גן לאומי בית שאן העתיקה: תיאטרון רומי, בית מרחץ רומי, קארדו, מקדשים ותל קדום

בגן לאומי בית שאן אתם תרצו להכיר ולבקר במתקנים הרומיים השונים שהיו חלק בלתי נפרד מכל עיר פוליס רומית. בבית שאן הם המשוחזרים ומתוחזקים בצורה מופלאה, כאילו הזמן קפא בהם

דגם התבליט של העיר הרומית סקיתופוליס

הדגם נמצא ברחבת הכניסה לגן הלאומי. מומלץ להכיר את הדגם המוצלח והמפורט של העיר הרומית הקדומה. בדגם תוכלו להכיר את מבנה עיר הפוליס ועקרונות הקארדו – ברחוב הראשי – שנכנס מצפון ועובר על גשר רומי מעל נחל חרוד. את מבנה התל הקדום, המתקנים הציבוריים ואינסולות המגורים (הרבעים למגורים) שמצדדי מרכז העיר.

התיאטרון הרומי – עם אקוסטיקה מצוינת, שיסודותיו אבני בזלת והמושבים מאבני גיר לבנה

התאטרון הרומי בבית שאן נותר שמור בצורה טובה, ועבר שימור ושיקום. תוכלו לראות את מבנה הקונסטרוקציות של הקשתות והמקמרים שמחזיקים את היציעים בצורה יציבה וחזקה כאלפיים שנה! כשהטכניקות האדריכליות החדשניות שהרומאים המציאו -הקשת והקמרון – הביאו את המהנדסים הרומיים כבר במאה הראשונה לפני הספירה להישגים אדריכליים מרשימים ומתקדמים בעולם העתיק.

התאטרון הרומי בבית שאן הכיל כ-7000 איש, שיכלו להיכנס מכמה כניסות, וומיטריום – דרך קימרונות ומערכת מדרגות שעולה אל היציעים, בדיוק כמו בימינו. בין שורות ספסלי האבן תמצאו גרמי מדרגות חצובים בסלע הגיר שמובילים את הצופים אל המושבים בצורה מסודרת.

ניהול קהל ההמונים שנכנס ויצא בהמוניו אל התאטרון מרשים כל עין מודרנית. הדיוק והבנת תהליך קליטת המונים ופיזורם לאחר המופעים מרשימים מאוד. בפרט בהתחשב בהכרותנו עם אירועים טרגיים בישראל (קבר הרשב"י מירון ל"ג בעומר 2021) ובעולם (סיאול, קוריאה הדרומית, נובמבר 2022) שממשכים לקרות גם בימנו, אפשר להעריך מאוד את המחשבה וההבנה ההנדסית של הרומאים הקדומים לפני 2000 שנה.

ביתר התפעלות תוכלו להתרשם מהקונסטרוקציה המאסיבית של קומות התיאטרון שעשויה מאבן בזלת חזקה מקומית. כשהספסלים עשויים מאבן גיר, שהובאה ממרחקים, כנראה מהגלבוע. בהתחשב בעובדה שאבן הבזלת הכהה מאוד חמה בקיץ, בפרט בבית שאן שנמצאת בעמקים הצפוניים, בעומק השבר הסורי-אפריקאי באחד מהאזורים החמים בישראל. בעוד שאבן הגיר הלבנה, מתחממת פחות ביחס לבזלת.

התאטרון הרומי שימש להצגות כמו הקומדיה, הטרגדיה, הדרמה ומופעי להטוטנים ומופעי ריקודים. הבמה גדולה ומוגבהת, ממש כמו בימנו, ומאחוריה התנשא קיר התפאורה, הסקני פרונס – משם היו יוצאים השחקנים אל קידמת הבמה ומופיעים מול הקהל.

כיום משמש תיאטרון בית שאן העתיקה למופעים בחגים ובאירועים אומנותיים, בדומה לתיאטרון קיסריה.

בית המרחץ הרומי

בית המרחץ הרומי הגדול של בית שאן-סקיתופוליס, מרשים במידותיו ושרשרת החדרים החמים – הקלדריום- הסאונות הרטובות הקדומות. זהו בית המרחץ הגדול ביותר שהתגלה בישראל. שטחו הכולל של בית המרחץ כולל המתקנים הנילווים אליו היה כ-9 דונם וסביבו בריכות מים, חצר קטורה, הפליאסטרה, להתעמלות ותחרויות היאבקות. סביב החצר ובית המרחץ סטווים עם גגות רעפים, חדרי טיפולים ופינוקים (מסאז', סירוק, תספורת ותגלחת וכד').

אל הקלדיום, החדר החם –  הוזרם אוויר חם דרך חדר ההסקה, ההיפוקאוסט. האוויר החם הוזרם מתחת לרצפה העליונה שעומדת על עמודוני טרה-קוטה. האוויר החם על גם אל החלק העליון הפנימי של חלל החדר החם בבית המרחץ הרומי. הרצפה החמה הורטבה במים, וכך נוצרו אדים וסאונה מושלמת.

הקארדו – רחוב פלדיוס

הקארדו הוא הרחוב הראשי ממנו נכנסים אל עיר הפוליס הרומית מצפון לדרום. הקראדו של בית שאן-סקיתופוליס נבנה בתקופה הרומית ושופץ בתקופה הביזנטית. הכניסה לעיר הייתה מצפון, מהגשר שמעל נחל חרוד. אורכו של מקטע הרחוב עם העמודים הוא 150 מטר.

משני צדדי הרחוב מדרכות רחבות, ושורות של חנויות. מתחת לרחוב הותקנו תעלות ניקוז למי הגשמים. הרחוב היה הומה אדם ושקק חיים ועסקי מסחר פרחו בו בתקופות הרומית והביזנטית.

שמו של הרחוב, פלדיוס על שמו של מושל בית שאן, פלדיוס ששמו מוזכר בכתובת ברחוב: "בימי פלאוויוס פלאדיוס פורפירוס, המושל המפואר, נעשתה עבודת הסטיו יחד עם הפסיפס". 

כיכר הסיגמא

כיכר הסיגמה היא חצר בצורת חצי מעגל מהתקופה הביזנטית.בכתובת שנמצאה ברחבה הוזכר שמה, רחבת הסיגמה. סביב הרחבה הצומד אל רחוב הקרדיו, פלדיוס, תמצאו פתחים אל חדרים. סבורים שהחדרים שימשו לתענוגות, כגון מסבאות ובתי בושת.

באחד החדרים פסיפס ובו מדליון שבמרכזו אלת העיר, טיכה, שלראשה כתר בדמות חומה, המסמלת את שמירת העיר מאויבים. בזרועה היא אוחזת קרן שפע ובה עולים פירות ושיבולים המסמלים את תבואת הארץ והברכה.

לטרינה – שירותים ציבוריים מהתקופה הרומית

ככל שזה ישמע מוזר, אבל בעיר בית שאן הקדומה היו כמה מתקני שירותים ציבוריים, לאטרינה. ועוד יותר מוזר בשביל האדם המודרני, שהשירותים היו משותפים וללא מחיצות. השירותים, כמתקן ציבורי, מלמדים על היגיינה ברמה גבוהה, ויכולות גבוהות בטיפול בהמוני בני אדם שבאו בשערי העיר. לכל אדם היה מקום ישיבה, ומתחתיו זרמו מים שהוליכו את הביוב אל נחל חרוד.

כיכר המקדשים – מתחם פולחני

כל המגיע אל העיר מצפון, מהכניסה הראשית, ראשית מצא עצמו עצמו בצומת מרכזי, למרגלות התל הקדום, ובו ריכוז של מקדש ומזבחות ונימפאון.

הקארדו שמגיע על הגשר הקטוע מעל נחל חרוד

הקארדו של בית שאן הקדומה מתחיל את דרכו מ"הגשר הקטוע" מעל נחל חרוד. הגשר נקרא כך, על שום שהוא ניצב באלכסון לנחל, כדי לאפשר את הכניסה המסורתית אל העיר מצפון, והחיבור הנכון לכיוונו של הקארדו שכיוונו מצפון לדרום.

האמפיתיאטרון של בית שאן הקדומה

מחוץ לשטחי הגן הלאומי שבתשלום, ממזרח לעיר העתיקה תוכלו למצוא אמפיתיאטרון רומי הגדול בישראל. באמפיתיאטרון נערכו קרבות גליאדטורים, מלחמות לחיים ולמוות מול קהל שישב ביציעים הגבוהים. באמפיתיאטרון נערכו גם קרבות של חית טרף ובחיית טרף אחרת, קרבות בין אדם לחיות טרף. והוצא הלהורג של נידונים למוות באמצעות קרבות מול חיות או גלידיאטורים מקצועיים.

כל האירועים הללו נערכו ב- LIVE לעיני הצופים ביציעים הגבוהים, כשעשועים להמונים ובעיקר לחיילי הצבא הרומי.