יער בן שמן ומודיעין: מסלולי טיולים, חניונים, אתרים נחלים וצמחייה

חניית רכב בתחילת המסלול: לחצו לניווט עם ווייז אל תחילת המסלול

מה עושים ביער בן שמן?

ביער בן שמן עושים פיקניק, על האש במקומות שמותר, עושים פעילויות והפעלות ליחידים וקבוצות, עושים פעילויות ODT, יוצאים לטיולים ברגל, באופניים או עם הרכב. משוטטים בשטח, יוצאים לטיולי פריחה בחורף ובאביב, טיולי פריחה בקיץ ובסתיו, מחפשים פטריות בחורף.

והכי חשוב ביער כל כך מטויל, במרכז הארץ, שמושך כל כך הרבה מטיילים בשנה:

לא משאירים אשפה בשטח, לא קוטפים פרחים, לא יורדים מהשבילים המסומנים, לפני שעוזבים את השטח מכבים היטב את האש שלא יישאר אפילו מעט עשן, גם פטריות מלקטים רק קצת ולא מחסלים את כל מה שרואים – כדי שיישאר גם לרבייה לשנה הבאה.

אתרים מעניינים ביער בן שמן: 

שביל ישראל ביער בן שמן

שביל ישראל חוצה את יער בן שמן מצפון לדרום, ממש במרכז היער הענק, החשוב שביערות ישראל. שביל ישראל עובר ביער בן שמן, במרכז הארץ, באזור צומת כבישים חשובים ביותר: כביש 1, כביש 6, כביש 443.

שביל ישראל נכנס אל יער בן שמן מצפון בתל חדיד, חוצה את כביש 443 במעבר מתחת לכביש במצפה מודיעין. שביל ישראל חוצה את נחל גמזו במרכז יער בן שמן, ויוצא מהיער למרגלות תל גמזו – מצפה השניים.

משם יורד שביל ישראל אל יערות מודיעין, חורבת ענבה, חורבת נכס, שעלבים, בואכה לטרון ודרך בורמה.

חלק ממסלולי ההליכה על שביל ישראל ביער בן שמן מתאימים גם לרכיבת אופניים, בחלקים מסוימים יש תנאי שטח חריפים ונדרשת זהירות ברכיבה באופניים.

תל חדיד 

אתר ארכאולוגי ותצפית מהממת לכיוון מישור החוף וגוש דן. תֵּל חָדִיד הוא אתר קטן בקצה יערות בן שמן, בחורף ובאביב האתר מוקף בפריחה צבעונית מכל עבר.

אל תל חדיד תגיעו בנסעה קצרה מכביש 443, דרך שולי יערות בן שמן. כשתגיעו לאתר תמצאו כמה שולחנות תחת עצי אורן גדולים. ובעיקר תמצאו תצפית נהדרת מעל כביש 6, אל כל אזור גוש דן, לכיוון מערב. למרגלות תל חדיד מטעי זיתים, בורות מים קדומים, גיתות, מערות קבורה ועוד מתקנים ארכאולוגיים קדומים.

אנדרטת יהדות לוב

אתר הנצחה לזכר הנספים בשואה, קורבנות הפרעות בלוב והנופלים במערכות ישראל. חניון נגיש לנכים ועגלות תינוק, שולחנות קק"ל.

גולת יהודי לוב עתיקת היומין ידעה תקופות זוהר, פריחה ושגשוג וגם תקופות מרד וגבורה, וכן ידעה גם ידעה שנות יסורים ואופל. רדיפות וגזירות, הרג ופרעות, שואה ומצוקת שאול. עם בוא שעת הגאולה פרצו בכל עוזם האמונה והתקווה, העצמה והאון והפכו לגל אדיר של התעוררות והתלהבות. עם רצון ולהט כביר, וכך רוב יהודי לוב נטשו את רכושם ועלו לארץ ישראל מיד לאחר קום המדינה בשנת 1949. יהודי לב השתלבו בכל תחומי החיים בישראל.

איש גדול מעש וכביר במידות טובות, אהבת האדם ושמחה אינסופית, היה אבי ז"ל, יוסי כהן, שהלך לעולמו במאי 2019. למרבה ההוד, ממש בהיותי מצטלמת ליד האנדרטה ליוצאי לוב, החזיר אבי את נשמתו לבורא. וכך, תמונה זו של סלפי שעשיתי, כי רציתי להראות לאבא, הוא מעולם לא ראה. ותמונה זו מזכירה לי ותזכיר לי תמיד את ההלם שבידיעה על לכתו של אבי האהוב, משוש חיי, שהיה עמוד התווך של המשפחה והמנטור שלי.

חניון אנה נחום והשיזף הגדול

החניון ליד כביש 443, בחניון עץ שיזף גדול מאוד.

מצפה מודיעין

במצפה, בגובה 171 מטר מעל פני הים, מגדל תצפית המזכיר לפיד בוער. המצפה מנציח את מלחמות החשמונאים. סמוך למגדל תיאטרון פתוח. כאן תמצאו מבנה שירותים פעיל ונקי.

הפגודה – ביתן ידידות ישראל-תאילנד

 הביתן הוענק מהעם התאילנדי לעם ישראל במחוות לידידות בין שני העמים. תמצאו כאן עיטורים של סמלים בעלי משמעות בתרבות התאילנדית. הבניין מוקף גדר וניתן לראותו רק מבחוץ. הכניסה לקבוצות בתיאום מראש מול משרדי קק"ל.

הפגודה התאילנדית הוקמה בשנת 1988 לרגל 50 שנות לעצמאות ישראל ו-50 שנה לעלייתו של המלך התאילנדי בּוּמִיבּוֹל אָדוּלְיָאדִי (רָאמָה ה-9) לכס המלוכה. הוא מת ב-13 באוקטובר שנת 2016, טקסי האבלות על המלך הגדול היו מרשימים מאוד.

בדיוק באותם הימים הייתי בבנגקוק בתאילנד, ויצאתי לאזור מתחם ארמון המלך המפואר – לראות את הנעשה. סביב ארמון המלך עמדו אלפי תאילנדים בתורים ארוכים לכניסה לארמון המלך. רק תושבי תאילנד הורשו להיכנס לארמון. מסביב לארמון היו מאות ביתנים וסככות שהעניקו מזון לכל האבלים המגיעים לחלוק כבוד למלך ולנחם את המשפחה המלכותית. 

סהרונים

מדרגות אבן בנויות בצורת סהרונים בעמק קטן, שנועדו לעצור את סחף הקרקע בערוץ בימי שיטפונות.

אנדרטת ההגנה

 קיר הנצחה עשוי משלוש אבנים גדולות, לזכר שלושה ממפקדי ההגנה שנהרגו כאן כשרכבם עלה על מוקש במלחמת השחרור.

חורבת הגרדי

 מבנה אבו עתיק שלראשו כיפה. מקורו של המבנה כנראה במבנה קבורה מפואר של משפחה מפורסמת מהתקופה הביזנטית, אולי שריד להתיישבות נוצרית, מהתקופה בה נהגו צליינים נוצרים לעלות אל אתר זה שנחשב בזמנם למקום קבורת החשמונאים.