: 122).

 פריטים במצב השתמרות ירוד, לא היו ניתנים להתייחסות (פורת תש"ס: לוח VII).

חיטה ושעורה לא נידונו בעבודה מפני מיעוט ההופעות שלהם באומנות הנסקרת. הם מעוצבים רק על-גבי נרות חרס ומטבעות, ושם הם נדונו בהרחבה (פליקס תשנ"ב: -174 175; זוסמן תשל"ב; קינדלר תשמ"ו; שפנייר תשס"ב; ישראלי ואבידע: תשמ"ח), לא ראינו אפשרות להוסיף ולחדש עתה בנושא.

גם ארבעת המינים לא נסקרו מסיבות דומות. הם נסקרו בהרחבה בעבר, על מטבעות (משורר תשנ"ח: 112-113, 128-129, 131; קינדלר תשמ"ו; הכהן תשמ"ז) ועל נרות חרס (זוסמן תשל"ב).

העבודה איננה חוקרת את המשמעות הסמלית החבויה או הגלויה, אם הייתה בכלל, מאחורי כוונותיהם של היוצרים; אולם היו פעמים בהן לא הייתה אפשרות להימנע מחיפוש אחר חשיבותו של המוטיב, על-מנת להגדירו כראוי. כמו-כן, לא יכולתי להימנע מלהביע את דעתי בנושא הסימבולי, במסקנות העולות וצפות מן המחקר.

מהלך העבודה:

העבודה מחולקת לפרקים לפי המוטיב הנחקר. הפרקים נותנים סקירה מקיפה על הופעותיו השונות של המוטיב על-גבי אלמנטים שונים. בצמוד להגדרה הבוטאנית של המוטיבים צורף תצלום האלמנט שעליו מופיע המוטיב הנחקר5. בצמוד לכך, הובאו הדעות השונות של החוקרים הקודמים. לעתים נערכו השוואות מזדמנות לעבודות אומנות מהעולם הנוכרי הסובב בן התקופה, ופעמים רבות השוואות אלו גילו את צפונות העיטור וכוונותיו, משום היות יצירות אלו המקור ממנו העתיקו היוצרים היהודים. בד בבד, השוו המוטיבים לחלקי צומח ריאלי, על-מנת להכיר את פרטי המקור ולהשוותו למוטיב המעוצב ביצירות. שמות הצמחים נזכרו בעברית ובשמם המדעי.

המוטיבים הצמחיים מגוונים ורבים, ישנם אלמנטים העוברים שינויים, פיתוח, סִגּנון או הפשטה. לצורך מיונם נעשתה הבחנה של אבטיפוס ונגזרות המשתלשלות ממנו.

נבחנו גם מוטיבים שהם, כנראה, לא צמחיים, במקרים שהם נחשבים לדעת החוקרים לצמחיים; הם נכללו בפרק הרלוונטי בהתאם להגדרה הבוטאנית המקובלת, שם הראיתי שדגמים אלו אינם צמחיים. מאידך, יש מוטיבים שבעבודה זו קבלו הגדרה בוטאנית שונה מהגדרות מחקרים אחרים, והם נכללו בפרק הרלוונטי לפי ההגדרות של מחקר זה.

נותרו נושאים שלא נחקרו כאן, כפי שפורט למעלה, בנוסף לכך, יש מוטיבים שלא הגעתי למיצוי הגדרתם עת תום, ויש מקרים בהם גם הערתי על הצורך במחקר נוסף, שיחשוף את צפונות העבר והמקורות של המוטיב.

הערות

  1. להוציא מקרים חריגים: גילוף באבן של דגים על שולחן מהעיר העליונה של ירושלים (אביגד 1980: 169 איור 185 4), וציורי-קיר של עופות מהרודיון (Corbo 1962-1963: 243), קברי משפחת גוליית ביריחו (Hachlili 1999: Back cover) ובית-כייפא בירושלים (ברושי תשל"ג: לוח ז'). ↩
  2. האומנות היהודית הנחקרת בעבודה זו הינה אומנות אשר נוצרה עבור האוכלוסייה היהודית ושימשה אותה. ↩
  3. לא נסקרו כלי חרס כגון קערות פסאודו-נבטיות, כלי זכוכית, וכלים שונים אחרים. ↩
  4. או אותם צמחים שנדדו לכאן, או הובאו על-ידי האדם בתקופות שונות, כגון האתרוג והלימון. ↩
  5. הצילומים המצורפים לא תמיד לקוחים מהפירסום המקורי, משום שלעתים בפירסומים יותר מאוחרים, מצאתי צילומים איכותיים יותר. כמו-כן, מטעמי נוחות, גלוסקמות המופיעות בספרו של רחמני (Rahmani 1994) צולמו משם ולא מפרסומים קודמים. ↩
לציטוט: אביטל, ענת. 2005. אספקטים נבחרים בעיטור הצמחי של האומנות היהודית בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, עד מרד בר־כוכבא (מ־167 לפסה"נ ועד 135 לסה"נ). עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן.
Share this site

לייעוץ, ארגון והדרכת טיולים בארץ ובחו״ל: כתבו לי

נהניתם מהתוכן באתר או מטיול איתי? אשמח שתספרו על כך בגוגל

כתיבת ביקורת בגוגל

מה חדש באתר "מטיילים עם ענת"

לפוסטים חדשים נוספים

booqli בוקלי ספרים בהתאמה אישית לילדים

booqli – ספרים בהתאמה אישית לילדים